נתוני הזכאים לתעודת בגרות שפרסם משרד החינוך השבוע חשפו עליה מרשימה באחוז הזכאים. בנוסף, פרסם משרד החינוך את רשימת מוסדות החינוך של החטיבה העליונה, אשר הצטיינו בשנת הלימודים תש"פ בתחום הערכי, החברתי והלימודי, וגם בה יש לאשקלון ייצוג מכובד ומרשים. לאור הצלחות וההישגים הללו, ניצלנו את פתיחת שנת הלימודים החדשה כדי לשמוע מהגורם הבכיר, אשר מתווה את מדיניות החינוך בעיר, יובל זוזט, על המדיניות אותה הוא מתווה, ועל הדרך פגשנו מישהו שמאוד גאה בהישגים של תלמידי העיר, צוותי ההוראה ומנהלי בתי הספר באשקלון
ביום רביעי השבוע פרסם משרד החינוך את התמונה החינוכית בישראל ממנה עולה עלייה משמעותית של 3% בזכאים לבגרות באשקלון, מקום ראשון בישראל בבגרות חינוכית ואחוזי נשירה נמוכים, הנובעים, בין היתר, מהרפורמה והמהפכה שנעשתה במינהל החינוך בשנים האחרונות. ראש מינהל החינוך ותנו"ס באשקלון, יובל זוזט, שהסתובב היום ברחבי העיר כמו אב גאה, ציין: ״הישג חסר תקדים, המבטא את הערך העליון במינהל – לא מוותרים על אף תלמיד״!
העיר אשקלון התעוררה ביום רביעי לשחר מעודד במיוחד. התמונה החינוכית, אותה פרסם משרד החינוך, היא למעשה מפה המפרטת אודות מדדים בתחומים שונים בכל מערכת חינוך עירונית, תוך מתן ציונים וניקוד על פי הנעשה בעיר. התמונה החינוכית מפרטת, בין היתר, את אחוזי הזכאים לתעודת בגרות, אחוז הנושרים ממערכת החינוך, מדד הרציפות בלמידה, בגרות חברתית ועוד.
מי שלא הופתע במיוחד מהנתונים היה מי שמוביל את מינהל החינוך באשקלון בשנים האחרונות, יובל זוזט, על 33,432 התלמידים בכ-60 בתי ספר, ומעל 200 גני ילדים. עם 925 כיתות וממוצע של 27.4 תלמידים בכל כיתה, עלות ההוצאה הממוצעת עבור תלמיד בית הספר יסודי היא 16,411 ₪, עבור תלמיד בחטיבת הביניים ההוצאה של הרשות עומדת על 21,612 ₪, ואילו ההוצאה הממוצעת על כל תלמיד בתיכון עומדת על 34,098 ש"ח.
זוזט שם למינהל ערך עליון, לפיו לא מוותרים על אף תלמיד! ואכן, אחוז הנשירה ממערכת החינוך נמוך במיוחד – 0.8% תלמידים שנשרו ממערכת החינוך. גם מדד הרציפות מצביע כי נעשית עבודה רבה כדי לשמור על הערך הזה, ואכן, אחוז התלמידים הנודדים בין התיכונים קטן באופן משמעותי.
את המדד המדובר ביותר, אחוז הזכאים לתעודת בגרות, לא ניתן לקחת ממנו. השנה לראשונה, שברה העיר אשקלון שיא חדש עם עלייה משמעותית בנתוני אחוזי הזכאים לבגרויות, כאשר אחוז הזכאות לשנת תשע"ט עומד על 84.6%, לעומת 81.6% בשנה הקודמת. גם בשכלול עם תלמידי החינוך המיוחד קיימת עלייה של 2.4% – 79.7% בשנת תשע"ט לעומת 77.3% בשנת תשע"ח – עליה משמעותית במיוחד, נוכח גודלם של בתי הספר התיכוניים ומספר הלומדים בהם.
בין יתר הרפורמות שהעביר זוזט במינהל החינוך, אחת הבולטות שבהן היא מודל העוגן והלמידה הרציפה שמשפיע מאוד על מצבם החברתי של התלמידים העולים לחטיבות הביניים, ומספר הערעורים על השיבוצים. רפורמה נוספת היא פרויקט ייחודיות בתי הספר היסודיים שנותנת מענה גם לכישרונות הצעירים וההשקעה האדירה בחינוך המיוחד.
בנוסף, יש לציין כי גם במסגרת חשיבה מחוץ לקופסה, תוך התחשבות בצרכים של התלמידים, בביקושים ובצמיחה הגדולה במספר התושבים בעיר, ייפתחו באשקלון, לראשונה, שלוש כיתות א׳ בבית הספר המונטוסורי שיחל לפעול כבר ביום שלישי הקרוב.
שאלנו את ראש מינהל החינוך, יובל זוזט, מה הביא אותו לחשיבה היצירתית של מודל העוגן, המשנה את שיטת הרישום לכיתות ז׳?
"מודל העוגן מאפשר לתלמידים למידה רציפה בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים והתיכון, לעומת השיטה הקודמת שהייתה שיטת אינטגרציה שאינה מתאימה לגידול במספר התלמידים בעיר ובעידן החדש אליו נכנסנו. במסגרת המודל יצרנו אינטגרציה מלאה בין בתי הספר היסודיים לחטיבות הביניים המאפשרת מעבר של שכבה שלמה מבית ספר יסודי לחטיבת ביניים. המעבר מאפשר לתלמידים לעלות יחד עם חבריהם לספסל הלימודים היסודי ומרכך את המעבר. העבודה על מודל העוגן נעשתה יחד עם מחוז דרום במשרד החינוך בניהולו של רם זהבי שנתן לנו רוח גבית למודל והיום, מנהלי בתי הספר התיכוניים משתפים פעולה יחד עם מנהלי בתי הספר היסודיים לקראת קבלת התלמידים החדשים, מה שמאפשר הכרת התלמיד לעומק והכלה מיטבית בבית הספר החדש. בנוסף, אנו רואים במינהל כי מספר התלמידים המערערים על השיבוץ ירד ביותר מ-50%, מה שמצביע על שביעות רצון בקרב ההורים והתלמידים בשמירת הרצף הפדגוגי".
האם קיים ממשק בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי, ואם כן, מהי חשיבותו?
"כשנכנסתי לתפקידי אמרתי שערכים קודמים לכל. אני שמח לראות את התוצאות של הערכים המונחלים לתלמידים עם פרסום תוצאות ה׳בגרות החברתית׳ העומדים על 87% לעומת ממוצע ארצי של 70%, תוך מתן דגש על התמדה העומדת על 92% ומניעת נשירת תלמידים. הנוער שלנו פעיל בתנועות נוער, במיזמי התנדבויות ובמתנ״סים ואנו רואים זאת גם בתקופות ביטחוניות קשות ובימי הקורונה, עת יצאו וסייעו בחלוקת מזון לקשישים ובעזרה הדדית בקהילה. זה המקום להודות לשותפינו במסגרות הבלתי פורמאליות. בחינוך הפורמאלי אנו מקיימים שיתוף פעולה הדוק עם הפיקוח ומנהל מחוז דרום במשרד החינוך מר רם זהבי, שמסייע המון לעיר אשקלון. יש לנו מנהלים באיכות גבוהה מאוד בבתי הספר וצוותי הוראה מצוינים הרואים שליחות בעבודתם ופרסום המדדים מוכיח זאת".
כיצד תראה פתיחת שנת הלימודים בתקופת קורונה?
"משרד החינוך התווה מודל לפתיחת שנת הלימודים תשפ״א ובמסגרתו ילמדו תלמידי הגן עד ג׳ למידה מלאה, ואילו תלמידי ד׳-ו׳ ילמדו פעמיים בשבוע. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הנחה את מינהל החינוך למצוא פתרונות יצירתיים על מנת לספק מענה לכמה שיותר תלמידים, ואכן, ביצענו חשיבה משותפת ולאחר מספר ישיבות אישיות עם מנהלי בתי הספר והפיקוח, שמחתי לראות את הניצוץ בעיניים של כל מנהלת ומנהל שביקשו שלא להצמד למתווה ולנסות להביא כמה שיותר תלמידים לבתי הספר. כתוצאה מכך, הגענו למתווה שהוא הרבה מעבר למתווה משרד החינוך, תוך שיתוף פעולה עם הפיקוח ובהתאם להנחיות ראש העיר, תומר גלאם, התלמידים ילמדו מספר גדול יותר של ימים בבתי הספר.
אני רוצה לציין כי אני רואה בקורונה סוג של מאיץ בחיים בכלל ובחינוך בפרט. מינהל החינוך באשקלון השכיל להתאים עצמו באופן מהיר ויעיל לתקופה זו ובמסגרת ההיערכות ישנה למידה בקבוצות קטנות (קפסולות) שהיא יעילה ופדגוגית יותר. בנוסף, השילוב של למידה מרחוק בשילוב למידה פרונטלית פותחת בפני התלמידים אופקים חדשים. ישנה הבנה שהחינוך בתקופה זו אינו החינוך המסורתי המוכר לנו שמורכב ממורה, תלמיד, לוח, שולחן וכיסא, אלא במציאות המתקדמת של היום, על המורים לאתגר את התלמידים ולהנגיש את המידע בהתאם לעת הזו ולטכנולוגיות החדשות.
מכאן שלוחה הערכתי הרבה למנהלי בתי הספר וכל צוותי ההוראה על עשייה חינוכית משמעותית בבית הספר של החופש הגדול והתאמת הלמידה במתווים השונים".
מהו היעד המרכזי של מינהל החינוך לשנה הקרובה?
"מינהל החינוך עובד כיום עם תוכנית ׳רצפים׳ שלמעשה מציבה יעד שישמור על רצף בין גני הילדים, המעבר לכיתות א׳ וכמובן המעבר מיסודי לחטיבת ביניים. כאמור, מודל העוגן מכוון בדיוק ליעד זה ולראיה מימושו השנה בחטיבות הביניים. אנו מקיימים ישיבות רבות גם בנושא הרצף בין גני הילדים לכיתות א׳ ועובדים על פי תוכנית שהיא תוצר של ישיבות אלו. הרצף הזה יאפשר לתלמידים את הנחיתה הרכה במעבר בין המסגרות ויקל על הורים, תלמידים וצוותי ההוראה".
מה המדיניות שלך בנושא החינוך המיוחד?
"ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הנחה במסגרת חזונו להעניק מענה רחב, עירוני ואיכותי לחינוך המיוחד ובמסגרת זו גם דאג לתקציבים ולרוח גבית בכל נושא בתחום זה. מערכת חינוך חזקה מחויבת לספק מענה הולם בתוך העיר, וכחלק מהמדיניות שלי, הקמנו את בית הספר ׳אמירים׳ לתלמידים עם בעיות התנהגות ובמהלך השנים האחרנות גם בנינו 12 כיתות גן חדשות לחינוך המיוחד".
מה עומד מאחורי הרפורמה לייחודיות בבתי הספר היסודיים?
"אגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך מחזיק בנתונים המצביעים על ההשפעה של ייחודיות בתי הספר. יחד איתם, בנינו תוכנית לייחודיות בתי הספר היסודיים מתוך ראיה כי מערכת החינוך אמורה להתאים עצמה לצרכים וללמידה החדשנית. כל בית ספר יסודי בעיר אשקלון עבר תהליך של שש שנים על מנת לקבע את הייחודיות שלו, בין אם מוסיקה, אומנויות, ערבות הדדית, יזמות וחדשנות וכד׳. בתי הספר עברו תהליך ארוך ומשמעותי של שש שנים שהביא אותנו הלום ומעניק מענה לתלמידים בעלי כישורים שונים. אני מבקש להודות לאגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך על הסיוע. סיפור ההצלחה של ייחודיות בתי הספר נזקף לזכותם של כל המעורבים בהליך ובכללם מנהלי בתי הספר, מינהל החינוך, פורום ההורים ואגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך.
זה המקום להודות לראש העיר, מר תומר גלאם, על ההשקעה העצומה במערכת החינוך הן בתחום הפדגוגי והן בתחום הפיזי. תודה למנכ"לית העירייה, תודה רבה ומיוחדת על שיתוף הפעולה הפורה למנהל המחוז מר רם זהבי, מפקחי הרשות, חבריי היקרים במינהל החינוך, פורום ההורים ואחרונים חביבים, שלוחה מכאן הערכתי הרבה למנהלי בתי הספר היקרים שעושים לילות כימים למען כל תלמיד ותלמידה בעיר. נמשיך בע"ה להצעיד קדימה את מערכת החינוך בעיר בכל המישורים. מאחל לכולנו שנת לימודים בריאה, פוריה ומוצלחת".