הוא מדבר אתי אבל פונה לכלל תושבי העיר • הוא פונה אליי בגוף שני רבים • הוא לא מהסס להרים את קולו או לחבוט עם אגרופו על השולחן, אבל מילותיו שקולות • מתלוננים עליו, אבל מבחינתו אלו רק רעשי רקע מינוריים • הייעוד שלו מתבטא בבחינה העצמית של מה הוא השיג אתמול ומה הוא ישיג מחר עבור תושביו • ראיון עם ראש עיריית אשקלון
צילומים: סיון מטודי, אלדד עובדיה ואדי ישראל
אחרי 3 שנים בהן תומר גלאם מכהן כראש עיר בפועל, מתוכן כשנתיים כראש עיר נבחר, הוא מעניק לנו ראיון חגיגי, לכאורה, לכבוד ראש השנה, אם כי במהלכו הוא לא תמיד נשאר חגיגי ורגוע. כשהוא יודע ומבין שלא כולם רואים את המהלכים שהוא מניע ואת הצעדים המהירים בהם הוא מקדם את האינטרסים העירוניים, ועוד בתקופה קשה ומאתגרת, בה מגבלות נגיף הקורונה מאיימות לעצור אותו, הוא לא מצליח לשמור על שלוותו נוכח הקטנוניות שמפגינים לעיתים התושבים, אותם הוא אוהב ולמענם הוא מבצע את כל מה שעוד יפורט בהמשך.
"אשקלון היא עיר מאוד מאתגרת מהרבה בחינות: כלכלית, בטחונית ותשתיות בסיסיות שקיימות בשכונות. עם כניסתי לתפקיד הבנתי שהמערכת אינה יציבה, אז קודם כל ייצבתי את המערכות. כינסתי את הצוות המקצועי, קיבלתי החלטות לא פשוטות, לפעמים גם לא נעימות, אבל ייצבתי את המערכות והיום אנו רואים את הניצנים וההתפתחות בכל התחומים. קיבלתי החלטה לבנות תכנית עבודה אינטנסיבית כדי להפעיל את החברה הכלכלית והחברה העירונית ולעשות שינויים מהותיים במנגנונים. לאחר שביצענו את השינויים, יש עדיין תפקידים בכירים שיאויישו בעתיד הקרוב, ובכך נסיים את הרכבת הנהלת העיר הבכירה בצורה מהותית ונוכל להתקדם בכל התחומים".
גלאם מקפיד לציין שהוא לא מצוי בשנת בחירות. הוא מזכיר שבעבר היו תושבי העיר מבחינים בשינויים מהותיים ברחבי העיר, הן בשינויים הקוסמטיים והן בשינויים במערכות השונות בשנת בחירות בלבד. כעת הוא מתחיל למנות את השינויים שהוא ביצע בתחומים השונים.
מערכת החינוך
"אחד הדברים החשובים בעיניי זה החינוך. רואים את רמת העלייה לא רק בתחום הפדגוגי, אלא גם בתחום הערכי. במידה ונשקיע בנושא הערכי, אנחנו נראה שרמת הציונים בלימודים והרמה הפדגוגית יעלו באופן משמעותי, וזה אכן מה שקורה. אני מאוד שמח לראות שאנחנו בין הערים המובילות במדינת ישראל – זה לא דבר של מה בכך. עם השקעה ניכרת בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אין מצב שילד באשקלון ירצה להיות בחוג מסוים והוא לא יהיה. אם נדרשת עזרה בכל מישור, אם המצב הסוציואקונומי קשה, אנחנו נסייע בכל. צמצמנו פערים באופן מאוד משמעותי".
הביטחון ליישוב בעוטף
"אתגרים רבים נמצאים בפתחנו. היו בעבר ונוספו גם חדשים. אחד החשובים שבהם זה ההיבט הביטחוני. ההישגים שהבאנו ברמה הבטחונית והתקציבים שגייסנו לא היו בעבר. מעל 38 מיליון שקל, וזו רק ההתחלה. אנחנו עובדים על החלטת ממשלה מקיפה שתתן מענה כמו בכל העוטף, ותביא לידי ביטוי את הנושא של תגבור במסחר ובתעשייה ובהפיכתנו לאזור עדיפות לאומית א'.
אני מדבר על הנושא עם ראש הממשלה ועם שר הביטחון בצורה נחרצת. הציבור שלנו נותן את החוסן למדינת ישראל והוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר, ולכן, הפערים בין מה שהציבור נותן למה שהוא מקבל הם גדולים – 25% מכלל אוכלוסיית אשקלון לא ממוגנים. כלומר, 40,000 איש לא ממוגנים. מצד אחד אנחנו מעניקים לממשלת ישראל את הגיבוי ומאפשרים למדינה לעשות כל פעולה כזו או אחרת שנדרשת מבחינתם, מצד שני אני לא מוכן לקבל את זה שכל חודשיים שלושה אנחנו צריכים לחיות עם מציאות של סבב הסלמה, והמדינה לא מעניקה לנו את הכלים הנחוצים להתמודדות כזו. קיבלנו עד עכשיו רק חלק מזערי מהכלים. נמשיך להיאבק על מנת לקבל את הכל".
תברואה
"שיניתי את כל תכנית העבודה 2021. יצאנו למכרזים מקיפים, הוספתי תקציבים וכלים לאותם בעלי מקצוע כדי שהעיר תהיה נקייה, הרבה יותר נעים לחיות בה ולגור בה, וזה המוטו שלי בכל התחומים. נכון שאי אפשר לעשות ולשנות את הכל ביום אחד. אנשים רואים שנעשית עבודה משמעותית, אז הם שואלים: 'רגע, מה אתי? למה אצלנו עדיין לא עשו?' אני מבקש רק מעט סבלנות, נגיע בע"ה לכולם. מבחינתי, זו זכות לשפר את פני העיר עבור תושביה.
הוספתי 7 מיליון ש"ח לטובת תגבור הניקיון, אבל זה הולך ביום-יומיים. צריך להוציא את הקבלנים הישנים, להכניס את החדשים, לבנות תכנית עבודה מסודרת. במקום 30 עובדים בחודש אוקטובר בברנע, יהיו 148 עובדי ניקיון, כי זה מה שצריך. לפני כן לא הייתה החשיבה הזו".
"ראשי ערים דיברו, דיברו, דיברו… אבל תומר גלאם הוא זה שגייס תקציבים והביא, בסופו של דבר, לבנייתו ופתיחתו של המחלף. כולם דיברו, אני עשיתי"
התחדשות עירונית ופיתוח סביבתי
"הצגתי תכנית מקיפה בנושא של התחדשות עירונית בהסכם גג. השבוע הייתה ישיבה נוספת עם שר האוצר ועם כל הגורמים המקצועיים כדי להביא זאת לידי ביטוי, לא רק באמירות, אלא בעשייה אינטנסיבית. זה לא ייקח יום ולא יומיים. תהליך כמו זה של התחנה המרכזית קם ונפל, נפל וקם… במבחן התוצאה אנחנו נראה כבר בחודשים הקרובים את ההקמה של התחנה המרכזית הזמנית, ותוך שלוש שנים נחנוך, בע"ה, את התחנה המרכזית החדשה, אבל יהיה משהו שייתן מענה. זו למעשה התפתחות בדברים שלא נגעו בהם הרבה שנים.
לצאת למאבק מול חברת 'נצבא' בנושא התחנה המרכזית זה דבר לא פשוט, ולדפוק על השולחן במשרד התחבורה, ולא לצאת מהמשרד עד שאני לא מקבל תקציב להקים תחנה זמנית, זה לא דבר שעשו לפניי. התקציב של התחנה הזמנית הוא 10 מיליון ש"ח, בגלל שהיא מקורה, כדי שהמקום יהיה מכובד, גם אם הוא רק לשנתיים וחצי. ראש העיר הרס את התחנה הזו? למה לא טיפלו בה 60 שנה? איפה היו כולם? אי אפשר לעשות הכל ביום אחד".
חשוב לגלאם לשים על השולחן את העובדות הנכונות. הוא נגע בתחומים, בנושאים ובנקודות בעיר שלא נגעו בהם 30 ו-40 שנה, הן ברמת הפיתוח בשכונות הוותיקות, בתשתיות, בתחבורה, בחינוך, ברווחה… למעשה, אין אגף שלא בא לידי ביטוי, חלקם באופן משמעותי יותר וחלקם פחות, אבל גלאם מבטיח שלא ישאר תחום אחד בו הוא לא יכנס לעובי הקורה.
"היום אנחנו מסתכלים על דברים בגדול, ולא רק על פיתוח הסביבה השכונתית. רק לפני שבועיים התבשרנו ע"י אלקטרה על שיתוף הפעולה שלהם עם בוש שיביא להקמת מפעל ברמה עולמית שיעסיק יותר מ-300 עובדים באחד הפארקים היפים במדינת ישראל. מעל 35 דונם ועוד 15 מפעלים, ובהמשך את כל נושא אזור עדיפות א' שייתן מענה לקלוט עוד מפעלי היי-טק ולואו-טק ובמסחר והתעשייה. אלו דברים שלא היו כאן קודם. זהו תהליך… זה לא אומר עכשיו שאם הוחלט על מפעל שיעבור לפה, תוך יום יומיים זה יקרה. עברנו תהליך שכלל הקצאה, לאחר מכן כל מה שכרוך בנושא ההיתרים, עליו עובדים בצורה אינטנסיבית, אבל רואים את ההתעוררות של החברות הגדולות שרוצות לבוא ולהשקיע באשקלון.
קיימת הגירה החיובית לאשקלון, של אנשים מבחוץ, מערים חזקות כמו אשדוד, ראשל"צ ותל-אביב שרוצים להקים משפחות ולגדל את הילדים באשקלון. הם מקבלים כאן איכות חיים ברמה הכי גבוהה. מבחינת עלויות משלמים מחירים מהנמוכים במדינת ישראל. הארנונה כאן היא מהזולות, ההטבות לצהרונים הן בין הטובות שיש בישראל, כל זה כשאנחנו לא מוגדרים במצב סוציואקונומי פחות מ-5 ואין הטבות מיוחדות. כשתגענה ההטבות, התשלום יהיה עוד יותר נמוך, ונגיע אפילו לאפס בתשלום, על זה אנחנו נלחמים, כדי שאיכות החיים והשרות שיינתן לתושבים יהיה ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, וזה לא רק בהיבטים של המסחר והתעשייה, אלא גם בתרבות ובפנאי. תראו את הפארקים הגדולים שמתחילים לעבוד: דיברו על "האגם" כל כך הרבה… פרויקט שעלותו מעל ל-100 מיליון שקלים. הפרויקט יוצא לפועל ומיד אחרי החגים מתחילים לעבוד. מדובר בפרויקטים בהיקפים עצומים – 600 דונם פארק, כולל אקו-ספורט. אלו מסוג הפרויקטים שישימו את אשקלון במקום אחר".
רווחה
"בתחום הרווחה לא השקיעו שנים. פעם מי שהיה מגיע לקבל שרות ברווחה, היה מגיע למקום שנראה כמו אורווה! לא מכבד, לא מזמין. גם ככה קשה לבוא לרווחה ולבקש סיוע, אז בטח להיכנס למתקן שנראה כפי שהוא נראה אז. היום מגיעים למתקן ברמה גבוהה מאוד, נותנים את הכלים הכי טובים כדי להגיע לכל בית ובית, ועדיין, יש גם את אלה שלא מספיק אמיצים להגיע ולבקש עזרה. אבי נהג לומר לי: 'עדיף להתמודד עם הבעיה מאשר לחיות אתה'. היום, לפני החגים, אני מכריז באופן ברור: אין משפחה שתישאר רעבה. אין דבר כזה שמשפחה תבקש מזון ולא תקבל – לא יקרה! זה לא משנה אם זו תקופת קורונה או כל תקופה אחרת. אני בא ממקום כזה, אני מכיר את המקום הזה, אני זוכר את הימים שאבי, זכרו לברכה, היה שולח אותי לקחת את הגמ"ח במגדל. בבושה שלי, הייתי מביא את זה בשקיות שחורות כדי שחברים לא ידברו.
אני נכנס לכל הדגשים, כדי שאם יש משפחה מרובת ילדים, היא תקבל סל הרבה יותר גדול ממשפחה רגילה. אני לא רוצה לפרסם את הדברים האלו או לצאת בכותרות, כמו שאנשים מנסים לצייר את זה לפעמים, זה ממש לא נכון. אני עושה את זה כדי להגיע לשכונות המוחלשות ולחזק אותן".
חיים לצד הקורונה
"הקורונה לא היטיבה, ולו במעט, עם אף אחד מתושבי אשקלון – לא בהיבטים הכלכליים ולא בהיבטים החינוכיים. השקענו כל כך הרבה, ולמרות כל ההשקעה אתה מגלה שיש נזקים אדירים. הלמידה מרחוק, לא למידה מרחוק, היום פותחים בי"ס, מחר לא פותחים… לכן הנחיתי בצורה ברורה שתוכנית עבודה 2021 תהיה צמודת קורונה, ואם צריך לסייע ולקלוט יותר פקחים, נקלוט יותר פקחים, ואם צריך להשקיע במשאבים נוספים במערכות החינוך, למרות שמשקיעים המון, במחשבים, במורים, באמצעים… אנחנו נעשה הכל כדי לחיות לצד הקורונה עד שיימצא פתרון לנגיף הארור הזה".
אכיפה
אחד הגורמים המרכזיים לכך שרמת התחלואה בעיר גדלה, הנה המשמעת הרפויה של חלק מהתושבים שלא מאמינים בהוראות שמוציא משרד הבריאות, חלק מהתושבים מרשים לעצמם להפעיל את שיקול הדעת כשלא נוח להם וחלק פשוט "מצפצפים" על החוק ועל ההוראות. אחת הפתרונות לבעיות הללו הנו האכיפה, אולם היא לא באה לידי ביטוי, כך לפחות מרגישים מרבית תושבי העיר.
"נתתי הנחייה לקלוט עוד 10 פקחים; יצאנו לשני מכרזים; לצערי אנשים לא מגיעים. קבלנו הנחייה ממשרד הפנים להוריד את תנאי הסף כדי לקלוט כמה שיותר פקחים. אני מאוד מאמין באכיפה. קבלנו ממשטרת ישראל כוח עזר של כ-30 שוטרים. הם רשמו סדר גודל של 11 דו"חות ביום אחד ו-17 ביום נוסף. לעומתם, הפקחים באשקלון והשיטור העירוני נתנו כ-170 דו"חות. יש אנשים שלא נהגו לעטות מסכות, אבל עכשיו הם אומרים לי שהם מפחדים, כי הם קיבלו קנס ולא מתאים לקבל קנס שוב. חייבים להבין שיש משבר ברמה הלאומית. מדינת ישראל לא יודעת לאכוף בהיקפים כאלה גדולים. יש אנשים שמבינים דרך אכיפה ויש שמבינים דרך הסברה, מבחינתי אני חייב לאכוף כמה שיותר על מנת להפחית את מספר החולים וכמות הנזקים באשקלון.
הצעתי לשר הבריאות ובמשרד רה"מ לערב את הצבא שלדעתי שלא משתמשים בו מספיק. מביאים לכאן את פיקוד העורף לחלוקת פליירים. זה נחמד, אבל אני צריך אכיפה ועזרה לתושבים שלי. עם כל זה שהמדינה לא יודעת להשתלט על אכיפה, אין מנוס מסגר כללי לתקופה מסוימת, כדי להפחית בכמות הנדבקים. הקורונה היא מסוכנת מאוד. בגלל שהיא שקטה, לא צפויה, יש הרבה חולים א-סימפטומטיים".
פיקוח ושיטור עירוני
"חילקנו משימות ברורות לפיקוח ולשיטור העירוני. אשקלון הייתה מלאה בגרוטאות. הקמנו מתחם לאיסוף הגרוטאות ואנחנו אוספים גרוטאות, אנשים משלמים קנסות. לא יהיה יותר מה שהיה. נכון שיש עדיין פערים, בעיקר בגלל שאנחנו משתמשים כרגע בכמות גדולה של כוח אדם לטובת אכיפת הקורונה, כדי לצמצם פערים. כראש עיר אני חייב לעשות סדר עדיפויות".
גלאם נותן לי כדוגמה את נושא האופניים החשמליים: "ילדים היו נוסעים פעם עם קסדות? למעלה מ-90% היו רוכבים ללא קסדות. היום כמעט 80% רוכבים עם קסדות. זה בגלל שיש אכיפה, מקבלים דו"חות, משלמים קנסות… כנ"ל צואת כלבים. פעם לא היו בכלל דו"חות בתחום הזה. היום אני מקבל כל יום דו"ח על כמות הדו"חות שניתנו ביום על כל מה שקשור לאכיפת טיפול בבעלי חיים. אני קובע את סדרי העדיפויות, אבל נושא הקורונה מפריע באופן מהותי, כי כוח העבודה מופנה בעיקר לאכיפת הקורונה, וזה נשאב מיתר התחומים. השבוע פורסם מכרז, והחל בשבוע הבא נוכל לקלוט פקחים חדשים שהייעוד שלהם יהיה קורונה, ויתר הפקחים יטפלו בתחומים השוטפים.
התושבים חייבים להישמע להוראות ולכללים, לא רק בהיבט של הקורונה. שקית האשפה מונחת פעמים רבות מחוץ לפח, לא בגלל שהפח מלא, אלא בגלל שמישהו עצל שם את השקית אשפה שלו בחוץ, ואחריו, כל מי שרואה שקית, לא טורח אפילו לבדוק את הפח, אלא משער שהפח מלא ומניחים, באפקט העדר, את השקיות שלהם מחוץ לפח. יותר מפעם ופעמיים דווחתי שזבל נערם מסביב לפחים כשבפחים עצמם נותר עוד מקום רב לאשפה. כנ"ל לגבי צואת כלבים. אנשים שיוצאים לטיול עם הכלב, וזה הטיל את גלליו, לא בושה להרים את זה בשקית ולזרוק לפח. לא נעים לנו לתת דו"ח מעל 700 ש"ח, אבל גם לא נעים ללכת ברחוב, שהוא חלק מהבית, מהרחוב ומהשכונה, ולראות מדרכות ומדשאות מלאות בצואת כלבים, כי אנשים מתעצלים לאסוף, כל אחד, את גללי כלבו הוא.
אנשים פונים ומבקשים שיתחשבו בהם, שיבטלו להם… לא יקרה! לא יבטלו! אנחנו נתגבר אכיפה כי זה מה שצריך להיות, שבילים נקיים שאנשים יהנו להתהלך עליהם. אני תקווה שאחרי שנסיים את הגיוס האינטנסיבי של הפקחים, זה יבוא לידי ביטוי בכל התחומים. אני לא בעד לתת דו"חות, אבל תושבים צריכים להבין שחייב להיות סדר. אי אפשר להוציא גזם ביום שלישי כשכתוב במפורש שהאיסוף הוא בשלישי בבוקר ושחייבים להוציא את הגזם עד שני בלילה.
אני יוצא לסיור שכונות לפחות פעמיים בשבוע. בימי שני וחמישי אני בודק ומבקר שהכל נעשה, שמנקים ומסדרים".
מבחן התוצאה
גלאם מנסה להסיט את רעשי הרקע. לא מטריד אותו מה אומר זה ומה אומר האחר. "אני אמדד על סמך מה שאני נותן לתושבים ובמה שעשיתי. אמדד בהצלחות שלי. אני חושב בגדול על העיר אשקלון. אני לא חושב בקטן". הוא מביא לכך, כדוגמה, את "המלחמה" שהייתה על מחלף היציאה הצפוני החדש. "ראשי ערים דיברו, דיברו, דיברו… אבל תומר גלאם הוא זה שגייס תקציבים והביא, בסופו של דבר, לבנייתו ופתיחתו של המחלף. כולם דיברו, אני עשיתי".
מהמחלף הוא עובר לפרויקט האגם הגדול. "דיברו על האגם שלוש קדנציות. מי מקים בסוף את האגם? מי הוציא את המכרז לפועל? מי הביא את התקציב ממשרדי הממשלה? מי מגייס עשרות מיליוני שקלים כמעט כל רבעון ממשרדי הממשלה? פעם, רק בשנת בחירות טיפלו בעיר.
אני מגיע לכל פינה בעיר. השבוע הייתי בגבעת ציון. היו מקומות שהיה בהם רק חול, היום ראיתי מחזה אחר מול העיניים – שתלו דשא ועצים, בנו גן משחקים עם הצללה, זה לא היה. זה לא מגיע מתקציבים של ארנונה, שאף אחד לא יטעה, ארנונה לא מכסה אפילו את השוטף שאתה נותן לתושבים, לא בחינוך, לא בתרבות ולא בתברואה. זה בא מזה שכל בוקר כשאני מתעורר, אני חושב איך אני מוציא מכל משרד ומשרד ממשלתי כספים לטובת ענייני העיר. תמיד יהיו אלו שידברו ויקשקשו. אני לא מתכוון לתת לרעשי הרקע הללו להסיח אותי מהעיקר. אותי מעניין בסוף מה התושבים שלי מקבלים. שכשמתפרסם שיש הצלחה בבגרות – נהיה שקט, אבל כשיש איזו בעיה קטנה – איפה הוא? איזה ראש עיר גרוע! תתפטר!
מעולם לא היה בעיריית אשקלון ראש עיר שגייס תקציבים בהיקפים מטורפים כמו שאני גייסתי ואמשיך לגייס. מתוך אהבה שלי לעיר ולתושביה. רה"מ שאל אותי מה אני הכי אוהב באשקלון? עניתי לו – התושבים. אלו תושבים באיכות גבוהה. רוב האנשים באמת מפרגנים. נכון שיש ביקורת, תמיד תהיה וטוב שיש. מה לעשות שלא כולם יכולים להיות בבית הספר למדעים או בבי"ס 'אסף מימון', אבל במבחן התוצאה, ראש העיר תומר גלאם הציל בתי ספר שכמעט נסגרו, ראש העיר חיזק את בתי הספר המוחלשים והביא להם את המנהלים הטובים ביותר, את האמצעים שילמדו רובוטיקה וכל מיני תחומים שלא היו להם.
אני לא בוס קל, ולא פלא שאנשים באים, הולכים, מתחלפים… אני דורש עבודה. אני קם מוקדם בבוקר וישן מאוחר בלילה. אני קם עם התושבים והולך לישון אתם, כי אני יודע באמת מהם הצרכים ואני גם רואה שהפערים עדיין גדולים. התושבים רואים שראש העיר עושה, אז כל אחד רוצה שיעשו גם אצלו. ברור לי שמגיע לכולם.
אין אצלי הנחות, אין אצלי חברים. אני זוכר תקופות שקבלנים היו עולים לראש העיר כל היום. הם לא עולים כבר, הם לא צריכים אותי. הם לא צריכים לעבור דרך אנשים כאלו ואחרים כדי לקבל שירות, הם מקבלים שירות כי זה מה שמגיע להם.
אנחנו בונים מעל 12,000 יח"ד בהיתרים, ולא נתפשר בפארקים ולא בחניות. בקדנציה שלי לא יבנו כמו שבנו בברנע. היום באים אליי ואומרים: 'ראש העיר, אין לנו חניה'. מה זה אין לנו חניה? איך אני היום יכול לפתור לכם את הבעיות ברגע? אתה כבר יוצר מאות מקומות חניה, ועדיין יש בעיות חניה. אם היו חושבים נכון, לא היו בונים בצורה כזו. שיניתי חלק מתכניות הבניה באגמים בצורה מהותית. שבילי אופניים, הוספתי מקומות חניה לעומת התכנון המקורי. בשבוע שעבר היה דיון מקיף בנוגע לעיר ימים. אמרתי להם שאני מאמין גדול מאוד בפארקים, אבל חייבים להוסיף מקומות חניה.
אני עושה את מה שאני עושה כי אני באמת אוהב את העיר. זו עיר עם פוטנציאל אדיר. אין יום שלא קורה משהו בעיר. בכל השכונות עובדים ומשפרים. אבל כבר לא מעניין מה עשו ומה עשינו, אלא מה נעשה. אנחנו עושים הכל כדי שהעיר אשקלון תוביל בכל התחומים. היום אין מקום שלא מדברים על העיר אשקלון לטובה. פעם הוציאו עשרות מיליוני שקלים להסברה ומיתוג, ואני במראה עיניים. מפצירים בי שאוציא יותר. 'תראה לכולם מה אתה עושה'. אני מעדיף, בכסף הזה, לעשות עוד פרויקטים; בכסף הזה אני מעדיף לחזק גמ"ח כזה או אחר. בסופו של דבר אתה צריך להגיע לתושבים ולא רק ליצור סיסמאות.
את כל זה עשיתי בשלוש שנים. זה כלום זמן! בדרך כלל לוקח לראש עיר שנה אחת רק כדי לייצב את העיר ולבחון איפה הוא נמצא, ללמוד את השדרה הניהולית שלו. נכנסתי לתפקיד ראש עיר עם הנהלה שאף אחד בה לא היה שלי, וצריך לשקם את המצב הכלכלי של הרשות ושל החברות ולשפר את כל התנאים. נדרשת אומנם מידת הצניעות, אבל הגיע הזמן שהתושבים ידעו את האמת, אם כי רובם יודעים אותה. לכל ראש עיר אחר לקח 4-5 שנים רק להיכנס למערכות העירוניות ולייצבן. אני כבר עברתי את השלב הזה אחרי 3 שנים, מתוכן רק כשנתיים וחצי כראש עיר נבחר. הכל בגלל סיבה אחת – אמשיך להילחם בכל מקום שאהיה בו כדי שאשקלון תוביל בכל תחום, כדי שאנשים יבואו מישובים חזקים לגדול ולגדל את המשפחות שלהם באשקלון – השגתי את המטרה".
תכניות עתידיות גדולות
"אנחנו עושים הכל כדי לגייס תקציבים ולהקים מרכז לאומנויות הבמה. זה בהיקפים של 80 מיליון ש"ח ואנחנו לא יורדים מהתכנית הזו, אבל זה ייקח זמן.
מכניסתי לתפקיד אנחנו מתכננים ומתחילים בבניית מתנ"סים חדשים בשכונות אגמים וברנע.
יש לנו שני פארקים מדהימים, אחד הוא, כאמור, פארק האקו-ספורט בגודל של 600 דונם עם מכלול שלם של ספורט שיכלול גם מסלולי ריצה והליכה.
בנוסף, ברצועת החוף, נסגר השבוע מכרז של פיתוח הטיילת הצפונית. אנחנו לא ממתינים רק לבניית בתי מלון, אלא מבצעים שדרוגים תמידיים ברצועת החוף. אנו מקדמים תב"א חריגה ברצועת החוף של מסחר, מגורים ומלונאות – כך יצרתי ייתכנות כלכלית. היה קשה מאוד להביא את זה לידי ביטוי מול אותם משרדי ממשלה שהבינו שברגע שתהיה ייתכנות כלכלית, אנחנו נשים את אשקלון על מפת התיירות באמת. קשה מאוד בלי מלונאות להביא את העיר לידי ביטוי בתחום התיירות, עם כל המשאבים שיש לנו ברמה ההיסטורית עם רצועת חוף מדהימה, אבל זה יצור מצב שיקומו בתי מלון, ברגע שתהיה ייתכנות כלכלית. אחרי החג יתחילו עבודות פיתוח בטיילת מול ברנע ב' ו-ג'.
הוקצו 120 דונם לטובת פארק המים, אבל אנחנו משנים טבעות כדי שתהיה ייתכנות כלכלית גם שם, אחרת הפארק הזה לא יקום.
גדלתי במגדל, בעיר העתיקה. יש מקומות שניתן להביאם לידי ביטוי מבחינת שימור אתרים. ההיקפים בשיקום אותם מקומות הם במאות מיליוני שקלים. ככל שקמים מקומות בילוי ומרכזי קניות חדשים, אנשים נוהרים לחדש, כמו מגרש 17 במרינה, או מגרש 8 בו נבנה קניון ענק. זה לא שלא בונים, נהפוך הוא, בונים ומתרחבים, ומן הסתם במקומות הוותיקים יותר העבודה פוחתת באופן משמעותי. לכן כינסתי צוות לדיון בנושא המדרחוב, אם כי יש לציין שהנושא מתעכב מעט בגלל הקורונה. יצרנו תכנית מסודרת של חווית קניה, כולל אירועים שוטפים במדרחוב ולתת את המענה לעסקים הקיימים שם, אבל היום לצערנו לא ניתן לקיים את האירועים הללו, אם כי זה לא ירד מהפרק. אנחנו עושים הכל כדי להרים את המקום, כפי שהבטחתי לסוחרים.
התקופה בה מגדל עמדה וחיה הייתה כשהכביש היה בתנועה, לפני המדרחוב. כך לדוגמה ניתן לראות את מרכזי החנויות באלי כהן, הומי אדם. אנשים אוהבים להיות בציר הנסיעה, פחות סגורים. מרכזי קניות של המרינה יש את אפקט הים והמסעדות. אם יכולנו להוציא לפועל אירועים במגדל, יש סיכוי שאנשים היו מגיעים לשם כפועל יוצא של הגעתם לאירוע. ספק אם מגדל יחזור להיות כבעבר, היום העולם השתנה. מגדל, לעניות דעתי, צריכה להיות מקום שיש בו מסעדות, מרכזי בילוי כמו פאבים… אנחנו על זה, וברגע שנוכל לפרוץ ולהתקדם, אנחנו נהיה שם, אני מבין את הצורך, אבל גם את רומא לא בנו ביום אחד. אנחנו משקיעים גם במתחמים הישנים יותר, אבל במקביל אנחנו בונים עיר חדשה נוספת, בה יבואו לידי ביטוי הקניות ומרכזי הבילוי. בעיר היין יהיה את מרכז הקניות מן הגדולים בדרום, אבל זה יהיה כמו באירופה, במרכזי חנויות פתוחים.
יש קבלנים שאומרים לי שאני ראש עיר משוגע, שלא מפסיק ליזום בנייה והתחדשות. יש תקציבים ויש אפשרות להתקדם. כרגע הקורונה מקשה על התקדמות בנושא של מגדל, אבל ברגע שנוכל להשתחרר ולחזק את מגדל, נעשה זאת הכי טוב שאפשר".
הפילים הלבנים
גם מראש העיר לא נסתרים המבנים שלא נעשה בהם שימוש ואשר עומדים ללא תכלית והורסים את קו נופה הקסום של אשקלון. "כדי להביא את המבנים והמקומות הללו לכדי ייתכנות כלכלית ליזמים, הוספנו אלמנטים של מגורים, אחרת זה יהיה פיל לבן עוד 30 שנה. מה שלא כלכלי לא יקום. אף יזם לא ישפוך את כספו על קרן הצבי. תב"א לוקחת בין 3-4 שנים. השקעתי 28 מיליון שקל. כולם פחדו לעשות את זה, אבל אני יודע שבקדנציה הבאה אקצור את הפירות. בעוד 7-8 שנים נהפוך להיות עיר תיירות עליה דיברו כל כך הרבה שנים, כי יהיה לאנשים איפה להיות ואיפה לבלות. מבחינת הפוטנציאל כעיר תיירות, אנחנו חזקים יותר מאילת ומכל מקום אחר במדינת ישראל.
אחד הפרויקטים שאני יוזם עכשיו זה פרויקט 'המעברות' שישתרע מהפארק הלאומי ועד המזרקה. במקום להקים מוזיאון, נביא את המיצגים מהמחסנים בבית שמש ונבנה את המעברה של פעם, מפחונים, בצורה מכובדת. יבואו לפה אנשים וילמדו איך התפתחה העיר אשקלון מהקמתה ועד היום, דרך התקופה הרומית, הצלבנית וכל העמים והממלכות ששלטו בעיר אשקלון. הדברים הללו באים לידי ביטוי באופן שתכננו אותם יותר מבמוזיאון, כמו המיצגים ששמתי בקדש, עם הסבר על כל מיצג. אני יכול להקים מוזיאון ב-70-80 מיליון שקל? בשביל מי? מי יבוא אליו? יצרנו תכנית עבודה מסודרת כדי לשמר את מה שניתן. החלטנו להקים את 'המעברה', לבצע הסברה, להרחיב את הכביש. זה מוכיח שגם עם תקציבים קטנים יותר ניתן להגיע למצב שאתה מציג את ההיסטוריה שלך בצורה היפה ביותר. ילדים מגיעים עם ההורים ולומדים, כי זה נמצא גם בצמוד לגן שעשועים גדול וההורים מסבירים להם".
"זה לא סקסי ציבורית לטפל בבית ספר מוריה שיש בו בסך הכל 90 תלמידים, ולהשקיע בו 5 מיליון שקל שתהיה בו הנגישות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, זה לא סקסי ציבורית, אבל מגיע להם, ולא בגלל שהם ילדים עם צרכים מיוחדים, אלא בגלל התנאים בהם הם חיו שם, אפילו תרנגולים לא הייתי מגדל שם כמו שזה נראה אז"
חלומות
"יש הרבה פרויקטים בהיקפים גדולים, כמו המשכן לאומנויות הבמה, שאני מאוד רוצה, אבל יש סדרי עדיפויות. אם אתה שואל אותי בין המצוי לרצוי, אני רוצה, אבל אם אני עכשיו אתמקד על משכן אומנויות הבמה ולא אשקיע תקציבים בצורה שונה, זה לא יהיה נכון. אני מאוד מאוד רוצה לחזק את התרבות המקומית באשקלון. כבר נעשתה תכנית עבודה, אבל לפעמים יש אירועים שקורים תוך כדי, שלא מאפשרים לך להביא לידי ביטוי דברים שאתה שואף אליהם, זה מתסכל.
כיום, בעידן של קורונה, אנחנו לא פוגעים, לא בשוטף, לא בחזון ולא בקידום דברים. אם לא הייתה ההפרעה הזו, אני מכיר את עצמי. דברים היו מתבצעים בצורה הרבה יותר מהירה ואיכותית. דברים מפריעים לי כמובן, אבל צריך לעמוד על העקרונות ולהשיג את התקציבים.
כך לדוגמה טיפלתי ברחוב הנמר. גייסתי 11 מיליון ש"ח עבור רחוב דפנה. ייתכן שבחורף הקרוב עדיין יהיה לנו מים, אבל אנחנו מסיימים תכנון מקיף שייתן מענה לדברים שלא טיפלו בהם. אם אני הצלחתי, גם אחרים יכלו להצליח. השאלה היא עד כמה הם רצו ועד כמה הם היו נחושים. כמה הם באמת התמודדו עם הבעיה. לגייס 11 מיליון שקל ממשרד ממשלתי לטובת ניקוזים זה בכלל לא פשוט. זה לקחת אירוע, ליצור ממנו משבר, לבוא למשרדי הממשלה, לגייס נציגים, לעשות תכניות ולהביא את הכסף – תהליך, לוקח שנה, אבל אני יודע שפתרתי את הבעיה.
עבור רבים זה לא סקסי לטפל ב-4-5 בתים שהוצפו, מבחינתי זה כן. זה לא סקסי לטפל בבית ספר מוריה שיש בו בסך הכל 90 תלמידים, ולהשקיע בו 5 מיליון שקל שתהיה בו הנגישות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, זה לא סקסי ציבורית, אבל מגיע להם, ולא בגלל שהם ילדים עם צרכים מיוחדים, אלא בגלל התנאים בהם הם חיו שם, אפילו תרנגולים לא הייתי מגדל שם כמו שזה נראה אז.
ברור שיש עדיין פערים, אבל אני מצמצם אותם, ולא בקטנה. עד סוף הקדנציה אני אביא את כל בתי הספר לרמה הכי גבוהה שיכולה להיות, כי זה היעד שהצבתי. ואם אני צריך לישון על האוזן של שר החינוך, הוא יבוא לפה כל שבועיים. איפה ראיתם שרים שמגיעים לאשקלון בשיחת טלפון? אני יודע לעבוד מול המשרדים, ולא רק של הליכוד. גייסתי תקציבים למעונות יום ממשרד העבודה, גייסתי את עמיר פרץ לתמוך בנו לעיר בעדיפות לאומית. אני ליכודניק! עמיר פרץ יכול להגיד לי 'למה שאתמוך בך? גם ככה אתה לא מהמפלגה שלי', אבל אני מגייס ומגבש את כולם לטובתי, כי כל דבר שנעשה מהלב, יצליח.
שים את כל הפוליטיקה בצד, שים את כל האמירות המטופשות של כל מיני אנשים בצד, כי אלו אנשים שרוצים רק להזיק – זה לא מעניין! אני קם בבוקר, אני רוצה לבחון מה השגתי ביום שחלף ומה אני משיג ביום שאחרי – זה הייעוד שלי. אם הציבור ירצה שאמשיך, אמשיך את הייעוד שלי, ואם לא, נראה לי שאשתי תשמח, כי המחיר הוא מאוד כבד. אנשים חושבים שכל אחד יכול להיות ראש עיר. האמת היא שזו השקעה אין-סופית, זה ויתור על חיי משפחה, ויתור על הזוגיות, ברמה זו או אחרת, והקרבה מטורפת, ולהיות לפעמים בסיטואציות מביכות מול אנשים, אבל מי אני שאשפוט אותם? הם רוצים. אתה נותן, הם רוצים. אם אתה נותן יותר, הם רוצים יותר. אם אפשר לתת עוד, ניתן גם יותר, אבל סבלנות".
בקשה ושנה טובה
"לתושבים היקרים שלי, אנחנו בשנה ובתקופה מאוד מאתגרת, והמצב מאוד מדאיג אותי, בלשון המעטה. זה לא הולך לכיוונים טובים לצערי. ברמה הלאומית המשבר לא מתנהל, לטעמי, כפי שצריך. צריך לתת לכל רשות שתנהל את המשבר בתחומה, כי כל עיר שונה מהאחרת. אני פונה לליבכם אך ורק מתוך דאגה, ולא משום מניע אחר. את מלחמת הקורונה אפשר לנצח רק ביחד. אם נירתם למשימה הזו ואם נדאג להתנהג כראוי, לשמור על הכללים ולשמור על האוכלוסייה הבוגרת שלנו, תהיינה לנו פחות אבידות. אנחנו לא רחוקים מלראות תמונות לא נעימות, כי אנחנו פשוט לא מבינים את המשמעות של נגיף הקורונה – לא מבינים את ההיקפים, את המספרים שעולים מיום ליום. זה בידיים שלנו.
שנה טובה, בריאות, אושר, הצלחה, ושנזכה לתת לכם את השירות הכי טוב כי מגיע לכם הכי טוב.
באהבה גדולה!
תומר גלאם,
ראש העיר אשקלון"