בבוקר של יום הכיפורים, קבוצה של נשים אשקלוניות הרימה מיצג במדרחוב העיר לזכר קורבנות אלימות במשפחה ולמען המאבק באלימות מגדרית. המיצג כלל שלט ענק ובו המילים "אין כפרה על רצח נשים", כרזות ונתונים אודות רצח נשים. לצערנו, מאז המיצג הצטרפה אישה נוספת לרשימת הקורבנות של אלימות במשפחה.
המיצג קם מתוך זעזוע מהרצח של מיכל סלע ז"ל שבמותה ציוותה לנו לקום ולהילחם בתופעה שהיא אינה נחלתו של מגזר מסוים. התופעה חוצה מגזרים, מעמדות ואינה מבדילה בין צבע עור ושם משפחה. זו היא אינה זעקתן של נשים פמיניסטיות, זו זעקתן של נשים באשר הן. רצח נשים הוא קצה הקרחון הקשה והמדמם של תופעה רחבה ועמוקה יותר של אלימות מגדרית, אלימות כלפי נשים. ההערכות מדברות על אחת מתוך ארבע נשים אשר סובלות מאלימות במשפחה. כאשר זו יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, מילולית, כלכלית, פסיכולוגית, רוחנית-דתית, בידוד חברתי ושימוש בילדים כדי להסית ולפגוע.
תופעת ה- 'METOO#' והגל הפמיניסטי שסוחף אותנו והתעצם בשנים האחרונות בארץ, מצליח לצעוק ולזעוק הרבה מהכאב, לשים אותו בכותרות. "להרים הפגנות בכיכרות הערים הגדולות- זה דבר מהפכני וחשוב. אבל בסופו של יום כל אחת מאתנו חוזרת הביתה לעיר שהיא חיה בה, ורוצה להצליח להפוך אותה למקום שראוי לחיות בו ולגדל ילדים. בגלל זה בבוקר של יום הכיפורים, בחרנו לעשות את המיצג, את הצעקה שלנו, דווקא פה בתוך העיר! היו קצת חששות, לא ידענו איך אנשים יגיבו, פחדנו שלא יתייחסו אלינו או שיבטלו אותנו. בסופו של דבר קיבלנו הכול, א.נשים שעצרו התפעלו, חיזקו, שאלו שאלות, כאלה שבאו להתווכח ולהוריד מהנקודה שלנו, וגם אלו שהיו מוכנים להתווכח בשמנו עם אותם אנשים. בסופו של דבר המטרה שלנו שהייתה להעלות את המודעות- הושגה." כך אומרת זיו פירני, ממארגנות המיזם, חברה בקבוצה 'פמיניסטיות האשקלוניות' וחברה בקיבוץ המחנכים העירוני של תנועת דרור ישראל בעיר.
נשים, רק מעצם היותן נשים, נתקלות בחייהן במחסומים ואי שוויון. אם את אישה, נסי להיזכר ב'תקרת זכוכית' שחווית, אם אתה גבר, שאל את אשתך, אחותך, בתך מתי היא הרגישה ככה. התנועה הפמיניסטית מראשיתה קוראת לנשים וגם לגברים להתאחד יחד ולקרוא תיגר על כל חוסר הצדק, האפליה, וההבניות החברתיות שאנחנו תקועות בהם כבר עידנים על גבי עידנים. לצערנו, אין אישה שלא חוותה את התחושות הקשות האלה, בין אם מדובר באלימות והטרדות ברחוב, תיעדוף גברים במשרות שונות או אפילו "פשוט" מדרגת שכר נמוכה משל גבר בתפקיד מקביל ובנתוני העסקה דומים אם לא גבוהים יותר. מתוך כך קמה הקבוצה "הפמיניסטיות האשקלוניות", במה חדשה לשיח ופעולה שנועדה לקדם חשיבה משותפת על שינוי תפיסה ומדיניות, הגברת המודעות והחשיבות בטיפוח שוויון מגדרי.
"החלטנו להתאגד מתוך אכפתיות ודאגה למעמד הנשים בעיר ומתוך תחושת שליחות, תקווה ואמונה ביכולת שלנו ושל האוכלוסייה בעיר לייצר שיח אחר. המטרה שלנו היא רחבה ואינה עוסקת רק באלימות כלפי נשים, אלא בחשיבה משותפת ורחבה על מגוון נקודות שבהן אנחנו יכולות לקדם חשיבה ולייצר מרחב של שוויון והדדיות. החל מחשיבה על הגיל הרך, נוער והעלאת מודעות לציבור הרחב, מתוך תפיסה שאלימות כלפי נשים לא מתחילה יום לפני האירוע הדרמטי, אלא היא תוצר של עמדות מוקדמות שעל ידי התאמות עדינות של הסביבה יכולות להשתנות. הפעילות שלנו היא למען נשים ולמען גברים מתוך תפיסה ששוויון הוא טוב לכולנו". אומרת הילה סרוסי-ויינשטיין, עו"ס, ממארגנות המיזם וחברה בקבוצה.
הנשים האלה בהחלט עושות רושם טוב, הן לא רק מדברות אלא פועלות בעיר כדי לייצר מרחב לנשים ולגברים, להיאבק על שוויון מגדרי בחיים הרגילים, לייצר מרחב לשיחה ועשייה חינוכית. ב25 לנובמבר, יתקיים יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. הן לא הסכימו לגלות מה הן מתכננות אבל הבטיחו שהמסר יועבר היטב ובצורה חזקה.
התעניינת? הן מזמינות כל מי שרוצה לקחת חלק בעשייה, להצטרף אליהן. ניתן לפנות אליהן באמצעות שליחת מייל לכתובת הזאת orabu118@gmail.com.
צילום: הילה סרוסי ויינשטיין