ראש עיריית אשקלון תומר גלאם מפחד מהאמת, הוא מפחד להפסיד את הקדנציה הבאה שעליה חולם הוא וכל המעגל המקורב שמשביע את עצמו מהקופה הציבורית. ולכן החליטו בדוברות העירייה המהווה את שופרו של שמש העמים, כי המקומון סטאר ימודר מכל הודעה עירונית. לא שזה באמת משנה לי, לא באמת אני צריך לקרוא את דברי ההלל ובשבח, שלפעמים נראים כאילו נלקחו מספר תהילים ותומר הוא הבורא הכל יכול. אבל זה מראה על מגמה. מגמה שלל פחד ולחץ.
תומר יודע כי הבחירות קרבות ואין לו עשייה למעט הדמיות של עשייה להראות לתושבי העיר, הוא בונה על קסמים והטעיה ולכן מבקש הוא להשתיק כל ביקורת. הוא כבר דאג להשתיק חלק נכבד מהעיתונות המקומית, אשר עליהם הרעיף משימות יח"צ בשכר וחיבורים לגופים אחרים בכדי "שיתפרנסו", כפח שנשמע יועצו מסביר. את הח"מ ואת המקומון סטאר הוא לא מצליח להוריד מסדר היום, ולכן החליטו בעיריית אשקלון לחנוק את סטאר, לא כלכלית, כי גם כך אין כל פרסומים מהעירייה, אלא תקשורתית. דוברות העירייה החליטה למדר את סטאר מכל כתבות התוכן של הרשות, בתקווה כי לא יימצאו נושאים לכתוב עליהם, אולי כך לא יהיה לעיתון תקומה.
אם יש דבר אחד שתומר גלאם מומחה בו, הוא בעשיית כותרות שבוע אחר שבוע, עיריית אשקלון והדוברות יכולים לספק סיפורי מעשיות לכל פלטפורמה תקשורתית, אך המציאות גדולה מהכל, גם מתומר ויועציו.
המציאות העגומה בעיר בכל נושא, מביאה עמה בכל שבוע נושא חדש ובוער, בכל פינה ועניין עירוני נמצאים מחדלים מעניינים יותר מסיפורי המעשיות של מחלקת הדוברות. יש רבים עוד בקנה, שמזה זמן נערכים. התנהלותו של ראש העיר וחלק מחברי המועצה מביאים ויוצרים סיפורים שלדעתי בסופו של יום יביאו על העיר ועל מנהלי העיר, מעצרים נוספים וכותרות. ולכן באמת אין דרישה למעשיות מבית היוצר של הדוברות האילמת.
יתרה מזאת, בזמן הקרוב גם ראש העיר ומחלקת הדוברות יהפכו לאילמים, כאלו שלא יכולים לפרט את שמו ואת תמונתו של ראש העיר. בזמן הקרוב ניוותר רק עם המציאות העגומה של הקדנציה העירונית, זו שהייתה ללא כל חזון, ללא כל עשייה ציבורית. פרטית וחברית הייתה הקדנציה של תומר פורה ביותר, היא לא השאירה פינה אחת בעיר בה לא נגעו מקורבים או אינטרסנטים.
סיפורו של תומר הוא סיפורה של סינדרלה, האיש שעלה מהשכונות לגדולה, אך כאשר עלה שכח את כל מה שחווה בחייו, את הקשיים ואת הקושי, האור והמנצנץ סינוורו אותו עד שניתק כל מגע עם השכונות הדרומיות בעיר ועם האוכלוסייה המתקשה בעיר, והעדיף לחיות עם החברים החדשים במגדל השן. כאשר תום הקנצייה בפתח, ומתחת לשמיכה האמת מצמררת את גופו, אוחז בו הפחד שהמגדל יקרוס והוא יחזור לגודלו הטבעי, ולכן הפחד המחלחל שאותו כבר מרגיש מהקומות שמתחתיו, מביא אותו להתנהלות מבדילה ללא כל הגיון.