הפועל אשקלון סיימה את המשחק האחרון לעונה בניצחון ביתי על הפועל קטמון שלא שינה דבר לשתי הקבוצות והותיר בעיקר מחשבות נוגות על מה היה קורה אם * האם המועדון יצעד אל עבר עידן חדש ומצליח יותר או שמא הפוליטיקה תמשיך לעשות שמות גם במגרש הספורטיבי?
היה עצוב ביום שני בערב באצטדיון ע"ש סלה באשקלון. במקום משחק עלייה לליגת העל של שתי קבוצות הצמרת הפועל אשקלון והפועל קטמון, ראינו משחק ידידות שלא קבע כלום ושוב דבר לעיני עשרות בודדות של צופים שצפו בו באדישות מוחלטת. כן, היה משחק בו אשקלון ניצחה בגדול בתוצאה 1:3 אבל את מי זה מעניין? כאשר האוזניים היו במחוזות אחרים – בעפולה וברמלה שם שיחקו נס ציונה וכפר סבא. בסופו של דבר לא היו הפתעות גדולות וכמו שתמיד קורה בלאומית – מי שצריך את הניצחון לוקח אותו, גם אם זה קורה בדקה ה-98 והמבין יבין. הכל למען טוהר הספורט ולתפארת מדינת ישראל.
אם נחזור למשחק באשקלון, האורחים פתחו היטב ועלו ליתרון 0:1 מרגליו של הראל שלום. אשקלון חזרה בדקה ה-34 משער יפהפה של עוז פרץ שעבר באומנות את כל הגנת קטמון וקבע 1:1. ממש עם הירידה להפסקה, בתוספת הזמן הוא השלים צמד וקבע 1:2 לאשקלון. ניתן לומר שאשקלון וקטמון "נרדמו" במשך רוב דקות המחצית השנייה עד שבדקה ה-78 נגח משעלי פנימה וקבע 1:3. עם הכיבוש הזה הוא הפך להיות מלך השערים של הקבוצה העונה עם 13 שערים. זה המקום לומר כל הכבוד לשחקן שבמשך רוב המשחקים שולב כמחליף! הפועל אשקלון סיימה במקום השישי עם 54 נקודות בסוף המשחק שחקני שתי הקבוצות לחצו ידיים באכזבה. ברוב העונה גם אשקלון וגם קטמון היו בקרבת העלייה לליגת העל אולם בסופו של דבר כשלו במשימה. הכישלון של קטמון שעשתה רכש גדול + תוספת של ערן לוי בינואר הוא גדול מאוד ביחס לאשקלון שעברה בלגן פוליטי ניהולי שלמעשה קבע את גורלה לעונה נוספת בליגה השנייה. בדרכי הביתה, לאחר שריקת הסיום, חשבתי שייתכן וזכיתי לצפות מקרוב במשחקה האחרון של קבוצת הפועל אשקלון במתכונתה ההיסטורית. זהו, תם ולא נשלם. צפוי לנו קיץ בעייתי עם הרבה תהיות ובעיות כאשר הנסתר רב על הגלוי. מצבו של מועדון הכדורגל הפועל אשקלון קשה ביותר ועתידו לוט בערפל כבד. אתן לכם קוראיי היקרים מספר תרחישים אפשריים באשר למה צפוי לנו בעונת המלפפונים הקיץ, שמן הסתם יהיו מאוד מאוד חמוצים…
בתחילת חודש יוני הקרוב מתחילה ההתארגנות לעונת 2019/2020 כשצריך לרשום את האגודה בהתאחדות לכדורגל לעונה הבאה. זהו תהליך בירוקרטי רישומי שלא כרוך בתשלום כספים ותקציבים ומן הסתם אני מאמין שאנשי העמותה יבצעו פעולה זו למרות הסכסוך עם עיריית אשקלון. בהמשך הקיץ יחל תהליך בניית תקציב ועבודה על ערבויות כספיות מול הבקרה. בשלב הזה אני מעריך שהעמותה לא תרצה או תוכל (מחק את המיותר) להציג תקציב בגלל העדר כסף וחוסר תמיכה שצפויה מכיוון עיריית אשקלון. כבר בימים הקרובים יחלו להגיע תביעות על הלנת שכר והפרת חוזים מכיוון שחקני הסגל שמרביתם שחקני רכש מבחוץ, על כך שלא שולמו להם כספים על שכר ונקודות ליגה (כחמישה חודשים) בהערכה גסה ניתן לומר שהקבוצה צפויה לסיים את העונה שחלפה בגרעון של כ-2 מיליון ₪.
גם בנושא הצגת תקציב וערבויות מול הבקרה התקציבית הינו בעייתי. ישנו תאריך יעד שבמידה והקבוצה לא תעמוד בו, אזי תינתן ארכה של שבועיים שלאחריהם ייתכן והקבוצה לא תפתח את העונה הבאה. במקרים כאלו ההתאחדות פונה לקבוצה חלופית שתחליף את הפועל אשקלון שיכולה להיות היורדת מהליגה לאומית או המפסידה במבחנים לליגה א' משתי המחוזות. במצב שתואר לעיל, אם לא יימצא רוכש, ההתאחדות לכדורגל תוציא את הקבוצה לתהליך פירוק שיפתור חלקית את נושא החובות, המפרק שייקבע יוכל לנהל את המועדון תחתיו ויפעיל קבוצה "רזה כלכלית" שתהיה צפויה להתמודד נגד הירידה. ייתכן מאוד שבמצב הזה הקבוצה תקבל עונה של הפחתת נקודות בפועל בגלל ההתנהלות הכושלת של העמותה מול הבקרה בעונה שזה עתה הסתיימה התקווה. האחרונה גלגל הצלה.
ייתכנו שתי פתרונות: הפתרון הראשון הוא שרוכש פוטנציאלי ייקח את הקבוצה ויגיע להסכם עם אנשי העמותה שלפיו הם יסכימו להיות מוחלפים, יוחלפו האנשים ב"אחרים". במצב זה ברור שראש העיר תומר גלאם ירצה בעמותה אנשים שלו. אחד האנשים שמוזכר כרוכש פוטנציאלי הוא איש העסקים דרור אלמלם. מהלך זה הוא מאוד מאוד מוטל בספק בגלל משקעי העבר הקרוב בין הצדדים.
הפתרון השני הוא רוכש חיצוני שיגיע מקרבת ראש העיר תומר גלאם. כך או כך, מה שברור זה שהעירייה תצטרך להכניס את היד עמוק עמוק לכיס ולשלם את הגרעון כל רוכש כזה ירצה לקבל מועדון ללא חובות.
לסיכום לאור התרחישים אותם ציינתי בפניכם תרשו לי לגלות אופטימיות זהירה לפיה ניפגש במשחקי טרום עונה בגביע הטוטו.
תקנו אותי באם אני טועה