מיכל אמנו, בעלת מוסך אימפריית M באשקלון, פורצת דרך בענף הרכב, הקימה מוסך ייחודי בהתנהלותו ובנראות שלו, נקי ומטופח, משתף את הלקוח בכל התהליך, ומאפשר לכולם חוויה מתקנת בתחום המוסכים. לאחר שהופיעה בטלוויזיה ובעיתונות הארצית, כאישה חזקה הממנפת את הענף ואת כניסת הנשים למוסכים ולתעשייה הזו בכלל (גם בעיתון שלנו יש לה פינה קבעה), מספרת מיכל בראיון אחד על אחד, על חשיבות נוכחות נשים בתעשייה, ועל הדרך המפותלת והמעצימה שהיא עצמה עוברת.
מי את, מיכל אמנו?
אני בת 46, גרושה, אמא ל-3 בנים (אפיק ורותם, תאומים בני 18.5 וגיא בן 16), אני עוסקת 26 שנים בענף המוסכים, ובמהלך השנים למדתי דברים נוספים מעולם הרוח (אני מאסטר ב-רייקי, ריפוי באנרגיה, מתקשרת, מטפלת ברטרו-הילינג, פורסת בקלפי טארוט, מאמנת אישית ויועצת עסקית), השילוב המצוין בין רוח לחומר, הוא נר לרגליי בכל תחום בחיים. התאומים עובדים איתי במוסך במקביל ללימודי הנדסאי רכב ובני הקטן לומד בבית ספר 'רונסון'. גידלתי את שלושת בניי לבד, הוריי נפטרו זה מכבר, ובני הקטן חולה במחלת ביתא טלסמיה מייג'ור. במהלך השנים עבדתי כשכירה במוסכים, העבודה היוותה עבורי מקום ללמוד, להתפתח, להגשים את עצמי. תמיד עבדתי במוסכים ועשיתי כל תפקיד אפשרי, בכל תחום, בכל זמן ובכל מצב. האהבה לתחום גובלת בהתמכרות, ועם השנים, לאחר אינטראקציה מול אלפי אנשים בכל עולם הרכב, עבדתי עם אופנועים, רכבים, טרקטורים, משאיות, עבדתי בכל תפקיד שקיים במוסך, פקידה, שיווק, שירות, שימור, מערך פחחות, תביעות יבואן ויצרן, מחסן חלפים, גביה, בעצם עשיתי הכול מלבד להיות "בעלת הבית". ההחלטה לפתוח מוסך משלי הייתה לאחר מחשבה של שנים, אבל החלטה ספונטנית. הבנתי שזה משהו שאם לא אנסה, לעולם לא אהיה שלמה עם עצמי. הבנתי שיש לי כל כך הרבה לתת, ושהתחום הוא בדמי ובליבי, זיהיתי את הצורך הענק של הלקוחות במוסכים למקום אמין, מקצועי, שקוף, בניתי סקרי שוק, עבדתי על תוכניות עסקיות והחלטתי, עם כל מה שיש לי ובי ללכת "על כל הקופה", ולהיות עצמאית. להיות הראשונה בארץ שפתחה מוסך מאפס. כולל שיפוץ והשבחת המקום בלב אזור התעשיה הצפוני, במשך שלושה חודשים השקעתי בשיפוץ וכשהכול היה מושלם, התחלתי לקבל לקוחות. חשוב להבין שכשפתחתי את המוסך, לא היה לי לקוח אחד. אני לא במעמד של מכונאי שצובר לקוחות ומחליט להיות עצמאי, אני אישה בעולם של גברים, שהרבה פעמים חשים איום מאישה כמוני, במקום לראות את ההזדמנות. להיות עצמאית ולפתוח עסק ענק כמו שעשיתי זה אתגר מטורף, אני זאת שעושה הכול במוסך חוץ מלהחליף את החלק באוטו, זה אומר לקבל לקוחות, לטפל בהם, לבדוק מה צריך הרכב, להסביר ולהראות הכול ללקוח, להכין הצעות מחיר, לדאוג לחלפים, לבדוק את הרכב בנסיעת מבחן, להתעסק בכספים, בבנקים, בשיווק, ביועצים. כיום, כל הבית שלנו חי ונושם את המוסך, אני נהנית לראות את בניי במוסך בכל זמן שמתאפשר להם, והמוסך הוא בית עבור כולנו, והאווירה בו היא של נינוחות, ניקיון, רוגע והמון אנרגיות טובות. לקוחות נהיים חברים ובאים גם לקפה ולא רק לתקן את הרכב. אז מי זאת מיכל? אישה, אמא, בעלת מוסך, אמיצה ואוהבת אתגרים, ומאמינה שאין בעיה שלא ניתן לפתור, תלוי רק כמה מנסים. האני מאמין העסקי שלי הוא אחד: "לקוחות ירצו להיות לקוחות שלנו, ועובדים ירצו לעבוד אצלנו". והמטרה כולה היא שאנשים יבינו שכל שירות שהם מקבלים, בכל מקום, חייב להיות עם ערכים של שקיפות, מקצועיות ואמינות. זה מגיע להם, ובית העסק לא "עושה להם טובה" שהוא מטפל בהם כראוי.
איזו נוכחות יש לנשים בתעשיית הרכב כיום? האם היא באה לידי ביטוי בתחומים מסוימים בתעשייה זו יותר מאשר באחרים, ואם כן, מדוע?
הנוכחות הבולטת יותר של נשים כיום בתעשיית הרכב קיימת ב-פן המשרדי ופחות בטכני. התפיסה התרבותית המושרשת דורות אחורה הינה שהאישה חלשה יותר פיזית, מאורגנת ומסודרת יותר ו"מתאימה" יותר להתנהלות של "בק אופיס", וזאת ככל הנראה תפיסה שחלחלה עוד מתחילת קיומנו. אז, תפקיד האישה היה להיות בבית ולדאוג לילדים ולהתנהלות הפנימית של הבית "שר הפנים", ואילו הגבר היה זה שמביא את האוכל – "הצייד", "שר החוץ"… בשנים האחרונות משתנה התפיסה וכמובן שעולמנו מתקדם וישנה נגישות לכל מין, לעשות כמעט הכול. חלקנו מממשים את ההזדמנות, משנים תפיסות עולם, פורצים דרך. וחלקנו עדיין קבורים בתוך דעות קדומות. אני מאלה שבחרו לפרוץ דרך, לפתוח לבד בעצמי מאפס מוסך ענק שנותן שרות אקסטרה-אורדינר שטרם נראה בענף, עם שקיפות שלא קיימת במקומות אחרים ושיתוף פעולה מלא עם הלקוח, דבר זה יוצר מחשבה אחרת על הענף כולו. נוכחות הנשים בתעשייה הולכת וגדלה ואנו רואים זאת כבר מתקופת הצבא, כאשר כיום יש טייסות, לוחמות ונשים בתפקידי מפתח אשר היו תפקידים "גבריים" בעבר. בענף הרכב רואים עדיין את הנשים הרבה יותר בתפקידים משרדיים כמו נציגות ויועצות שירות, אנשי מכירות וכדומה, אבל גם תפקידים אלה דורשים היום יותר ידע טכני והבנה בתחום שהיה עד כה גברי ברובו. אט אט אנחנו רואים יותר נשים שמעוניינות להיכנס לתוך תפקידים שנחשבו גבריים יותר, נקיים פחות וכאלה שדורשים יותר כוח פיזי. מעט הנשים בתחום נהנות מבידול רוחבי, כמו עצם היותה אישה, היותה פורצת דרך, עבור עצמה ההתעצמות היא ענקית, לדעת שהאפשרויות קיימות והחסמים הם פנימיים ולא חיצוניים וכאשר הרווח גדול כל כך, לא נותר אלא להתקדם ולהנות. אישה בתפקיד מפתח בענף הרכב נחשבת עדיין לייחודית, אני חושבת שהיא באה לידי ביטוי הרבה יותר מאשר בתחומים אחרים כיוון שענף הרכב הוא ענף חזק שכל אדם בוגר בארצנו, בא אתו במגע. אישה שמנהלת עסק "גברי" או עובדת בתפקיד שנחשב גברי לפני כן, תמיד תקבל פידבקים מכל הסוגים, שאלת כמות הנוכחות של נשים בסוגי התעשיות, משתייכת לסוג המקצוע וכמות האינטראקציה שקיימת מול ציבור חיצוני. ענף הרכב נחשב חזק מאוד בישראל, לכן תהיה אישה בענף הזה ובעיקר בתחום הטכני, כמישהי אשר מנפצת תקרות זכוכית.
מדוע בכלל זו נחשבת לתעשייה גברית – והאם יש לזה באמת הצדקה? כלומר, האם באמת מדובר במקצועות שנשים פחות מתחברות אליהם, או שמדובר בדעה קדומה בלבד אשר מקבעת את המצב הנוכחי?
תעשיה זו נחשבת לגברית כיוון שעידן תחילת המנועים החל בזמן שהפמיניזם היה בחיתוליו, אם בכלל היה.. וכך נמשכו להן שנים על שנים של "עבודה גברית". השינויים בעקבות פריצות דרך של נשים עדיין לא הפכו את הקערה על פיה, אך אני צופה שבעוד שנים לא רבות נראה הרבה יותר נשים בתחום, בדיוק כמו שהיום רואים על הכבישים ציבור נהגות שאינו פוחת כמותית מציבור הנהגים וזאת אף ברכבים שיתופיים גדולים, מה שעד לא מזמן לא היה קיים. שאלת ההצדקה לכך היא לא רלוונטית, כיוון שההצדקה לקיום משהו מסוים קיימת אך ורק מתוך תפיסות עולם ו"אוטומט" שהורגלנו אליו. לי בכל אופן, ברור שאין הצדקה. בענף שלנו, כמו בכל ענף שנחשב "גברי", אישה יכולה לעשות כל דבר שתרצה, לא פחות טוב מגבר. נשים שמתחברות למקצוע גברי צריכות להתחבר רק כי הוא מעניין ומאתגר אותן, ולא כי הנוכחות הבולטת היא גברית, כלומר, חיבור למקצוע שאנו נאהב ונרגיש בו ממומשות ינבע מתוך צורך ורצון פנימיים שלנו, מעצורים לקידום הם רק משהו פנימי בתוכנו, ותלוי ביחס שלנו למה שהחברה חושבת, כלומר, האם אתן לחברה להחליט על הקודים הפנימיים והמאווים שלי, או האם אדע שיש בי יכולת להיות כל מה שאבחר. קיבוע תפיסה תמיד ינבע מתוך תפיסות אשר הושתתו עלינו באופן חיצוני, דעות קדומות עלולות רק לחסום, פריצות דרך יגיעו רק מתוך אומץ ואמונה.
מה הביא אותך להיכנס לתחום הזה? ואיך הגיבה הסביבה המיידית שלך? איך מגיבים אליך לקוחות?
לאחר שרותי הצבאי הגעתי לעבוד כפקידה (אז נקרא התפקיד "פקידה" ולא "נציגת שירות") במוסך, התאהבתי בתחום מהרגע הראשון, אהבתי את הריח של השמן והגריז, ברגע ששמעתי את המילים "שמן ופילטר שמן", שאז היה ממש סינית עבורי, רציתי לדעת את השפה הזו, רציתי לדעת הכול על מוסכים, כל תחום עניין אותי, עבדתי במספר מוסכים לאורך 26 שנים, בכל תחום שקיים, מחסן חלפים, משרד, שימור לקוחות, מערך פחחות ותאונות, הצעות מחיר, ביטוחים, גביה, וגם ניקיתי שירותים כשהיה צריך, אפילו עבדתי על רכבים, הסביבה הקרובה שלי תמיד קיבלה אותי ואת הייחודיות שבי באהבה, מעולם לא הייתי אדם קונבנציונלי, צורת המחשבה וההתנהלות בחיי לא הייתה לפי התלם, לכן אני לא יודעת אם הסביבה המיידית הופתעה, אבל הסביבה החיצונית מתחלקת לאלו שחשים מאוימים מאישה ועדיין שוחים בתוך דעות קדומות ולאלה שמפרגנים, מתלהבים ומעצימים, בסופו של דבר, כשאני יוצאת לעולם עם האותנטיות שבי, כל מי שמתמגנט לטוב, מגיע עד אליי. לקוחות שמגיעים אליי מתלהבים מהמקום הייחודי, מוסך של אישה, נקי, מסודר, מאורגן, יחס חם, אוכל, שתיה, והמון המון כבוד ללקוח, שמתבטא בשיתוף פעולה אתו לאורך כל הדרך, אצלי הכסף הוא לא מטרה, אלא תוצאה, והכל מתנהל עם ערכים של הבנה, אכפתיות ושיתוף פעולה אשר מוכיח את עצמו במבחן התוצאה. אני מתענגת בכל פעם מחדש לראות את ההפתעה בעיקר בעיני הגברים, את ההשראה שניתנת לנשים לצאת מאזורי נוחות ולמוסס פחדים וחסמים, כולם מתקבלים בשמחה ובחיבוק, ולקוחות נהיים חברים ובאים גם לקפה. בית עסק חייב להיות מקום מזמין, שישאיר חותם וייתן ערך גבוה הרבה יותר מהתקבול הכספי, בטח ובטח כאשר את מאוימת על ידי כל כך הרבה דעות קדומות. אני חוזרת לביתי בכל יום בסיפוק ובידיעה שהאמונה בדרך שלי מצדיקה את עצמה בכל יום מחדש.
מה לדעתך מפחיד אנשים מלהיכנס למוסך?
ראשית זו התרבות הישראלית. תרבות ה"יהיה בסדר", אנשים לא ממש מבינים מהי חשיבות של רכב תקין בנסיעה על הכביש, לא מבינים שמהירות תגובה של בלמים היא אלמנט קריטי וחושבים שאם הרכב עוצר, זה מספיק. אנשים מנסים להערים על מכון הטסטים, ומכוני הטסטים בעצמם לפעמים לא מבחינים בתקלות קריטיות ומסכנות חיים, אנשים נבהלים מכך שהם יודעים איך ייכנסו ולא איך ייצאו, במוסך אין תג מחיר כמו על בגד או על שקית במבה. ועדיין, אסור למוסך לבצע תיקון לרכב ללא אישור הלקוח לסכום התיקון, זכותו של הלקוח להיות תמיד עם המידע של מה הוא אמור לשלם, בסופו של דבר הרכב הוא שלו בלבד, כנ"ל גם לגבי תאונה, הלקוח יכול לתקן את רכבו היכן שיחפוץ וזאת למרות מערך הסדרי חברות הביטוח. בעת תיקון במוסך, זכות הלקוח לקבל הצעת מחיר, לאשר או שלא וכמובן לשלם את עלות הבדיקה. לא יכול להיות מצב שלקוח יחויב ללא אישורו במאות או אלפי שקלים של תיקון רכבו. אנשים פוחדים ממוסך כי הם מעדיפים לטמון את הראש בחול ולא לדאוג לביטחונם ובטחון משפחתם, עליהם לקחת אחריות, לדעת את זכויותיהם ותמיד להיות עם היד על הדופק, לבקש הסבר עד שהכול יובן להם כראוי ורק אז להחליט על ביצוע או אי ביצוע, הערך המוביל חייב להיות בטחון ואחריו כמובן, אמון בבעל המקצוע.
מה יכול לעזור לנשים שרוצות לעבוד בתעשייה זו אבל נרתעות מכך?
ראשית, לעבוד עבודה עצמית פנימית, להגביה את רמת הבטחון שלך, ליצור קשרים טובים ובונים עם כל אחד שנקרה בדרכך, להבין בצורה הכי עמוקה שקיימת שכל מכשול, משוכה או עיכוב, נובע מתפיסת עולמך בלבד, והגבולות היחידים הם אלו שאת מציבה לעצמך. זה בכללי, אבל אם נשייך כל זאת לענף הרכב, נאמר שאת זקוקה גם להרבה אומץ, להרבה הבנה שלקוחות במוסך הם לקוחות שמראש נכנסים עם שריון אטום וקשה מאוד לסדוק אותו, אבל בשנייה שנוצר סדק וצועדים יחד לעבר שיתוף הפעולה והאמון, אין תחושה מפעימה ומספקת יותר. ענף המוסכים הוא ענף מאתגר מאוד, אם לא המאתגר ביותר שקיים, ואישה אשר צולחת את המשוכות והחסמים האלה, היא אישה שמאמינה ביכולות שלה ותשיג כל דבר שתרצה.
מה מחכה לאישה שרוצה להיכנס לעבוד בענף המוסכים?
ככל שתיכנסנה יותר נשים לענף, השירות והבהירות יהיו נגישים ואיכותיים יותר. ברגע שאישה נכנסת לתחום גברי, והאוטומט של הציבור משתנה, מגיעים גם האישורים החיצוניים, אנשים אוהבים לראות הצלחות, זה משקף להם שהכול אפשרי, זה נותן להם השראה. כיום יש את חברת 'מומנטום' אשר עושה המון על מנת לקדם ולהטמיע נשים בענף הרכב, חברת מומנטום עוטפת במעטה איכותי ומזמין, ומצעידה את הנשים יד ב-יד עוד מתקופת שירותן הצבאי ומובילה אותן ללימוד והכרת ענפים טכניים וטכנולוגיים בענף, עוזרת להן להיקלט במכללות, מייעדת ומתווכת בינן לבין האפשרויות האינסופיות הקיימות בענף הרכב. השבוע נוכחתי בכנס של החברה וראיתי נשים בתפקידי מפתח בארצנו אשר מתפקדות נפלא בתפקידים שעד לא מזמן נחשבו "גבריים" והיום הם פתוחים גם לנו, הנשים. לנשים בענף מחכה המבט המפתיע והמעריץ של הלקוחות, המידע המתחדש ללא הרף בתחום, המון עניין ואתגרים, ובעיקר הידיעה שגברים מפרגנים מאוד, ונהנים לעבוד מול נשים איכותיות ומוערכות. אז אם את בשלב סימני השאלה של "מה הצעד התעסוקתי הבא בחיי"?, אני כשגרירה של חברת מומנטום, מוכנה לסייע ולהדריך אותך, תרגישי חופשיה לפרוץ את הדרך שלך, כי אף אחד לא יעשה זאת עבורך!