עורכת דין אשקלונית מוכרת תבעה לקוח שסירב לשלם לה את שכר הטרחה שלה והופתעה לגלות את תגובתו המפתיעה – 'הסכמת לייצג אותי בהתנדבות לאחר שהענקתי לך שירותי שייט והפלגה'. הלקוח הגיש תביעה שכנגד, אולם בית המשפט דחה את גרסתו קבע כי עורכת הדין לא פעלה בהתנדבות וחייב אותו לשלם לעורכת הדין אלפי שקלים עבור עבודתה
בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון קיבל לאחרונה את תביעתה של עורכת דין מוכרת שביקשה לחייב לקוח שלה בתשלום של 5,850 שקלים עבור שירותים משפטיים שהעניקה לו.
הנתבע, מנגד, הכחיש את חובו לתובעת ואף הגיש תביעה שכנגד ע"ס של 14,000 ₪ בגין שירותי שייט והפלגות אשר, לטענתו, ניתנו לתובעת בתקופה שבין 17.4.2017 ל-7.4.2018. יובהר כי, בשים לב שהתובעת הינה עורכת דין, הובהר לנתבע בפתח הדיון כי זכאי להיות מיוצג בהליך, אך בחר לוותר על ייצוג משפטי.
לטענת עורכת הדין, ביום 1.4.2018 פנה אליה הנתבע לייעוץ וביקש ממנה לייצגו מול חברה אשר ביקשה לפטרו, לטענתו, שלא כדין. התובעת, לטענתה, ייצגה את הנתבע בשימוע שהתקיים ביום 8.4.2018 . ביום 11.4.2018 קיבל הנתבע הודעה על סיום עבודתו בחברה והעביר אותו לידי התובעת, לטענתה, על מנת שזו תתחיל לפעול בתיק בהתאם למוסכם ביניהם. לטענת התובעת, השירות אותו קיבל הנתבע כולל: ייצוג בשימוע, לימוד התיק, שלושה מכתבים ועריכת הסכם שכירות לדייר משנה (שהוכן, לטענתה, לבקשת הנתבע).
הנתבע מצדו טוען כי התובעת הציעה את שירותיה ללא תשלום נוכח החברות ביניהם ובשל השתתפותה של התובעת בפעילות שייט בספינה שלו. אין חולק כי הנתבע לא חתם על הסכם שכר טרחה טרם החלה התובעת במתן שירות משפטי וכי חתם על ייפוי כח בלבד.
הנתבע השיב, לשאלת בית המשפט, כי אין לו מושג מדוע התובעת תבצע שירותים משפטיים בחינם, אך ציין כי מסר לתובעת כי, ככל שיקבל פיצוי מעבר למגיע לו, התובעת תקבל אחוזים, אך, לדבריו, "לא נקבתי באחוזים מסוימים".
הרשמת הבכירה ציפי כהן אביטן ציינה בפסק הדין כי לא מצאה לנכון לקבל את גרסת הנתבע כי התובעת "התנדבה" לתן לו שירות משפטי בחינם הכולל, בין היתר, נסיעה לשימוע בחיפה, חילופי מכתבים עם ב"כ החברה, לימוד התיק וכיוצא בזה: "הכלל הוא כי על התובע להוכיח את תביעתו. התובעת, כאמור, הינה עורכת דין במקצועה. ידוע כי ההנחיה בפסיקה ובהנחיות ועדת האתיקה הינה כי יש להחתים את הלקוח על הסכם שכר טרחה מראש ובכתב. תוך מתן חופש בחירה ללקוח שלא להיזקק לשירותיו של עורך הדין, אם שכרו של זה נראה ללקוח גבוה. בהעדר הסכם שכר טרחה בכתב יש לבחון את אומד דעת הצדדים בעניין שכר הטרחה.
נקודת המוצא העקרונית הינה ששכ"ט ראוי אמור להיות סביר והגיוני בנסיבות העניין".
בפסק הדין מצוין כי התובעת צירפה לכתב התביעה טיוטת הסכם שכר טרחה שנשלחה לנתבע ביום 9.5.2018 באמצעות המייל. מדברי הצדדים בדיון בפני עולה כי הצדדים נפגשו לאחר מכן וביום 29.5.2018 שלחה התובעת לנתבע הסכם מתוקן (אשר אף הוא אינו חתום ע"י הנתבע).
בהסכם האמור צוין כי שיעור שכר הטרחה עומד על סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת עבור ייצוג בשימוע וניהול מו"מ מול החברה וכי באם התיק יסתיים בפשרה, תהא התובעת זכאית לתשלום שכר טרחה בשיעור של 15% בצירוף מע"מ מסכום הפשרה בקיזוז 5,000 ₪.
הנתבע טען בדיון כי לאחר קבלת הסכם שכר הטרחה נתקיימו בינו ובין התובעת שני מפגשים ובהם הביע סירובו לשכר הטרחה שנתבקש. הרשמת הבכירה ציינה: "מאשר הובא בפני לא שוכנעתי כי סכום שכר הטרחה בהסכם ובהסכם המתוקן שאינם חתומים הוסכם טרם תחילת מתן השירות המשפטי. יחד עם זאת, לא מצאתי לקבלת גרסת הנתבע, כאמור, כי התובעת "התנדבה" לתת לו שירות משפטי. על כן, מצאתי להעריך את שיעור שכר הטרחה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין בעניין שכר טרחה מינימלי, כאמור לעיל. מכללים אלו עולה כי שיעור שכר טרחה מינימלי עבור מתן ייעוץ הכוללת בדיקת מסמכים עומדת ע"ס של 909 ₪, עבור כתיבת מכתב 235 ₪ עבור כל מכתב (כאמור, נשלחו 3 מכתבים).
באשר לייצוג בשימוע, יש להעמיד שיעור שכר טרחה בדומה לייצוג בישיבה בבית משפט בשיעור מינימלי בסך של 641 ₪. לא מצאתי להורות על תוספת בשל קיומו של השימוע בחיפה, בשים לב לאמור בכתב התביעה כי הנתבע נשאה בהוצאות דלק בגין הנסיעה לשימוע בסך של 200 ₪. באשר לשכר הטרחה בגין עריכת הסכם שכירות, מצאתי לקבל גרסת הנתבע בעניין זה כי הוסכם שזה ישולם ע"י הדייר השוכר, ככל שהיחידה תושכר. וראייה לכך ניתן למצוא בכך שבטיוטת הסכם שכר הטרחה שהעבירה התובעת לאחר עריכת הסכם השכירות, כלל לא אוזכר עניין התשלום בגין עריכת חוזה השכירות. אשר על כן, יש להעמיד חובו של הנתבע בגין שכר טרחה בסך של 2,255 ₪ בצירוף מע"מ. דהיינו, סך כולל של 2,638 ₪".
באשר לתביעה שכנגד שהגיש הנתבע בה הוא ביקש לחייב את עורכת הדין לשלם לו 14,000 שקלים בגין שירותי שייט והפלגות שהעניק לה לטענתו, בית המשפט החליט לדחות אותה וקבע: "התובע לא הציג בפני בית המשפט ראייה ו/או רישום על כך שבמועדים הנקובים בכתב התביעה שכנגד ניתנו שירותים לתובעת. כמו כן, לא צירף הנתבע כל אסמכתא בדבר מחירון הפלגה. זאת ועוד, תמוה בפני בית המשפט כי ניתנו לתובעת שירותי הפלגה במשך שנה מבלי שהנתבע ידרוש את כספו, עד אשר הוגשה התביעה לשכר טרחה ע"י התובעת. על כן, לא מצאתי כי הנתבע עמד בנטל להוכחת התביעה שכנגד".
בסופו של דבר הנתבע חויב לשלם לעורכת הדין סכום של 2,635 שקלים בתוספת 1,000 שקלים עבור הוצאות משפט.