תומר כמה הבטחות, תצלומים עם ביבי ושאר חברי הליכוד, צילומי פייס, ראיונות, צעקות וזעקות שכבר נזכה כולנו להיות חלק מאזור עדיפות לאומית א. ו….?
נתחיל בלימוד זכות, אני לא מאמין שאשקלון תהיה חלק מהישובים המוגדרים כאזור עדיפות לאומית. יש מגוון סיבות, שבראשן מהות ההגדרה של יישובי עדיפות לאומית, מעבר לזאת, הגדיר זאת יפה רוביק, ראש עיריית באר שבע: "אי אפשר להפלות בין דם לדם". כוונתו הייתה שאם אשקלון תוגדר כאזור עדיפות אז גם באר שבע, ומה עם אשדוד? נתיבות וכו..? המדינה לא תתאבד כלכלית לטובת מסע הבחירות של תומר.
את הטענה הזו שטענתי שנים, תומר גלאם מתחיל להפנים היום. הוא כבר לא צועק בוועדות הכספים, הוא לא שולח סרטוני זעקות ושבר, הוא דומם. הנושא ירד מסדר היום שלו ושל העירייה, אני מאמין שהוא יחזור להיות עניין לפני בחירות לראשות העיר או לראשות הממשלה, לא כאילו שזה ישנה, אלא בכדי לזעוק חמס ורק אני יכול. אז זהו, שאתה לא.
את ההבנה של תומר כי אשקלון לא תוגדר כאזור עדיפות לאומית א, ניתן לראות בתגובות של הסובבים אותו. הם כולם התחילו לתקוף את יו"ר וועדת הכספים אלכס קושניר, ומנסים להזכיר לו את הבטחת הבחירות. ניסיונות המקורבים להפנות את האש לקושניר מתוכננת ומבקשת להגדיר את ראש העיר תומר גלאם חף מפשע, ואת האשם העיקרי, אלכס קושניר.
יו"ר וועדת הכספים מחויב לכלל המדינה ולכלל השיקולים, הוא יכול לסייע לאשקלון אבל אינו יכול להעדיף את אשקלון. כשלונו של תומר רשום בגדול על שמו, לא כי לא קיים, אלא כי הבטיח. כל מנהיג בר דעת היה מבין מהר מאוד כי זה לא יקרה, וכל הבטחה אחרת, הנה ניצול של חברי הכנסת במסגרת הבחירות.
את המציאות שתומר נוצל על ידי חברי הכנסת ניתן לראות בדו"ח על ביצוע החלטות הממשלה, ממשלת הליכוד, שהבטיחה לתומר 230,000.000 ₪, הדו"ח מראה שסכום זעום הגיע. ( כתבה מפורטת בהמשך ).
מציע אני לתומר גלאם לחפש לך מאבק יותר קיומי ובעל היתכנות גבוהה יותר, תעסוקה, לא למקורבים שמחלקים את אזור התעשייה בין חברים, אלא תעסקה לעיר.
מזה שנים שאשקלון סובלת משוק עבודה מדשדש. כזה שמבריח רבים מאתנו אל ערים אחרות ותעסוקות אחרות, מתקדמות יותר. העיר נותרה למרות גדילתה עם אותם עוגני תעסוקה ועם מרכזי עסקים שבקצב מדאיג מדשדשים לסגירה וכאלה שבמשבר הנוכחי נסגרו בעשרות.
בערים אחרות מתנהל כל כובד המשקל העירוני על הבאת תעסוקה והגדרת אזורי תעשייה,
לראשי הערים אין סמכות לקבוע את תעריף הארנונה (זו זכות ששמורה לשר הפנים), אולם יש להם מה לעשות כדי למשוך אליהם משרדים. בהיבט של הארנונה, הם יכולים לבקש העלאה או הפחתה בתעריפים מסוימים, והם יכולים לקבל החלטות לגבי הסיווגים. למשל, לעירייה יש סמכות לתת הנחות לסטודיו לאמנות, למשל, או להחליט האם לסווג מכון טיהור שפכים כ"קרקע תפוסה" או כ"תעשייה".
בפתח תקוה, לדוגמה, בהצעה לצו המסים לשנת 2021, מוצע להפחית את התעריף לשימושים של הבנקים ושל חברות הזנק לכ-106 שקל למ"ר. בהצעה נכתב כי "מטרת השינוי לעודד הנהלות בנקים להעתיק את פעילותן לעיר פתח תקוה", וכי "העירייה שואפת לעודד הקמת חברות סטארט-אפ העוסקות בפיתוח טכנולוגיות חדשות".
בהיבטים אחרים, הם יכולים לזרז היתרי בנייה, לקדם תבע"ות שיוסיפו זכויות בנייה, לשפץ את הרחובות הרלוונטיים, ועוד. אבל שבאשקלון אף קבלן לא זוכה להתנהל מול גורם אחד, אלא מול גורים רבים, גם כאלו שלא "קשורים" לאגפי העירייה, אין סיכוי לקדם תעשייה.
ברמת גן לדוגמא הוזילו את המיסים של הייטק, אבל לא רק לחברות מאד גדולות, אלא למאוד קטנות, כי הם רוצים לעודד חברות בשלב הראשוני וגם את חברות הענק כעוגנים בעיר. כדי להיות תחרותי ולהקל על עסקים.
נמאס מסרטונים כועסים של ראש העיר, נמאס מפוסטים של חברי מועצה שמבקשים שיחזיקו אותם אם לא נקבל הטבות, נמאס מהבטחות של שרים וחברי כנסת, וגם נמאס מהבטחות ראש הממשלה. אז לכל מי שרוצה להביא בשורה לעיר, קדימה יש מה לעשות.