ראש עיריית אשקלון תומר גלאם הבטיח בחודש יולי בהמשך להבטחות קודמות העירייה, כי יצטרף לתביעות כנגד קצא"א ויקיים הליכים כנגדם. שנה חלפה ועד היום לא התקבלה כל תביעה או סנקציה מאת העירייה, תרומות מקצא"א דווקא כן קבלו.

מנכ"לית צלול: " תומר גלאם מתחמק מאתנו כמעט שנה ולא מוכן לסייע במאבק הסביבתי",

זה נשמע לכם סותר, אבל זה לא, ראש עיריית אשקלון הצהיר כי העירייה נלחמת בחברת קצא"א ביחד עם ארגוני הסביבה. כעת מתברר כי בעירייה סיכמו עם קצא"א על שיתוף פעולה על מנת לסייע לעיר ולתושביה בתרומות.

בסוף חודש יולי, הודיע תומר גלאם, כי העירייה מצטרפת לארגונים הירוקים, ותעמוד לצידם בעתירה לבג"ץ נגד חברת קצא"א, במטרה לגרום לביטולו של הסכם Red-Med. במסגרת ההסכם המדובר, שנחתם לאור הסכמי הנורמליזציה מול איחוד האמירויות, תשתמש החברה האמירתית – MedRed L.B בקצא"א כמפעילת גשר יבשתי להובלת ואחסון נפט מהאמירויות למסופי החברה באשקלון ובאילת, ומשם ללקוחות באגן הים התיכון ואירופה.

הבטחה זו מצטרפת להבטחות נוספות של תומר גלאם לפעול נגד קצא"א : לפני שנתיים הצהיר תומר כי "אני אקח לה את רישיון העסק "בעירייה הפנו בזמנו אצבע מאשימה לחברת קצא"א בגין הריח החריף מפריקת וטעינת אניות המגיעות לקצא"א". מהעירייה בזמנו נמסר כי גלאם "רואה בחומרה רבה את אי עמידת החברה בהסכמים ובהבטחות שניתנו על ידה, לפיהם אין על החברה לפרוק אניות כל עת שהרוחות נושבות לכיוון העיר. הוא דורש שמטרדי זיהום האוויר והריח יופסקו באופן מידי ועל כן הוציא הנחייה לקחת לחברה את רישיון העסק".

תומר לא חדל מלפזר שקרים גם בוועדה להגנת הסביבה בכנסת במעמד השרה להגנת הסביבה, גלאם: "אני אומר לכם, אנחנו לא רוצים את קצא"א".

גם כאשר תושבי אשקלון בחנו הגשת תביעה ייצוגית כנגד קצא"א. פרסמה העירייה כי תומר גלאם בוחן הטלת סנקציה בדמות תביעה ייצוגית נגד החברה ולזמן לשימוע את ראשיה, כמו כן הבטיח ולהצטרף לתביעה. גלאם: ״דרשתי לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו נגד החברה, הן בגין היעדר הדיווח מצדם וחמור מכך, בגין משך הטיפול באירוע".

הפעילים שמוחים נגד הכוונה להגדיל בשטח עירם את הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהליך שינוע נפט לא רק שלא זוכים לסיוע עירוני, אלא הופתעו לגלות שהעירייה, שיוצאת לכאורה נגד ההסכם, נעזרת בקצא"א כדי לטפל בעניינים אחרים שנוגעים לרווחת התושבים.

בשיחה שקיימה פעילת סביבה בעיר עם מנכ"ל קצא"א, איציק לוי, בה ביקשה להביע את דאגתה ממימוש ההסכם, שם המנכ"ל דגש על מעורבותה של החברה בקהילה, ועל סיכומיה עם העירייה בנוגע לתרומה לעיר: "אנחנו תורמים. עכשיו סיכמנו עם העירייה שאנחנו הולכים לשפץ לדעתי 30 מקלטים.אנחנו חברה ממשלתית, לשים כסף ישירות אסור לנו. יתנו לנו רשימה של המקלטים, אנשים שלי יבואו עם ציוד ונורות ויטפלו".

בעיריית אשקלון לא השיבו לשאלות בנוגע להיקף תרומות בשווה ערך כספי מחברת קצא"א, ואמרו כי "ככל שיש חברה שמעוניינת לתרום לקהילה, הרי שאין זה מתפקידה של העירייה למנוע זאת". לאחר שנשאלה דוברת העירייה האם מעשי ההתנדבות של קצא"א עבור העירייה הוערכו על ידי גורם מוסמך באופן חשבונאי ונרשמו בספר נכסי הרשות המקומית, או שכשם שדורש משרד הפנים – נבחנו על ידי ועדת התרומות ברשות המקומית ובהתאם לנוהל לגיוס ואישור תרומות, נענינו כי "לא התייחסנו בתגובתנו לתרומה כלשהי, לא סגרנו עם קצא"א משהו לגבי המקלטים".

בקצא"א מסרו כי "החברה פועלת בשיתוף פעולה עם עיריית אשקלון על מנת לסייע לעיר ולתושביה, וזאת בהתאם לחוק ולהיותה חברה ממשלתית. השיפוץ ייעשה באמצעות התנדבות של עובדי החברה"

פעילי הסביבה באזור נדהמו מהסיכום בין קצא"א לבין העירייה על תרומה מצידה, במסגרתה קצא"א לא תתרום כסף לעירייה, אך תקצה ציוד ושעות עבודה, או שעות תרומה של עובדיה לשיפוץ מקלטים, שבמצב אחר העירייה הייתה מממנת את תיקונם. זאת כאשר העירייה עצמה אמורה לקחת חלק בפיקוח על חברה שמחזיקה מתקנים בעלי פוטנציאל זיהום בעיר, ושלאורך השנים גם התגלו תקלות במתקניה, שחשפו את התושבים לזיהום אוויר הפוגע בבריאות ובסביבה.

כך למשל, רק לפני כשנה, הונחו תושבי העיר להישאר בבתיהם במשך שעות ארוכות, בשל דליפה בגג מיכל דלק של קצא"א, שאף הובילה לפתיחה בחקירה פלילית של המשרד להגנת הסביבה, בחשד לעבירות לפי חוק למניעת מפגעים, חוק החומרים המסוכנים וחוק רישוי עסקים. כ-300 תושבי העיר, אף הגישו תביעה ייצוגית נגד קצא"א, בה טענו כי נחשפו לזיהום אוויר ומטרדי ריח קשים בשל התקרית. לדברי התושבים, הבטחת ראש העיר לבחון תביעה ייצוגית מצידה נגד החברה לא מומשה.

חברות עסקיות שונות נוהגות מעת לעת לתרום לגופים או לארגוני חברה אזרחית, או לרתום את עובדיהן למטרות ציבוריות. אך המקרה המדובר, מעלה שאלה רחבה יותר – האם ראוי שעירייה, שמתוקף סמכותה אמורה לפקח על חברה מסחרית, תיעזר בשירותיה למען מטרות כמו שדרוג פני העיר עבור התושבים. ניגוד עניינים אמרנו?

אורה לוי, תושבת אשקלון השותפה למחאה על הסכם קצא"א, אומרת: "כתושבת העיר שהייתה בפגישה אצל ראש העירייה ושמעה שהוא לא רוצה את קצא"א ולא מקבל מקצא"א תרומות, מאכזב מאוד לשמוע שקצא"א טוענת שהוא כן, ושהוא לא עושה מעשים שמוכיחים שהוא לא רוצה אותם. אנחנו לא צריכים את התרומות של קצא"א, כשהן מגיעות עם תשתיות שמסכנות את הסביבה והבריאות, ופוגעות באקלים".

למרות שקצא"א היא חברה חסויה כמעט לחלוטין (מלבד נושאים הנוגעים להגנת הסביבה), באתרה היא מתהדרת במעורבותה בקהילה ובסביבה. כך למשל, מתגאה קצא"א בהתנדבויות שלה במסגרת "יום המעשים הטובים" של בנק הפועלים, בו לקחה חלק בשדרוג הסקייט פארק באשקלון, וצביעת אולם הספורט של בית הספר "אמירים" בעיר.

בנוסף, קצא"א סייעה במימון פעילות מתנ"ס קהילת וולדנברג בעיר, ואף מתגאה בכך שהצליחה להכניס לבתי ספר בשפלה ובדרום תוכנית בשם "אנרגיה צעירה", במסגרתה דווקא קצא"א, חברה העוסקת בדלקים הפוגעים באקלים ובסביבה – נפט וגז, "חושפת את הדור הצעיר לידע חדש מתעשיית האנרגיה המתפתחת בישראל, ולייצור החשמל מגז טבעי – ייצור המפחית את הזיהום הסביבתי ומאפשר ניצול מקסימלי של אנרגיה".

החברה מסכנת את חיי התושבים ביד אחת ומתנדבת להגן עליהם ביד השנייה, כשהמקלטים לכאורה מקזזים את הסכנות הסביבתיות. יותר מכך, הדבר דומה לאופן שבו הנפט מעצב את הפוליטיקה באמירויות, ואולי לא מפתיע שקצא"א מייבאת גם את הפרקטיקות המזיקות האלו לישראל: גם שם אזרחים הם בני ערובה של מגזר הנפט הממשלתי שמספק שירותים בסיסיים כמזון ומי שתייה ובתמורה חוסם ביקורת פוליטית".

כך או כך, גם אם מדובר בהתנדבות כשרה לחלוטין של קצא"א, על העירייה לבצע חשיבת עומק משמעותית בעת קבלת תרומה או שירות שווה כסף מחברות עסקיות או הפועלות בשטחן במיוחד מקצא"א. "באופן עקרוני, קבלת תרומה, בכסף או בשווה כסף, עשויה ליצור תלות או לפחות מראית עין של תלות", העובדה כי מזה שנתיים תומר מבטיח פעילות נגד קצא"א ובפועל לא נעשה כלום, קובע כי תומר גלאם פיתח תלות בקצא"א וניגוד עניינים.

התלות הזו מייצרת חשש לניגוד עניינים ועל כן חשוב שתהיה שקיפות ביחס לקבלת תרומות, שתאפשר פיקוח מצד משרד הפנים או היועץ המשפטי לממשלה. העירייה לא רק בלא בקשה את רשות משרד הפנים, אלא מסתירה ומכחישה. הודעות קצא"א מראות בבירור על תיאום עמדות. תומר ועיריית אשקלון שמקבל את התרומות מעמידים את טובת קצא"א ולא את טובתו של הציבור עליו הוא מופקד. כללי הצדק הטבעי האוסרים על הימצאות במצב של ניגוד עניינים, קבלת תרומה מצדו של גוף אשר נתון לפיקוחה של העירייה ושיש לה מחלוקת משפטית עמו, עשויה לפגום במראית פני הצדק. ממש כמו שקבעה הוועדה לניגוד עניינים בעניינו של תומר גלאם אל מול חברת החשמל.

רוצים לדעת איך רשות אמורה להתנהג? בשנת 2019, סירבה מועצת חוף הכרמל לוותר על תרומה של כ-1.7 מיליון שקל מחברת הגז אנרג'יאן, שצינורות הולכת הגז שלה יגיעו לשטחה של המועצה.

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אומר כי עיריית אשקלון צריכה ללמוד ממקרה חוף הכרמל, ולוותר על שירותיה של קצא"א. "בלתי נתפס כיצד חברה כמו קצא"א מוצאת שוב ושוב את הדרך לקדם את ענייניה במערכות הרשויות המקומיות בשטחן היא פועלת ואותן היא עלולה לזהם – אילת ואשקלון. בלתי נתפס כיצד שני הגופים הללו פועלים במה שנראה כניגוד עניינים מובהק, אך עדיין קיים תיאום ביניהן מאחורי גבו של הציבור. אם אכן מתקיימת תרומה שכזו בשווה כסף, נעתור כנגד העירייה. אסור לעבור לסדר היום על כך, ועל דו-הפרצופיות של משרתי הציבור מאידך".

מאיה יעקבס- מנכ"לית עמותת צלול- " במשך שנה אנחנו פונים לראש העיר לקיים פגישה, אך תמיד הוא מתרץ כי אינו זמין. יש לו אחריות על הציבור שלו, הוא חמק מפגישות, הוא לא עונה. בקשנו עזרה לפעילות שלנו עם בני נוער למען המחאה של העיר, אבל לא זכינו לשום שיתוף פעולה.

עיריית אשקלון: נתבקשה להעביר העתק כתב תביעה או פעולות משפטיות נגד קצא"א- העירייה לא מסרה כל תגובה, שקט מוחלט.

איגוד ערים לאיכות סביבה.

עיריית אשקלון והעומד בראשה תומר גלאם. קבעו את חיינו ואת הסכנות לחיינו ולבריאותנו, במקום נמוך ולא חשוב, מחול האינטרסים של קצא"א. חיי התושבים בעיר פחות חשובים מפוסט שיעלה תומר על שיפוץ מקלטים, דרך אגב, העירייה תוקצבה לשיפוץ מקלטים, לאן הכסף הועבר? אולי לבניית עוד כיכר?