חודש מאי תכף נגמר והשהייה תחת השמש הקופחת של יולי-אוגוסט מתקרבת בצעדי ענק. עבור רבים מאתנו קיץ הוא אבטיח שחתוך בפרוסות דקות יחד עם בירה קרה שמונחת על המחצלת למרגלות החוף כאשר רצועת הים התכולה והמרהיבה של אשקלון לנגד עיניהם. אחרים יתארו את העונה בשנה כמעיקה, דביקה ובעיקר עם רצון גדול במזגן נייד למשך 24 שעות ביממה. החורף האחרון, שהיה ארוך למדיי השנה בצירוף המצב הביטחוני הרעוע נתן תחושה כי תושבי אשקלון זקוקים יותר מתמיד למעט שמש וטבילה בים.
עונת הרחצה אמנם נפתחה בתחילת חודש אפריל, אך התחושה הייתה כי הקיץ לא לגמרי כאן. תושבי אשקלון משתוקקים להחליף את הסווצ'ר בביקיני ושורט'ס, להתניע את הרכב ולבלות את היום למרגלות החוף עם בירה, ניוואה לשיזוף, שמש יוקדת ולא מעט סטורי'ס פוטוגניים עם צ'ק-אין של החוף המקומי. עד שהשמש תחמם והקור יעזוב לגמרי התושבים פוקדים את מכוני הכושר בתדירות גבוהה יותר כדי להכין את גופם לקיץ.
אנשים מרחבי הארץ והסביבה נוהגים לפקוד מידי שנה את חופי אשקלון ונהנים הנאה צרופה מהחופים המוכרזים בעיר; חוף דלילה דרום, חוף דלילה צפון, חוף בר כוכבא דרום, חוף בר כוכבא צפון, החוף הנפרד וחוף הגן הלאומי. אשר האחרון דורש דמי כניסה עבור תושבים שאינם מהעיר. על פניו נראה כי אין הבדל מהותי בין החופים, לכולם יש שירותים ציבוריים, ברזים לשטיפת הרגליים רגע לפני השביל המרוצף והכניסה לאוטו ומלתחות. כמו כן כל חוף מאובזר בשתי תחנות הצלה, סככות וכיסאות להשכרה, דוכן לשתייה קלה וקרטיבים ובנוסף החוף מונגש לבעלי מוגבלויות. אולם למרות הדמיון לכאורה בין החופים לכל תושב ישנה העדפה לחוף מסוים. אבנר כהן בן ה-54 חי באשקלון כ-20 שנה ונוהג לפקוד את חוף "דלילה" בכל קיץ. כשאנחנו שואלים אותו מדוע, יש לו הסבר משכנע: "מצעירותי הייתי נוהג ללכת לחוף "דלילה" יחד עם אשתי והילדים, כיום זה כבר הנכדים. זה הפך לחוף הקבוע שלי שאפשר לומר התרגלתי אליו" אמר. "מה שכן אפשר לשפר זה שיהיה יותר צליות לרוחצים, להקפיד יותר על הניקיון של השירותים בימים עמוסים כמו שישי-שבת וכן אכיפה מוגברת של המשטרה על אנשים שמשאירים פסולת אחריהם ומזהמים את החוף שלנו. כי חבל יש לנו רצועת חוף כל כך יפה שאנשים מחוץ לעיר מגיעים לכאן, זו החובה שלנו בתור אשקלונים לשמור על העיר ועל שמה הטוב".
ייתכן כי דניאל תופן בת ה-24 שמייצגת את קולם של הצעירים בעיר שכן למרות אהבתם לאשקלון ולחופים המקומיים הם מעדיפים לנדוד למרכז הארץ כמו לחוף 4 על ארבע בראשון לציון או לחוף בהרצליה. "החוף בבר-כוכבא נקי יותר מאשר החופים יש לציין, אבל עדיין אני אעדיף לנסוע לראשון בגלל המוזיקה שמושמעת בחוף, האוכל ודוכני הפירות. בנוסף יש שולחנות וכיסאות מסודרים לרוחצים, כל זה נותן אווירה צעירה יותר וכך החוויה בהתאם עבור המתרחץ".
למה לא לצאת לבלות בחופי אשקלון?
"באשקלון יש פחות חשיבה על הפן הבידורי וההנאה שמלווה לרחצה. העיר מעדיפה להתמקד אולי בפיקוח. אם זה על אופנועי-ים שלא יהיו במרחק מסוים מהחוף או הוספה של ברזים לניקוי הרגליים. וזה מעולה, אני חלילה לא גורעת מהחשיבות של זה. אבל העירייה או האחראים לתחזוקה של החוף שוכחים שישנם צעירים שמוסיקה ואוכל מעשירים כל אווירה, וברגע שאין את זה בעיר הם מעדיפים לנסוע למקומות אחרים".
בשנים האחרונות לא מעט תושבים נוהגים לפקוד את החוף הצפוני "חופית", אשר בשנות ה-70 שימש כמעגן לסירות מנוע. יוסי דה-לוי הוא אחד מהאנשים שהכשירו את החוף לכך ושהמציא את שמו של החוף שקרוי על שם ביתו. כיום בעיקר צעירים מתמקמים בו, אם זה עם בוקסה לשירים אהובים ועושים מעין ישיבה חברתית שהיא מעבר לרק רחיצה בים. או מנגד כאלה שלא אוהבים את ההמוניות שקיימת בשאר החופים בעיר ומעדיפים את השקט שמציע המקום כמו לדוגמא מור דניאל בת ה-25 שמספרת: "חוף "חופית" לעומת חוף כמו "דלילה" או "בר-כוכבא" לא עמוס, אין שם הרבה אנשים. פחות ילדים עם משפחות, פחות המוני, רועש. זה מה שאני מחפשת כשאני הולכת לים – את השקט. מה שלא קיים בכל חוף בגלל המשפחות עם ילדים שעושים רעש, שזה לגיטימי לגמרי, אבל לא מתאים לכל אחד".
גם גל לוי בן ה-27 מעדיף את החופים המקומיים מאשר לצאת מחוץ לעיר: "אין צורך לנסוע מחוץ לעיר לחופים המוניים, חוף חופית הוא בתולי, פחות מוכר. רק אשקלונים חשופים ומכירים אותו לכן זה יותר נחמד ליהנות מהשקט של חוף מבודד ונקי. כי שאר החופים בעיר מזוהמים בשקיות, מוצרי פלסטיק, בעיקר בים עצמו" מסכם.
לצד החופים לכלל הציבור בעיר ומחוצה לו, יש את החוף הנפרד שמיועד למגזר הדתי והוא הצפוני ביותר של אשקלון. החוף פועל עד השעה 19:00 בערב כאשר ימי א', ג' ו-ה' מיועדים לנשים והשאר לגברים. בשבתות וחגים החוף פועל במתכונת רגילה והוא כולל ממתקנים כמו: שירותים, מלתחות וגדר בגובה כ-2 מטר המהווה מחיצה בין החוף הנפרד לשאר שטח הרחצה. כמו כן כדי לשמור על פרטיות הרוחץ ישנה כניסה לחוף דרך חנייה פנימית ונסתרת ואף שומר שמוצב במקום המונע מעבר של נשים\גברים בימים אסורים.
אולם לנוכח הקיץ האחרון עלו לא מעט טענות לגבי התחזוקה שלו ועמידתו בתנאי ההלכה, אחת מהן היא של ספיר חטב בת ה-26 שאומרת: "אני חושבת שצריך לשפר באופן בהול את המחיצה – היא בכלל אינה מסתירה כמו שצריך. היא אמורה להיות בתוך הים עצמו כמו שקיים בערים אחרות כמו: חדרה, אילת וכו'".
בנוסף היא מבקשת: "אם אפשר למצוא פתרון שימנע את הסחף והטביעות, כי הרי אין שובר גלים וכל רחיצה היא מסוכנת בפני עצמה".
עוד טענה שחטב מעלה היא בעניין המצילים: "יש צורך באכיפה מוגברת מצדם על כניסה של אנשים מהמין השני. ובכלל עדיף להביא מצילות בימים של נשים כך התחושה תהיה יותר נעימה לרוחצות". וכמובן הבעיה השכיחה ביותר היא כאמור, בעיית הניקיון בחוף. אם זה בשירותים ובמלתחות או העובדה שהקיוסק בקיץ שעבר כלל לא היה פעיל.
אי אפשר להתעלם מיופייה של רצועת החוף של אשקלון שמושכת אליה תיירים ותושבים מרחבי הארץ, בייחוד בשנים האחרונות עם פתיחת מתחם המרינה-מול. אולם תמיד יש מקום לשיפור ולהגדיל ראש, הקול האשקלוני מבקש שיפור בפן הפרקטי. רבים מעדיפים לא להיסחב עם קופסאות של אבטיח חתוך מהבית או קוסקוס של אימא ולבוא לחוף רק עם בגד ים על גופם, מגבת ובקבוק מים ולהתפנק בחוף עם תפריט מגוון של אוכל, שתייה ומוסיקה טובה. כעת יש להמתין ולראות אם קברניטי העיר ירימו את הכפפה ויפעלו בנושא.