עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל מקיימת מזה 13 שנה את מדד השקיפות באתרי הרשויות המקומיות. מספיק להיכנס לאתר העירייה שהפסיקה להעלות פרוטוקולים מוועדות העירייה מזה 5 שנים, בכדי להבין שהתוצאה הייתה כתובה על העיר. עש שלטונו של תומר גלאם, הייתה אשקלון ממוקמת במקום ה 14, מאז ירדה קרנה של העיר למקום ה 26 מתוך 39.
מדד 2021 בוחן את שקיפות המידע המתפרסם באתרים הדיגיטליים של 76 ערים בישראל. המדד כולל 109 קריטריונים במסגרתם נבחנת שקיפות המידע לציבור, בין היתר, בתחומים של תכנון ובנייה, רישוי עסקים, מכרזים, תקציב, רכש, סביבה וחירום. כמו כן, נדרשת שקיפות המידע בפרוטוקולים של ישיבות המועצה, בפרוטוקולים של ועדות תכנון ובנייה ומידע בתחומי פעילותן של חברות ועמותות עירוניות.
מגמת השיפור והשאיפה למצוינות בערים אחרות מגיעה לציון של 99 – 100. באשקלון מסתפקים בציון של פחות מבינוני (73%). ככה זה שמעדיפים השאיר בחושך את מה שרוצים להסתיר.
דרישות המדד נועדו להגביר את מוּדָעות הרשות המקומית לחשיבות שיתוף המידע הנוגע למכלול תחומי התנהלותם של נבחריה והבאים בשמה ומטעמה, מתוקף היותם משרתי הציבור הפועלים בשמו ולמענו. שיתוף המידע, מאפשר קשר ישיר ועניני בין תושבי ותושבות המקום לבין הרשות המקומית. בה במידה, מידע שקוף, ענייני ומשתף תורם להגברת אמון הציבור ברשות ולהשתתפותו הפעילה בקידום האינטרס הציבורי.
ממצאי המדד נקבעים באופן אובייקטיבי על בסיס המידע שכל אחת מן הערים מציגה באתר האינטרנט המתפרסם לרשות הציבור. בין היתר כלולים במדד קריטריונים אלה : תקציב, חוזים, מכרזי תשתיות ורכש, מכרזי כוח אדם, מידע הנוגע לחברות עירוניות, סביבה, חירום וכיוצ"ב. ביסוד הקריטריונים הוראות הדין המחייבות פרסום לציבור ואף למעלה מהן.
עיריית אשקלון שבשנים האחרונות כמעט ולא נעלה כל פרוטוקול או דיווח לאתר העירייה, עושה זאת במכוון, גם כאשר גורש פלוני את המידע, זה לא נמסר לו למרות חובתה של העירייה לשקיפות.
עמותת שבי"ל פועלת בביצוע המדד בשותפות מבורכת עם העומדים והעומדות בראש הרשויות המקומיות ומטעמן. זאת, לאור השלכותיו המעשיות של המדד ומתוך שיחדיו נוכחנו לדעת את חשיבותה של השקיפות באתר הרשות ותרומתה להגברת אמון הציבור ברשות המקומית. חשיבות השקיפות בפעילותן של הרשויות ובשיתוף הציבור במהלכים שהן נוקטות, הוכיחה עצמה במיוחד בתקופות הקשות של התפרצות מגיפת הקורונה, במהלכה גברה וגוברת כל העת דרישת הציבור מן הרשויות המוסמכות לשקיפות המידע ולשיתוף בשיקולים, במגמות ובמטרות הפעולה, כגורם מאיץ ומחזק את השתתפות הציבור בנשיאה בנטל.