החודשים האחרונים בסימן חבית נפץ. האיומים מצפון על שלל אוהבי ישראל, המעצרים בג'נין שמאיימים למוטט את שליטת הגא"פ בשטחים, יכולים להיות הנפץ לסבב לחימה נוסף. אז תומר, מה קורה עם הממ"דים שהבטחת? אפילו הוצאת פוסט שנאמין לך.
השבוע פנו אלי שני בעלי עסקים, אשר הבהירו כי כבר עוד קודם לסבב האחרון בקשו למקם מגוניות ליד בתי העסק לטובת הבאים. אך העירייה לא פועלת. בהתחלה הבהירו להם כי לאור לחץ של רשויות רבות לקבל בדחיפות מגוניות, לא נותרו מספיק לעיר. זה היה אז. מה עכשיו?
בפיקוד בעורך מונחות מגוניות לכל דכפין, כרגע אין דרישה ולחץ, ואין סבב לחימה, אז מדוע ראש העיר לא מתעורר ומכין את עצמו טוב יותר לסבב הבא?
במהלך חודשים אחרי סבב הלחימה, התייצב ראש העיר במסדרונות הכנסת ודרש את מגון העיר, הוא זעק וצעק והכל במטרה לקושש כספים לאור האיום התמידי מהדרום. חלפה לה מעל שנה ושקט מוחלט מהקומה הרביעית, לא תכנית ולא צעקות. בסבב הבא, נשמע את תומר שוב כתקליט שבור, אתם חייבים ואני רוצה, בינתיים אין לתומר תכנית למיגון העיר כפי שהצהיר.
ראש העיר מצא לו קורבן לעזאזל אותו יאשים בכל עוונותיו. זה יהיה קושניר. הוא יאשים אותו שהוא הבטיח והוא לא קיים, למרות שהוא, ראש העיר פעל נפלאות לקדם מיגון, אלכס לא העביר את הכסף. אבל האמת היא יותר ברורה. את ראש העיר זה לא מעניין.
האזהרה מעזה כי במערכה הבאה אשקלון תהיה יעד מרכזי שיקבל את כמות הרקטות ששוגרו בכל הסבב, ביממה אחת. לא מעוררות את בלוטות המחשבה בהנהגת העיר.
בכל תהליך שאנו עושים בחיים, אנו מזהים את המטרה שאנו רוצים לקיים, ובונים לה דרך ואמצעים. כאשר המטרה הנה מיגון ושמירה על חיי התושבים, לעיריית אשקלון אין כל מטרה, תכנית ואמצעים.
ראש העיר שהבטיח מיגון בכל מספר חודשים, מיגון כזה, אחר, התחדשות עירונית, ושלל סיפורים. בפועל גם מה שכיום מונח על השולחן לא מתקיים.
תומר יצא בהודעה כי הצליח לקדם מיגון לעיר, ממ"דים שיחולקו לכל דורש, במיוחד אם אין לכם כסף. אבל בחודשים האחרונים, מאז סיפר לנו על "הצלחתו"….. דממה, כלום. חוץ מלגנוב דעת וקרדיט על שת"פים עירוניים, כלום.
נושא המיגון, תכנית העבודה, תנאי הקבלה, מי האחראי ועוד… כל אלא נעלמו מראשו של ראש העיר, הוא בוחר להתהלך על מדרגות האמפי המשופץ שנבנה בפארק. רק שנבהיר, לא על ידו, ולא מכספי העירייה, אבל הוא בוחר לגנוב לנו את הדעת, שוב, שהוא שיפץ. שבוע הבא, כתבה מורחבת בנושא ועל מה הייתה אחראית העירייה, בגדול, על השבילים.
בקיצור, תומר גלאם, מה קורה עם הממ"דים? הבטחת למגן את העיר. האם תהיה זו שוב הבטחה מאכזבת כמו שאר ההבטחות בעניין המיגון?.
מקהלת הבכי והיגון אינה חדשה, רק הסולן מתחלף. ראש העיר, אולי כל הבכי והנהי הוא לקושש תקציבים על תדמית העיר המתפוררת ועל תדמיתנו התושבים הלומי הקרב שצריכים קצבאות. ואולי מבקש אתה כספים בכדי להגיע עם קצת חמצן לבחירות הקרובות ולא עם תלושי מזון.
ראש העיר מנגב את הדמעות וממשיך לטעון כי לאור מאות הפצועים וההרוגים בסבבי ההסלמה, הרי מגיעים לנו תקציבים. כב' ראש העיר, תקציבים לא מקיימים מיגון ותכניות. היום ביכולת העירייה למגן חלקים רבים מהעיר, אך חוסר יכולת אישית מונעת זאת מכולנו.
הימים ימי ממשלה חדשה או זו שתישאר על כרעי תרנגולת. לראש העיר אין בה דלת פתוחה, אבל יש לו סניגור לעיר, אלכס קושניר. תנצל את סידור הכוכבים למען תושבי העיר ולא לטובת הקבלן שרוצה לבנות מגדל בלב שכונה. אבל ככל הנראה הנהגת העיר, תמכת הליכוד מפנטזת על חזרתו של ביבי ועל ההבטחות על הקרח שהויתר בעיר. במצב דברים זה, גם מה שהשיג קושניר, לא נצליח לראות בעיר.
אני כבר מדמיין את ההצהרות של תומר בסבב הבא: המדינה אחראית לבטחון התושבים בעיר" "אני צעקתי ועשיתי קולות חזקים ולא נותנים לי לשמור על התושבים שלי" "אנחנו השחפ"צ של המדינה וצריך מיליארד שקל למיגון, יש לי אפילו חוות דעת של פיקוד העורף". תומר, תירוצים לא שומרים על חיי אדם, רק מעשים.