כחלק מהמאמצים לקידום הניקיון בחופים הפעיל המשרד להגנת הסביבה בחודשי הקיץ, גם השנה, תכנית לתגבור אכיפה של חוקי העזר לניקיון, בתחומן של 13 רשויות חופיות , כמעט רק אשקלון זכתה בתואר המפוקפק של חוף ברמת ניקיון בינוני.
תופעת הפסולת בים ובחופים היא בעיה כלל עולמית ופוגעת בחופי העולם כולו. על פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק, בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שאינו מתכלה.
לפחות 60% מהפסולת בים ובחופים מקורה ביבשה, כלומר ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות פלסטיק, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים, ניקוז עירוני או מפלט ים, הכוללת במקרים רבים פסולות שנשטפה מחופים אחרים ונסחפה בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים.
הפסולת בים ובחופים היא מפגע אסתטי, בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופים. שקיות פלסטיק וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים שונים, סביב סנפירים, כיסוי פיזי של בעלי חיים צמודי קרקעית, חנק או חסימות מעיים של בעלי חיים הטועים לחשוב שמדובר במזון.
במהלך הזמן הפלסטיק מתפרק במים לחלקיקים קטנטנים המכונים "מיקרו פלסטיק", ואלו חודרים לגופם של בעלי החיים ופוגעים בהם. כשבעלי החיים הקטנים נטרפים, אותם חלקיקים מועברים הלאה במעלה מארג המזון, וכאשר אנו ניזונים מדגה שניזונה בעצמה בחומרים אלו גם בריאותינו עלולה להיפגע. בנושא זה נעשים מחקרים ברחבי העולם ובישראל. בנוסף לפגיעה ביצורים הימיים ובבריאות האדם, הפסולת הימית עלולה לגרום לנזקים גם למתקני תשתית, כגון מתקני התפלה ותחנות כוח. מתקנים אלו שואבים מי ים, והפסולת שבמים עלולה לסתום את צנרת היניקה ולגרום לנזקים כלכליים ותפעוליים.
58% מהפסולת בים ובחופים הינה יבשתית, נמצא שריכוז המיקרו פלסטיק בים הישראלי הוא פי 10 ממערב ים תיכון וגבוה מהממוצע העולמי
מטרת התכנית למזער את כמות הפסולת הימית בישראל ולפעול לניקיונם של החופים והים, ביחס למדד תוצאה סביבתי ברור. הכל בהתאם למחויבות הבין לאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל בכדי להגשים מטרה זו פועלת התוכנית בשישה צירים מרכזיים, השלובים זה בזה, כאשר העיקרון המוביל הוא שינוי תודעתי לחשיבות הים והחופים ולחיזוק לקיחת האחריות האישית וזאת תוך הצבת יעדי תוצאה ומדידתם :
לשם השגת המטרה, התוכנית רותמת את הערים להן חוף ים בתחום שיפוטן, ושמירה עליו היא מחויבותן ואחריותן. מעורבותן של הרשויות המקומיות נדרשת הן בניקוי והן בנטילת אחריות על שמירה ופיקוח על החופים וכמובן גם בתמיכה בפעילויות חינוך והסברה מול המשתמשים בחופיהן.
התכנית גם קובעת תקציב לרשות המקומית בכדיי לסייע לה לעמוד ביעדי התכנית. תקציב לתמיכה ברשויות החוף בניקיון החופים הפתוחים שבשטחיהן. במטרה לטפל בבעיה הסביבתית של הפסולת הימית בישראל, המשרד להגנת הסביבה תמך בשנת 2020 באשקלון הנמצאת באשכול 1 עד 5 לפי המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, 90% מעלות ניקוי לק"מ אחד של קו חוף, עבור כל פעילויות הניקוי בחוף. לאור העובדה כי החופים באשקלון הם ברמת ניקיון בינוני, מקוזז סך של 30% מסכום התמיכה.
לראשונה הוקצו 2 מיליון שקל לתמיכה במטרה לצמצם את מפגע הפסולת בחופים לפני שהוא מגיע לחוף ואל הים וזאת במסגרת קול קורא חוף נקי . התמיכה תומכת בהקמת תשתיות לאיסוף אשפה בחופים לא מוכרזים, מתקני איסוף פסולת ניקוז נגר עילי ומתקני תשתית לעידוד בשימוש כלים רב-פעמיים. מתקנים אלה נועדו לסייע במניעת זיהום הסביבה החופית והימית. התמיכות ניתנות עבור בניית מתקני איסוף פסולת מרכזיים; קידום מתקנים מעודדי שימוש בכלים רב- פעמיים כמו: כיורים לשטיפת כלים רב פעמיים, ברזיות מותאמות למילוי של בקבוקי מים ועוד . תמיכה זו מותנית בהתחייבות של הרשות בקידום חוק עזר עירוני נגד שימוש בכלים חד-פעמיים בחופים והתשלום מותנה בפרוטוקול אישור החוק של מועצת או מליאת הרשות. היקף התמיכה המרבי לכל רשות נקבע בהתאם לאורך קו החוף הפתוח הבלתי מוכרז בק"מ שבשטחה. עיריית אשקלון, לא הביע כל נכונות לקדם את האמור ולפעול לקבלת תקציב כדי שניתן לה.
ניקיון הים – מתנדבי "משמר הים"
לראשונה במסגרת תכנית חוף נקי, התקיימה פעילות צלילת ניקיון תת ימי בים תיכון בהובלת "משמר הים" של התאחדות הישראלית לצלילה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ובמימון תכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה. מיד לאחר הסגר הראשון נערכו בסוף השבוע של ״יום האוקיינוסים״ )20.6.6-5 )צלילות ניקיון במספר מוקדים: אכזיב, נהריה, נחשולים, קיסריה, הרצליה ופלמחים. אשקלון, אשר בה נמצא בית ספר לצלילה ומאות צוללים חובבים, לא מצאה לנכון לקיים צלילות ניקיון.
אכיפה
במסגרת תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה, הפקחים מטעם הרשות אמורים לקיים פעילות פיקוח ואכיפה, במטרה ליצור הרתעה מול עברייני פסולת בחופי הים ולצמצם את הנזק לסביבה החופית והימית. רק באשקלון לא נעשתה כל פעולת אכיפה.