השבוע התבשרנו כי בפארק העירוני נחפרה בזיליקה רומאית. זו לא הפעם הראשונה שבאשקלון מתגלים אוצרות אשר מדגישים את עברה המפואר של העיר. אם בערים אחרות בארץ ובעולם הפכו את ההיסטוריה למשאב כלכלי ותיירותי, באשקלון מסתפקים בכיכר יונים.
ערים רבות נלחמות בתדמית שלהן, בדרך כלל ככזאת שאינה מחמיאה. הרצון לצאת מהתדמית המעיקה אל עבר תארים נחשקים בדרך כלל יוצר דיסוננס בין התואר המבוקש למציאות. כך היה כאשר מהצרי ניסה למתג את העיר כעיר תיירות וספורט אך גילה כי נתניה גנבה את התואר, לא שזה באמת היה הופך את אשקלון לעיר ספורט או תיירות. בני וקנין החליט כי אשקלון תמותג כעיר הפסטיבלים אך זה לא הפך אותנו לאילת או כרמיאל ואת העפיפונים והטיסנים שהבטיחו לא ראינו באוויר . כיום אין מיתוג רשמי אלא תדמית של עיר המתגלה בין חיסול של משפחות פשע לרקטה מעזה. הרשו לי הצעה, העירו את מתי העבר, מתגו את 10,000 שנות קיום העיר. אם לקיסריה וערי יוון זה מתאים, מדוע לא לנו?
בכל מספר חודשים מתנוססת בעיתונות ידיעה על גילוי ארכיאולוגי הקשור לאשקלון. כך היה השבוע כאשר רשות העתיקות ורשת הטבע והגנים שמפעילה את הפארק, כי מתחם מבנה הבזיליקה מהתקופה הרומית, שהינו הגדול ביותר בארץ, נחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות כחלק מפרויקט פיתוח נרחב בגן הלאומי בהובלת רשות הטבע והגנים.
לפני מספר שנים נתגלה ממצא על נסיך טרויאני שכבש את העיר במאה ה 13 לפני הספירה ( 300 שנה בטרם מלכות דוד ). גילוי פסלים מהתקופה ההלנית בחורף לאחר מכן ולפני כשנתיים התגלה ארון קבורה עשוי אבן בן 1,800 שנה "ניצל" לאחר שהוצא מהאדמה על ידי קבלן בנייה שסיר הבשר היה חשוב לו יותר מהיסטוריה ותרבות, והחביא אותו בערימת אשפה.
שכבות העפר של אשקלון יודעות לספר היסטוריה רבת שנים שאנו בני המקום מעדיפים שתישאר קבורה בין שכבות העפר, בין בכוונה ובין בחוסר מחשבה וידע ובין אם בגלל שזה פחות סקסי מכבישים או גני שעשועים. לא רבות הערים שיכולות להתהדר בהיסטוריה ארוכה ומעניינת של 10000 שנים כעיר אשקלון. אין סיפור מקראי שקשור בפיסת ארצנו שאינו קשור בעיר. שאר ערי ישראל מנסות למצוא להן ייחוד תוך ניכוס דימויים מושכים כאלה או אחרים. חולון ממוצבת בהצלחה כ"עיר הילדים", עם "גני סיפור" ברחבי העיר שמציגים דמויות שונות מספרי ילדים, ומוזיאון המדע אשר בו מבקרים כיתות מבתי ספר בערים אחרות. ראש העין מנסה למתג עצמה כעיר מוזיקה. טבריה "עיר סיפור", באמת סיפור של עיר ועוד ועוד דוגמאות על מיתוג ערים שרק במדינת חלם זה היה מצליח . כל הניסיונות ליצור יש מאין בסלוגנים המתחדשים מקדנציה לקדנציה לא באמת מבשרים על שינוי תוכני מהותי אלא על סתם מייקאובר שטחי וחסר אחיזה במציאות.
אשקלון אינה צריכה לחפש את עצמה בתארים שאין להם כל אחיזה, כל שצריך לעשות זה רק להבין את ההיסטוריה של העיר אשר משתקפת בכל מקום. עם תכנון ומחשבה נכונים אשקלון יכולה להיות ירושלים של מישור החוף או לפחות קיסריה. אשקלון יכולה בנקל לעמוד כמיצג היסטורי כערי יוון או רומא. מיליוני תיירים מבקרים בכל שנה "בתיירות עירונית", תיירות אשר מבקשת לראות היסטוריה באופן של מצגים שונים. יוון עם כל הקושי הכלכלי תתרומם במהירות לאור שברי הפסלים וחצאי האמפיתאטראות הפזורים בערי השדה, מיליונים באים לראות שברי מקדש ופסלים וללמוד על תרבות והיסטוריה, לפעמים יש תחושה שרבים מתוכנו מודעים יותר להיסטוריה מעבר לים מאשר להיסטוריה מעבר לאף.
באשקלון , ההיסטוריה קבורה, ואם כבר מציצה היא מעל פני הקרקע, במהירות נגנבת נקברת או נזרקת לערימת האשפה הקרובה. היסטריה אינה "מה שהיה היה". היסטוריה הנה זהות, תרבות, ידע ואומנות. "אסור לאדם לנסות ולמחוק את העבר רק משום שהוא לא מתאים להווה" (גולדה מאיר)
רובנו נותרים פיעורי פה אל מול שברי היסטוריה יווניים רומאיים או אחרים, לא רק מהתרבות אלא מהממד האומנותי ללא כל קשר לאיכות העיר ופיתוחה. מדוע שמיתוג אשקלון כעיר היסטורית לא ימשוך אליו תיירים ומבקרים רבים? העיר אינה צריכה להיות רק נדל"ן כמקור משיכה.
רבים מתושבי העיר ופרנסיה חושבים כי גבולות הזמן של העיר מתחילות ומסתיימות במג'דל ושבטי הבדואים שהתגוררו שם. אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל, ראשית היישוב במקום לפני כ-10,000 שנה ושמה הקדום היה "שקל". כעיר של ממש קמה בתקופה הכנענית לפני כ 4500 שנה, העיר ששימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית, מנתה כ-15,000 תושבים ונחשבה לאחת הערים הגדולות בארץ ישראל.
חומת העיר שנבנתה על התל שכולנו רואים בפארק עד היום הקיפה בשלבים מאוחרים את כל העיר, חצי מעגל שהגן עליה מצפון, ממזרח ומדרום, ואילו בצידה המערבי, הסתמכו תושביה על המצוק הטבעי שלאורך הים. זה שעד כיום אנו מנסים לשקם. אשקלון עברה שלטון מצרי ונכבשה לאחר מכן על ידי הפלישתים, אשקלון לקחה חלק במרד חזקיהו בממלכת באשור שנכשל ולפני כ -2500 שנה. העיר נכבשה על ידי הבבלים אשר החריבו והעלו אותה באש והגלו את תושביה. עד כיום אפשר לראות במצוק את שכבות העפר השרופות ושברי החרס הרבים מהכיבושים השונים של העיר.
אשקלון שגשגה בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. בימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי הייתה העיר מובלעת הלניסטית, הורדוס חולה הנפש שליט יהודה נולד בעיר, את לימודיו עשה בעיר שהייתה מרכז תרבות ולימוד חשוב. הורדוס האדיר את העיר וחיזק אותה. העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון האימפריה הרומית והגיעה לשיא פריחתה.
בשנת 640 נכבשה העיר בידי הערבים אשר ייחסו לה מעמד מיוחד בשל מסורת לפיה ראשו של חוסיין בן עלי) נכדו של מוחמד ומייסד העדה השיעית- חיזבאללה ושות') שמור במבנה זיכרון בשטח העיר. בשנת 1153 נכבשה על ידי בלדווין השלישי מלך ירושלים לאחר מצור שנמשך חודש. במלחמות חוזרות ונשנות בין הצלבנים למוסלמים נכבשה העיר בשנת 1270 ע"י הסולטאן הממלוכי בייברס שהרס אותה וסתם את נמלה. מאז לא יושבה העיר, את שברי החומה מהתקופה אפשר עד כיום לראות.
את ההיסטוריה של העיר ואת ייחודה כתבו רבים בספרים רבים אשר כתבה זו קצרה מלהכיל, אך רק מתקציר זה על העיר, אפשר לראות את כל תקופת ההיסטוריה היהודית והכללית וההקשרים שלה להיום. כל שצריך זה להוציא את הסיפורים החוצה. מצריים את עברה לא החביאה אלא שחזרה בנתה ובונה עליה את כלכלתה . קיסריה ללא העתיקות לא הייתה כלל מעניינת אף אחד ( למעט את העשירון העליון). מיתוג העיר צריך וחייב שיהיה כרוך בעברה. לא יעלה על הדעת שבעיר בעלת היסטוריה ארוכה כמו אשקלון לא יהיה מוזיאון.
לפני שנים מספר ביקרתי בעיר תרמופוליי ביוון, היכן שנערך הקרב בין הפרסים לברית ההלנית (הסרט 300). את העיר מקדם פסל ברונזה של לוחם ספרטני, מעבר לאומנות שבפיסול מזדהה העיר עם עברה ומתהדרת בו. העיר הנה עיר מנומנמת אך לאור עברה זוכה היא לתיירות והכנסה. רוביק דנילוביץ מקדם את באי העיר באר שבע בכיכר עם מטוס פנטום ועוד כיכרות נושאות כלים צבאיים כאמירה לחיבור העיר כעיר טכנולוגית בשת"פ עם חיל האוויר ובסיסי צה"ל, בייתר ערי העולם נותנים כבוד לדמויות מהעבר בצורה של פסלים, גנים ועוד. אדם ללא עבר, אין לא הווה ועתידו לוטה ערפל אמר יגאל ידין שהיה חובב ארכאולוגיה והיסטוריה.
מיתוג העיר מתחיל בזהות, ערים הן מותגים שמשפיעים על החיים שלנו באופנים רבים מאוד. הזהות האישית שלנו מושפעת מהעיר ולפי האופן בו אנו תופשים ערים, אנו מקבלים החלטות – איפה ללמוד, איפה לגור, איפה לטייל וכן הלאה, לכן מיתוג עיר קשור יותר באסטרטגיה של העיר והתכניות שלה שנים קדימה, ופחות במהלכי שיווק ושפה גרפית. רצון פרנסי העיר להכנסות ולמקומות תעסוקה יכול להתקיים אם נקדם את זהות העיר, עיר ככל שנרצה לא יכולה להיות עיר תיירות אם כל מה שניתן לתייר בה זה קו החוף, גם בג'סר א זרקא יש חוף. שלטון העיר צריך לקדם תעסוקה מתוכו ולא רק להסתמך על מפעל כזה או אחר שיהיה נתון לחיזורים מערים אחרות, עיר צריכה ללמד את תושביה על המקום שהם חיים בו. ראינו מספיק כיכרות מים ומזרקות, ראינו מספיק פסטיבלים וזמרים ראינו מספיק את הרס העבר. כעת הנהגת העיר צריכה לראות בעבר העיר ושרידיה היבט חינוכי וכלכלי. בעיר אשר אינה משופעת בכלכלה ותיירות צריך רק להסיר את החול מעל הפוטנציאל הכלכלי הנמצא מתחת לאדמה.