הרקטה הראשונה שוגרה מספר דק' לפני השעה 6 בבוקר והעירה את תושבי אשקלון שבטח חשבו כי יקומו לעוד יום שגרתי בשבוע. על פי דובר צה"ל אבו-אלעטא היווה "פצצה מתקתקת", זאת אומרת תכנן להוציא פיגוע בקרוב. כמו כן, הוא היה אחראי למרבית הפיגועים בשנה האחרונה מרצועת עזה – ימי הקרב סמוך ליום הזיכרון, ירי על פסטיבל שדרות ב-25 באוגוסט 2019, והאחרון שבהם ירי מטח הרקטות לעבר העיר שדרות ויישובי העוטף, ביום שישי, ה- 1 בנובמבר 2019.
גם בבוקר שלמחרת התעוררו תושבי העיר אשקלון לאזעקות וליירוטים שהתרחשו בעקבות שיגורי הרקטות הנמשכים מרצועת עזה. לפחות שבע פעמים הופעלו הצופרים באשקלון והזכירו לתושבים שהסבב עדיין לא תם. כל הרקטות ששוגרו לעבר העיר יורטו בהצלחה על ידי מערכת כיפת ברזל. טיל אחד נחת והתפוצץ בים התיכון מול החוף הנפרד ומשום כך גם לא שוגר לעברו טיל מיירט. מתחילת סבב הלחימה, פונו למרכז הרפואי ברזילי (נכון לצאת גיליון זה) 64 נפגעים: 43 במצב קל ו-20 נפגעי ונפגעות חרדה ופצועה אחת בינוני. הנפגעים בגוף הם לא מהירי עצמו אלא בעיקר מנפילות בדרך לממ"ד, חמישה מהם עדיין מאושפזים. עקב המצב הביטחוני הועברו המחלקות שאינן ממוגנות למרחבים ממוגנים. הפעילות האמבולטורית במרפאות החוץ והמכונים בוטלה.
לאחר ההחלטה שהתקבלה על ידי העירייה אודות ביטול יום הלימודים בעיר, קיימה עיריית אשקלון מפעילות הפגתית לילדי העיר, בין השעות 9:00-14:00 בעשרות מרחבים מוגנים, שכללה משחקים, יצירה ובילוי מהנה. הפעילות כללה גם ארוחת בוקר ושתייה ותופעלה על ידי בני נוער מתנועות הנוער שקיבלו הדרכה בתחום ולוו על ידי המנהל ומנהלי המרכזים הקהילתיים. ביום רביעי, ה-13 בנובמבר דווח על פגיעה ישירה בבית באשקלון. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבי"ח ברזילי אישה כבת 65 במצב קל בהכרה מלאה עם פציעות קלות משברי זכוכית שהתנפצה.
חובש רפואת חירום במד"א דביר בריבו סיפר: "כשהגענו למקום ראינו אישה כבת 65 מתהלכת בהכרה מלאה. במקום היו שברי זכוכיות רבים שהתנפצו. היא סבלה מפציעות קלות בגפיים ובפנים. הענקנו לה טיפול רפואי ראשוני שכלל חבישה ועצירת דימומים ופינינו אותה במצב קל ויציב לבית החולים ברזילי". בעקבות דיווח שהתקבל, הוזעקו כוחות משטרה לזירת נפילה ופגיעה בבית בעיר אשקלון. כוחות המשטרה סגרו את הזירה וחבלני המשטרה בדרכם לזירה לטיפול מקצועי בזירה.
"אנו פונים ומבקשים מהציבור שלא להגיע לזירות נפילה בעקבות הסכנה הממשית שקיימת בה עד סיום טיפול גורמי החבלה במקום", נמסר מהמשטרה, "כמו כן, התקהלות במקומות אלו מהווים הפרעה לכוחות המשטרה וגורמי החירום בזמן הטיפול בזירה". צוותים מטעם אגף הרווחה והשירותים החברתיים כבר נמצאים במקום ומעניקים את הסיוע הנדרש.
בעקבות המצב הביטחוני המורכב, יצאנו לרחוב האשקלוני לשוחח עם כמה מתושבי העיר כדיי שהם יספרו לנו כיצד הם עוברים את הימים הלא פשוטים הללו – ילנה פרמן, תושבת העיר אמרה לנו: " אנחנו עברנו לדירה של אמא שלי. יותר בטיחותי. היא גרה קומה שנייה מתוך ארבע. הדירה שלי נמצאת בקומה רביעית והיא ללא ממד ואילו המרפסת שלנו פונה לכיוון לעזה. רצנו כבר כמה פעמים למטה. הבת הקטנה שלי בחרדות" סיפרה.
רפאל ליעוז, תושב ותיק של העיר: "בתור תושב אשקלון אני חושב שהמצב מאוד בעייתי, קשה לשמור על שגרת חיים תקינה במצב כזה. מצד אחד צריך לשמור על החיים והבריאות ומצד שני צריך לשמור על שגרת חיים רגילה ולנסות לשכוח מהמצה למרות שההסלמה הבאה נמצאת מעבר לפינה וצריך לשמור עם היד על הדופק". עוד הוא הוסיף כי: "לפוליטיקאים נראה שלא אכפת מהמצב. הם לא רוצים איזשהו שינוי משמעותי או להגיע להסדר מדיני עם העזאתים. יש יותר דאגה לכיסא שלהם מאשר לשלום הציבור".
אריק סליצקי, תושב העיר, שלח למערכת מכתב מטעמו –
"שמי אריאל,
אני תושב אשקלון
עוד בתקופה שהייתי ילד קטן חוויתי חוויות לא ממש נעימות.
הייתי עד למבצעים דוגמת עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן.
אני זוכר כי בפעם הראשונה ששמעתי את האזעקה אני לא ידעתי מה לעשות. הייתי נורא לחוץ.
אף אדם אשר לא חווה את המצב בדרום לא יכול להבין אותו במאת האחוזים.
כיום אני בן 18 והאזעקות אותי אישית עדיין מלחיצות.
אני ממהר להגיע לממ"ד כמה שיותר מהר למרות שכאשקלוני יש לי חצי דקה.
לפני שנה הייתה לי בגרות באזרחות שכמעט בוטלה בעקבות המצב הביטחוני ולמזלי בסופו של דבר הצלחתי לגשת אליה אך יש לציין כי האזעקות הפריעו לי בתהליך הלמידה והקשו אליי להתרכז בלימודים. אמרתי לעצמי שאין דבר העומד בפני כוח הרצון. לא ויתרתי ובסוף הצלחתי להשיג תוצאה טובה בבחינה.
יש לי אחות קטנה בשם מאיה בת שנתיים וחצי שהיא רק החלה להסתגל למצב הביטחוני.
אני ומשפחתי לימדנו אותה שכאשר נשמעת האזעקה היא צריכה לרוץ מהר לחדר שלה שמשמש כממ"ד בביתנו.
אני לא מאחל לאף אחד ילדות שכזו.
עצה שלי לכל תושבי הדרום –
לא לפחד ולא להילחץ. בסופו של דבר זה מה שמחבלים רוצים שנרגיש.
אנחנו חייבים להיות חזקים ולא להיכנע לטרור.
אנחנו כבני אדם צריכים להעריך את חיינו ואף לצאת מאזור הנוחות שלנו מידי פעם. אנו צריכים לחשוב על כך שיש אנשים בכל רחבי העולם בעיקר במדינות עולם שלישי שאין להם בית, אוכל, מים בזמן שלנו יש את כל הדברים הללו.
אין שום דבר רע בלהיות תושב דרום.
אני אישית גאה לגור בעיר אשקלון. זוהי העיר בה נולדתי, בה חונכתי, ובה פגשתי את כל חבריי.
אין לי עיר אחרת וגם המצב הביטחוני לא ישנה את דעתי".
דבריו של אריק הם תמצית הרוח שמגלים תושבי ותושבות העיר אשקלון. אנו מייחלים לסיום סבב האלימות הזה ומאחלים בריאות שלמה לנפגעי החרדה ולאלו אשר נפצעו פיזית בזמן שרצו למרחב המוגן או כתוצאה מפגיעות אחרות.