אם אתם תושבי שכונת אפרים צור, לכם לא תהייה תקווה או עתיד למיגון והתחדשות. שטחי התמורה להתחדשות העירונית שנקבעו על ידי משרד השיכון ברחוב אפרים צור, הועברו לבניה פרטית של יזם, ומענקי הסיוע לפרויקט ההתחדשות בשווי 4,000.000 ₪ הושבו למשרד השיכון.
מעיריית אשקלון לא נמסרה תגובה
כתבת השער משבוע שעבר בעניין מחדלי ההתחדשות העירונית במתחם גבעתי, הביא עמו גל פניות של תושבים משכונות העיר השונות, אשר הלינו על התנהלות העירייה בכל הקשור למיגון ולהתחדשות עירונית. מתחם התחדשות עירונית אפרים צור הוא דוגמא מובהקת נוספת למחדל עירוני שלא בוחן את טובת העיר והתושבים. מחדל שכונת אפרים צור מתחיל עוד בתקופת שמעוני ומסתיים במחדל מקומם של תומר גלאם.
בשנת 2017 ביקש משרד השיכון לקדם תכנית התחדשות עירונית, הימים הם טרם הכנת תכנית האב לאשקלון ( אשר אושרה בשנת 2019) ולמעשה לעיריית אשקלון אין כל מדיניות עירונית או תכנון עירוני שבו ניתן לקדם או לקבוע מתחמי התחדשות עירונית, כמובן שזה לא מנע מהם להבטיח ליזמים ולדיירים כי אוטוטו יעברו להתגורר במגדל חדש. וזה לא מנע מיזמים כאלה ואחרים להבטיח לדיירים הרים וגבעות והופכים אותם לשבויים עם חוזים ללא העתק.
בעוד בערים אחרות פועלים למען הכנת תוכניות וקידום העניין, בעיריית אשקלון בוכים כי אין כסף ומבקשים הם את עזרת המדינה.
לעזרת עיריית אשקלון מגיע משרד השיכון, אשר מבהיר לעיריית אשקלון כי עליהם לבחור מיזם ראשוני, ומשרד השיכון יהיה מוכן לסייע לכל יזם אשר ייקח לעצמו את בניית המתחם בסיוע כספי בסך של כ- 4,000.000 ₪, אשר מהווה השתתפות בעלות חדרי המיגון.
לטובת הפרויקט נבחר מתחם ברחוב אפרים צור, אשר את החתמות הדיירים ביצעה עיריית אשקלון באמצעות החברה הכלכלית. דיירי המתחם חתמו בשמחה על הצהרות העירייה והמתינו לקידום הפרויקט.
יזם בליווי משרד השיכון אשר הביע נכונותו לקדם את הפרויקט, התייצב במשרדי ההנדסה ואמר, מוכן אני. הנהלת העירייה הרלוונטית שמעו את היזם ואת האדריכל מטעמו ונתנו את ברכת הדרך.
על פי ההסכמות, ובכדי ליצור תכנית כלכלית מעבר לסיוע של משרד השיכון, הובהר כי בכדי לקדם את הפרויקט תהיה העירייה מוכנה לשקול את העברת שטח תמורה פנוי הממוקם בצמוד למתחם והשייך לעירייה.
במקביל לקידום התוכנית, החלו במשרד השיכון ומשרדי ממשלה נוספים לקדם "תכנית אב" לאשקלון. תכנית האב לאשקלון, אשר אושרה במועצת העיר ב -2019 הנה מסמך עבודה בן 172 עמודים, אשר הוכן במשך שנתיים עם גורמי משרד השיכון, גורמי תכנון וכלכלה וגורמים מקצועיים נוספים. תכנית האב קובעת בגדול מה ניתן לבנות באשקלון, היכן ומה התמורות ליזם. מהם המתחמים בעיר, מה ניתן יהיה לקבוע לפינוי, מה לחיזוק, ואיך בכלל מכילים את תוספת הבנייה והתושבים העתידיים במתחמי ההתחדשות.
מיליונים השקיע המדינה בהכנת התוכנית, יחד עם נציגי עיריית אשקלון, המסמך המוגמר היה אמור להיות המדריך העירוני להתחדשות עירונית, אבל מסמך לבד ומציאות עירונית לבד.
מתחם אפרים צור.
שכונת אפרים צור, היא שכונה וותיקה , רוב הדיירים הם תושבים וותיקים וכאלה שמצאו בשכונה עתיד. המבנים בשכונה ללא מיגון ורובם בנויים משנות ה -60 עם ליקויים פיזיים משמעותיים. התחדשות מתחם אפרים צור, הייתה אמור להיות הפתרון הראוי והנכון לשכונה.
על פי תכנית האב, מתחם אפרים צור הוא מתחם פינוי בינוי, ליזם נקבע תמורה שמחציתה בתוך המתחם, בין הבניינים ואת התירה אמור הוא לקבל בקרקע חלופית על פי הסכמי הגג, והחלטות הממשלה שתומר אוהב להתגאות בהן.
היזם אשר ביקש להתקדם עם מתחם אפרים צור החל לקבל כתף קרה מעיריית אשקלון, משרד השיכון אשר הקצה את הסיוע לטובת קידום הפרויקט הבהיר לעיריית אשקלון, כי 4,000.000 השקלים אינם לעד וכי עליהם לקדם את המתחם או שכספי הסיוע יוחזרו למשרד השיכון.
לאחר שעיריית אשקלון לא השיבה דבר, פנו ממשרד השיכון בשנית וביקשו לקדם את הפרויקט או הבהרות אחרות מאת העירייה בטרם ישיבו את המענק. לעיריית אשקלון גם ניתן מועד סיום למתן תגובתם שלאחריו יבוטל הסיוע. עיריית אשקלון שוב לא השיבה וכספי המענק חזרו למדינת ישראל. התנהלות העירייה הלא ברורה, התבררה חודשים לאחר מכן.
עיריית אשקלון, אשר חלק מאדמת התמורה הוא בבעלותה, החליטה לדחות את בטחון הדיירים ואת איכות החיים שלהם, ומכרה את האדמה ליזם פרטי, אשר הקים על מתחם התמורה בניינים חדשים. למעשה עיריית אשקלון סתמה את הגולל על האפשרות של התחדשות עירונית במתחם אפרים צור.
זעם התושבים אשר הגיע אל הקומה הרביעית בעיריית אשקלון, הביא את העיריה להחלטה כי הדרך לסתום את הפה לדיירים היא באמצעות שיפוץ השטחים הציבוריים. תוך שמפקירה את ביטחונם של התושבים ואת חידוש השכונה.
מעבר למחדל העירוני והאישי של הנהגת העיר, ישנה חשיבות למרקם שכונתי, כל מי שיסתובב בשכונה, יראה כי בלב שכונת רכבות וותיקה הוקמו בניינים שלא קשורים למרקם השכונתי. היה מוטב שכך יראה כל המתחם.
התחדשות עירונית הינה צורך אורבאני לאומי, שיסודו במגמה להתגבר על המחסור החמור בקרקע ובמיגון. פינוי בינוי הוא אחד מהפתרונות, במישור הציבורי פינוי בינוי יוצר סביבה חדשה ואיכותית יותר, אם אי אפשר להוציא את השכונה מפלוני אז נוציא את פלוני מהשכונה. במישור הפרטי פינוי בינוי נותן לדייר דירה חדשה במקום זו הישנה והמתפוררת ומיגון פיזי לאיומי הטילים. העזרה הנה בעיקר לאוכלוסיות חלשות. לשפר את איכות חייהם ולהתגורר בדירות גדולות ונוחות יותר מהקיימות, בנויות לפי תקנים עכשוויים , מצוידות בפריטים טכניים אלמנטאריים כגון: מעלית וחניה, ומוגנות מפני רעידות אדמה.
פרויקטים של התחדשות עירונית משפיעים לא רק על התכנון העירוני או המרקם הבנוי, הם משפיעים גם על אוכלוסיית הרחוב והשכונה.
ההיבט החברתי של ההתחדשות העירונית לא תמיד היה בראש סדר העדיפויות של גורמי העירייה, למרות חובה של מסמך חברתי בכל תכנון, ולמרות שיש בעל תפקיד שכזה במנהלת להתחדשות עירונית בעיר, בפועל אין כל התייחסות חברתית בעיריית אשקלון.
ראש העיר לא מבין כי ההתחדשות העירונית היא נושא תכנוני, כלכלי, אבל לא פחות מכך גם חברתי. הנושא החברתי הוא הזדמנות בלתי רגילה להצעיר מקום, לגוון בין אוכלוסיות ולשפר תנאי מחיה של תושבים ותיקים באופן משמעותי.
התנהלות העירייה בכל הכרוך בהתחדשות העירונית מתגלה שבוע אחר שבוע כפארסה. יזמים פונים למערכת ולמעט תלונות אין להם כמעט מילה טובה על הנהלת העיר, אשר לטענתם עושה כל שניתן בכדי לטרפד או להבריח כוונות טובות. ככל הנראה ראש העיר מעדיף לקבל תרומות ממדינת ישראל וחלומות שימגנו את העיר. פניות המערכת לעיריית אשקלון לקבלת תגובה או הסבר לא נענו.