העסקים באשקלון נותרו ללא בית, אין מי שידאג להם, לא ראש העיר ולא העירייה. הבטחות על מנהלת או גורם עירוני שיקדם את העסקים נותרו באוויר, עיר של דוכני מזון.
כסף מזבל- האגרה שמעוררת זעם בעסקים באשקלון
כשאין כסף בקופה העירונית לסלילת כבישים וכיכרות, מוצאים תמיד את בעלי העסקים בעיר שבקושי מחזיקים את הראש מעל המים, כמקור מימון לגחמות העירייה. מס פינוי פסולת מעסקים קוראים לזה, כאילו לא מספיקה הארנונה. חבר מועצה- " עבדו עלינו, אמרו שזה למפעלים מזהמים, לטובת איכות הסביבה". חוק עזר אפילו תוקן בכדי להרחיק עסקים מהעיר.
רשויות רבות מנסות תמיד למצוא מקורות מימון לקופה העירונית המצומקת, בדרך כלל לממן הוצאות מיותרות שקשורות לרוב לגחמות ראש העיר. עיריית אשקלון שלא נוהגת להעתיק את הטוב מרשויות אחרות, מעתיקה את הרע לבעלי העסקים.
הכל החל לפני מספר חודשים, כאשר עשרות בלי עסקים בעיר דרישה לתשלום אגרת פינוי פסולת מעסקים, כאילו לא די בתשלומי הארנונה, נדרשים הם לשלם אגרה נוספת. למען הסר ספק אין המדובר במפעלים, אלה בבתי קפה, חנויות קטנות ועסקים המייצרים פסולת רגילה. בעירייה אפילו התקינה חוק עזר עירוני להסדיר את עניין פינוי האשפה.
על פי חוק העזר, העירייה יכולה לחייב בעל עסק / נכס להתקין על חשבונו מיכל אצירה, כפי שיורה לו המפקח.
מקורו של המס החל במאבק של המועצה האזורית עמק יזרעאל כנגד חברה המייצרת שימורים של ירקות ופירות. החברה ביקשה שהרשות תפנה את כל האשפה שהיא מייצרת במפעלים, הרשות התנגדה בטנה כי זו "פסולת חריגה". בית המשפט קיבל את טענות הרשות והבחין בין פסולת מתעשיות כגון מפעלים, בתי מלון וכו המייצרים פסולת "חריגה", ואשר צריכים להיות מחויבים בתשלום נוסף. לבין פסולת רגילה שאינה מצריכה תשלום, כגון פסולת מעסקים קטנים שאין בפעילותם פסולת עודפת ואשר תשלום הארנונה מספק.
בעיריית אשקלון החליטו לא להתפלפל במה מותר ומה אסור, במה חריג ומה רגיל וביקשו להוציא מים/ כסף מהחלטה זו על חשבון בעלי העסקים בעיר.
בישיבת המועצה מיום 18.3.19 בה אושר חוק העזר, העדיפו בהנהלת העיר לא לספר לחברי המועצה על מהות חוק העזר והסתפקו באמרה הפשוטה כי לכאורה זה בתמיכת משרד הפנים, ללא כל הבהרה כי מהות החוק הנה לעסקים גדולים שמייצרים פסולת ולא לבית קפה שזוקר כמה קרטוני חלב, או עוסק אחר שזורק מספר חבילות קרטון. במקרים כאלו על הרשות המקומית לפנות את האשפה מתוקף תשלומי הארנונה לעסקים ( הגבוהה) שמשולמת מהעסקים בעיר. בסופה של ישיבת מועצה, תמכו חברי המועצה בפגישה נוספת העסקים בעיר.
באתר עיריית אשקלון אפילו לא טרחו לפרט את מהות חוק העזר, אלא עשו העתק הדבק לסעיף החוק וכללי משרד הפנים תוך פירוט נוסחת החישוב לפסולת עודפת, מעניין מי בעיריית אשקלון עורך את חישובי חיובי אגרת הפסולת בהם מחויבים העסקים?.
החיוב החדש משית הוצאות מיותרות על בעלי העסקים שגם כך משלמים מס ארנונה לעסקים גבוה. ריבוי המיסים בסופו של יום פוגע במרקם העסקים המקומי והפיתוח העסקי.
על פי אתר העירייה, אין הנחה למשרדים בצו הארנונה המאושר
ראש העיר, תומר גלאם, מוציא בכל שנה פוסט בו מתייחס לארנונה לעסקים ומבטיח להביא לאישור "הפחתה של 7.5% לארנונה למשרדים". הגיע הזמן שיושבי המשרדים האשקלון יגלו את האמת, לא רק שהם לא הופחתו, הם עלו בכל שנה.
השבוע בציניות מחרידה פרסם ראש העיר פוסט, בו מבהיר כי הוא מוטרד מיוקר המחייה במדינה. הוא גם מסביר לכולנו כי כנבחר ציבור, יש עליו חובה לסייע בהורדת הנטל על הציבור.
ראש העיר הבהיר כי הוא פועל להפחתת תעריפי הארנונה למשרדים עד 150 מ' ב 7.5%. אותה הבטחה מעלה תומר בכל שנה ומבטיח כי יסייע למצוקת העוסקים. החלטנו לבדוק שלא יעבדו עליכם.
מבדיקת נתוני צווי הארנונה של העירייה, עולה כי הארנונה למשרדים עלתה בכל שנה באופן רציף למרות ההבטחות של תומר גלאם.
כשבוחרים הנהגה עירונית "מאותגרת" שמבינה בסיסמאות ולא בניהול, מתקבלת התוצאה הבאה: מ- 2016 עלתה הארנונה לעסקים ומשרדים בעיר ב 10%, והתעריף למ"ר/שנה גבוה מאשדוד, ראשון לציון, באר שבע, רעננה, ורובה של תל- אביב.
כשרואים את התנהגות ראש העיר וחברה המועצה ( שרובם על חוטים ) בהעברת צו הארנונה השנתי, ואופן כתיבתו. מבינים שאת ראש העיר תומר גלאם, ממש לא מעניינים העסקים, ובטוח לא קידום העסקים. בעוד שבערים אחרות קיימת מחשבה על הבאת מכללות טכנולוגיות וחממות הייטק בתעריפי ארנונה מוזלים, באשקלון בכלל לא יודעים איך לחשוב על קידום העסקים בעיר, ועסוקים יותר בקירוב מקורבים חסרי יכולת ומעוף.
מזה שנים שנכתב כי עיריית אשקלון קובעת תעריפי ארנונה גבוהים, מרוב הערים בהם רמת העסקים טובה וגבוהה יותר מאשר בעירנו הרדומה. אך למרות תלונות חוזרות ונשנות, ממשיכה עיריית אשקלון לקבוע תעריפי ארנונה מוגזמים לאשכול בו נמצאת העיר ( אשכול 5 סוציואקונומי), ולפטור עצמה בתגובה לקונית.
בשנת 2017 עת החלה זעקת בעלי העסקים, הגיבו בעיריית אשקלון כך:
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: “עיריית אשקלון רואה בעסקים המקומיים עוגן תעסוקתי, כלכלי ומסחרי חשוב מאוד ופועלת להצלחתם ולהגדלת הפריון העסקי שלהם, ובכלל זה שיתוף פעולה עם גורמי ממשלה בכדי להקל עליהם את הנטל ולהגדיל את כמות העובדים באותם מקומות. העירייה מחייבת את הנכסים בתחומה ובכלל זה את הנכסים העסקיים בהתאם להוראות צו הארנונה העירוני."
מאז חלפו 4 שנים, וכל בשורה לבעלי העסקים בעיר לא ניתנה. העסקים בעיר אכן הפכו לעוגן כלכלי, אך של קופת העיריה. קופה שנדרשת הכנסות גבוהות לאור ניהול תדמיתי ולא מהותי. העסקים ממשיכים לדשדש ושורות החנויות להשכרה רק מתרחבת.
גם בשנת 2019 חזרה שוב זעקת בעלי העסקים על תעריף הארנונה, בעלי העסקים הבטיחו "נצא להפגנות". ישיבת המועצה שהתקיימה בזמנו הייתה סוערת במיוחד, ובעלי משרדים החלו באיומי מחאה, וראש העירייה? הוא הסביר כי פנה למשרד הפנים להנחה של 7.5%, בבקשה להנחה, והסביר כי זה לא בסמכותו, אלא בידיים של משרד הפנים. אז למה אתה מבטיח בכל שנה, על מי אתה עובד?
לפעמים לא ברורה על מי האשמה, על העירייה שממשיכה לחלוב את בעלי העסקים, או את בעלי העסקים שמוכנים לכך ולא יוצאים עם פח נפט לחוצות העיר. אך בניגוד לקשקושי מחלקת הדוברות של העירייה התמונה מאוד ברורה. בכל שנה מממנים העסקים בעיר את החלמאות הכלכלית של העיר. באשקלון, תעריף הארנונה לעסקים/ משרדים לצו ארנונה 2022 הנו כ- 317 ₪ למ"ר. לא להתבלבל עם סככות, חניונים, חצרות ועוד. בכדי להבין כמה עיריית אשקלון מתעמרת בעסקים, כדאי שנבחן ערים חזקות שכנות, שבהן הארנונה נמוכה יותר.
אשקלון, שבה החלם שולט ולא המחשבה, לא חושבים איך להביא עסקים חזקים ולא רק שווארמה ( מבלי לפגוע ) , אלא מעדיפים לקבוע את כל האשם על משרד הפנים ולא על ראש העיר בפועל וזה שמפעיל.
חברי מועצה רדומים ושאר בעלי העסקים שהייאוש אחז בכם. בסמכות ראש העיר והנהלת העיר לקדם סוגי תעשייה ולקבל בגינם אישור מאת משרד הפנים על גביית מיסים נמוכה. מדוע עיריית אשקלון אינה עושה זאת? אולי כי אינה רוצה לריב עם מקורבים מסוגי עסקים שונים, או אולי, כי היא זקוקה לכל שקל בקופת העיר למימון בכירים לשעבר שהפכו ליועצים חיצוניים.
דוגמא למנהיגות: בעיריית שדרות לדוגמא, מזה 5 שנים ראש העיר לא העלה את תעריף הארנונה לעסקים, אשר כמו אשקלון, חווה סבבי לחימה ומצוקה כלכלית. כאשר רוצים באמת לסייע לעסקים, ניתן, לא צריך להאשים את שר הפנים.