נדחה ערעורו של אורי דאבוש מאשקלון, לאחר שהורשע בעבירות של אינוס במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, מעשים מגונים והדחה בחקירה, נגזרו עליו 11 שנות מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
בשנת 2019 הוגש נגד אורי דאבוש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של אינוס במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע. אישומים המגוללים מסכת חמורה של עבירות מין שביצע אורי בא', קטינה ילידת בהיותה כבת 8-7 שנים.
אורי היה בן זוגה של אמה של א'. במהלך אותה תקופה, עת שמר עליה בשעות הערב עד לחזרת אמה מעבודתה, היה מבצע בה מעשי אינוס ומעשים מגונים בהזדמנויות שונות, כך במשך שנים מבלי להיכנס לפרטים גרפיים שיכוליפ להציג אצל א' כאבי נפש חמורים.
בתשובתו לכתב האישום הכחיש אורי את המיוחס לו. הוא אישר כי ניהל מערכת יחסים רומנטית עם אמה של המתלוננת, אך כפר בכל הקשור למפורט בכתב האישום.
את א חקרה חוקרת הילדים אשר חקרה את א' בסמוך להגשת התלונה, פסיכותרפיסטית שטיפלה בה למשך כ4- שנים; אמה של המתלוננת; והמתלוננת עצמה. חוקרת הילדים מסרה בעדותה כי התרשמה שהמתלוננת דיווחה על אירועים אותם חוותה; כי עדות המתלוננת
עשירה בפרטים, מלווה בפרטים שוליים ומתארת דינמיקה של פגיעות מיניות; וכי המתלוננת לא הושפעה על ידי גורם כלשהו ולא הייתה לה מוטיבציה להפליל את המערער. הפסיכותרפיסטית העידה על אודות דבריה של המתלוננת בנוגע למעשים שביצע בה המערער ועל התרשמותה כי המתלוננת סובלת מסימפטומים רבים המאפיינים התעללות מינית.
אמה של המתלוננת תיארה את אופן חשיפת המעשים על ידי המתלוננת; את מערכת היחסים שלה עם המתלוננת; את נסיבות היכרותה עם אורי ואת קשריה עמו אשר החלו עת הייתה האם כבת 12 שנים. המתלוננת סיפרה בעדותה על המעשים מושא האישומים השונים ותדירותם; על חשיפת האירועים לפני אמה.
לאחר שבית המשפט סקר בהרחבה את עדויותיהם של העדים השונים שהובאו לפניו, קבע כי עדותה של א' מהימנה וכי המסקנה היחידה המתחייבת מהראיות שנשמעו היא שא' העידה על אודות אירועים שהיא חוותה. נקבע כי תיאוּריה היו אמינים, לוו בפירוט רב ולא היו מוגזמים, ועדותה הייתה ככלל עקבית וקוהרנטית. באשר לליבת המעשים המיניים ניכר שא' הייתה נבוכה לתארם, וגם האופן שבו תיארה את פחדה מאורי ואת רגשותיה המעורבים היה אותנטי. בית המשפט הוסיף כי גם צפייה בקלטת חקירת המתלוננת על ידי חוקרת הילדים הותירה רושם חזק בדבר אמיתות גרסתה. התנהלותה בחקירתה לא ביטאה מוטיבציה להפללה, אלא שיקפה ילדה המתארת דברים כהווייתם מתוך מבוכה ואי-רצון לעסוק בתכנים מכאיבים.
בית המשפט הוסיף וקבע כי גרסתו של אורי בלתי אמינה, מצומצמת ומיתממת, וכי הוא הותיר בעדותו רושם שלילי. הוא ניסה להציג עצמו כאדם שמרן, ולעיתים אף הציג זהירות יתר מחשידה (כגון תיאורו כי אינו נוהג להסתובב ליד ילדיו ללא חולצה), אולם התנהלותו עמדה בניגוד לכך. כמו כן, הוא ניסה להרחיק עצמו מסביבת המתלוננת במועדים הרלוונטיים לתלונה.
בגזר דינו עמד בית המשפט על חומרת העבירות בהן הורשע המערער ועל כך שמעשיו פגעו בזכותה של המתלוננת לאוטונומיה, לכבוד, לחירות, לשלמות הגוף, לשלמות הנפש ובביטחונה האישי. צוין כי הפגיעה במתלוננת מתעצמת נוכח הקשר שהיה בינה לבין המערער ונוכח האמון שנתנה בו ובכך ששימש דמות אב עבורה. בית המשפט גם סקר את מדיניות הענישה הנוהגת במקרים של הרשעה בעבירות מין כבענייננו, וכן את נסיבותיהם החמורות של המעשים בהם הורשע. צוין כי המערער ניצל את גילה הצעיר של המתלוננת בעת ביצוע העבירות, את תלותה בו בעת ששמר עליה ואת האמון שנתנה בו. לצורך ביצוע המעשים החמורים, המערער השתמש בטקטיקה ערמומית, הפעיל עליה אמצעי לחץ על מנת שסודו לא יתגלה, פיתה אותה במתנות ובצעצועים, איים עליה והפחיד אותה. התנהלות זו גרמה לכך שהמתלוננת שמרה את הדברים בסוד במשך כ4- שנים. מדובר במתלוננת שנסיבות חייה היו קשות ומורכבות גם טרם כניסת המערער לחייה, והוא ניצל חולשה זו לתועלת ולסיפוק יצריו תוך התעלמות מצרכיה. עוד הוזכר תסקיר נפגעת העבירה אשר העלה כי המתלוננת עודנה נמנעת מלהגיע למקומות בהם ביצע בה המערער את זממו; וכי חששה ממנו משבש לה מישורי חיים שונים. לאור כל האמור, ובהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו ממעשי המערער, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירות
השית בית המשפט על המערער 11 שנות מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת מין מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה של הדחה בחקירה; ופיצוי למתלוננת בסך של 100,000 ש"ח.
א' : רציתי להגיד כמה מילים ולפרט קצת על עצמי ועל מה שעברתי
לפני שבע שנים התחיל מסע חיי.
שבע שנים של משפטים , חקירות, וגיהנום עלי האדמות. אבל בסופו של דבר סיימתי 12 שנות לימוד , בגרות ובנוסף התגייסתי לצה״ל .
יש מלא כמוני שבחרו לוותר לעצמן ונפלו לתהום . אני בחרתי להילחם על האמת שלי ועל חיי. נכון גם לי היו חרדות, התקפים, סיוטים בלילה. אבל ככה זה, אי אפשר להתעלם מהכל. אני אסיים ואומר שכל מי שנפגעה. תקומי ותספרי ותשתפי ותילחמי כי יש על מה ולא מגיע לאנסים לחיות ולהיות חופשיים. ויש לנו זכויות ואני מאחלת לכל אחת שיהיה לה את הכוח לשמור על הזכויות שלה ועל עצמה. כי אני לא הצלחתי בתור ילדה בת שמונה ואולי לא הייתה לי ילדות רגילה , אבל אני אצמח ואגדל ולפחות עכשיו שאני יודעת שהוא כבר לא יהיה חופשי, אני יוכל לקבל בחזרה את החיים שלי.