החברה הכלכלית לאשקלון יצאה למכרז להקמת מתקני קירוי מגרשי ספורט והנחת מערכות סולאריות עליהן. למרות שבכל עיר מתוקנת, כגון ירושלים, ראשון לציון, הוד השרון , יבנה ועוד.. הקירוי הוא עסק עירוני במימון עירוני. בחרה עיריית אשקלון להשכיר את הקירוי ולהפסיד בכל שנה 2.800.000 ₪. האם זה מחלמאות כלכלית של ראש העיר או קומבינה של גורמים עלומים.
כמה כבר אפשר לשמוע על חלמאות ולהישאר אדיש. החברה הכלכלית לאשקלון כנראה בטוחה שחברי המועצה הם חותמת גומי שיאשרו כל גחמה ( והאמת שהם צודקים) עד שהמכרז לקרוי והפעלת מערכות פוטוולטאיות ( סולאריות) יצא לפני שמועצת העיר אשרה אותו.
בחברה הכלכלית גם יודעים שחלקם הכמעט מוחלט של חבר המועצה הדיוטות ולא ישאלו כל שאלה, וגם בזה הם צודקים, כך עברה לה החלטה שבה מאבדת עיריית אשקלון כ- 2.8 מיליון ₪ בכל שנה. ראש העיר ככל הנראה גם נמנה על ההדיוטות והסכים כי עיריית אשקלון תביא רווחים לחברות חיצוניות ל- 25 שנה ולא לעיריית אשקלון לכל תקופת הפעלת המערכות.
ואם זה לא סוף הסיפור, הרי מתברר שככל הנראה, היועץ המשפטי של עיריית אשקלון, נמצא בניגוד עניינים. כי למי שאינו יודע. עברו המשפטי של היועץ המשפטי לעירייה, אינו בענייני רשויות, אלא לימוד ויזמות של מערכות סוליאריות. מה שמעלה את השאלה, מי משך אותו לכאורה ללא ניסיון בענייני רשויות להיות יועץ משפטי של עירייה גדולה בתושבים ובבעיות.
המכרז:
החברה הכלכלית לאשקלון, יצאה במכרז לקירוי 24 מגרשי ספורט בבתי ספר וגנים בעיר, במטרה להניח עליהם תשתית לאנרגיה סולארית. המכרז גם מאפשר למציע להקים על התשתית שהוא בונה קולטים סולאריים ולזכות בתשלום מאת חברת החשמל. הרווח של העירייה לכאורה מכל העניין, מסתכם בדמי שימוש שנתיים, שכפי שנפרט מהווים כלום ושום דבר.
המכרז יצא לדרך עוד לפני שאושר במועצת העיר, רק לאחר שבועות הובא העניין לאישור מועצת העיר. מנכ"ל החכ"ל הבהיר לחברי המועצה את מהות הפרוייקט ואלה הצביעו באופן כמעט אוטומטי ללא כל שאלה או בירור. כך עבר שלב א' בחלמאות או בקומבינה.
עיריית אשקלון, אשר אין לה מקורות מימון למעט ההכנסות הקבועות שלה ממיסוי, בחרה, בניגוד לערים אחרות, לא לממן ולקיים את הפרויקט, בכך מפסידה העירייה סך שנתי קבוע לכל חיי המערכת של 2.800.000 ₪.
החברה הכלכלית, אשר אמורה להיות זו שמהווה את הזרוע הכלכלית של העירייה, מתנהלת לכאורה באופן הכי לא כלכלי. גם בירור באם ישנה "תכנית עסקית" נענית בתשובה סתמית, בדקנו, זה לא כדאי. המדהים הוא שלחכ"ל זה לא כדאי, אך חברה עסקית כן מסכימה לקיים פרוייקט ללא התכנות כלכלית? ממש לא.
קצת מספרים:
מבלי להכביר במילים ונוסחאות. שורה תחתונה של כל מודל כלכלי, הנו עלויות פחות רווחים. כל עוד השורה התחתונה הנה של רווח, התכנית ברת ביצוע וכדאית ( באופן כללי). כך גם העניין במכרז החברה הכלכלית.
המכרז מטפל ב 24 מגרשים בשטח של כ 1400 מ"ר האחד. לצורך ההסבר נבחן מגרש אחד בשטח 1000 מ"ר. אין המספרים משנים את המסקנות, אלא נעשים מתוך שיקולי נוחות.
עלויות:
עלות הקמת קרוי למגרש בשטח 1000 מ"ר הנם כ – 420.000 ₪
עלות הקמת תשתית מערכות סולאריות על הקירוי כ- 405.00 ₪
סך העלות של קרוי מגרש והנחת מערכת סולארית הנו כ – 825.000 ₪
רווחים:
קילוואט x שעות עבודהx תעריף = 150*1750*0.45= 118.000 ₪.
עולה מהאמור לעיל, כי הרווח בכל שנה מהפעלת מערכת אחת לחברה הנו כ- 118.000 ₪
החברה הבטיחה דמי שימוש בסך 48 ₪ לכל kwp1, כך שהרווח השנתי לעירייה מסתכם ב :
150×48= 7200 ₪ המסתכם בכ- 6% דמי שימוש שנתיים.
בסיכומו של עניין, עיריית אשקלון מקבלת 7200 ₪ לכל מגרש, כ- 180.000 ₪ שנתיים לכל 24 המגרשים, סכום השווה לחודש צילומי פייס בעיריית אשקלון.
הפעלת המיזם על ידי עיריית אשקלון באמצעות החכ"ל:
אם עיריית אשקלון, כעיריות רבות אחרות היו מנהלות את המיזם על חשבונם, ואשר ממומן מלא באמצעות מפעל הפיס ובנקים, הייתה גם מחזירה את התשלום השנתי להלוואה וגם מרוויחה מחצית מההכנסות. מחישוב ההפעלה על ידי העירייה, עולה כי ההחזרה במלואה מסתיים לאחר 7 שנים, ומהשנה התשיעית רווח נטו של 2,800.000 ₪ בשנה.
עיריית אשקלון הסכימה להלוות 10.000.000 ₪ לחכ"ל, הלוואה שאושרה במועצת העיר, הלוואה לה 10 שנים. באם הייתה העירייה משקיעה כ- 20.000.000 ₪ בקרוי והתקנת המערכות, הייתה מכניסה מייצור חשמל סך שנתי של 2,800.000 ₪ בכל שנה. באם כל הרווח היה מופנה להחזר ההלוואה הייתה עיריית אשקלון מחזירה את ההשקעה לאחר 7 שנים. אך כפי שנעשה בעיריות אחרות, מחצית ההכנסה מועברת להחזר ההלוואה, והייתרה לטובת העיר כהכנסה נטו. אך בעיריית אשקלון, שאין לדעת מה גובר, החלמאות או הקומבינה. מעדיפים לתת לחברה יזמית את המגרשים ל -25 שנה. סך הרווח לחברה לאחר כלל ההשקעות יעמוד בתום התקופה לכדי 48.000.000 ₪.
בעיריית אשדוד למשל, ניצלו את פגרת הקורונה כדי להתקין במימון מפעל הפיס פאנלים סולאריים מעל גגות של 14 בתי ספר בעיר. הרווח הצפוי לתקציב העירייה: שני מיליון שקל בשנה. התקנה היא הרבה מעבר לניסוי באנרגיות מתחדשות. אשדוד היא אחת מחברות "פורום ה־15", המאגד את הערים העצמאיות בישראל. ערים אלה אינן מקבלות מענקי איזון או פיתוח ממשלתיים ומנוהלות כמשק עצמאי סגור ממשאביהן העצמיים.
נושא העלות עלה לא פעם. פאנלים סולאריים ברשויות מקומיות הם הרי לא דבר חדש בנוף. בירושלים קיימים כבר 130 כאלה, וגם תל אביב ובאר שבע פועלות בנושא. האלטרנטיבה למימון פרויקט כזה היא לקיחת הלוואה מהבנק, או מימון מהתקציב השוטף על חשבון כספים בתקציב בעירייה. באשדוד החליטו לשתף פעולה בנושא עם מפעל הפיס, בדרך כלל מועצות מתוקצבות מדי שנה על ידי מפעל הפיס לפי אמות מידה, כספים אלה מיועדים לבניית אולמות ספורט חדשים, הקמת גינות ציבוריות, מועדונים לצעירים ומרכזים לקשישים.
בפרויקט הפאנלים הסולאריים הבינו באשדוד שמדובר בעלות של כ־9 מיליון שקל להשלמת המיזם. “מהרגע שעניינו אותם בנושא נציגי מפעל הפיס תמכו בכך, יחד עם זאת הם רצו לוודא שהכספים שיתקבלו ממכירת החשמל ייתנו מענה לצרכים אמיתיים ולא יוזרמו לקופה הכללית של העירייה", מספר לוי. “זו תהיה קרן ייעודית לתחזוקת אזורים המשרתים את הציבור, כמו גינות ופארקים".
מתקנים סולאריים על גגות בתי ספר הם מראה די שכיח בסקטור המוניציפלי, ובאשדוד ובערים נוספות משלבים עשרות פרויקטים כאלה. מדובר בהכנסה לא קטנה לקופת העירייה, מאחר שהחשמל המיוצר על הגגות נמכר ישירות לחברת החשמל. חלק מהפרויקט באשדוד לדוגמא היה להשיג מכסות בחברת החשמל בתעריפים שיתאימו לעיר. ובאשדוד הצליחו להשיג מכסות במחיר יחסית גבוה ועם חוזה ל־25 שנה. למומר גלאם כעובד חברת החשמל היה קל להשיג לעיר אפילו חוזה טוב יותר, אך גם בזה כשל.
השלב הראשון באשדוד שכבר הושלם, אמור להכניס לקופת העירייה כ־900 אלף שקל בשנה. עם השלמת הפרויקט הוא אמור להכניס כשני מיליון שקל בשנה. העירייה באשדוד יכולה הייתה לעשות שימוש בכספי מפעל הפיס לבניית אולם ספורט חדש, אבל בחרה לקחת את הכסף להשקעה שתכסה את עלותה תוך שש או שבע שנים. יישארו לה כ־20 שנה, במסגרת החוזה, שבהן תוכל ליהנות מהתמורה של מכירת החשמל. אם מקורות ההכנסה של עירייה הם בדרך כלל מארנונה, אגרות והיטלים, או הכנסות מהמדינה, באשדוד ובערים אחרות מייצרים לרשות הכנסה חדשה.
לא רק האינטרס המקומי מדרבן את הנוגעים בדבר, מדובר גם באינטרס ארצי, שצובר תאוצה בשנים האחרונות. המדינה מעודדת ייצור אנרגיות מתחדשות והפחתת ייצור חשמל מפחם. העידוד הזה מתבטא במתן אישורים, בהיתרי בנייה, ברגולציה. “המעבר לייצור חשמל סולארי ואנרגיות מתחדשות הוא חלק מתנועה עולמית", אשקלון המזוהמת הייתה צריכה להוביל בעניין, אך היא תמיד האחרונה.
פעולות למען ההבנה של אנרגייה מתחדשת מתרחבות גם לבתי הספר. על מסכי הטלוויזיה במסדרונות מוקרנים נתונים שיגיעו ישירות מהמערכת הסולארית הנמצאת על הגג. כך למשל, יוצגו הנתונים השוטפים של ייצור החשמל. המורים יעברו הדרכה ויהיו אף הם בקיאים בנושא. בסוף מדובר בשיתוף פעולה בין הרבה מאוד גורמים: חינוך, הנדסה, גזברות, נכסים, איכות סביבה, גינון. ערים רבות מעידות כי זה פרויקט מדהים שכולם מברכים עליו ומאחלים להצליח לכסות את כל העיר בפאנלים סולאריים.
קובי בנבניסטי, מנהל אגף הקצאות במפעל הפיס הבהיר, ב־2019 הכנסנו לסל היעדים של פיס את האפשרות לקבל מימון עבור הקמת פאנלים סולאריים מעל גגות מבני ציבור. פרויקט זה אמור להניב מקורות הכנסה נוספים לרשות המקומית, יחד עם זאת כללי התוכנית מחייבים שבעשר השנים הראשונות של הפרויקט כספי החיסכון ינותבו לטובת פרויקטים לרווחת התושבים. בעניינה של עיריית אשדוד, הוסיף בנבניסטי: “עיריית אשדוד הגישה בקשה לתקציב בסכום של כ־9 מיליון שקל לטובת הפרויקט והכינה תוכנית לניצול כספי החיסכון לטובת קרן שיקום לגינות הציבוריות בעיר באופן שיבטיח שגינות אלו יעמדו בדרישות הבטיחות לטובת הילדים והקהל. בצורה זו גם העירייה תיהנה ממקורות הכנסה עתידיים וגם התושבים ייהנו מגינות מתוחזקות ובטוחות".
שיתוף הפעולה של מפעל הפיס, משרד האנרגיה והשלטון המקומי מסתמן כאחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר בתחום האנרגיות המתחדשות בישראל, עם כמיליון מ"ר שיוקצו לטובת ייצור אנרגיה סולארית בלמעלה מ־140 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, שכבר הגישו בקשה ליטול בו חלק. רק אשקלון תמיד בסוף.
מפעל הפיס הקים קרן תמיכה מיוחדת המעניקה לרשויות מקומיות הלוואות בריבית נמוכה במיוחד, אשר תוחזר במשך כשבע שנים, עבור התקנת מערכות ייצור אנרגיה סולארית על גגות מבני ציבור. מערכות אלה ייצרו עבור הרשויות המקומיות מקורות אנרגיה ירוקה, חיסכון בהוצאות החשמל וכן יגבירו את ההתייעלות באנרגיה.
התמיכה שהוקצתה למימון התקנת המערכות הסולאריות עמדה תחילה על 100 מיליון שקל, אך לאור ההיענות חסרת התקדים, הגדיל מפעל הפיס את הסכום משמעותית, והוא צפוי, כאמור, לעמוד על כחצי מיליארד שקל. מדובר בסך כולל של כ־1,241 מבנים, בעלי שטח גג פנוי ובהם: בתי ספר, מבני מועצה, מרפאות, מעונות יום, מתנ"סים, קאנטרי קלאב ועוד. מדובר בכמיליון מ"ר שיוקצו לייצור אנרגיה סולארית, שעל פי הערכות צפויות להפיק כ־116 מגה ואט חשמל "ירוק" לשנה.
אגף הקצאות במפעל הפיס מוביל את ניהול הקרן, כולל פיתוח מודל עסקי לרשויות בשיתוף עם משרד האנרגיה, שגם ילווה מקצועית את פעילות הקרן ביישום התוכנית יחד עם מרכז השלטון המקומי שיהיה אמון על הקשר השוטף והליווי בתחום אל מול הרשויות המקומיות. הבקשות יועברו לאישור ועדה משותפת של מפעל הפיס, משרד האנרגיה והשלטון המקומי, שתבחן את הקצאת ההלוואות לכל רשות.
עיריית אשקלון לעולם לא תתקדם קדימה, כל עוד ינהלו אותה חלמאים או קומבינות, תמיד תהייה עיר ענייה עם ד.נ.א של עיר בלבנט. ראש העיר, לא הגיע הזמן שתתעורר?