לאחר שההחלטה לעכב תקצוב חירום לעיר אשקלון עוררה סערה, ובזכות מאמציו של ראש העיר אשקלון והעיתונות המקומית, התכנית חזרה לישיבת הממשלה ביום ראשון ואושרה, אך במתכונת מעט מצומצמת מהתוכנית המקורית.
הפרסומים על כך שהממשלה מעכבת תקציב חירום למיגון העיר, עוררו סערה גדולה בעיר ובעיקר אכזבה בקרב התושבים שסובלים כבר שנים ארוכות מהמצב הביטחוני. חברי הכנסת של "כחול לבן" ניצלו את ההזדמנות וביקרו את הממשלה במהלך סיורים בעיר, אליהם הצטרף גם המשנה לראש העירייה, איתי סהר. על פי הדיווחים, גם ראש העירייה, תומר גלאם זעם על כך והורה לעצור את המשך ביצוע הסכם הגג באשקלון.
כפי שפורסם לראשונה ב'כאן דרום', "תכנית סיוע לאשקלון בשל המצב הביטחוני" שעלתה לישיבת הממשלה כוללת את הסעיפים הבאים:
*משרד הפנים יקצה לעיריית אשקלון מיליון ש"ח למימון הוצאותיה הביטחוניות בשני סבבי הלחימה בחודשים מאי ונובמבר 2019. במקום 4.5 מיליון ש"ח שהוקצו בתוכנית המקורית
* יוקצה סכום של 9 מיליון ש"ח (במקום 10.5 מיליון ש"ח) לצורך היערכות בחירום שזה אומר: שיפוץ נדרש ומידי ב-60 מקלטים ציבוריים שאינם תקינים לשימוש בשעת חירום, רכישת מערכת לפתיחת מקלטים מרחוק בשעת חירום, רכישת ציוד למחסני החירום של הרשות והתקנה דחופה של 6 מצלמות גבהים לניטור נפילות והתמודדות עם תרחישי הביטחון בעיר.
*בוטל לגמרי: הסעיף של הקצאת 3 מיליון ש"ח ממשרד הבינוי והשיכון לצורך סיוע בהתמודדות בגיל הרך עם המצב הביטחוני.
*משרד העבודה והרווחה יקצה חצי מיליון ש"ח (במקום 5 מיליון ש"ח) למיגון מרכזי יום. כמו כן יצקה המשרד חצי מיליון ש"ח לתגבור הפעילות הקהילתית לאוכלוסיות רווחה בעיר.
*משרד החינוך יקצה 2.3 מיליון ש"ח לטיפול רגשי בתלמידים וללווי ותמיכה בצוותי החינוך וההורים בעיר.
*משרד הכלכלה והתעשייה יסייע בסכום של עד 3 מיליון ש"ח בהקמת גדר לאזור התעשייה הדרומי באשקלון בשל האיום הביטחוני של חדירה ימית לאורך רצועת החוף וקרבתו אליה.
*המשרד לביטחון הפנים יקצה 1.2 מיליון ש"ח לשם הקמה של מערך מצלמות בחוף הים באשקלון שיסייע למשטרה בפיקוד ושליטה ובמתן התרעה מוקדמת ומענה מבצעי לאירועי טרור החודרים לאשקלון מהים.
*משרד הבריאות יקצה 100 אלף ש"ח לביצוע קורסי עזרה ראשונה נפשית לעובדי העירייה.
*מרכז החוסן שיחל לפעול השנה יקבל 1.5 מיליון ש"ח נוספים על 1.5 מיליון ש"ח שכבר הוקצו.
*פיקוד העורף יקצה 30 מיגוניות נוספות לפריסה ברחבי העיר.
*כמו כן, הממשלה תפנה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון בבקשה כי תבחן אפשרות להקצות לעיריית אשקלון 8 מיליון ש"ח לצורך הקמת מערך לניהול פסולת בניין ועוד 8 מיליון ש"ח לצורך הקמת מתקן לטיפול בגזם העירוני.
*בעניין ההתחדשות העירונית ישנה בשורה כאשר הממשלה תאפשר, במסגרת הסכם הגג, להקצות כ-15 אחוז מיחידות הדיור בהסכם כולו לטובת התחדשות עירונית. מדובר ב4,768 יחידות שישמשו במסגרת מגרשי השלמה לקבלנים שיבצעו התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות.
השבוע, ביום ראשון, ברוב קולות של חברי הכנסת, אושר תקציב חירום בסך 35 מיליון שקלים לאשקלון, 12.5 מיליון ₪ פחות מהתכנית המקורית. ראש העיר תומר גלאם מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת אזור עדיפות לאומית א'. תכנית הסיוע לאשקלון תעניק מענה מידי והולם לתושבים בהתמודדות עם המצב הביטחוני והשלכותיו. מדובר בהצעה ראשונה מסוגה בעניינה של העיר אשקלון ובין הבודדות שהרכיבה הממשלה לטובת ערים ברחבי הארץ.
"הסיוע התקציבי שאושר היום לעיר אשקלון הוא חשוב, הכרחי וקריטי", מסר ראש העירייה, תומר גלאם. "אבל מעבר לכך, חשובה ההכרה שאנחנו מקבלים כעיר שהיא חלק מהעוטף אחרי כל כך הרבה שנים בהם התמודדה העיר לבד עם המצב הביטחוני וההשלכות שלו. עשינו צעד משמעותי היום אבל הוא רק צעד ראשון, דריסת רגל ראשונה, בתוכנית סיוע רחבה ומקיפה יותר שמגיעה לעיר, לתושבים המדהימים שבה שמפגינים חוסן ועמידה איתנה, לילדי דור העתיד ולבעלי העסקים".
חבר המועצה, עמיחי סיבוני, שליווה את התהליך ביחד עם גלאם אמר: "שמחתי על ההזדמנות ההיסטורית להיות שותף בהובלת החלטת הממשלה שמכירה בקשיים כתוצאה מהמצב הביטחוני של העיר אשקלון בשנים האחרונות. ההחלטה טובה ומטיבה עם העיר ובעיקר היא פתח מאוד גדול להמשך הטבות בעתיד בתקופות יציבות יותר מבחינת הממשלה. מגיע לראש העיר תומר גלאם יישר כוח מאוד גדול על ייזום ההחלטה והעמידה אל מול ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו והשרים בכל המשא ומתן המקדים. כמו כן לכל גורמי המקצוע בעיריית אשקלון שעשו עבודת מטה מעולה".
התוכנית מגיעה על רקע מאבק מצד ראש העיר שביקש להכליל את אשקלון במסגרת "עוטף עזה" בעקבות ההסלמות הביטחונית החוזרות ונשנות והיותה של העיר חשופה למגוון איומים, עמם אף לא מתמודדות ערים בעוטף, כמו חדירה מהים ושיגור רקטות מסוגים שונים שנועדו לגבור על מערכת 'כיפת ברזל'. חשיבות התוכנית היא בעצם ההכרה, הראשונה מסוגה, של ראש הממשלה ושרי הממשלה, בגיבוי ראשי המערכת הביטחונית, באשקלון כעיר שנפגעת בצורה חמורה יותר ביחס לרשויות אחרות בדרום ולכן יש לסייע לה במענה לצרכים ביטחוניים מיידים.
אלו הם דברי ראש הממשלה בפתח הישיבה שהתקיימה ביום ראשון:
"אני מביא היום לממשלה החלטה להקצות 35 מיליון ₪ למרכיבי ביטחון וחוסן לעיריית אשקלון ותושביה. אני מודה לשר האוצר , לשר הפנים ולשרים האחרים שנתנו כאן את סיועם. במסגרת התכנית הזו אנחנו נפעל לשיפוץ מידי של עשרות מקלטים ציבוריים בעיר, נרחיב את טיפולי התמיכה לילדים ונביא גם מערכות חכמות וציוד מיוחד לשעת חירום.
מנגד, אני רוצה להבהיר – אנחנו לא נקבל שום תוקפנות מעזה. אנחנו, רק לפני כמה שבועות, חיסלנו את מפקד הבכיר שח הגא"פ בעזה, ואני מציע לגא"פ ולחמאס לרענן את זיכרונם. אני לא אפרט את כל הפעולות ואת התכניות שלנו בתקשורת, אבל אנחנו ערוכים לפעולת מחץ נגד ארגוני הטרור בעזה. המעשים שלנו חזקים מאוד והם עדיין לא הסתיימו, בלשון המעטה".
בכדי להבטיח את יישומה של ההחלטה, הממשלה החליטה על הקמה של ועדת היגוי בראשות מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ אשר תעקוב אחר ביצוע ההחלטה ותסיר חסמים במידת הצורך.
בהמשך לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר שר הביטחון נפתלי בנט באותו הבוקר בביקור באוגדת עזה כי "ההתנהלות המופקרת של ראשי חמאס מקרבת אותנו לפעולה קטלנית מולם. לא נודיע מתי והיכן". בנט הוסיף כי "הפעולה תהיה שונה מאוד מקודמותיה, אף אחד לא יהיה חסין. בפני חמאס עומדת הברירה לבחור בחיים ובשגשוג כלכלי או לבחור בטרור ולשלם מחיר כבד מנשוא".
דובר חמאס, פאוזי ברהום, אמר בתגובה כי "האיומים של נתניהו הם ניסיון נואש להטיל אימה על העם הפלסטיני ועל כוחות ההתנגדות, לכסות על הכישלונות שלו בתוך ישראל ולהסתיר את פשעיו בגדה המערבית". בשיחה עם עיתונאים ברצועת עזה הוסיף ברהום כי "האיומים הללו לא יפחידו את הפלסטינים. אנו מזהירים את ישראל מכל התנהלות טיפשית".
בג'יהאד האסלאמי הגיבו גם כן לדברים ואמרו כי "זכותו של העם הפלסטיני להגן על עצמו ועל אדמתו ולהתמודד מול התוקפנות והטרור הישראלי. כוחות ההתנגדות לא יהססו להגיב על כל תוקפנות נגד העם הפלסטיני". הממשלה החליטה להקים גדר באזור התעשייה הדרומי באשקלון ולהציב מצלמות בחוף, כדי למנוע חדירה מהים מכיוון רצועת עזה. נתניהו ובנט כאמור התייחסו בדבריהם להסלמה בגבול רצועת עזה. בימים האחרונים שוגרו כמה רקטות ובלוני נפץ מהרצועה לעבר ישראל. מקורות במערכת הביטחון העריכו בשבוע שעבר כי הירי והפרחת הבלונים נעשה באישור ובעידוד חמאס, ללחוץ על ישראל ליישם את ההסדרה עוד לפני הבחירות.
בהמשך לכך ובהקשר לנושא, חבר הכנסת אלכס קושניר מאשקלון בטור בלעדי לעיתון 'סטאר' –
לפעמים, הפער בין דיבורים למעשים מגיע לידי אבסורד מוחלט. במקרה של נתניהו כבר התרגלנו שלראש הממשלה מותר לא לומר אמת לציבור, מותר לו לפזר הבטחות במקרה הזה באשקלון, ולהכריז על הקלות במס לתושבים ובאותה עת להעלם מהעין ופשוט לברוח מהעיר ומההבטחות. אמרנו ראש ממשלה? וכשהראש לא אומר אמת, למה ששר הפנים שלו יתנהג אחרת? כן, אני מדבר על השר דרעי שהתייצב מול המצלמות יחד עם ראש העיר והכריז בלי למצמץ על הקלות עבור תושבי העיר ונעלם באותה מהירות כמו ראש הממשלה.
אותי חינכו אחרת. הבטחות צריכים לקיים ואם אין לך כוונה – פשוט אל תבטיח.
עם בחירתי לכנסת ה-22, כפי שהבטחתי, התחלתי לקדם את נושא הקלות המס עבור התושבים והעסקים בעיר. נכנסתי לעובי הקורה של החקיקה הקיימת בנושא. למדתי את פקודת המס הרלוונטית, אשר מעניקה הטבות מס לסוגים שונים של יישובים במדינה. הסתבר לי שהחלק שרלוונטי אלינו מגדיר את ההטבה לפי המרחק מהגדר. מדובר בהגדרות מיושנות שהן תוצאה של חקיקה טלאי על טלאי לאורך שנים שנבעה בעיקר מלחצים פוליטיים. במהלכי חקיקה דומים לא ניתן לקדם את העניין וספירת קילומטרים מהגדר לא תביא לתוצאה הרצויה. ניסיתי למצוא קריטריון אחר, רלוונטי יותר, כזה שיוכל להציע מדד אמתי לסבל התושבים שנמצאים תחת אש. התייעצתי עם גורמים בכירים לשעבר במערכת הביטחון ומצאתי מדד שעונה על הצורך – הגדרה של פיקוד העורף של טווח זמן ההתרעה פני הירי הרקטי.
הגדרה חדשה מגדירה יישובים הנמצאים בטווח זמן ההתראה של חצי דקה ומטה בפני הירי הרקטי כ – "יישוב תחת איום מידי".
לאחר דיונים עם הלשכה המשפטית של הכנסת הצלחנו להגיע לנוסח מוסכם, הן מבחינה תכנית והן מבחינה משפטית. הצעת החוק שלי מעניקה לתושב שגר ביישוב תחת איום מידי זכאות לזיכוי ממס בשיעור של 10% מהכנסתו החייבת עד לתקרת הכנסה של 162,000 שקלים חדשים. ההטבה זהה לזו שקיימת בנתיבות למשל.
יש הטוענים כי אין סיכוי לקדם את ההטבה, כי אשקלון היא עיר גדולה מידי וזה יעלה הרבה כסף. אני דוחה בתוקף את הטענה הזו כיון שהמחויבות של המדינה לאזרח לא צריכה להיות תלויה בגודל העיר, אין שום סיבה שתושבי אשקלון יקופחו בהשוואה לתושבי נתיבות רק בגלל הם גרים בעיר גדולה יותר, זאת כאשר אשקלון מטווחת הרבה יותר מנתיבות.
ובכל זאת, החלטתי לעשות הערכת עלויות. אוכלוסיית העיר מונה קצת יותר מ – 140 אלף תושבים. לפי נתוני הביטוח הלאומי כ – 71,000 תושבים בעיר מפיקים הכנסה. ההכנסה הממוצעת בעיר הינה כ- 9,300 ₪ בחודש ברוטו לאדם, כלומר בחישוב גס גובה הטבת המס לאשקלונים תעלה למדינה 483 מיליון ₪ בשנה.
כמובן מדובר בחישוב גס מאוד, אך מדויק מספיק כדי להוות אומדן לעלות ההטבה. אז הינה לכם קצת מספרים ופרופורציות: סך ההכנסות המדינה בשנת 2019 הסתכמו בכ- 350 מיליארד ₪. כלומר עלות ההטבה שאני מציע היא בסך הכל אלפית האחוז מסך הכנסות המדינה! אז כאשר, מצד אחד רק בשבוע שעבר ועדת חריגים של משרד האוצר מאשרת בהינף יד הקצאת סכום של 845 מיליון ₪ לטובת תלמידי הישיבות ומצד שני במשך 10 שנים הממשלה לא מעבירה שקל אחד לטובת מיגון העיר ורק, כמובן, דקה לפני הבחירות, מגרדת 35 מיליון ₪ לטובת מיגון ומרכזי החוסן באשקלון, אני טוען, שהכל עניין של סדר עדיפויות!
אנחנו, בישראל ביתנו, נמשיך לפעול לטובת תושבי העיר כי אנחנו רגילים לקיים את ההבטחות שלנו, ואני, כנציג שלכם בבית המחוקקים, מתכוון להילחם על הבית תרתי משמע. תכנית הטבות המס הינה רק הצעד הראשון בסדרת ההטבות שנקדם עבור העיר, ובכלל זה גם הגדרת אזורי התעשייה בעיר כאזור עדיפות לאומית, הפיכתה של המכללה לאוניברסיטה ופתיחת בית ספר לרפואה על בסיסה ועל בסיס בית החולים "ברזילאי".