משה ניסימפור האשקלוני כבש השבוע את הרשת לאחר שהופיע בכתבת טלוויזיה אודות מצב התיירות בעיר וניפק עצות מקוריות למשיכת תיירים * האיש שרצה להיות ראש העיר לא מסתנוור מהתהילה שנפלה עליו, שומר על צניעות ולא שוכח להגיד שלום לריקי שי
נראה כי אין מסך טלוויזיה או קבוצת וואטס אפ בה לא נראתה השבוע דמותו המחויכת של משה ניסימפור. האשקלוני שהתראיין פעמים רבות בעיקר בעתות הסלמה ואף איים בעבר לשגר רקטה משלו לעבר רצועת עזה, נקרא הפעם לדגל על מנת לספר על מצב התיירות בעיר. הסיור שערך בגן הלאומי יד עם צוות הטלוויזיה שהתלווה אליו עורר עניין רב בעיקר בשל הפשטות והמקוריות שלו. ניסימפור הציע כי העירייה תציג לראווה את סיפור עמודי שמשון על מנת למשוך תיירים מכל רחבי העולם. כאשר הוא נשאל על כך שהעמודים המוצבים בגן אינם עמודים מקוריים השיב ניסימפור מיד כי אכן מדובר בעמודים "שהפיל אותם איזה טרקטור, או שהגיעו מהים" אך לדבריו "התיירים לא חייבים לדעת את זה".
ניסימפור שהמחיש את דבריו באמצעות סיפור על שד דמיוני בשם פלתיון עליו שמע במהלך ביקור באנדורה, לא נתן לעובדות לבלבל אותו והפציר בעירייה ובעומד בראשה, תומר גלאם, לעשות מעשה על מנת לשפר את מצב התיירות בעיר שנכון לקיץ 2019 מוגדר ללא כל ספק כטעון שיפור.
על מנת להעמיד דברים על דיוקם יש לציין כי מי שמטפח כבר שנים את רעיון "מורשת שמשון" הוא איש התקשורת הוותיק עזרא ינוב שאף אמר בריאיון ל"סטאר" לפני כחצי שנה: "הלא מה זה תיירות? תיירות זה לקחת תייר מנקודה א' לנקודה ב' בדרך הארוכה ביותר והמפותלת ביותר. זה מזכיר לי סיפור. בשנת 1958 יום בהיר אחד מגיעות לעיר 50 נשים ב – 12 מוניות ומדווחים לי שהן נמצאות ב"מעדן" שבמרכז אפרידר. רצתי לקבלן ולקחתי אותן לסיור שהתחיל בגן הלאומי. הן מגיעות ומתחילות להצטלם ואני מסביר על 4000 שנה של היסטוריה. משנת 48 עיר עברית, וכמה דקות לפני שהן אמורות לחזור למוניות שתיקחנה אותן ליעד הבא. נהג המונית פונה אליי ושאל אותי – תגיד אתה המדריך? אני אומר 'כן, כמובן'. אז הוא אומר לי: 'אתה רואה את העץ הכי שמן שעומד שם? תגיד להן שמתחת לעץ הזה שמשון ודלילה עשו אהבה'. ואני אומר את זה לבנות ומאותו רגע הן לא ידעו את נפשן הצטלמו והתחבקו עם העץ ולא רצו לעזוב את המקום".
בריאיון ל"סטאר" בחודש מאי אשתקד הסביר ניסימפור את הפופולריות לה הוא זוכה בקרב כלי התקשורת: "אני מאוד אוהב את העיר אשקלון ואני שנים נלחם למען העיר, אני הדובר הלא רשמי של העיר אשקלון. כל אירוע שיש מזמינים אותי לבוא לדבר בטלוויזיה. באשקלון של שנות החמישים השישים והשבעים היו מגיעים למרכז אפרידר עשרות ומאות אוטובוסים של תיירים, אני עוד זוכר את הסמל על האוטובוס של אשכול ענבים ושני אנשים מחזיקים אותו. והתיירים מסתובבים באפרידר, בשכונות העתיקות, בקבר הרומי שסגרו אותו ועשו ממנו שני מגדלים, היו מבקרים בגן הלאומי ומספרים להם כל שמשון, הפלישתים, כל הסיפורים ששמשון הפיל את האבנים. והיום אין תיירות בכלל אין תיירות באשקלון".