השבוע התפרסם מעל כל עמוד תאורה, כי אשקלון זכתה בפרס החינוך הארצי לרשויות. הרושם הראשוני כי אשקלון מהווה מודל בחינוך העלה גאווה בלב כולנו. עד אשר התברר כי הפרס אינו על למידה והישגים, אלא על ערכים ואקלים חינוכי. באנו להכניס פרופורציה.
מעיריית אשקלון לא נמסרה כל תגובה.
שר החינוך לשעבר, יואב גלנט, בישר שבוע שעבר לראשי הרשויות של ירושלים, דימונה, רחובות, מגדל העמק, אשקלון, גוש עציון ולב השרון על זכייתן "בפרס החינוך הארצי לרשויות ומועצות מצטיינות" לשנת הלימודים תש"ף. לאור זאת, המשרד יעניק לכל אחת מהן פרס כספי בהיקף של 100 אלף ₪ לטובת השקעה בפרויקט חינוכי ברשות. בינתיים בזבזה עיריית אשקלון מאות אלפי שקלים בדמות שלטי חוצות על הודעת הזכייה.
ההחלטה על בחירת הרשויות והמועצות האזוריות הזוכות התקבלה על ידי ועדת "פרס החינוך הארצי לרשויות ומועצות מצטיינות". שמקדמות חדשנות פדגוגית גם ערכים חברתיים שהניחו תשתית של ערבות הדדית וקהילה צומחת. תחומי המעורבות האישית והחברתית בקהילה יחד עם טיפוח האקלים החינוכי.
בשורה מהותית וחשובה שכזאת מחייבת סיקור עיתונאי, ולכן פנתה מערכת העיתון לדוברות העירייה בכדי לקיים ראיון חגיגי עם ראש העיר, ואולי ללמוד קצת על משמעות הפרס. אך כאשר התברר כי עיריית אשקלון והעומד בראשה אינם מבקשים לקדם ראיון ופירוט של בשורה חשובה שכזו, עלה החשש כי שוב פעם ראש העיר נוהג בשיטת "התמונה". תמונה של פרס לדף הפייסבוק, כאשר הנתונים לטוב ולרע לא מעניינים וגם לא הדרך קדימה.
בכדי להביא את הנתונים לתושבי אשקלון, פנתה מערכת העיתון למשרד החינוך בכדי ללמוד את מה שראש העיר מבקש להסתיר. וכך הובהר:
בכל שנה ניתן פרס חינוך יישובי לרשויות שמשקיעות בחינוך. בכל שנה זוכים בפרס 6 רשויות, ומי שזוכה, אינו יכול להגיש מועמדות שוב במשך 5 שנים ברציפות. כך שברור כי משרד החינוך אינו בוחר את הטובים ביותר, אלא נוהג כמורה ביסודי, בשיטת מדבקות החיזוק על המאמץ וההשקעה.
ראש העיר ככל הנראה לא ערך חישוב נכון, ולכן בבחירות הבאות לא יוכל תומר לצרף "תמונת" פרס עדכנית. אך מבלי לזלזל בשאר הרשויות ועובדי העירייה. מהות הפרס היא לחזק רשויות שעושות מהלכים לקדם את ההישגים ואת האקלים החינוכי גם אם הם מינוריים. ולא בהכרח שבאמת הן מצטיינות, ושוב, גם בזה יש כבוד.
ישנם רשויות זוכות בפרס החינוך באשכול למידה לאור קידום למידה והישגים, כך עיריית רחובות, אשר נמצאת 15% מעל הממוצע הארצי בזכאים לבגרות. כ- 13% בזכאים לבגרות מצטיינת, 55% בזכאות לבגרות באנגלית 5 יח'. ועוד… ויש רשויות כדוגמת דימונה שגם זכתה בפרס הארצי, אך איבדה 8% בזכאות לבגרות, רק 2% נגשים לבגרות מצטיינת, והרבה מתחת לממוצע הארצי בבחינות בגרות במתמטיקה 4 ו- 5 יח'.
אשקלון מעל הממוצע הארצי בזכאים בגרות, זכאות לבגרות מצטיינת מחצית מהממוצע הארצי. מתחת לממוצע הארצי במתמטיקה 4 ו – 5 יח' ובמגמת ירידה. אך מעל הממוצע הארצי באנגלית 4 ו- 5 יח'.
לאור האמור, ברור שאין אשקלון מהווה מודל של הישגים לימודיים, אך ככל רוב הערים זוכות הפרס, גם אשקלון מקבלת את הפרס באשכול ערכים ואקלים חינוכי ואולי גם למגמת השיפור שמשתקפת רק במקצוע האנגלית. חשוב לציין כי המועמדות הנן לפרס לחינוך רשותי ולא למוסדות חינוך ספיציפיים, כך שכל הטענות על ההצלחות של אולפנת צבייה ובית הספר לאומניות, אינן רלוונטיות.
פרס החינוך שבכל עיר מתוקנת יהיה זרז לשינוי והמשך שיפור, יהיה ככל הנראה מכת מוות לחינוך באשקלון. בשיטת התמונה לפייס של ראש העיר, לא נראה המשך פיתוח החינוך וההשקעות בו, את הפרס לבחירות הבאות כבר קיבל ראש העיר.
חינוך אינו פרס לראש העיר, אלא הישג וכלי לחיים של התלמידים, כאשר ראש העיר מסתפק בפרס החינוך, אך לא מטפל במספר התלמידים לכיתה ביסודי ובחטיבת הביניים בעיר שהוא מהגבוהים בארץ, הוא לא באמת מבין בחינוך, שראש עיר לא מבין שאחוזי זכאים לבגרות גבוה ככל שיהיה, אך לא בתעודת מצטיינת ( 4 ו 5 יח') לא יקדמו את ילדי העיר אל האקדמיה.
עיר שמבקשת לקדם את חינוך בעיר ולהפוך אותו לכלי מרכזי בפיתוח, חייבת לשנות את הפרדיגמה שלה. היא צריכה להגדיר את החינוך ככלי מרכזי בפיתוח העיר. גבעת שמואל דורגה במקום הראשון במפת החינוך בארץ, לא בפרס פעם בחומש, בתוצאות: ציון 91 – ציון שמשקלל את ציוני המיצ"ב, ציוני בגרות, הישגיות בבית הספר, האווירה במוסד ועוד. "אנחנו רוצים להיות קיימברידג' של המזרח התיכון", אמר ראש העיר, ההשקעה בחינוך נמצאת בראש סדר העדיפויות של העיר, ומבדיקת נתוני התקצוב של משרד החינוך נמצא כי בעיר משקיעים מידי שנה 15,316 שקלים בכל תלמיד, פחות מאשר באשקלון.
"בגבעת שמואל עושים לא מעט פרויקטים משותפים עם האוניברסיטה, כך שכל המערכות מדברות ועושה חינוך". בגבעת שמואל מתהדרים גם בכך שהעיר מובילה באחוז הגיוס לצה"ל, וכי בעיר שיעורי הנשירה מהלימודים הם הנמוכים ביותר במדינה.
נכון יהיה גם לומר כי יש שוני בין אשקלון לבן גבעת שמואל, החתך הסוציואקונומי של אשקלון וגבעת שמואל הוא שונה, גודל העיר ועוד… אך גם ההכנסות לעיר והתקציב. אם רק היה משקיע ראש העיר בקידום החינוך את העלות של כמה כיכרות ואספלט, היו מביאים ילדינו תוצאות מהירות וטובות יותר, יותר מאשר מדבקות חיזוק לראש העיר ולמערכת יחסי הציבור שלו.
הצלחה של כל אגף בעיר תלויה בראש ובראשונה "ברוח המפקד". זה שמתווה דרך ותקציבים, אך כאשר מהמפקד נשאר רק רוח, לא יעזור כמה מוכשרים יאיישו את תפקידי הניהול בעיר. החינוך בעיר הפך לסיסמת בחירות, מה שלא רואים לא מעניין, זה המוטו של היח"צ העירוני, לכן גם בשנים הקרובות נראה עוד כביש, עוד פרגולה, עוד תמונה, ואולי שינוי קטן בחינוך, אבל לא יותר מזה.