באווירת פורים בקשתי להתאים להנהגת העיר המתפוררת תחפושת. לפעמים החיים מתאימים בדיוק לדמויות מוכרות מעולם הקומיקס והטלוויזיה, כך גם נציגנו מהקומה הרביעית אשר בימים אלא מבקשים לעצמם תחפושת של מלך. נבחרים יקרים, אין הכוונה להתל בכם, אין הכוונה לבוז ו/או לפגוע בכבודם, אין הכוונה להוציא דיבתכם רעה בהצמדת דמויות. הכל באווירת פורים. מי שנפגע שיאמץ את הפתגם הקבוע לפורים "ונהפוך הוא". ולא לשכוח ,מלך, יש רק אחד.
ראש העיר ( המלך העירום- בגדי המלך החדשים ):
בגדי המלך החדשים היא מעשייה קצרה המהווה אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחר ההשליות במחיר האמת. בגדי המלך החדשים הפך לביטוי שמסמל אשליה או הונאה עצמית. הונאה עצמית של ראש העיר שחי בנדמה לי. את הסיפור נספר באלגוריה עירונית.
הסיפור מספר על אינטרסנטים המגיעים להנהלת העיר של "המלך" ( ראש העיר ) שמבזבז כסף וזמן רב על האדרה עצמית בכל מדיה אפשרית, וכל זאת על חשבון ענייני העיר. הנוכלים בדמות יועצים, אנשי חצר וחברי מועצה ( חלק), מציעים למלך שיספקו לו דימויים מיוחדים, כאלו שאינם נראים לאנשים טיפשים או חסרי יכולת. והרי כל הנהגת העיר "חכמה". ראש העיר נותן בידם את הממון ואת הייעוץ והם מתחילים "לעבוד" על ראש העיר, על התושבים כי בגדי המלך הם הכי יפים, בעצם כי המלך הוא הכי יפה ומוכשר. רצף של פקידים עירוניים משבחים את המלך ואת יופיו. ראש העיר/ המלך שואל את הנוכלים על התקדמותם באדרת שמו. כל אחד רואה שהנולים ריקים ואין עשייה עירונית, רובה של ההנהגה רואה כי אין כל בגדים חדשים או עשייה, אך ממשיכים הם להרים את היד או להחמיא לראש העיר ולהאדיר את שמו. אף אחד מהם הרי לא רוצה להיראות טיפש שבחר במלך שינהיג אותו.
לבסוף, האורגים מדווחים כי חליפת המלך הסתיימה. 96% מתושבי הממלכה מרוצים מתפקודו, היתר, הטיפשים, כלל לא מבינים כי על המלך בגדים מפוארים, תדמית נהדרת ומוניטין חוצה ערים. ראש העיר יוצא בתהלוכה שבועית ובו מפרסם את בגדיו החדשים, המלך יוצא לתהלוכה לקראת הבחירות הבאות כאשר הוא מרוצה "מבגדיו החדשים". תושבי העיר, שאינם טיפשים, ואינם "אוהד מוביל" בפייסבוק, מרגישים לא בנוח עם העמדת הפנים וסיפורי המעשיות שמפרסם המלך והנוכלים. אך הם לא רוצים להיראות או להישמע, שחס וחלילה יגיע מי מהנהגת העיר או פעיליו לאיים על "הטיפשים". את הילד מייצגים מספר רב של תושבים, שצועקים כי המלך הוא עירום, כולם מבינים כי המלך הולך שולל על ידי הנוכלים והעיר כולה הולכה שולל על בסיס הסיפורים שבהם חי המלך.
הסיפור מעודד חשיבה מקורית ואמירת האמת גם אם היא אינה נוחה לשמיעה. שיאו של הספר בצעקתו של הילד "המלך הוא עירום" החושפת את המציאות אשר המלך וההנהגה מתכחשים לה. ביטוי זה הפך למטבע לשון שגור המביע חשיפת שקר מוסכם והבטחה שאין לה כיסוי, במיוחד כאלה.
אליהו ברדה -מפעיל הבובה
אליהו, יועצו של ראש העיר, נציגו של הרב בהנהלת העיר, מפעילו האישי של ראש העיר. זה שמאשר ומוודא כי פעילות העיר תהייה מיושרת לאינטרסים. אחראי על התעשייה וחלוקת הקרקעות. פעולותיו הם אשר מפעילות את ראש העיר, אשר מבקש רק ללבוש "בגדים חדשים".
חברי הקואליציה ( 40 השודדים)
רוב רובם ( למעט שלושה) של חברי המועצה הם שודדים. הם שדדו את קולנו כאשר בחרנו אותם על סמך ההבטחות שלהם שנותרו ריקות מתוכן, הם שודדים אותנו בכל יום כאשר מצביעים לטובת החלטות הזויות אשר עולות לקופה הציבורית מיליונים, חלק חומס לעצמו בקידום פרויקטים אישיים ולעמותות בהם יש להם נגיעה.
השודדים נוהגים לשמור את הכספים ששדדו ואת האינטרסים רחוק מעיני הציבור, במערת השאילתות שלא נענות. אם תרצו לומר את הסיסמא בכדי לראות מה יש במערה, תצטרכו לבקש את הסיסמא מהיועמ"ש שידחה אותך, או מהדוברות שתתעלם ממך, ואולי, אבל רק אולי מבית המשפט, שאחרי שיצא לך המיץ ותמתין שנה, תקבל תשובה שלא תהייה רלוונטית.
רמי סופר ( צ'ה )
לוחם החופש והחירות האישית, נלחם במיעוט לקידום החלש בעיר, איש עבודה ועשייה, אשר גם אשר כובלים את ידו ומצבו הבריאותי אינו שפיר, ממשיך להיאבק בתחושת שליחות נגד מחדלי ראש העיר. מאבקו של רמי בחולאי העירייה דומה למאבקו של לוחם החירות.
סופה ( גארפילד )
סיעת "צדק חברתי", שנייה רגע…….. אני פשוט עם כאבים בצד מצחוק על שם הסיעה. באמת שניסיתי, אפילו שאלתי אחרים שמבינים, מהו תפקידה של סופה? דממה, אין ידיעה, ראו אותם בבחירות ומאז דמותם נעלמה עד לישיבות המועצה. לא שאין אני ואחרים יודעים מהי הגדרתם, אלא מה הם עושים. את עשיית השניים אין לדעת, ברור שגארפילד אוהב את יומו חסר עשייה למעט כאשר נדרש הוא להילחם על צלחת החלב של הקומה הרביעית. מארוחה לארוחה חוזר גארפילד מרביצה חסרת עשייה לנהימות ויללות. וכיום שעת כושר לה, לאחר שחברה בין המלך ליו"ר וועדת הכספים, ממנו מפחד המלך.
הכותב ( גונזו)
הפעם, הדמות די דומה למציאות, הכותב, הנו דמות מגוחכת, משמינה ומשועממת, אשר די דומה לבובה המייצגת. הכותב עסוק מידי שבוע בחצרוץ נגינתו אשר אינה נעימה לאוזן, אלא אולי לקומץ תרנגולות מרוטות וחירשות.
לכולנו, חג פורים הנו היפוך גורלות, מקווה אני כי כל אחד בד' אמותיו יבקש לעצמו את היפוך הגורל המאחל לו. עד שינוי הגורל, מותר ורצוי שנתחפש למה שמבקשים אנו להיות גם אם זה ליום אחד. גם כאשר הרוחות סוערות, לא לשכוח לחייך ולשמוח. חג פורים שמח לכולנו.