הזמן עף, אוטוטו שנת בחירות והנהגת העיר לא מחפשת כותרות שליליות. אך כאשר המציאות העובדתית היא של כישלון מערכתי, הפחדנים בקומה הרביעית בניצוחו של אחד, יוצאים במסע הפחדות, אתם שם למעלה רגילים לפחדנים, טעיתם בכתובת, זו רק ההתחלה.
לא קלה הדרך למי שמבקש לצאת נגד שחיתות והתנהלות רעה. נגדו מופעל מנגנון עירוני שמבקש לדרוס אותו בכל דרך, אל המערכה מוטלים כוחות שליליים, הבטחות ואיומים. לא שזה מזיז לי, אל רק מבהיר לי את צדקת הדרך ואת לחצם של פחדנים, שמה יחזרו לאלמוניותם ולעיסוקם הקודם עם המפתח שבדי ביד.
בכל שבוע שאני מצליח להוציא את האמת החוצה, זו שמנסים להסתיר אותה באמצעות הרצת פוסטים בכדי שלא יזכרו את הזוועה התורנית, אני מרגיש את ניצחון הרוח. את ניצחון זכות הציבור לדעת, הזכות הבסיסית שעליה צריך כל תושב לקחת החלטות בעיר בה הוא חי.
המלחמה שלי בשחיתות השלטונית , בזכות הציבור לדעת ובזכות חופש הביטוי התחיל עם סיום תוצאות העתירה כנגד תומר גלאם על שלטי החוצות. זהו, שמו כבר לא יתנוסס בעלות של מאות אלפי שקלים על חשבוננו. מלחמה ארוכה של עורכת הדין תמר קידר ואנוכי, כנגד מערכת שלטונית שאין לה מחסום כספי. עשרות אלפי שקלים בזבזה העירייה על תוצאות ידועות מראש.
מאז מנסה אני במשך כל שבוע לספר את האמת לתושבי העיר, את דעתי על הנהגת העיר ( כישלון חרוץ). כל עוד היינו רחוקים משנת בחירות, בחרה הנהגת העיר להתעלם מפירוט האמת, מתוך תקווה כי צילומי הפייס ישכיחו את המציאות העגומה, וגם הזמן עד לקלפי לא יותיר יותר מידי זיכרון במוחם של תושבי העיר.
אך הימים ימי טרום בחירות, גם ארציות וגם מקומיות. ההנהגה לא יכולה לקבל בימים אלו תדמית שלילית, במיוחד שראש העיר מבקש להיות נציג הליכוד בעיר, דעתי האישית, שעדיף לליכוד לבחור אדם אחר, אלקטוראלי יותר.
השלטון הנוכחי בעיני צריך לסיים את תפקידו, כישלון בכל תחום, למעט בתחום המדיה, אני ניסיתי לכתוב על נושאים שצלחו, אפילו בקשתי, אבל כלום, מדבר סהרה של עשייה עירונית. אבל האינטרסים של הנהגת העיר מחייבים אותם לא לעזוב את קרנות המזבח, וכאשר זה המצב, זכות הציבור לדעת היא איסור. וכל מי שמספר את האמת, צריך להפסיק אותו בכל דרך.
בשורה לי להנהגת העיר ושלוחיה, תחפשו אחר לאיים עליו, תמשיכו לחפש בין שורות הכתבות ולפרשן "לשון הרע" בכדי להשתיק, השיטה כנגד אובייקטיבי לא תפעל כנגדי וכנגד העיתון.
השיטה של הפחדות כנגד כל מי שמדבר כנגד השלטון, היא לא חדשה. זה התחיל כאשר שלוחים מטעם עצמם או שלוחים מטעם ההנהגה החלו להתייצב אצל מגיבים בפייס. זה לא מפסיק בכל דרך, זכות הציבור לדעת אסורה.
חשיפת מידע לתושבים, מחזקת את הצד שלהם במאזן הכוחות, שבו לרוב הם סובלים מנחיתות, וממתנת את הליקוי שבריכוזיות העוצמה. במקביל, הדבר מסייע למערכת ומגביר את האמון בה בזכות מעורבות של האזרחים במידע ובהליך, כמו גם בקבלת ההחלטות, לצד חינוך לאוטונומיה ולקיחת אחריות.
נבחר הציבור הינו שליח הציבור, וכאותו שליח ציבור האמור להיות פה לקהל ומציג עצמו כעני ממעש, נרעש ונפחד, כן הוא נבחר הציבור. משלו אין לו ולא כלום, וכל אשר ברשותו ובהחזקתו, הגינות, יושר לבב וטוהר המידות הינם סימני היכר מובהקים שניתן בנבחר ציבור ראוי לשמו, ותכונות נפש אלו הן עמוד האש ועמוד הענן שיוליכו את נבחר הציבור בדרך. רק כך יוכל פרנס לנהג כראוי קהילה שבחרה בו לנהגה, ורק כך יזכה נבחר הציבור באמון הקהל. וכולנו ידענו כי באין אמון של הקהילה במנהיגיה, ייפרע עם ותאבד ממלכה. וככל שנעלה במעלה המנהיגות כן נתבע ממנהיגי הקהילה ביתר שאת כי יקרנו יושר ואמת. חובה על ראשי ראש העיר להקפיד שלא לנצל לרעה, לקידום ענייניהם האישיים את הכוח שניתן לו ואת הנגישות שיש לן מכוח תפקידו לנכסי הציבור ולמשאבי הרשות.