חברת הבנייה י.ח דמרי תשיב לעיריית אשקלון מאות אלפי שקלים עבור היטלי סלילה לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע הפך פסיקה של בית משפט השלום וקבע כי המועד לחיוב בהיטלים הוא הוצאת היתר הבנייה ולא ביצוע עבודות התשתית בפועל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל פסק דין של בית משפט השלום בעיר וקבע כי חברת הבנייה י.ח דמרי תחזיר לעיריית אשקלון סכום של מיליון שקלים בקירוב, היטלי סלילה שהעירייה אולצה לשלם לה בעקבות פסק דין קודם.
מפסק הדין עולה כי חברת הבנייה רכשה זכויות לבנייה בקרקע ברחוב בן גוריון באשקלון לפני כ-20 שנה וחתמה על הסכם עם החברה הכלכלית, לפיו התחייבה החברה הכלכלית לבצע עבודות פיתוח ותשתית בתמורה לתשלום מחברת דמרי. במועד חתימת ההסכם היה חוק עזר עירוני שהטיל חיוב על בעלי נכסים בשיטת דמי השתתפות. ב-2003 שונה חוק העזר וקבע היטל סלילה חדש. דמרי ביקשה מהעירייה היתרי בנייה לאחר שחוק העזר שונה ולכן חויבה בהיטלי סלילה בסכום של כ-600 אלף שקל. החברה שילמה את הסכום לעירייה אבל בהמשך הגישה נגדה תביעה להשבת הסכומים לאחר ששמע את טענות הצדדים, בית משפט השלום בב"ש הורה לעירייה להשיב לדמרי את הסכומים ששולמו בגין היטלי סלילה ואגרת חיבור מים, וקבע כי היטל לא יכול להיות מנותק מעבודת התשתית, כפי שהוגדרה בחוק העזר. למעשה בית המשפט קיבל את טענת החברה, לפיה עבודת התשתית של העירייה הושלמה לפני כניסת החוק לתוקף ולכן אין לעירייה עילה לחיוב. העירייה חויבה להשיב לחברה את הסכומים שגבתה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן העירייה חויבה בנוסף בהוצאות המשפט של החברה, ובשכ"ט עו"ד בסך 52,000 ש"ח.
העירייה קיימה את פסק הדין של בית משפט השלום, אבל הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי
על חיובה בהחזר היטלי סלילה ששולמו לה וטענה כי במועד בו הוצאו היתרי הבנייה לחברת דמרי, בין השנים 2010 ו-2012 מנגנון התחשיב קבע כי יש לשלם היטל סלילה במועד הוצאת ההיתר, גם אם עבודות הסלילה והפיתוח נערכו לפני כניסתו של חוק העזר לתוקף, וכי חוק העזר התקף קבע מנגנון המתחשב בתשלום דמי פיתוח לחברה הכלכלית. בנוסף היא הגישה ערעור גם על גובה ההוצאות שנפסקו לחובתה.
השופטים שרה דברת, אריאל ואגו וגד גדעון קיבלו את הערעור שהגישה עיריית אשקלון, וקבעו, כי "מתקיימת זיקת הנאה כאשר מדובר במקרקעין הגובלים ברחוב שנסלל זה מכבר. האירוע הרלוונטי המקים זיקת הנאה הוא הוצאת היתרי הבנייה, כך שלא מדובר בחיוב רטרואקטיבי אסור".
עוד נאמר בפסק הדין: "עת החברה פנתה לבקש היתרי בניה חוק העזר שהיה בתוקף, הוא חוק העזר משנת 2003, שכן הבקשה להיתרי בניה באה כעשר שנים לאחר חתימת ההסכם עם החברה הכלכלית, כאשר בסעיף 4 לחוק העזר 2003 נקבע, כי בקשה להיתר בניה תקים את החובה בתשלום היטל סלילה. ס' 9(א)(3) לחוק העזר 2003 – חל על עבודות שבוצעו במתחם
פרשנות בית המשפט בדבר הצורך בעבודות סלילה חדשות לאחר כניסת חוק העזר 2003 לתוקף, אינה עולה בקנה אחד עם לשונו של החוק. החוק מביא בחשבון עבודות סלילה ותשלומים שבוצעו בעבר כדי לא לקפח זכותם של אותם גורמים, אשר שילמו כספים מכח הסכמי פיתוח עם היזם, כפי המקרה שבפנינו".
חברת י.ח דמרי חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין בסכום של 40,000 שקלים.