מטפלת מט"ב בת כ-50 , נשואה ואם ל-3 שנפגעה בתאונת דרכים בדרך לעבודה זכתה לפיצוי כולל של כ-600 אלף ₪. כך עולה בעקבות תביעות שהגישה באמצעות עורכי הדין גיל וניצן הראל, נגד המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח שומרה שביטחה את מכונית היונדאי בה נהגה.
מהתביעה עולה כי לפני כ-3 שנים בשעת בוקר עת נהגה מביתה בדרך לעבודה בכביש 4 ופנתה לכיוון מושב גיאה, התנגשה חזיתית ברכב שנסע בנתיב הנגדי. המטפלת פונתה באמצעות אמבולנס לבית חולים ברזילי באשקלון שם אובחן בצילום CT כי היא סובלת מפגיעה בכבד ובבטן ומשברים בקרסול ימין. במהלך אישפוז של כשבועיים בביה"ח, עברה שני ניתוחים לקיבוע השברים בקרסול.
לאחר שיקום של כארבעה חודשים בבית הדר, שוחררה לביתה. לפני כשנתיים עקב מסה בירך נאלצה לעבור ניתוח להסרת רקמה רכה בירך שמאל. מאז התאונה עדיין לא חזרה למעגל העבודה ובוועדה רפואית של הביטוח הלאומי נקבעה לה נכות לצמיתות בשיעור של 28 אחוזים.
באי כוחה עורכי הדין גיל וניצן הראל, העוסקים בתביעת בגין נזקי גוף, טענו בתביעה כי לפני התאונה היא הייתה בריאה ונמרצת ותפקדה היטב, וכתוצאה מהתאונה היא סובלת מהפרעות, כאבים ומגבלות בתנועה ברגל ימין ובברכיים ומפוסט טראומה והיא חוששת לחזור ולנהוג.
לטענת באי כוחה, המטפלת אינה מסוגלת להרים משאות כבדים, מתקשה בהליכה עמידה וישיבה ממושכת, עליה וירידה במדרגות, מתהלכת באמצעות הליכון ושטף דם פנימי בבטן ממנו היא סובלת, מקשה עליה להתכופף ולנעול נעליים.
בתביעה נגד חברת הביטוח שומרה היא ביקשה לקבל פיצוי עבור הפסדי, שכר, כאב וסבל, עזרת הזולת וטיפולים רפואיים.
במסגרת הסכם פשרה שנחתם על חברת שומרה היא זכתה לפיצוי בסך כ-600 אלף ₪ כולל הפיצוי מהביטוח הלאומי.