המאבק של ראש העיר הצליח ובשבוע שעבר נחנך מרכז חוסן ראשון באשקלון שייתן מענה לאלפי נפגעי חרדה בכל הגילאים, בשגרה ובחירום
ביום חמישי האחרון נחנך לראשונה באשקלון מרכז חוסן עירוני במעמד ראש העיר, תומר גלאם, אחראית ארצית תחום טראומה נפשית, ד"ר בלה בן גרשון, סגן בכיר לראש רח"ל, שאול אהרון, מנכ"לית הקואליציה לטראומה, טליה לבנון, נציגי משרד רה״מ, נציגי כב"א ומד"א ומכובדים נוספים.
כזכור, ראש הממשלה נתניהו נענה לפניית ראש העיר לאור חשיבות הנושא, והנחה על הקמת מרכז חוסן באשקלון בתקציב של 1.5 מיליון שקלים מידי שנה להפעלתו. רה"מ הנחה את מנכ״ל משרדו, רונן פרץ, להוביל ולקדם את עבודת המטה הממשלתית להקמת המרכז. הקמת מרכז החוסן מתווספת להחלטת הממשלה שהוביל ראש הממשלה במסגרתה יושקעו כ-35 מלש״ח במרכיבי ביטחון וחוסן בעיר. שורת התוכניות שהביא ראש הממשלה תביא להמשך תנופת הפיתוח וחיזוק אשקלון.
מרכז החוסן, שממוקם בסמוך למרכז הורים וילדים בשכונת 'אשכולי פז', יכלול חדרי טיפול, ממ"ד, חצר עם מתקני משחק, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. הוא יופעל על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה במשרד הבריאות וייתן מענה לכל הגילאים, מהגיל הרך ועד לגיל הזהב, בשלושה מישורים – קהילתי, טיפולי והיערכות לחירום. במסגרת העבודה של מרכז החוסן, יוכלו תושבי העיר לקבל טיפול בטראומה ובחרדה בהתאם לצורך, וכן להשתתף בסדנאות לחיזוק הקהילה ולבניית חוסן נפשי. נציין כי במקביל לפתיחת המרכז, מבוצע בימים אלה מיפוי רשותי ועירוני של כל מערך החירום בעיר, בסיומו תיבנה תוכנית לעיר ויחל תהליך קבלת לקוחות לטיפול פרטני וקבוצתי, שיפור מוכנות העיר לחירום והחוסן הקהילתי.
ראש העיר, תומר גלאם: "לאחר למעלה מ-12 שנה של נפילת מאות רקטות בתחומי העיר, אבדות כבדות בגוף, נפגעים בנפש ונזק רב למבנים, בניינים ותשתיות, אנחנו פותחים מרכז חוסן שייתן מענה מקצועי, ראוי ואמיתי, בשגרה ובחירום, לאלפי נפגעי חרדה, ילדות וילדים, בני נוער ומבוגרים שחיים בעיר. שאף אחד פה לא יטעה, אנחנו לא שמחים לעשות זאת. אנחנו עושים זאת ברגשות מעורבים. כל אחת ואחד מאיתנו היה מעדיף שלא להזדקק למרכז כזה בעיר, ובכל עיר אחרת בארץ, אבל יחד עם זאת, אנחנו יודעים שבמציאות הביטחונית שאנו חיים בה המרכז החשוב הזה יהווה את אחד הכלים המשמעותיים שיעזרו לנו לצלוח אותה, להתמודד עמה ולנסות לעבור אותה בצורה טובה יותר. וזה לא היה קל להגיע לרגע הזה. אנחנו נמצאים כאן היום לאחר מאבק של חודשים. מאבק צודק, בלתי מתפשר ונחוש למען התושבים היקרים שלי – כי זה מגיע להם. מגיע להם את המענה הבסיסי הזה לטובת השקט הנפשי שלהם. אני רוצה להודות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהבין את החשיבות ופעל בהקדם על מנת להביא למענה אמתי לתושבי
אשקלון. תודה מיוחדת למנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, שעשה את כל הנדרש ליישום החלטתו של ראש הממשלה להעביר את התקציב להפעלת מרכז החוסן, מיליון וחצי שקלים מידי שנה ותודה לכל השותפים למהלך".
חבר הכנסת אלכס קושניר בתגובה לעיתון: גם בסבב לחימה הזה כמו בסבבים הקודמים הילדים שלנו נשארו בבית צמודים לממ"דים בדיוק כמו הילדים בעוטף עזה. הממשלה עשתה טובה והקימה מרכז חוסן בעיר, זאת לאחר יותר מעשור של ירי בלתי פוסק לעבר העיר. מעט מידי ומאוחר מידי!. אין שום הבדל בין העוטף לבין אשקלון, ולכן האשקלונים זכאים להטבות בדיוק כמו תושבי העוטף. בכנסת הנוכחית הגשתי הצעת חוק בנושא ובכנסת הבאה אמשיך להילחם למען הזכויות של תושבי העיר.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו בתגובה: "ידידי ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם. תומר, הבטחתי לך ולתושבי אשקלון שנפתח מרכז חוסן בעיר. הבטחנו, והיום (20.02.2010) אנו מקיימים. שאו ברכה".
מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ: ״הבאנו בשורה גדולה לעיר אשקלון – מרגע שהנחה רה"מ להקים מרכז חוסן בעיר הבאנו לפתיחתו במהירות שיא. המרכז החשוב הזה מתווסף לשורת החלטות שהבאנו לעיר אשקלון רק לפני מספר שבועות בהשקעה של 35 מלש"ח. אני שולח את ברכתי לתושבי העיר ולעוסקים במלאכת הקודש הזו".
מרכז החוסן, שממוקם בסמוך למרכז הורים וילדים בשכונת 'אשכולי פז', יכלול חדרי טיפול, ממ"ד, חצר עם מתקני משחק, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. הוא יופעל על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה במשרד הבריאות וייתן מענה לכל הגילאים, מהגיל הרך ועד לגיל הזהב, בשלושה מישורים – קהילתי, טיפולי והיערכות לחירום. במסגרת העבודה של מרכז החוסן, יוכלו תושבי העיר לקבל טיפול בטראומה ובחרדה בהתאם לצורך, וכן להשתתף בסדנאות לחיזוק הקהילה ולבניית חוסן נפשי. נציין כי במקביל לפתיחת המרכז, מבוצע בימים אלה מיפוי רשותי ועירוני של כל מערך החירום בעיר, בסיומו תיבנה תוכנית לעיר ויחל תהליך קבלת לקוחות לטיפול פרטני וקבוצתי, שיפור מוכנות העיר לחירום והחוסן הקהילתי.
שוחחנו עם יונתן שושן, מנהל מרכז החוסן באשקלון:
מדובר במרכז להורים וילדים שהעירייה הכשירה חצי ממנו. אמור להיות עוד מבנה בהמשך מחוץ למבנה, יקימו מבנה נוסף שיאפשר קבלה של אנשים נוספים. אנחנו עכשיו בשלבים של הקמה של מרכז החוסן. עיריית אשקלון מאוד דחפה שיוקם פה מרכז חוסן ואנחנו באמת שמחים שזה קרה, תודה נוספת למשרדי הממשלה שבסיועם הוקם המרכז.
מה כולל תהליך ההקמה של המרכז?
אנחנו ממפים את הצרכים בעיר, מגייסים את כוח האדם הנחוץ ואנחנו מתחילים לעבוד, כלומר לייצר תפיסה (שפה) משותפת של כל הגורמים באזור על מנת לייצר את המענים הטיפוליים והכלליים. מרכז החוסן פועל בשלושה מישורים שונים: 1) המישור הטיפולי שמעניק טיפול על רקע המצב הביטחוני, גם לפני האירוע, עוזר לתת להם כלים להתמודד עם המצב וגם כלים להתמודדות עם האירועים עכשיו (כפי שקרו בשבוע האחרון) והמענה הטיפול שניתן לאחר האירוע בשביל לתת למי שצריך התערבות יותר ממוקדת לפי צרכיו.
הטיפול ניתן גם למבוגרים וגם לילדים?
כן.
בתקפות רגיעה ("שלום") מהי מטרת המרכז?
עכשיו האנשים בעוררות מאוד גבוה, המציאות היא לא נורמאלית וזה מאוד מפחיד, יש המון תגובות. ישנם אנשים שהתגובות הללו ממשיכות הרבה זמן מאז שחלף האירוע לכן התפקיד שלנו הוא לעזור להם לחזור למצב של תפקוד מלא, משמע להפחית את הסימפטומים הללו. היבט נוסף הוא העזרה הפסיכו-סוציאלית שאנו נותנים בעת חירום – מרמת התושב ועד לרמת התא המשפחתי, הקהילה והרשות. ההיבט האחר הוא שאנחנו עובדים בו הוא חיזוק משאבי ההתמודדות והחוסן הקהילתי של התושבים. הצורך הכי מוחשי וחזק עכשיו זה באמת לפתח את המענה הטיפולי.
האם מרכזי חוסן הוא דבר מה ייחודי לארץ שלנו?
חוסן זה מושג כלל עולמי, איך מיצרים חוסן, איך בונים אותו, כיצד משמרים אותו זה עולם ידע שמצוי בכל העולם. אך עם זאת, המציאות שלנו היא מאוד מיוחדת. אני לא חושב שיש מציאות חברתית שכזו בעולם הראשון (מערב) שישנה דרישה מהם להתמודד עם אתגרים ביטחוניים, לחץ מתמיד מצד ארגוני טרור ואירועי ירי בלתי פוסקים, וכתוצאה מזה פותח מודל של מרכזי החוסן, שהוא כאמור מודל ייחודי שלא קיים במקומות אחרים בעולם, ובלא מעט מקומות מסביב לעולם ביקשו ללמוד את המודל הזה מאתנו, למשל מדינת אוקראינה, שבה הוקמו מרכזי חוסן, בפריז הוקם מרכז חוסן לקהילה היהודית וגם בקרב הקהילות היהודיות בארצות הברית יש התעניינות להקים מרכז חוסן. יש פה בעצם עניין של תפיסה – איך בונים חוסן? לתושבים שנמצאים וחיים בצל איומים תמידיים.
כמה אנשים הספיקו לבקר כאן מאז החלה ההסלמה האחרונה במצב הביטחוני?
היו פה בסיבות ה-20 אנשים שהגיעו פיזית למבנה ועוד כמה עשרות פניות טלפוניות שממשיכות להגיע כל העת.
האם האנשים מבקשים סיוע בטלפון?
כן, הם מתקשרים לדעת מה עליהם לעשות, הם שואלים האם ההתנהגות מצד הילדים שלהם היא נורמלית (מבחינת התגובות למצב), בעצם אנחנו מעניקים מענה באמצעות הטלפון.
מבחינה טיפולית, מה היא הגישה כלפי ילדים, מבוגר, קשישים וכדומה?
בוודאי. אנחנו מתאימים את הטיפול, את המענה והעזרה הראשונית בהתאם למי שפונה אלינו או יושב מולנו.
מה כולל הטיפול הראשוני והמידי?
הטיפול המידי הוא טיפול הרגעתי. למשל טכניקות של נשימות. גם טיפולים דינאמיים ו-CBT. אנחנו הוכשרנו על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה. בנוסף ללימודים האקדמיים שלנו, הוכשרנו לטפל באירועים כאלה (מענה נפשי לנפגעי ירי רקטי). לאחר מכן, אם אנחנו מזהים שהמצב אקוטי אנחנו מעניקים טיפול עומק באמצעות שלבים.
מבחינת הנגישות – יש באשקלון שלל תושבים שאינם דוברים עברית היטב (למשל עולים חדשים מברית המועצות, דוברי אמהרית ושפות מיעוט אחרות) – האם יש להם מענה?
עדיין מוקדם להגיד אבל אנחנו נפעל ליישם את הרעיון הזה כאן. אנחנו בתהליך בנייה של מערך המטפלים, מדובר בשלבים ראשוניים. אך אני יכול לומר שבשדרות, ששם כבר יש מרכז חוסן לאוכלוסייה, אז שם מבוצעים טיפולים לא רק בעברית. יש שם מטפלים שמעניקים סיוע בשפות אחרות.
אשקלון היא העיר הכי מטווחת בארץ – איך זה שהמרכז חוסן נפתח רק עכשיו? אחרי יותר מעשור רצוף של טילים?
אני אוהב להסתכל על הדברים החיוביים – אני אומר תראה איזה יופי שעכשיו קם מרכז חוסן שאמור לתת מענה לצרכים של התושבים פה. וזה העיקר. העירייה פעלה והצליחה להגשים את ההקמה של המרכז חוסן.
האם עתידים להיפתח תקנים נוספים למרכז חוסן?
בטח. יהיו כאן עובדים סוציאליים, עוד מטפלים, מבנה נוסף. הצוות של המרכז הוא מאוד מצומצם – הוא מורכב ממנהל, מעובד סוציאלי, מנהל יחידה קלינית ומזכירה. זה הצוות הקבוע שנמצא פה. הכל נעשה בהתאם לצרכים, בעת הצורך יהיה כאן יותר כוח אדם.
אז כמה חדרי טיפול אמורים להיות כאן סך הכל?
כרגע מתוכננים 9 חדרי טיפול, לעומת 3 שיש עכשיו.
האם יש מקום למתנדבים אצלכם?
אנחנו בעיקר נעזרים במתנדבים בהיבט הקהילתי – אחד הדברים שמאוד מסייעים לתושבים להתמודד עם הסיטואציה הקשה הזו היא העובדה שהם לא לבד. לכן אנחנו עובדים במרכז חוסן על לחזק את הקשרים בין הקהילות. הטיפוח של הקשרים החברתיים מהווה חלק חשוב בעבודה שלנו. ככל שהבן אדם יודע שהוא יכול לסמוך על אנשים אחרים, אז היכולת שלו להתמודד עם מצבים קשים גדלה מאוד. החיזוק הזה נעשה לרוב באמצעות המתנדבים והמנהיגים קהילתיים.
האם המענה הטלפוני עדיך על פני הגעה פיזית למקום?
זה תלוי בחומרת המצב, אומרת עדי הנדל, מטפלת פסיכולוגית במרכז החוסן החדש. אם אני יכולה לטפל טלפונית אז אני מעדיפה שהם לא יצאו מהבית כדיי שלא תתפוס אותם הזעקה בדרך. תלוי בסימפטומים שהם מפתחים ואז אני מקבלת החלטה מקצועית בהתאם.
כיצד מסבירים לילדים את מה שעתיד להיות?
פשוט, אמתי וכמה שפחות פרטים. אני מסביר זאת כך: כמו חתול וכלב הרבים על טריטוריה. לפעמים השכנים שלנו מציקים לנו, לפעמים אנחנו מציקים לשכנים שלנו. אין פה עניין של טוב ורע. אנחנו עכשיו במין מריבה כזו ומחכים עד שמישהו ירים את הידיים. ישנם הרבה אירועים טראומטיים בחיים, אנחנו חסרי אונים מול הרבה תופעות ואירועים, זה מצב נורא אבל יחד עם זאת זה בסדר לפגוש את החיים ולהיות חסרי אונים, גם להיות בפחד זה בסדר – מדובר ברגשות. במצבים כמו הסלמה אנו מחזקים משאבים אחרים אצל הילד כגון משפחה – לא חייבים לשבת ולחכות שייפול טיל, אפשר לעשות הרבה פעילויות עם הילדים בזמן הסלמה ולהתעסק בדברים אחרים, מספרת עדי.
נתונים מספריים לגבי המרכז והפעילות בנושא בסבב ההסלמה האחרון (נמסר מטעם העירייה):
17 פניות למרכז החוסן
5 ביקורי בית
52 פניות לקו הפתוח