פרסום התמונה החינוכית הארצית, וגם באשקלון הביאו אותי למחשבה. האם באמת עתיד ילדינו חשוב להנהגת העיר, או עתידם הפוליטי. לאחר התחבטות קצרה, הגעתי למסקנה כי עתידם הפוליטי חשוב יותר.
השבוע פורסמו אחוז הבוגרים בתיכונים שיש להם תעודת בגרות, באשקלון 89%, נתון כזה יש בחוף אשקלון וגם בקריית מלאכי. אך הוא אינו אומר הרבה על עתידם החינוכי העל יסודי של ילדינו.
עיריית אשקלון יצאה בתופים ומחולות, אכן, יש לברך על הצלחה, אך לא להתעלם ולהעלים כישלון חמור יותר, וכזה שיש לו השפעה ישירה על עתידם המקצועי של הילדים.
הנתון החמור שעולה שהתמונה החינוכית, הנה כי רק כ 7% מכלל הבוגרים, מחזיקים בתעודה מצטיינת , כלומר תעודה שבה מרכיבי 4 ו- 5 יחידות הנם חלק עיקרי בתעודה. מה שאומר, שרוב הבוגרים באשקלון מחזיקים בתעודת בגרות בה רמת היחידות הנה 3 ו -4. מה אפשר לעשות עם תעודה כזו? לא הרבה.
בעיר אחראית עם ראש עיר אחראי שרואה את עתיד הילדים לפני עתידו, הייתה צריכה להיות מכונסת ישיבת חירום. את הישיבה הייתי ממליץ לפתוח עם דברי שבח על ההצלחות וממשיך לתחקיר מעמיק של הכשלים. הכשלים אינם של התלמידים או המורים או המנהלים, הכשלים הנם רק של ההנהגה העירונית, זו או קודמת לה.
תשתית חינוכית שרוצה להצליח צריכה דחיפה אדירה מהנהגת העיר, בעיקר בתשתיות ותקציבים, אך כאשר עיריית אשקלון מקיימת רק 7% מהתשתיות החינוכיות שהוקצבו לה ומעדיפה גינות ציבוריות, אך מה הפלא.
באשקלון מורים ומחנכים טובים, אך גם צריכים עזרה לממש את יכולתם החינוכית ואת הפוטנציאל של כל תלמיד. בחדשות הערב נשמעה מנהלת מקיף א אומרת שהייתה רוצה לקיים מרחבי ישיבה ציבוריים כמו באוניברסיטה, היא צודקת, אז למה העירייה לא מסייעת ומעדיפה עוד עציץ ברחוב הראשי?
תעודת הבגרות כבר אינה מה שהייתה פעם, היא מפתח לכל תפקיד צבאי ומקצועי לאחר מכן במוסדות העל.
אחת הסיבות שבחינות הבגרות חשובות ומשמעותיות כל כך היא משום שבחינות הבגרות מעניקות לנו את הבסיס הראשוני על מנת להפוך לאנשים משכילים ומקצועיים המסוגלים להשתלב בהצלחה בשוק העבודה, ולפרנס את עצמם בכבוד. אין ספק שעל מנת למצוא את מקומנו בשוק העבודה עלינו לרכוש השכלה ראויה, וציוני הבגרות קובעים במידה ניכרת איזו השכלה יתאפשר בידינו לרכוש. ציונים טובים משפרים את סיכויי הקבלה למסלולי הלימוד ולמוסדות ההשכלה הנחשבים ביותר, מה שמגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה בשוק העבודה בתום הלימודים.
מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, ובמיוחד האוניברסיטאות מייחסות חשיבות רבה לציוני הבגרות של כל מועמד. שני הקריטריונים לפיהם נקבעים סיכויי הקבלה של כל מועמד הם הציון בבחינה הפסיכומטרית, וממוצע ציוני הבגרות. מבחן הפסיכומטרי נחשב למבחן קשה ביותר המחייב הכנה של חודשים מראש ובמקרים רבים גם השתתפות בקורסי הכנה יקרים. ממוצע בגרויות גבוה מאפשר גם למועמדים עם ציון פסיכומטרי נמוך לשמור על סיכויי קבלה טובים למוסדות הלימוד היוקרתיים והמבוקשים.
אז כאשר אני רואה את רצף ההודעות לתקשורת של ראש העיר על הצלחה מדהימה, בעוד הנתונים המפורטים באתר האינטרנט של משרד החינוך מפרטים על מצוקה חינוכית ואינם זוכים לאזכור, אני מבין ומגיע למסקנה העצובה, כי עתיד הפוליטיקאי חשוב יותר. הוא גם מרגיש כך, כי כל אחד מאתנו בחר את עתידו של הפוליטיקאי הרבה לפני עתיד ילדינו.