עיתון סטאר דרום – חדשות באשקלון ואיזור הדרום

פרידה מאשת החסד המסורה

 

 

עמותת מטב נפרדה השבוע בצער רב מדליה סבג ז"ל, מתנדבת מסורה, שפעלה רבות למען הקשישים והקשישות בשנים האחרונות * הרכזת החברתית גלי דהן: "תמיד הייתה במקום הנכון לעזור, לתרום יותר מכפי שנתבקשה ועשתה זאת תמיד בחיוך"

 

ביום שני השבוע הלכה לעולמה דליה סבג ז"ל (70) מאשקלון שהיוותה בעני רבים סמל למסירות ולעזרה ללא תנאי: בשנים האחרונות היא התנדבה בעמותת מטב וסייעה רבות לקשישים ולקשישות של העמותה. ביום שני השבוע מצאו אותה בני משפחתה במטבח כשהיא ללא רוח חיים, במקום בו אהבה כל כך לטרוח ולבשל עבורם ועבור האורחים שפקדו את ביתה. 

דליה ז"ל נולדה בירושלים, וחייתה ללא אם מגיל שנתיים, היא חותה חיים לא פשוטים כיתומה רכה בשנים בשכונת שייח' באדר בירושלים, היום אוניברסיטת גבעת רם. החיים אז לא קלים עם הסבתא, לבד ללא אחים, אך דליה תמיד ידעה והכריזה: "לי תהיה משפחה גדולה". ואכן כך קרה, דליה נישאה לקלוד, נולדו לה חמישה ילדים ויש לה 12 נכדים. 

בשנים האחרונות התנדבה כאמור בעמותה ועם הזמן הפכה לגורם משמעותי בפעילותה השוטפת. 

רכזת חברתית מטב קהילות תומכות גלי דהן, סיפרה השבוע ל"סטאר": "דליה הגיעה אלינו למטב קהילות תומכות באשקלון, במטרה להתנדב במשרד. ומיד נמצא לה תפקיד ראוי, אוזן קשבת לקשישים  בקהילות התומכות חלקם מרותקי בית וחלקם לא. וכך, מידי שבוע באופן קבוע, הגיעה דליה והתקשרה בהתמדה רבה לכל אותם קשישים, התעניינה, שאלה לשלומם, דאגה להעביר מסר מדויק לאב הקהילה יוסי כהן, על כל בעיה וקושי שצצו בזמן אמת ועשתה זאת בהמון אהבה ואחריות.

דליה למרות בעיותיה הבריאותיות, תמיד הייתה במקום הנכון לעזור, לתרום יותר מכפי שנתבקשה ועשתה זאת תמיד בחיוך, באהבה ובכוונה גדולה בלב". 

כהן נפרד ממנה השבוע בכאב: "היו בה תכונות של נתינה ואהבת חינם שכבר קשה לראות, ודרך שיחות הטלפון הרבות מאוד שעשתה מידי שבוע ושבוע לקשישים בודדים, היא הצליחה בדרכה המיוחדת להעביר את החיוך דרך הטלפון. בכל פעילות היא הראשונה שהתנדבה לעזור ולתרום, ובלכתה. השאירה חלל רב מאוד בלבבם של אנשים וקשישים רבים".

דליה הייתה נשואה 50 שנה לבעלה קלוד שיחיה וילדיה מספרים על קשר מיוחד במינו בין האב לאמא, על מסירות אין קץ, על אהבה ונתינה.

לדבריהם, יותר מכל אהבה דליה לפנק את משפחתה בתבשילים, היא יכלה להיות שעות רבות במטבח כך סיפרה בתה ולבשל לבני  משפחתה והעצוב מכל הוא שבמקום בו אהבה יותר מכל להיות, שם מצאה את מותה.

דהן הוסיפה כי המנוחה מהווה סמל להתנדבות ללא תנאים וללא תמורה וכי כעת היא מתמודדת עם המשימה המורכבת של העברת הבשורה הקשה לקשישים והקשישות שהיו קשורים עד מאוד למתנדבת המסורה: "אנחנו מנסים למצוא את המילים המתאימות על מנת לספר לקשישים על לכתה ואנו יודעים שיהיה להם מאוד קשה לקבל את זה על רקע האהבה הגדולה שלהם אליה. דליה אמא, סבתא וחברה, תהיה חקוקה בליבנו לעד, היא השאירה אחריה זיכרונות רבים וטובים. נוחי על משכבך בשלום".