הסיפור הלא ייאמן על בעלי נכס מאשקלון שנאלצו לפנות לבית המשפט על מנת לקבל צו הטרדה מאיימת שימנע מבעל מקצוע להתקרב לבית החדש שלהם * מחלוקת כספית בינם ובינו הובילה אותו לנצל שעת כושר ולעקור שער שהתקין עבורם ולאיים כי יגיע בשנית ויעקור שערים נוספים * הפרטים המלאים על הסכסוך המיותר שעשוי לקרות לכל אחד מאיתנו
מחלוקת עם בעל מקצוע עשויה להגיע לעיתים למחוזות לא נעימים כפי שמוכיח המקרה של תושבי רחוב התאנה באשקלון: בעלי הנכס פנו לבית המשפט בעיר על מנת לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד קבלן אשר ביצע בביתם עבודות אלומיניום שונות ובגלל מחלוקת כספית מבקש לעשות שימוש בזכות, שטוען כי עומדת לו, לפרק וליטול חזרה לחזקתו את העבודות שביצע עד לתשלום מלוא החוב. הוא הגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת אשר יאסור על בעל המקצוע להתקרב אליהם ובעיקר יאסור עליו לפגוע ברכושם וליטול את עבודות האלומיניום שביצע.
מחלוקת כספית
הבקשה נפתחה בתצהיר של בעלי הנכס ובו תיאור של הרקע הכללי של הקשר העסקי עם בעל המקצוע. נטען כי בעל המקצוע לא עמד בהסכמות החוזיות ושולמה לו מלוא התמורה, למעט סך של 7,500 ₪. לטענתם, לאחר דין ודברים איים בעל המקצוע כי יגיע לבית ויפרק את העבודות שביצע ולמרות שהבהירו לו כי תוזמן משטרה אם יגיע, הוא אכן הגיע באמצע חודש ינואר בשעה שאיש לא היה במקום ונטל עמו את שער החניה והמנוע.
למרות תלונה למשטרה, כשבועיים לאחר מכן, מסר בעל מקצוע הודעה כי בדעתו להגיע ולפרק גם את יתר השערים, לשיטתו כדי לתקנם. על בסיס טענות אלו ניתן ביום 31.1.19 צו במעמד צד אחד.
במהלך הדיון שהתקיים בחודש מרץ נחקר בעל הנכס וב"כ בעל המקצוע שהגיש מסמכים רבים הנוגעים לקשר העסקי בין הצדדים וזאת במטרה להוכיח כי לבעל המקצוע הייתה זכות חוקית ליטול לעצמו את השערים וזאת עקב הסכסוך העסקי. במהלך הדיון הגיש בעל מקצוע הזמנות עבודה שונות מחודש אוגוסט שעבר אשר אינן חתומות על ידי הלקוח. בעל המקצוע ציין כי הוא נסמך על התנאים הכלליים בגב אותן הזמנות עבודה ובייחוד בסעיף 10 הקובע כי במידה וההזמנה לא תפרע כמוסכם, לבית העסק שמורה הזכות לפרק וליטול חזרה למפעל את המוצרים. עוד נסמך על מועדי האספקה הכלליים הנקובים בגב ההזמנה.
אין מחלוקת כי ביום 13.11.18, לאחר שניתנה הודעת ביטול מטעם המבקשים לשיק בסך 37,500 ₪ חתמו הצדדים על מסמך לפיו ניתן לבעל המקצוע שיק בסך 30,000 ₪ ונקבע כי יתרת התשלום תבוצע בגמר העבודה. לאחר מועד זה הוציאה אדריכלית מטעם המבקשים מכתבים המפרטים ליקויים שונים לרבות ליקויים ברפרפות. ב"כ המבקשים הוציא מכתב מיום 5.12.18 בו ביקש מבעל מקצוע לסיים את העבודות ובעל מקצוע השיב באמצעות מכתב מטעמו ביום 31.12.18. במכתב נוסף מטעמו מיום 9.1.19 הביע דעתו כי אין עליו חובה לבצע את התיקון ברפרפות.
בפסק הדין מתואר כי למרות שהמחלוקת החלה בצורה לגיטימית של טענות הדדיות והחלפת מכתבי עורכי דין, אין מחלוקת כי בעל מקצוע בחר ביום 16.1.19 לנקוט סעד עצמי והגיע ופירק את שער החניה וגם לקח את המנוע. פעולה זו בוצעה לאחר שבעל מקצוע שלח ביום 10.1.19 הודעה כי הוא מגיע למחרת לפרק את כל השערים ובתגובה הודיע לו בעל הנכס כי יש לתאם ביצוע דרך עורך הדין ואם יפורק בורג תוזמן משטרה.
בעל המקצוע השיב כי ניתן להזמין משטרה , וביום 16.1.19 שלח הודעה כי פירק את שער החניה אבל אין לו מפתח כדי לקחת את יתר השערים, לטענתו נטל את השער כדי לתקנו.
השופט עידו כפכפי ציין בפסק הדין: "גם לאחר פעולה זו, סמוך לפני הגשת הבקשה, הודיע בעל המקצוע כי בדעתו להגיע וליטול שערים נוספים. גם בעדותו ציין כי להבנתו הוא יכול גם היום לבוא ולפרק מבלי להגיד שיתקן, מאחר שלשיטתו העבודות שביצע שייכות לו עד למלוא התשלום. אין חולק כי לפני הגשת הבקשה הודיע בעל מקצוע למבקשים כי מצא מפתח מסטר למנעולים והשתמע מאמירה זו כי בדעתו להגיע ולפרק את יתר השערים בבית וזאת עד שיקבל מלוא התשלום אשר לשיטתו מגיע לו. לאור התנהגותו של בעל המקצוע אשר פירק שער ומנוע מבית המבקשים, למרות שהוזהר לא לעשות כן, קיים בסיס סביר להניח כי בעל המקצוע עלול לשוב ולפגוע ברכוש המבקשים. לא מדובר רק בהנחה, אלא בעמדתו המשפטית של בעל מקצוע אשר סבור כי עומדת לו זכות חוזית לפעול בדרך זו".
עוד עולה כי בעל המקצוע פעל באופן מתחכם שעה ששלח הודעות תמימות כאילו כל רצונו בתיקון הליקויים בעבודות, שעה שהיה ברור לו כי המבקשים מתנגדים בשלב זה כי יבצע תיקונים שאינם כוללים גם את תיקון הרפרפות. יתרה מכך, בעל מקצוע לא נתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע נטל את המנוע שעה שלא ברור כלל כי היה ליקוי ברכיב זה.
מבלי למצות עד תום את השאלה המשפטית האם עומדת למשיב הזכות לפרק התקנות שביצע בבית לקוח בגלל מחלוקת כספית, אבהיר כי לצורך דיון בהליך זה יש לבחון האם התנהגות בעל מקצוע היא התנהגות תוקפנית, בניגוד לרצון המבקשים, אשר עלולה ליצור עימותים.
החוק אינו מאפשר עשיית דין עצמי למעט מקרים חריגים המעוגנים בהוראות חוק מסוימות. ב"כ בעל מקצוע הפנה להוראות דין שונות הדנות בזכות עכבון, אולם הכלל הוא כי מדובר בעיכוב מיטלטלין כערובה עד שיסולק החיוב. הרעיון הבסיסי הוא כי נכס אשר מוחזק אצל קבלן רשאי הוא לא לשחררו עד שיקבל את שכרו, אין היתר בדין ללכת ולתפוס במעמד צד אחד רכוש כדי להעביר אותו לחזקת מי שטוען לזכות עכבון. ההוראה בהסכם האחיד עליו נסמך בעל מקצוע, אשר לא נחתם כלל על ידי המבקשים, המתיימרת להקנות זכות להגיע לבית אדם ולפרק בניגוד לרצונו עבודות שבוצעו בבית, מנוגדת לתקנת הציבור. גם רשויות השלטון המבקשות להיכנס לתוך ביתו של אדם ללא הסכמתו נדרשות לקבל צו של שופט המתיר להן לעשות כן".
תוצאות אבסורדיות
עוד נאמר בפסק הדין: " גם אם יש להוראה חוזית זו תוקף של מעין תניית שימור בעלות, מדובר בטענה אשר לכל היותר הייתה מאפשרת למשיב לנקוט בהליך משפטי ובו לתבוע את זכותו לפרק את ההתקנות שביצע. סביר להניח שבהליך מעין זה לא היה ניתן סעד מרחיק לכת של פירוק שערים מבית קיים, וכל זאת על רקע חוב כספי בשיעור של כ- 7,500 ₪.
מבלי לדון בשאלה האם בפעולות בעל מקצוע ביצע עבירה פלילית כזו או אחרת או פגע בפרטיות המבקשים, הלך מחשבתו יכול ליצור תוצאות אבסורדיות לפיהן עומדת לקבלן הזכות להיכנס לתוך בית של אדם, לאחר שעבר לגור בו, לפרוץ לבית וכל זאת כדי לקחת רכיב שהותקן בבית. בית המשפט לא ייתן יד להתנהלות מעין זו של עשיית דין עצמי הפוגעת בסדר הציבורי ועלולה לגרור עימותים פיזיים. על כן לא מצאתי יסוד לעמדת בעל מקצוע ולדרך פעולתו".
השופט החליט להאריך את תוקפו של צו ההגנה עד לתאריך ה -1 לאוגוסט השנה.
בית המשפט הבהיר לבעל המקצוע כי הפרת הצו מאפשרת למשטרה לעצור אותו, באם תוגש תלונה על כך. למרות שמהות הצו והצורך בנתינתו הייתה רק כדי למנוע מבעל מקצוע להגיע לפרק עבודות שביצע, מצאתי לנכון להשאיר את ההוראות הגורפות שניתנו בצו המקורי שכן התנהגות בעל מקצוע עלולה להוביל חלילה לעימותים פיזיים אם יבחר לפעול באופן חד צדדי.
עוד ציין השופט: "בשולי הדברים בית המשפט קורא לצדדים להסדיר את המחלוקת העסקית בדרכי שלום וזאת נוכח הצהרת המבקשים כי מוכנים להפקיד את יתרת התמורה בנאמנות וזאת כנגד ביצוע תיקונים והשבת השער והמנוע שנלקחו. למרות שבעל מקצוע האריך את הדיון שלא לצורך וגלש לעבר טענות חוזיות שמקומן לא נועד להתברר בהליך זה, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות וזאת כדי לאפשר לצדדים לסיים את הסכסוך המסחרי ללא הוצאות מיותרות. על פניו נדמה כי ההוצאות המשפטיות של בירור המחלוקת עולות על יתרת החוב".