במשפחתו של יגאל סעדון ז"ל ממושב ברכיה הסמוך לאשקלון מתקשים לעכל את הסדר הטיעון המקל שנחתם עם הצעיר שדרס למוות את יקירם יגאל ז"ל לפני כשתשעה חודשים *
הנאשם שנהג בפראות על אופנוע ללא רישיון ולאחר שעישן סמים ושתה אלכוהול ירצה מאסר של שנתיים בלבד * האלמנה גלית: "עבדנו קשה כל החיים כדי לגדל ילדים מחונכים שיהיו אזרחים טובים ואז מגיעה המדינה ונותנת לנו סטירה" * בפרקליטות דוחים את הטענות
אכזבה גדולה במשפחתו של יגאל סעדון ז"ל עם חתימת הסדר הטיעון עם הנאשם שדרס אותו למוות בחודש אוקטובר האחרון, מותיר אותו להתבוסס בדמו: הדריסה עוררה הדים רבים בין היתר בשל תופעת הרכיבה הפרועה בשטחים החקלאיים הסמוכים למושבי האזור בסופי שבוע, תופעה שלטענת תושבי המקום עודנה נמשכת. בני משפחתו של סעדון היו משוכנעים כי הנהג הפוגע ירצה עונש מאסר משמעותי אולם נדהמו לגלות כי העונש יהיה בסופו של דבר שנתיים מאסר בפועל בלבד. בריאיון ל"סטאר" אומרת האלמנה גלית: "ההתמודדות היא קשה זה לא פשוט יגאל היה דמות מאוד דומיננטית בחיי הילדים, בבית. מאוד מאוד קשה להיות בלעדיו".
הצלחתם לעכל את האובדן הכבד?
"אני לא חושבת שאפשר לעכל את זה, בכלל זה לא משהו שניתן לעיכול. זה לא נתפס עדיין, בכל רגע אתה מקווה שיגאל ייכנס בדלת שנפתחת"
הדריסה, ההפקרה ועדות השקר
על פי כתב האישום שהוגש נגד הנאשם (24) הוא פגע את הפגיעה הקטלנית במנוח כשהוא תחת השפעת סמים ואלכוהול וללא רישיון נהיגה מתאים. מכתב האישום עולה כי הנאשם הוא הבעלים של אופנוע שטח שביום התאונה הקטלנית רכב הנאשם על האופנוע בתוך מושב ברכיה יחד עם חמישה מחבריו שנסעו ברכבי שטח שונים.
הנאשם רכב על האופנוע כאמור, כשהינו שיכור, ובגופו חומצת חשיש, המהווה תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנאבוס, בריכוז של 1004 נ"ג/מ"ל, למרות שלא היה ברשותו רישיון נהיגה לנהיגת האופנוע המעורב וללא פוליסת ביטוח תקפה לרכיבה על האופנוע.
בשלב מסוים הנאשם והמעורבים האחרים הגיעו לשביל עפר הסמוך לשטח חקלאי, והחלו לנסוע בו ממושב ברכיה אל כיוון כללי כביש 3 וכפר סילבר ממזרח למערב כאשר נוצר טור של כלי הרכב השונים.
במועד זה, רכב יגאל סעדון ז"ל על אופניים חשמליים על שביל העפר מכיוון כפר סילבר לכיוון מושב ברכיה, ממערב למזרח, ממול לכיוון תנועת טור כלי הרכב של המעורבים. נסיעת רכבי השטח שנסעו לפני הנאשם על שביל העפר יצרה ענן אבק אשר פגע ביכולת הנהגים האחרים, וביניהם הנאשם והמנוח, לראות את הנעשה בשביל לפניהם. בשלב בו הנאשם והמנוח רכבו על כלי רכבם, האחד מול השני, בתוך ענן האבק, אירעה התנגשות בין כלי רכבם באופן שבו האופניים החשמליים פגעו עם הגלגל הקדמי והכידון בדופן ימין של האופנוע המעורב.
מכתב האישום עולה כי כתוצאה מהתאונה האופניים נחצו לשניים כך שהגלגל הקדמי, מזלג הכידון ומוט ההגה נשברו ונתלשו משלדת האופניים, ואילו האופנוע ניזוק בדופן ימין, התהפך על צדו השמאלי ונפל על השביל. עקב כך, המנוח והנאשם נזרקו מכלי רכבם ונפלו אף הם על השביל, בסמוך למקום בו שכבו כלי רכבם לאחר ההתנגשות.
לאחר התאונה, המנוח נותר לשכב על השביל, כאשר הוא מדמם ומחרחר. הנאשם שכב על הקרקע, כאשר הוא פצוע בפניו. מיד לאחר התאונה, הגיעו כלל המעורבים אל זירת התאונה וראו את האופנוע ואת האופניים, כאשר הם זרוקים על השביל כמו כן, המעורבים ראו את המנוח, אשר שכב על השביל, ליד כלי הרכב, כשהוא מדמם ומחרחר ואת הנאשם היושב על הקרקע וצועק כי נפגע. המעורבים הבינו מיד כי התרחשה התנגשות בין האופנוע של הנאשם לבין האופניים.
בשלב זה, גמלה בלב המעורבים החלטה להכשיל את חקירת המשטרה באשר לנסיבות התאונה, הכול במטרה למנוע את זיהוי הנאשם כמי שרכב על האופנוע וכמי שהיה מעורב בתאונה בה נחבל חבלה חמורה המנוח כשבהמשך נקבע מותו.
כתב האישום מגולל את המשך השתלשלות העניינים הטראגית: מיד לאחר שנחשפו לתאונה הקשה שוחחו המעורבים עם מוקד החירום של מד"א ומוקד 100 של המשטרה ודיווחו דיווח שקרי אודות אירוע התאונה בכך שמסרו למוקדנית, כי בעת הנסיעה על שביל העפר, המעורבים נתקלו באקראי במנוח ששכב פצוע על שביל העפר ובאופניים שלו, כאשר נסיבות פציעתו אינן ידועות להם.
במקביל לכך, אחד מהמעורבים סייע לנאשם לקום ולעלות על רכב הבאגי. לאחר מכן, אלירן והנאשם נמלטו מזירת התאונה, כאשר אחד המעורבים נוהג ברכב הבאגי והנאשם יושב לידו. הנאשם עזב את זירת התאונה, תוך נסיעה ברכב הבאגי כאמור, מבלי שעמד על תוצאות התאונה ומבלי שהזעיק עזרה למנוח, כשהוא נוטש את המנוח לשכב על שביל העפר, בעודו מדמם ומחרחר.
לאחר שברחו מזירת התאונה, אחד המעורבים הסיע את הנאשם ברכב הבאגי לביתו של הנאשם במושב בית שקמה. בהגיע הנאשם לביתו, הוא הוריד את חליפת הרכיבה והחליף את בגדיו. חליפת הרכיבה לא אותרה עד לעצם היום הזה.
עוד מצוין כי בסמוך לעזיבתם את זירת התאונה, אחד המעורבים הרים את האופנוע של הנאשם, דחף אותו מרחק של כ-150 מטרים לתוך מטע זיתים ונטש אותו שם. בהמשך, הגיעו כוחות ההצלה אל מקום התאונה, ומותו של המנוח נקבע במקום.
בהגיע חוקרי המשטרה למקום התאונה מסרו המעורבים עדויות שקר לשוטרים, בציינם כי הגיעו למקום בשלושה כלי רכב בלבד, וכי מצאו את המנוח שוכב על השביל, וזאת תוך שהם נמנעים במתכוון מלמסור לחוקרים אודות מעורבותו של הנאשם בתאונה ואודות קיומם של האופנוע המעורב והבאגי שעימו עזבו הנאשם וחברו את המקום.
כשעתיים לאחר מועד התאונה, וכשעה וחצי לאחר שהנאשם הגיע לביתו, אספה אשתו של אחד מחבריו את הנאשם מביתו והסיעה אותו לבית החולים ברזילי באשקלון לצורך קבלת טיפול רפואי. במהלך הנסיעה לבית החולים ביקש הנאשם מהאשה, כי בבית-החולים תספר שהוא נפצע כתוצאה מנפילה מסוס. הנאשם עשה כן במטרה למנוע את זיהויו כמי שנהג באופנוע שהיה מעורב בתאונה.
בעת קבלתו במיון של בית-החולים, משהנאשם והצעירה נשאלו ע"י גורמי רפואה באשר לנסיבות פציעתו של הנאשם, מסרו הנאשם ורעות בכזב, כי פציעותיו נגרמו עקב נפילה מסוס, אף זאת כדי למנוע את זיהויו של הנאשם כמי שנהג באופנוע שהיה מעורב בתאונה.
יממה לאחר מכן התכנסו כל המעורבים בביתו של אחד מהם ושם ביקשו מאשתו של אחד מהם כי תעמוד על גרסתה השקרית, כפי שמסרה בבית החולים, גם במשטרה.
ואכן בעת חקירתה במשטרה, מסרה הצעירה עדות שקר בה הסתירה את העובדה, כי הסיעה את הנאשם מביתו לבית החולים, ובמקום זאת טענה בכזב, כי במהלך נסיעתה לתחנת הדלק, דרך השטח שבאזור מושב ברכיה, פגשה באקראי באדם פלוני שאותו איננה מכירה, שהעביר אליה את הנאשם כשהוא פצוע, ואז הסיעה את הנאשם ישירות לבית החולים.
בהמשך, ביום 20.10.18, יום שבת, בשעות הבוקר, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, הנאשם עזב את בית-החולים על-דעת עצמו, ונסע לבית אמו בניצן.
בהמשך, הגיע אביו של הנאשם לבית אמו, והנאשם ביקש מאביו, כי יקח אותו לבית החולים לקבלת טופס שחרור. אביו הסיע אותו לבית החולים והמתין ברכב. לאחר מספר דקות יצא הנאשם ללא טופס שחרור, ואז נסעו הנאשם ואביו לבית הנאשם בבית שקמה.
בהמשך, ביום 20.10.18, בצאת השבת, בשעה 23:00 או בסמוך לכך, נפגשו הנאשם, אביו, המעורבים ואחד מרבני האזור בביתו של אחד המעורבים, ושוחחו על התאונה והתרחשות האירועים כמתואר לעיל. בתום השיחה הנאשם ואביו נפגשו עם עורכי דין, ורק אז, בחצות או בסמוך לכך, ניגש הנאשם להסגיר עצמו בתחנת המשטרה באשקלון והודיע לרשויות בפעם הראשונה על היותו רוכב באופנוע המעורב.
בכתב האישום מתואר כי: "במעשיו לעיל, הנאשם נהג באופנוע למרות שלא היה ברשותו רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח תקפה, ובהיותו שיכור. בהמשך, בהיותו מעורב בתאונה שבה נחבל חבלה חמורה המנוח ובהמשך מת, לא עצר במקום התאונה כדי לעמוד על תוצאותיה ולא העניק עזרה וכן עשה מעשים בכוונה למנוע ולהכשיל הליך שיפוטי ולהביא לידי עיוות דין". הפרקליטות ייחסה לנאשם עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה בשכרות, נהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה ושיבוש הליכי משפט. עבירת ההריגה אותה ציפתה לראות משפחתו של סעדון לא הופיעה בסופו של דבר בכתב האישום.
"לא הפקרה קלאסית"
גלית האלמנה, היא מחנכת כיתה א' בבית ספר "רותם" באשקלון. החיים הפכו אותה לאשה חזקה כאשר בתשעת החודשים האחרונים היא משמשת גם כדמות אב לחמשת ילדיה האהובים. עם התפתחות החקירה והתקדמות ההליכים בתיק היא חשה כי אמונה במערכת המשפט הולך ומתערער, כאשר ההחלטה הסופית על הסדר הטיעון עם הנאשם ששינה את חייה לנצח, הותירה אותה שבורה ומאוכזבת.
השבוע היא חזרה לאותו רגע קשה בו קיבלה את הבשורה על כך שהנהג הפוגע נעצר: "אני זוכרת שבדיוק התחלנו את השבעה ואז קיבלתי את ההודעה שהוא נעצר, ממש כמה שעות לפני הלוויה. זה גרם לטלטלה, במיוחד כשאתה מבין את הדברים שנעשו, את השקרים שנאמרו, את הניסיון להסתיר את העובדות. עקבנו אחרי ההתפתחות של החקירה, במשטרה היו איתי בקשר לאורך כל התהליך עד שהתיק הועבר לפרקליטות. הם היו איתי בקשר רציך לאורך כל הדרך".
אני מתאר לעצמי שציפיתם לכתב אישום חמור בסיומה של החקירה
"כל הזמן המשטרה אמרה לי שהם ממליצים להעמיד אותו לדין על הריגה ועל הפקרה וזה מה שהם הגישו לפרקליטות. אבל כשהחומרים הגיעו לפרקליטות הם מצאו שאין מספיק ראיות והגדירו את המצב שאין אפשרות להוכיח מעל לכל ספק שמדובר בהריגה או בגרימת מוות ברשלנות. בשיחה הראשונה שהייתה לי אתם הם אמרו לי שיעמידו אותו לדין על הפקרה עבירה שהעונש המקסימלי עליה בחוק הוא 16 שנה".
איך הגבת?
"היה לי קשה מאוד לקבל את זה, איך יכול להיות שאתה הורג אדם ואתה לא מואשם בהריגה? הוא נהג תחת השפעת סמים, ללא רישיון, ביצע עבודות שירות קודם לכן ולמרות הכל המשיך לנהוג ועוד בצורה פרועה בשטח חקלאי. הסבירו לי שאין אפשרות להוכיח הריגה ובהמשך אמרו לי שגם הפקרה לא ניתן להוכיח כי כי החברים שלו התקשרו באופן מיידי ודיווחו. הם אמרו לי 'זו לא הייתה הפקרה קלאסית'. אמרו שהוא עצמו לא דיווח מכיוון שהוא נפצע מאוד קשה ונאלצו לפנות אותו. זה שפינו אותו הבייתה ורק שעתיים לאחר מכן הוא הגיע לבית חולים וטען שהוא נפל מסוס – על זה לא מדברים".
מה עבר עליכם במהלך חצי השנה האחרונה?
"התיק הזה בינתיים נעצר וכל הדיונים שהתקיימו בבית משפט היו על המשך מעצר עד תום ההליכים. בדיונים האלו תיארו בפרקליטות מפלצת וציינו שהם מתעקשים שהוא יישב במעצר כי יש לו עבר פלילי והשופט החליט שאכן כך צריך להיות וזה מה שהיה עד שהוחלט לשחרר אותו למעצר בית עם אזיקון אלקטרוני. אבל כשהגענו לשלב הטיעונים לעונש, הבנו שכנראה כבר יש בעיה ואין להם אפשרות להוכיח ושהאדם שכל כך מסוכן לציבור, פתאום הוא לא כזה מסוכן".
דיברו אתך על הרצון לחתום על עסקת טיעון?
"הפרקליטות באה ושאלה אותי מה אני חושבת על עסקת הטיעון, הם אומרים לי 'גלית, אין לנו אפשרות להוכיח הפקרה וסביר להניח שגם את השנתיים האלו הוא לא ירצה. את מציעה שנקבל את השנתיים או שנלך למשפט ולא נדע מה יהיה?'. אמרתי לעצמי שהבן אדם הזה חייב להיענש על מה שהוא עשה".
ומה ענית להם?
"שבלית ברירה אני נאלצת לקבל את עסקת הטיעון. אמרתי להם שאני מאוכזבת מהתוצאה, אני חזרתי ואמרתי שאני לא מצליחה להבין כמה שמסבירים לי איך אדם שהרג לא מואשם בהריגה, זה לא מתיישב לי בראש. לא יכול להיות שאדם שנהג תחת השפעת סמים, תחת השפעת אלכוהול, לא מואשם אפילו בגרימת מוות ברשלנות. מה המסר שמעבירים? תעלו תנהגו אל תוציאו רישיון נהיגה תהרגו לא קרה כלום. מקסימום, תקבלו שנתיים בכלא?".
התאונה הטראגית גרמה לנהגי הטרקטורונים להפסיק לנסוע בשטח?
"ממשיכים לנסוע שם כאילו לא קרה כלום, תבוא תראה מה קורה בשטח. למה זה קורה? כי הבן אדם לא נענש והעונש קל מדי. כאשר מדובר באזרח הפשוט העונש קל מדי, אנחנו לא ילדים של שופט ולא אנשים מפורסמים כנראה שזה מה שקורה. עבדנו קשה כל החיים לגדל ילדים מחונכים שיהיו אזרחים טובים ואז מגיעה המדינה ונותנת לנו סטירה. היא אומרת לנו 'תהיו אנשים רעים, תהרגו, תפגעו. מה יקרה? לא יקרה כלום. רק כשאתם הורגים תבדקו מי זה יהיה".
דיברת עם הילדים על עסקת הטיעון?
"אמרתי להם שהולכת להיות עסקה והם כעסו, אמרתי להם שאני מעדיפה שהוא יישב אפילו יום אחד בלבד ולא רק יישלח לעבודות שירות. היה קשה להם לקבל את זה, אני עצמי לא תופסת את זה, על אחת כמה וכמה הילדים. אני לא שלמה עם ההחלטה הזו".
הייתם באיזה שהוא קשר עם משפחת הנאשם?
"בתחילת הדיונים האבא ניגש אליי בבקשה לבקש סליחה ואמרתי שאני מצטערת מאוד וקשה לי. באחד הדיונים אחרי שהתפרצתי על הנאשם, אמא שלו העזה לאיים עליי שהיא תבוא אליי הבייתה ותראה לי מה זה. במשמר בתי המשפט ליוו אותי החוצה".
מה את יכולה לספר על החיים שאחרי הטרגדיה?
"קשה מאוד. יגאל היה דמות מאוד דומיננטית בחיי הילדים ופתאום זה לעשות הכל לבד. זה לא פשוט בכלל לא לי ולא לילדים, אבל אין לנו ברירה ממשיכים הלאה בלית ברירה אלו החיים זו המציאות".
איזה מסר היית רוצה להעביר לפרקליטות?
"אני חושבת שהפרקליטות צריכה לפעמים להגדיל ראש ולא ללכת רק על אפשרות להוכיח מעל ספק סביר, צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסא. לא יכול להיות דבר כזה".
"הרגשה של אכזבה והתעלמות"
גם אחיו של יגאל, רחמים, זועם על התוצר הסופי אליו הגיעה הפרקליטות. הוא ציפה כי הנאשם יישלח לעונש של מספר שנים מאחורי סורג ובריח לכל הפחות אולם התבדה. ל"סטאר" הוא אומר השבוע: "זו הרגשה של אכזבה והתעלמות בן אדם שהשאיר משפחה שלימה לבד. כעס על הפרקליטות שהוציאה אדם עבריין שרצח איש בשדה והפקיר אותו. ציפינו שייעלם מהרחובות לכמה שנים טובות, אבל בסופו של דבר נותנים לו פרס. אכזבה ועוד אכזבה".
הייתה לכם אופטימיות לאחר שהוגש כתב האישום?
"הדבר הכי יפה הוא שכולם באים לבית משפט שומעים את הראיות, הופכים אבן על אבן ומגלים מה קרה, אדם שנוסע מולך ואתה לא רואה ולא שם עליו ואז כפרקליט אתה עוזר לטשטש ואומר לכאורה 'אני אסגור לך את העניין בעסקה'. למה זה היה צריך לקרות ככה? למה ברחת ואיפה היית? יש לנו עסק עם בן אדם שהוא לא כשר, המשטרה עשתה את העבודה שלהם יפה מי שעשה את העבודה השגויה זו הפרקליטות".
הצלחתם להבין מה הוביל לעסקה בסופו של יום?
"כנראה שהעו"ד של הנאשם ממולח ואמר להם שיבדוק את האישורים הרפואיים ואת השוטרים והם התרגשו מהעדים שצריך להביא, יכול להיות שהם עסוקים ואמרו לעצמם 'אין לנו זמן עזוב אותנו'. כנראה שהוא הפחיד אותם והם אמרו 'בואו נלך הביתה'. מה זה? שנתיים לבן אדם שברח והרג? היו צריכים להעמיד את המעורבים הנוספים למשפט אז מה יקרה להם? כל אחד יקבל מאה שקלים קנס?".
מה הסבירו לכם בפרקליטות?
"אמרו לנו שלא יאשימו אותו בהריגה אלא בהפקרה ובדריסה. ואז הבנו שאין מקום לזה ואחרי עוד כמה חודשים ויתרו גם על ההפקרה. אנחנו יודעים שהנאשם והמשפחה שלו ניסו להעלים את הראיות הוא לא היה שייך לאף קריאה של עזרה אלא ניסה להסתיר את עצמו ולגשת לבית חולים בערב ולהגיד שהוא נפל מסוס. לא רק זלזלו בנו, אלא גם במשטרה שנתנה להם תיק מוכן. העו"ד עשה להם כל כך הרבה רעש שכנראה נשארו מיואשים. מי אני שאני יכול להעיר להם? אמרתי להם את הכל בפרצוף. אם הייתם רוצים להגיד משהו הייתם צריכים ללכת לאשה ולבקש ממנה סליחה על זה שרוצים להגיע אתו להסדר. אמרו לה תבואי אלינו לבאר שבע בפעם הראשונה אמרו לנו שלא מאשימים אותו בהריגה ובפעם השנייה שחותמים אתו הסדר טיעון".
איזה מסר יוצא מהסיפור לדעתך?
"המסר הוא זלזול בחיי אדם ובעבודת המשטרה שטרחה ועבדה והצליחה לתפוס את כולם בסוף לקחו את הניירת סגרו את התיק, שמו גומי ואמרו עשינו הסדר טיעון. הכל מוכן לפניכם בואו למשפט, בשביל מה יש עדים ותובע למה לכם לסגור? זה לא הוגן. כואב לנו מאוד. ילדים ששייכים למשפחה והאבא רגיל להיות לידם כל הזמן והכל נהיה פתאום ריק. אין מי שיביא את הלחם ואין מי שיחבק את הילד. איך זה שההר הוליד עכבר? אנחנו כואבים ובוכים".
מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) נמסר בתגובה: "ראשית, נבקש להדגיש, כי כתב האישום שהוגש נגד הנאשם לא ייחס לו אחריות לעצם גרימת התאונה המצערת, הנאשם הועמד לדין בגין הפקרתו של יגאל סעדון ז"ל והוא אף הורשע בעבירת ההפקרה ובעבירות תעבורה נלוות, וכן נטל אחריות על כך. במסגרת ההסדר, אשר נערך לאחר הליך גישור בפני שופט בית המשפט המחוזי, יעתרו הצדדים במשותף להטלת עונש מאסר בפועל למשך שנתיים, אשר על פי הפסיקה הולם את רף הענישה הנוהג בעבירות מהסוג הנדון. כמו כן, תבקש הפרקליטות מבית המשפט לשלול את רשיון הנהיגה של הנאשם לתקופה ארוכה ולחייבו במתן פיצוי למשפחת המנוח. פרקליט המחוז וצוות הפרקליטים המטפלים בתיק נפגשו עם המשפחה והסבירו בהרחבה את נימוקי ההסדר. אין שחר לטענות בדבר ההשפעה של הסנגור על החלטת הפרקליטות, אשר נתקבלה על סמך שיקולים מקצועיים בלבד".