עיתון סטאר דרום – חדשות באשקלון ואיזור הדרום

              "שוויצריה הקטנה " שלב ההחלטות

                                            

השבוע ( שלישי ) התקיימה בוועדת המשנה לתכנון ולבניה ישיבה לשמיעת התנגדויות הצדדים. עשרות תושבים הפגינו בכניסה לעירייה בדרישה לא לאשר את הבנייה בשדרות ירושלים. "ראש העיר ברח כמו פחדן " הבהיר אחד המתנגדים.

 

כזכור, מאות תושבים מרחוב בלפור הצופים על שד' ירושלים, ותושבים מרחוב שד' ירושלים, צמודי הקרקע, יצאו למאבק כנגד כוונת העירייה לאשר הקמת מרכז מסחרי ובנייני מגורים על המגרש. התארגנות הדיירים שהחלה במכתבים, תפסה תאוצה בדמות שלטי מרפסות והתנגדות רבתית של תושבי השכונה שהרגישו נפגעים.

 

כאמור, עיקר התנגדות התושבים הנה כי היה מצופה כי העירייה תסדיר את המגרש כשטח ציבורי לטובת התושבים, ולטובת הילדים הרבים המתגוררים בשכונה, אשר אין להם ולא פיסת קרקע למשחק. אך במקום זה, בוחרת העירייה להקים מפלצת נדל"ן. וזאת למרות שהסתיימה רק כעת בניית המרכז המבחרי בצומת הרחובות שד ירושלים וקדש במרחק 100 מטר.

 

התושבים מבהירים כי גם כך, השכונה צפופה מאוד, שד' ירושלים מהווה ציר מרכזי פקוק עם תנועה כבדה, והוספת צפיפות על השכונה ותנועה של מסחר ומגורים, תהפוך את חיי התושבים לבלתי נסבלים. יתרה מזאת האזור כולו סובל ממצוקת חנייה אדירה. הוספת מאות דירות ועסקים, תיצור מצוקה משמעותית של חנייה.

 

היזם על הקרקע ומגיש הבקשה יואל דוידי הבהיר בעבר "ההתנגדות לתוכנית הינה תוצאה של חוסר הבנה או חוסר היכרות עם הפרוייקט", כך אומר השבוע היזם יואל דוידי בעניין מגרש 802 לו הוגשו התנגדויות על ידי תושבים הגרים באזור, "הבקשה להקמת מבני מגורים ומסחר הינה על פי תוכנית בניין עיר שפורסמה כבר בשנת 1976".

 

וועדת התכנון המקומית הבינה כי בפניה משוכה קשה, והתכוננה לשמיעת ההתנגדויות שנקבעה ליום שלישי השבוע. לראש העיר, הנהלת העיר וחברי המועצה המתינה הפגנה פעילה של תושבי השכונה אשר מתנגדים לתכנית. צעקות ובקשות לראש העיר כי ייקח בחשבון את הלך הרוח הציבורי נאמרו לריק, ראש העיר "ברח במהירות" הצהיר אחד המפגינים, אחר שביקש לשוחח עם ראש העיר הצהיר כי ראש העיר "קרא לי חוצפן".

 

ישיבת הוועדה הייתה מתוכננת בזהירות, על העיתונאים המקומיים נאסרה הכניסה בכדי לסקר את האירוע הציבורי, שומר סף הוצב בכניסה לעירייה ורק למי שאושר להגיע, אושרה הכניסה. לא כל המתנגדים הרבים אושרו להיכנס, אלא חלק שהבהיר את עמדת הרוב. השאר שנותרו בחוץ, הביאו את מחאתם בדמות הפגנה אשר הביאה את משטרת ישראל במהירות והעבירה אותם אל חניית הקניון, מעניין מי הפחדן שהתקשר למשטרה.

 

התושבים מבהירים: הוועדה באה לשמוע, לא להקשיב:

 

"הרגשתי שאני נכנסת לאולם קולנוע, ויש שם הצגה, הצגה נהדרת, ויש שומרת ראש, שהתפקיד שלה להשתיק את כל מי שמדבר, ולהגיד מי ידבר ומתי, "אתה עכשיו תדבר ואתה עכשיו שקט".. ממש כמו גן ילדים. תוך ניסיון להתנהל לכאורה על פי הספר, "כולם דברו? " אבל מי שיקשיב באמת? שיקשיב לבעיות התכנוניות, הקניניות, והרגשיות של התושבים שאיכות החיים שלהם נפגעת, לא היה שם!.

 

התב"ע מעורפלת, היא לא טובה, אבל יש שם עניינים שהם בשיקול דעת של הוועדה, לדוגמא "מה זה החלק הדרומי? מה הוא כולל? הייתה תחושה שהכל מכור.

 

אני שמתי את האמת על השולחן, הכל נראה כמו במה מבוימת, אנחנו לכאורה קשובים לקהל, להראות להם שאנו קשובים, אנחנו נשמע את הכל, לא נקשיב. זו הייתה ההרגשה.

 

התב"ע ישנה ולא ברורה, וזה המקום שבו הרשות המקומית צריכה להביע את דעתה ולהתחשב בתושבים, ושיקול הדעת הוא בידי הוועדה. חלק מחברי המועצה יצאו כל רגע לעשן, לא היו קשובים בכלל.

 

 

 

יואל דוידי:

 

"אין בליבי על התושבים שהביעו התנגדותם כנראה מתוך אי הבנה ואי היכרות עם הנתונים. כולי תקווה שלאחר שהדברים הוצגו בוועדה יבינו התושבים כי בעצם מדובר במגרש פרטי אשר נרכש על ידי בשנת 2104 וכולל זכויות בניה לפי תב"ע קיימת. אין מדובר בשינוי תב"ע או תוספת זכויות אלא במימושן כפי שממימשו יתר הרוכשים במגרש. ברור שפגעו בי דברים שנאמרו על ידי חלק מהמתנגדים אשר נגררו על ידי בעלי אינטרסים שכל רצונם לפגוע בי אישית".

 

על הטענה כי דוידי עושה לביתו ואינו תורם לעיר אמר היזם: "זה שאני לא מתפאר במשפחתי לא אומר שאנחנו לא נותנים מעצמנו. משפחתי עוסקת מאז ומתמיד בחינוך, ביתי היא רופאה מצילת חיים ואני תורם לקהילה ומסייע לכל דורש בתחומים רבים. מעולם לא דיברתי על כך וזה לא ישתנה גם בעתיד. מי שמכיר אותי, מכיר גם את העשייה שלי לטובת הכלל ללא פרסום. במקרה הזה בסך הכל ביקשתי לממש את זכויותיי במגרש והכל על פי חוק. אני מאמין שהועדה אכן השתכנעה שכך הם פני הדברים ותאשר את הבקשה כי לא ייתכן שהיזמים הנוספים במגרש ניצלו את זכויותיהם, בנו מגדלים ומרכז מסחרי וכעת מנסים לפגוע בזכויות שלי. אין לי ספק שגם חברי הועדה וגם המתנגדים עצמם ראו בדיון מי מושך בחוטים ולמי באמת מפריע הפרוייקט שלי ודי לחכימא ברמיזא".

 

במאבק הזה אין מנצחים, רק מפסידים. במצב דברים זה העירייה חייבת להיות מוקדמת ויצירתית. לא כזו שבורחת ומסמנת וי על עצם הישיבה. כאשר שני הצדדים הרגישו שהוועדה הייתה מלאכותית, זה אומר שהוועדה ככל הנראה תביא החלטה קשה, למי? נמתין ונראה.