המגרש הפרטי ששימש שנים רבות לחניה במרינה, גודר על ידי היזם שרכש את זכויותיו לפני כמעט שנה. עד אשר ייבנה עליו בית מלון כייעוד התב"ע, היזם בנה בו חניון זמני בתשלום וקיבל אישור ממועצת העיר להפעילו בשל שינוי הייעוד הזמני. מצד שני, בעלי העסקים במקום מתנגדים להפעלתו בטענה כי במקום אמורה להיבנות חניה ציבורית. יצאנו לבדוק על מה המחלוקת
המהפכה התחבורתית באשקלון הוכרזה והחלה בשנת 2019 – במרץ האחרון דווח כי תשלום על חניה באשקלון ייעשה רק באמצעות אפליקציה או בכרטיס חניה אלקטרוני למי שלא מחזיק בכרטיס אשראי. אתרי החדשות אז הזהירו מפני דו"חות, משום שמאז אותו החודש לא ניתן היה להשתמש במדחנים הפזורים ברחבי העיר. במשך כל תקופת ההטמעה לא חולקו דו"חות חניה לחונים בכחול לבן. בעירייה הסבירו כי הסרת המדחנים נובעת מהעלויות הגבוהות לצד התקלות הרבות, מה שלא הצדיק את ההוצאה הכספית. בכך, הצטרפה אשקלון לערים רבות בעולם ובארץ, כגון ירושלים, באר שבע, אשדוד ועוד, שהסירו אף הן את המדחנים ברשותן ועושות שימוש בטכנולוגיות המתקדמות בתחום. שעת חניה הראשונה חינם נמשכה ללא שינוי וכך גם התשלום מהשעה השנייה שעומד על 1.20 ש"ח לשעה – ונחשב לתעריף החניה הנמוך ביותר בישראל. מה יעשו הקשישים? בעירייה מזכירים כי האזרחים הוותיקים בעיר, נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67, בעלי תו חניה זהב לא ישלמו כלל ולכן השינוי באמצעי התשלום לא תקף מבחינתם. עלו טענות בנוגע למי שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי או שאין בידם סמארטפון (טלפון חכם) ולהם ניתן פתרון בדמות כרטיס חניה אלקטרוני בשם 'איזיפארק' שאותו ניתן לרכוש ולטעון בכסף במספר נקודות ברחבי העיר.
בעירייה טענו אז כי "מדובר במהלך לשיפור השירות וקידום המדיניות למעבר לעיר חכמה", אך התושבים זעמו על ההחלטה:
בעלי טלפון כשר , מבוגרים , אנשים שידם אינה משגת ולא יוכלו להשתמש במדיה כתוצאה מכך, לקויי חושים למיניהם שיצטרכו אמצעי תשלום מוחשי ולא אפליקציה ועוד אלפי דוגמאות כליקויים. בעירייה היו ערים לטענות אך ציינו כי "הסרת המדחנים נובעת מהעלויות הגבוהות של דמי השימוש החודשיים, המגיעות לכחצי מיליון שקל בשנה, לעומת תקלות שהיו חוזרות ונשנות לעיתים קרובות ובעקבות ירידה משמעותית ומתמשכת בשימוש במדחנים, דבר שלא הצדיק את ההוצאה הכבדה עבורם מכספי הציבור, שמעתה יתועלו לרווחת התושבים. בכך, מצטרפת אשקלון לערים רבות בעולם ובארץ, כמו ירושלים, באר שבע, אשדוד ועוד, שהסירו אף הן את המדחנים ברשותן ועושות שימוש בטכנולוגיות המתקדמות בתחום". בימים הראשונים למהלך, העמידה העירייה לרשות התושבים דיילים ודיילות שסייעו לתושבים והסבירו להם כיצד לעשות שימוש באפליקציות התשלום. בנוסף, נשלחו לבתי התושבים, באמצעות מעטפות הארנונה, עלוני הסברה מפורטים.
לדברי ראש העיר, תומר גלאם: "מדובר במהלך מתבקש, נוכח השימוש המועט במדחנים ותכיפות התקלות בהם, זאת לעומת ההוצאות הכבדות עליהם מהקופה הציבורית מידי חודש. ערים גדולות מאתנו, גם בארץ וגם בעולם, כבר הסירו את המדחנים ברשותם ואין סיבה שגם אנחנו לא נעשה כן. את הכסף שנחסוך מכך נתעל לטובת פרויקטים ותוכניות לרווחת התושבים".
מהפכת התשלומים עבור החנייה היא דבר אחד, אך מה עם מקומות החנייה עצמם? מצוקת החניה במתחם המרינה באשקלון אינה דבר חדש. על אף היותה של המרינה באשקלון אבן שואבת למבלים מהעיר ומחוצה לה, מקומות חנייה קרובים וראויים למבקרים אין בשפע. בשנה האחרונה המצוקה אף החריפה לאחר שמגרש פרטי שהיה משמש כשטח חניית כורכר, נסגר על ידי בעליו לצורך תחילת הכשרת השטח לבניית מלון חדש. במקביל לכך, מועצת העירייה אישרה ביום שני שעבר צו ההופך את מגרש מספר 9 הסמוך למרינה למגרש חניה, שטח שבמשך שנים רבות שימש כחניון כורכר לבאי המרינה. בשנה האחרונה גידר היזם משה ג'אן, מנכ"ל ובעלים בקבוצת נ.ג'אן, את השטח ומנע מכלי רכב לחנות בו ולפני שבועות בודדים הוקם במקום חניון אספלט, מקומות חניה סומנו ופתחי יציאה וכניסה הוקמו בו, עמדה אוטומטית לתשלום דמי החניה ואפילו שילוט שמפרט את עלות החניה. המלון המדובר, הוא מלון סוויטות עם 94 חדרים, כאשר לדברי היזם, עלות התכנון וההקמה שלו נושקת ל-100 מיליון שקלים. בנוסף לזאת היזם מחוייב להקים 3 קומות תת קרקעיות של חניון. לדבריו של ג'אן מאחר ומדובר בסביבה ימית המייקרת את הבנייה עלות התכנון וההקמה של החניון היא כ- 13.5 מיליון שקלים נוספים. בעקבות ההחלטה להפעיל במקום חניון זמני. פנה היזם לעירייה ופתח בהליכים לקידום העניין. בעירייה ביקשו, כמו שמתיר להם החוק, להפוך את המגרש הריק לחניון כדי לפתור את מצוקת החניה שקיימת באזור ושצפויה לגדול עם השלמת הקמת מלון "וויו" הסמוך למרינה.
חברת נ.ג'אן הינה בעלת הזכויות בקרקע מאז שנת 2012, אז רכשה החברה את הזכויות בסכום של כ-16 מיליון ש"ח מחברה פרטית אחרת. על פי התב"ע (תכנית בניין עיר), ייעוד המגרש הינו לתיירות ועל כן צפוי להיבנות בשטח זה בית מלון חדש. כשרכשה חברת נ.ג'אן את הזכויות על המגרש, היא רכשה זאת עם ההתניה (תנאי) המצויה בהיתר הבנייה המורה לבנות חנייה ציבורית במקום. איש העסקים, משה ג'אן, העומד בראש החברה מסביר כי החל את המהלך לבניית החניון הזמני, רק לאחר שבדק ומצא כי עד אשר יקבל את ההיתר לבניית המלון המתוכנן, הוא רשאי על פי חוק לשנות את ייעוד המגרש באופן זמני ולהקים בו מגרש חנייה בתשלום. זאת על פי חוק הרשויות המקומיות "שימוש ארעי במגרשים ריקים", פרק ג' סעיפים 5 ו-6 העוסקים בשימוש זמני במגרש חניה, בהם נכתב בין היתר: "הרשות רשאית לצוות על השימוש הזמני במגרש ריק כמגרש חניה ציבורית…מי שנצטווה בסעיף 5, יהיה רשאי להודיע לראש הרשות כי ישתמש במגרש כמגרש חניה פרטי ויראו הודעה זו כבקשה לרישיון לניהול מגרש חניה פרטי לפי כל דין.
כאמור, על פי התוכניות במקום, היזם אמור להקים מתחת למלון, חניון לטובת הציבור, ועל זה שני הצדדים מסכימים. אלא שמחלוקת עמוקה התגלעה בין הצדדים. העירייה מצידה טענה כי היזם אמור לבנות את החניון ולהעביר אותו לבעלות העירייה. היזם מצדו טען כי אם הוא בונה את החניון שעלותו לדבריו, 13.5 מיליון ש"ח, לא כולל היטלים שונים, אזי הוא אמור להמשיך ולהחזיק בחניון ולהפעיל אותו בתשלום. כל צד הציג חוות דעת מצדו, כאשר ג'אן מצדו אמר כי הוא מוכן שהעירייה תיקח בעלות על החניון, בתנאי שהיא תממן את עלות בנייתו. בעירייה כמובן, סירבו להצעה הזו. "התפתח סכסוך עם היזם. אחזנו בדעה שזה שלנו והיזם אומר 'לא. זה לא שלכם" הסביר עורך הדין שחר בן עמי שנתן לעירייה חוות דעת משפטית בנושא והוסיף "למה אנחנו טוענים את זה? כי אנחנו יודעים שהיו לאורך השנים במרינה הסכמים שהמטרה שלהם הייתה לפצל בין השימושים הציבוריים לפרטיים. אבל אנחנו לא מוצאים את ההסכמים האלה. פנינו לשני המנכ"לים הקודמים של החברה הכלכלית בבקשה לשמוע מהם פרטים והם טוענים שהכוונות היו שהמגרש יהיה שלנו, אף אחד מהם לא מסוגל להצביע על מסמך". במהלך הסכסוך עלו יחסיהם של היזם והיועצת המשפטית של העירייה, עו"ד הילה רווח על שרטון עד כדי תביעה שהגישה האחרונה נגדו על דברים שטען כלפיה.
רווח יצאה מישיבת המועצה על רק ההליך המשפטי ונמנעה מלחוות את דעתה בנושא. לפני ההצבעה הסביר עורך הדין בן עמי לחברי המועצה את ההיגיון המשפטי שבצו החניה שהם נדרשים להצביע בעדו. "ייתכן שהוויכוח אתנו הביא אותו למימוש ההיתר בדרך כזאת שבה הוא סוגר את המתחם. ואז טיכסנו עצה מה עושים. עלו הרבה מחשבות. האינטרס הציבורי זה שהמגרש הזה יהיה פתוח בין אם זה בתשלום ובין אם זה ללא תשלום" מסביר בן עמי, "נשארנו עם מגרש שהתרגלו לאורך שנים להשתמש בו כחניה. המגרש (המלון) לא נבנה עם החניון הציבורי, הוא סגר אותו, נשארנו קרחים מכאן ומכאן. אין לנו חניה פתוחה לציבור, אין לנו חניה ציבורית תת קרקעית כי הוא עוד לא בנה… הפתרון היחיד שמצאנו זה להוציא לו צו החניה". דבר מוזר שהתנהל בישיבת המועצה שדנה בעניין זה, היא היעדרותם של חברים רבים ממנה. חלקם מסיבות מוצדקות וחלקם בשל אי רצון לאשר את הצו אשר מאפשר לג'אן להפעיל את החניון.
כאשר נשאל משה ג'אן, מה לדעתו עומד מאחורי ההתנגדות של חלק מחברי המועצה לאישור לחניון הזה? ענה:
"אין לי דעה בנושא ואני לא נכנס לפוליטיקה. הגיוני שאדם שהשקיע 13.5 מיליון שקל ירצה לתת ערך להשקעה שלו. יזמים הם לא אויבים, בלי יזמים אין ארנונה, בלי ארנונה אין חיים. אבל יותר קל לבלבל ולהסית, בדרך כלל המסיתים רוצים שלא ישימו לב לערוותם". לדברי ג'אן, מה שגם עומד מאחורי ההתנגדות לדבר, הוא מעורבותם של בעלי העסקים במרינה, אשר לדבריהם, כבר נפגעו כלכלית לאחר שג'אן גידר את החניון לפני כשנה. הם טוענים כי חניון בתשלום גבוה יחסית, גם כן יבריח לקוחות. ג'אן מצדו טוען כי עסקים רבים פועלים שם תוך שימוש בחריגות בנייה ואל להם להיטפל לחניון שאמור לשרת גם את לקוחותיהם.
בחניון שכבר נבנה ומוכן להפעלה, קיימים 170 מקומות חניה חדשים. החניון יפעל כאמור כחניון פרטי, כאשר מחיר החניה עומד על 8 ש"ח לשעה או על חלק ממנה, והמקסימום שייגבה יהיה סכום של 24 ש"ח ליום שלם. בעלי המסעדות והפאבים במתחם המרינה עוקבים בדאגה אחר הנעשה בחניה ומביעים את מורת רוחם נוכח הניסיון לבצע "שימוש לא חוקי" לטענתם בשטח. "המגרש הזה היה אמור להיות מגרש חניה ציבורי. החליטו לשווק את המגרש ליזם כשההתחייבות שלו תהיה שהקומה התחתונה תשמש כחניה ציבורית תת קרקעית. בהיתר של היזם רשום מפורשות תנאי לקיום ההיתר: 'בניית חניון תת קרקעי מקורה ציבורי בגודל 5,030 מטר רבוע שישרת את מגרש 9 ויהיה מנותק מתשתיות המבנה ויהיה באחריות החכ"ל. עשרה חודשים המגרש היה מגודר ולא החלו לבנות שום פרויקט וגם לא יבנו. מנסים לשנות את הייעוד של המגרש ואנחנו לא נסכים לכך. "השטח הזה צריך להיות חניה ציבורית ולא חניה בתשלום", מסרו בתגובה אבי שלם בעלי ה'סקובר' ואבנר מלכה בעלי מסעדת ה'בראסרי'. כפי שהוזכר בפסקה מעל, עוד מלינים אבי שלם ואבנר מלכה על תעריף החניה: "לשלם 24 ש"ח עבור 3 שעות זה מחיר לא הגיוני ומבחינה חוקית אנחנו גם יודעים שאין זכות לקחת מחיר כזה. אנחנו עסקים שקיימים מעל 15 שנה ומעולם לא חווינו אף שנה כמו השנה האחרונה. עשרה חודשים המגרש הזה סגור מבלי שהתחילו בו עבודות וזאת כדי להשיג דרישות שהעלה היזם בפני הוועדה המחוזית. בינתיים בזמן הזה, העבודה שלנו ירדה בשנה האחרונה לפחות ב-20%, אנחנו ממש בקריסה".
ממשה ג'אן נמסר בתגובה: "מדובר בטענות משוללות כל יסוד שהיה מוטב ולו לא נטענו כלל, בטח לא על ידי כאלו שיש להם חמאה על הראש. מדובר במגרש פרטי המחזיק בהיתר בניה בתוקף אשר קיבל את כל האישורים לרבות אישור וועדות המשנה של המועצה הארצית. אני בהחלט מחוייב לבנות חניון בהיתר שקיבלתי רק שמה שלא נכתב בסוף הפסקה, זה שגם הוא עתיד להיות חניון בתשלום. החוק קובע מפורשות שחניונים ציבוריים לא חייבים להיות בחינם". לסוגיית המחיר הגיב ג'אן: "אין בכוונתנו להיכנס לנושאים מסחריים בתקשורת".
בתוך כך, במקביל לבעיית החניה שהחמירה, גם החניונים המקורים שאחזקתם הינה באחריות העירייה, נמצאים בסכנת סגירה לאחר שעו"ד יניב אלבז עתר לביהמ"ש בבקשה להוציא צו ביניים לסגירתם. " {…} יש לסגור את החניונים המקורים בעורף המרינה באשקלון בבעלותה עד להסדרת המפגעים המהווים סכנה חמורה לציבור. התובע יטען בכתב תביעה זה, הנתמכת באמצעות חוות דעת יועץ בטיחות, כי אי הוצאת צו סגירה מידי עלול לפגוע ולסכן את תושבי העיר והמבקרים במתחם המרינה שמגיע לעשרות אלפי אנשים בשבוע". אם זה אכן יקרה ובית המשפט יקבל את התביעה, בהיעדר פתרון לחניון המדובר, הנזק לעסקים במקום יהיה עצום.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "החניון המדובר הוא חלק ממגרש בבעלות פרטית, והוא נדרש לעבור את אישור מועצת העיר או לכל הפחות, אישור על שימוש חורג בוועדת תכנון ובנייה. לסוגיית מקומות החנייה במרינה, הרי שלפני מספר חודשים התווספו למקום כ-1,000 מקומות חנייה ציבוריים, ללא תשלום, לטובת המבקרים במקום. לסוגיית העתירה, איננו דנים בתביעות בתקשורת. את תגובתנו נעביר, כמקובל, בבית המשפט".
בישיבת המועצה שהתקיימה ביום שני (ה-30.12.19), הועברה חוות דעת משפטית לחבר המועצה אפי מור, ביחס לצו שימוש ארעי במגרש ריק – הוא מגרש 9 במרינה באשקלון. עו"ד תמר קידר שלחה את חוות דעתה המשפטית לעניין הצעה לסדר יום ישיבת המועצה, בנוגע לסעיף 10, לפיו מתבקשת עיריית אשקלון לאשר מתן צו ארעי לשימוש במגרש ריק כמגרש ציבורי לפי סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים). עו"ד קידר טוענת כי לחברי המועצה הופץ נספח לקראת ישיבת המועצה אשר מהווה מזכר בין מהנדסת העיר אינג' ויקטוריה ברנגל למנכ"לית העיריה – הגב' אירית נתן, מיום 19.11.19, כאשר המזכר נעדר חוות דעת משפטית התומכת בו, וכן חסרים נתונים ועובדות אשר נדרשים לצורך קבלת החלטה בעניין זה. עו"ד קידר ציינה כי המגרש נשוא ההכרזה אינו עונה על הגדרת מגרש ריק לפי החוק, מאחר ובמגרש זה כבר נעשתה בנייה והכשרה של מקומות חנייה ושאין מדובר במגרש ריק שיש עליו "רק גדר" וממילא הוא בייעוד של חניון ציבורי, וכיום בפועל יש עליו מבנה שכבר יכול לשמש כחניון ציבורי, הרי שלא ניתן לתת לגביו צו לשימוש ארעי לפי סעיף 5.
כמו כן, עו"ד קידר הפנתה את תשומת לב חברי המועצה לעובדה כי מתן צו ארעי למגרש ייתן פתח לחברה (נ.ג'אן) להפוך אותו למגרש חניה פרטי לטובתה לפי סעיף 6 לחוק. לטענתה, חברי המועצה כלל אינם מודעים לעובדה כי משמעות מתן צו הארעי היא הפיכת החניון הציבורי (שמיועד ממילא להיות חניון ציבורי ושהעירייה יכולה להעמיד לרשות הציבור הרחב, כבר עתה, ויתכן גם יכולה לגבות אגרות הסדר חניה כהכנסה לקופת העיריה – הן על פי התוכנית, הן ההיתר והן התחייבות החברה מיום 21.11.18) להיות חניון פרטי אשר החברה היא זו שתקבל לרשותה ולקופתה את כספי אגרות חניה.
בנוסף עו"ד קידר הציגה חוות דעת משפטית של העירייה שניתנה בעבר, על ידי עו"ד שחר בן עמי, לפיה על העיריה להתעקש על זכויותיה במקרקעין, בייחוד לנוכח אי הוודאות שאופפת את קיומם או היעדרם של מסמכי עבר. עו"ד קידר ביקשה לדעת מתי הוכרעה המחלוקת המשפטית לעניין הזכויות במגרש? מדוע לא הוצגה חוות דעת משפטית שניתנה בעניין בפני חברי המועצה ומדוע לא הוצג כתב ההתחייבות של החברה? בנוסף הפנתה עו"ד קידר את תשומת לב חברי המועצה לעובדות בשטח לפיהן היזם כבר הקים במקום חניון פרטי וכי בכוונתו לגבות תעריף חניה בסכום של 8 שקלים לשעה, סכום שהינו גבוה משמעותית מהתעריף של 3 ₪ ליום שקבוע בחוק העזר לאשקלון. לפיכך, ככל שהמועצה תאשר את הפיכת החניון הציבורי לחניון פרטי – בכך שהיא תיתן צו ארעי לפי סעיף 5 לחוק. ראוי ונכון יהיה כי היא תגביל את תעריף החניה ותקבע הסדרים לטובת ורווחת הציבור בכללותו ובעלי העסקים במקום, על פי הוראות חוק העזר, וזאת על פי סמכותה בחוקים השונים, ועל פי האמור בכתב ההתחייבות של החברה לעירייה, כך לטענתה.
מטעמו של משה ג'אן נמסר: "בינואר 2012 רכשה חברתנו את המגרש נשוא פנייתכם וזאת לאחר קבלת אישורים מהעירייה שאין לה כל טענות או חובות בקשר עם המגרש הנ״ל. בחודש אוגוסט 2015 הוגשה בקשה להיתר בניה בכפוף לזכויות הקיימות במגרש, שאף נידונה וקיבלה את אישורן של וועדות המשנה במועצה הארצית. הוצאת ההיתר נמשכה קרוב לארבע שנים ובתאריך 12.2.19 ניתן היתר בניה כדין. כחלק מהתחייבותנו למועצה המקומית להסדרת נושא החניה טרם בניית/אכלוס המלון נכנסנו לשיחות מול המחלקה המשפטית לצורך הסדרת הנושא. לצערנו שיחות אלו נמשכו זמן רב מהמצופה ואנו שמחים כי אמש התקבלה הכרעה התואמת את עמדת הגורמים המקצועיים השונים בדבר היעדר מחלוקת בנוגע לזכויותינו הקנייניות במגרש. בחודשים הקרובים יתבצעו התאמות מחדש לפרויקט כדי לאפשר היתכנות כלכלית להקמתו ועד אז נפעיל במקום חניון פתוח לרווחת התושבים".
בנושא אחר אך קשור – עו"ד תמר קידר מפרסמת את חוות הדעת אודות אישור שימוש בכרטיסי חניה לפי חוק עזר, שעד אליו כאמור קיבלו רבים מתושבי אשקלון קנסות בגין חנייה:
עיריית אשקלון העלתה על סדר היום (30.12.2019) אישור שימוש בכרטיסי חניה לפי חוק עזר. דיון שהתקיים בבית המשפט העליון ביום 12.1.19 לעניין תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה. כמו כן, משום שעד היום העירייה הייתה נותנת דוחות חניה על אי שימוש בכרטיסי חניה- כאשר בכלל לא מדובר בעבירה. כעת, מחשש מבית המשפט העליון ופחד שבתי המשפט יזכו את התושבים מעבירות, בעירייה מנסים להכשיר כרטיס חניה, שמעולם לא אושר בעבר. המשמעות פשוטה: בתיקון ואישור כרטיסי חניה – מה שהמועצה מעולם לא עשתה עד היום, היא מודה בכך שהיא פעלה באופן לא חוקי. כל האגרות וכל הקנסות נגבו באופן לא חוקי. התיקון היום לא יחול בדיעבד. לכן כל מה שהיה עד היום, כלומר , עד אישור כרטיסי חניה, משמעותו שעד היום הכול לא היה חוקי. בנוסף, האישור היום לא חוקי כשלעצמו משום שאין לעלות תיקון לחוק עזר אלא אם שולחים את הנוסח המוצע 10 ימים לפני הישיבה. אני שמחה מאוד שהלחץ המשפטי שהפעלתי ועמדתי המשפטית הנחרצת לפיה מעולם לא אושר כרטיס חניה על ידי המועצה, הביאה את המועצה לתיקון החוק. כבר זכיתי וכעת אפעל בבית המשפט העליון להשיב לציבור את כל מה שנגבה שלא כדין. הדיון יתקיים בבית המשפט העליון ביום 12.1.20. הרשות רשאית במקום לתת צו לפי סעיף 2, לצוות על השימוש הזמני במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי; ציוותה הרשות כך, ירשה בעל המגרש לציבור להחנות כלי רכב במגרש ללא תשלום, אולם הוצאות הכשרת המגרש לצרכי חניה והחזקתו התקינה יחולו על הרשות. במועצה ניתן צו לשימוש ארעי למגרש 9, והמשמעות היא שכרגע בעל המגרש חייב לאפשר לחנות כלי רכב ללא תשלום. רק לאחר שבעל המגרש יפנה לפי סעיף 6 לחוק ויבקש רישיון להפעיל חניון פרטי וייתן לו הרישיון, רק אז יוכל לגבות תעריף חניה.