תושבי אשקלון עדיין מלקקים את פצעי ההסלמה האחרונה שגבתה את חייו של תושב העיר משה אגדי ז"ל, הובילה להרס ברכוש ובעיקר לבהלה ותחושה של חוסר אונים בקרב רבים מהתושבים המתגוררים בשכונות ללא ממ"דים ומקלטים זמינים.
זעקות הילדים שהתקשו להירדם על רקע האזעקות החוזרות ונשנות, צופרי האמבולנסים וניידות המשטרה וצוותי התקשורת שעברו מזירה לזירה גרמו לתושבים להרגיש היטב על בשרם את המציאות הביטחונית הרופפת. כאשר נדמו ההפגזות ושככו השיגורים נותרה שאלה גדולה מרחפת בחלל האוויר – 'מדוע הם כן ואנחנו לא?' מהי הסיבה שבגינה תושבי העיר לא יזכו להטבות מהן נהנים תושבי שדרות והעוטף כאשר הם מוצאים את עצמם מטווחים לא פחות ולעיתים אפילו יותר? מי שמטיל את כל כובד משקלו על הסוגיה החשובה הוא ראש העיר תומר גלאם.
השבוע הוא שיגר מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו הוא מפציר בו לכלול את אשקלון באזור עדיפות א'. במכתב שנשלח על רקע סבב הלחימה השני בתוך פחות מחודשיים נאמר בין היתר: "עובדתית: אשקלון היא העיר שסופגת הכי הרבה טילים, אבל מקבלת הכי פחות מהממשלה. את העוול הזה הגיע הזמן לתקן, ובהקדם. מי שמקבל מאיתנו גיבוי מלא – צריך לתת לנו גיבוי מלא. אנחנו חייבים להשלים פערי מיגון, להקים מרכז חוסן כדי לתת מענה לנפגעי חרדה, רבים מהם ילדים, לסייע לעסקים בעיר שחוטפים מהלומה כלכלית קשה בכל סבב של עימות מול עזה, חלקם לא שורד עד העימות הבא, לקדם תוכניות למיגון שכונות ותיקות, ולמשוך חברות ומפעלים לאזורי התעשייה והתעסוקה החדשים, כאזור עדיפות לאומית א'. כדי להוציא את כל הפרויקטים האלו אל הפועל אנחנו צריכים את הממשלה איתנו. אנחנו לא מבקשים רחמים ולא טובות, אנחנו מבקשים את מה שמגיע לנו, ורצוי שזה יקרה כבר עכשיו, כי הסבב הבא, לצערי, מעבר לפינה".
כמו כן פנה ראש העיר במסר לתושבי אשקלון: "אני מבטיח לכם לא להרפות מהנושא ולהמשיך להיאבק בכל החזיתות, כדי שנוכל כולנו להתמודד טוב יותר עם המציאות הביטחונית הזו, בשגרה וגם בחירום".
בתוך כך ביום שני השבוע נסע גלאם לכנסת על מנת ליטול חלק בישיבת ועדת הכספים.
גלאם הציג בפני חברי הוועדה את הנושאים הבוערים ודרישותיו בעקבות ההסלמה האחרונה: עדיפות לאומית א', הקמת מרכז חוסן ומיגון השכונות הוותיקות. במהלך הישיבה אמר ראש העיר בין היתר: "כל הבתים שנבנו בשנות ה-60 לא ממוגנים, יש שם נשים זקנות או בחור נכה שגם אם יש מקלט הוא לא יכול להגיע אליו. נותנים הבטות לעוטף מה אנחנו לא בעוטף? בגלל 200 מטר מחריגים אותנו? לצערי, במבצע הקודם יש לנו הרוגים וגם במבצע האחרון ויש פצועים קשה ונפגעי טראומה לא פשוטים שצריך לתת להם תשובות ואין לי תשובות לתת להם".
דבריו של גלאם הותירו רושם עז על חברי הועדה שחלקם כלל לא ידעו שאשקלון לא נמצאת במפת ההטבות. יו"ר ועדת הכספים משה גפני אמר לגלאם: "אני מזדהה איתך, יש בעיות קשות. המציאות שבה זה לא נחשב יישבו ספר שצריך להעביר החלטת ממשלה על אזור עדיפות לאומית זה ברור. המערכה האחרונה הוכיחה שהעיר הזאת זקוקה לזה ומגיע לה. טוב שהעלית את זה, אני יודע שאתה צריך ללכת לממשלה ולשר האוצר ואל להרפות. אנחנו נהיה איתך".
הוא הבטיח לגלאם כי יקיים בהקדם דיון מיוחד שיוקדש לעיר אשקלון.
אין זו הפעם הראשונה בה פועל גלאם בנושא. בחודש נובמבר האחרון הוא שיגר מכתב לשר האוצר, משה כחלון, בו הוא מבקש ממנו לסייע לאשקלון בנושא מיגון השכונות הוותיקות והענקת מעמד אזור עדיפות לאומית א' לעיר.
במכתב, שמוען גם לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשרים יואב גלנט ואריה דרעי, פירט ראש העיר את ההשלכות הקריטיות של התקפת הירי המאסיבית מעזה בשבוע שעבר, במהלכה ניזוקו בצורה משמעותית בנייני מגורים ובתי קרקע, בעיקר בשכונות הוותיקות בעיר.
כידוע, בשכונות אלו (שמשון, גבעת ציון, רמת אשכול ומגדל) קיימים למעלה מ-5,000 מבנים שבנייתם הסתיימה לפני 1980. בשנים אלה, תקן הבנייה הישראלי לא דרש את עמידות הבניינים בפני רעידות אדמה וכן לא הייתה קיימת הדרישה לבניית מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים). מה שמוביל לכך שבמרבית השכונות הוותיקות באשקלון, אין ממ"דים בבניינים.
בנוסף, בבניינים בני 3-4 קומות, ללא ממ"דים וללא מעלית, קיים קושי אמיתי, ודאי לתושבים עם מוגבלויות ולקשישים, להגיע למרחב מוגן בתוך פרק הזמן הקצר שקבע פיקוד העורף.
"נכון להיום", כתב ראש העיר, "אין די במימון ובתמריצים המסופקים על ידי חלק ממשרדי הממשלה כדי להתחיל ולחדש את השכונות הוותיקות באשקלון. נכון להיום הממשלה מספקת מימון שאינו משמעותי או שאינה מספקת תמריצים ממשלתיים אמיתיים שיאפשרו את ההיתכנות הכלכלית הנדרשת בפרויקטים להתחדשות עירונית (תקן שמאי 21) המקודמים באשקלון בשכונות הוותיקות ונועדו לסייע במיגונן".
כמו כן, התייחס ראש העיר במכתבו לסוגיית העסקים בעיר שסובלים, בכל סבב מחדש, מפגיעה, לעיתים אנושה, במצבם הכלכלי: "לא זו בלבד, שהרי כל סבב לחימה שכזה, המשתק את העיר, מהווה פגיעה קשה גם בעסקים שלה. לצערי, ישנם בעלי עסקים שטרם הצליחו להתאושש או להעמיד את העסק שלהם מחדש אחרי מבצע 'צוק איתן' בשנת 2014. חמור מכך, חלקם אף נסגרו", נכתב.
"המצב המתעתע באזורנו אינו חדש לנו. הפסקת האש בה אנו מצויים כיום, נפיצה ואנו יכולים למצוא את עצמנו בתוך שעות ספורות בעיצומו של מבצע רחב היקף בעזה. אני סמוך ובטוח כי תושבי אשקלון ימשיכו להפגין את החוסן האדיר שלהם ואת המשמעת האיתנה, אך אל לנו להסתמך על כך. מחובתנו הציבורית, להחזיר להם באותו המטבע ולעשות כל שבידינו כדי להעניק להם את הדבר הבסיסי הנדרש בשעות כאלו – את האפשרות להגן על עצמם ועל ילדיהם באמצעות מיגון ראוי. לצד זאת, אני רואה בימים אלו את צו השעה להענקת מעמד אזור עדיפות לאומית א' לאשקלון. אני לא מוצא כל סיבה לכך שעיר גדולה כמו אשקלון, האסטרטגית ביותר מבחינה ביטחונית באזור, לא תזכה לסל ההטבות והתמריצים אותם מעניקה הממשלה ליישובים נוספים באזור, ובצדק".
ראש העיר סיים את מכתבו וציין: "כולי תקווה שתוכל לבחון את הדברים ולהוות לתושבי אשקלון אוזן קשבת כתמיד בממשלת ישראל, בבואה לבחון את הצעדים שניתן לנקוט בהם על מנת להקל על המצב בו מצויה העיר אשקלון".