זלזול עירוני בחיינו

רק לפני שבוע יצאה מטעם דוברות עיריית אשקלון הודעה לתקשורת שכותרתה: תיקון שובר הגלים השקוע בחוף הצפוני יוצא לדרך. בתוכן הידיעה נכתב כי נמשכת ההגנה על המצוק, וכי השר זאב אלקין, ששמש בממשלה הקודמת כשר להגנת הסיבה, נעתר לבקשת ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, ואישר מימון פרויקט שיקוםן שובר הגלים השקוע, מצפון למרינה, מול חופי אשקלון. זמן קצר לאחר מכן נתבקשה התקשורת לא להתייחס לעת עתה לידיעה.

 

כעת ייתכן שנמצאה הסיבה לגניזת הידיעה – מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם השבוע את דו"ח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2020. בין הנושאים שנבדקו, ובהם עוסק הדו"ח – התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי לאורך קו חוף הים התיכון. בין היתר, התייחס אנגלמן לחשיבות הנגשת הדו"ח לכל אזרח בישראל: "אחת המטרות שלנו היא שהביקורת תהיה רלוונטית ואפקטיבית עבור הרשויות ועבור מקבלי השירותים מהרשויות המקומיות. לרשות המקומית יש השפעה על כל אחת ואחד מאתנו, ובאופן טבעי כל אדם מתעניין, בראש ובראשונה, במה שקורה על סף ביתו, ולכן פעלנו להנגשת הדו"חות. בדו"ח זה בדקנו נושאים רוחביים ופרטניים, ובאם הרשויות נהגו בחיסכון וביעילות, תוך עמידה בכללי המנהל התקין. הצבענו על הליקויים שיש לתקן כדי לטייב את העשייה למען התושבים. אנו, במשרד המבקר, רואים חשיבות בביקורות חדשניות ופורצות דרך, ואשר על כן, ייחדנו פרק מיוחד בדבר פעילות הרשויות ונבחרי הציבור ברשתות החברתיות והקשר עם התושבים ברשתות אלו. כולי תקווה כי כלל נושאי הדו"ח ילמדו ע"י כלל הרשויות המקומיות".

 

פחות מ-9% ביותר מ-9 שנים

התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי נבדקה כחלק מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2020. למרות שחלפו מעל תשע שנים מאז שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק החופי, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות שבאחריות הממשלה, ומומשו רק 8.6% מתקציב הפעולות של החברה הממשלתית להגנת המצוק עד סוף 2018. הגנות יבשתיות שבאחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו, ובאזורים רבים אף לא ננקטו אמצעי בטיחות נדרשים. התוצאה היא סכנה אמיתית הנשקפת לשלום הציבור ולרכוש.

 

על אף שבעשורים האחרונים המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ (להלן, החברה להגנת המצוק) והרשויות המקומיות שבתחומן קיים מצוק, לא נקטו בפעולות מספקות כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו, ולהגן על שלום הציבור. כתוצאה מכך עלולות להיגרם פגיעות קשות, ובכלל זה סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגיים, ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורך החוף. הדבר יוצר בעיה מיוחדת באזורים בהם קיימים ריכוזי אוכלוסייה בסמוך למצוק.

 

ככה לא בונים תקציב

בשנת 2011 החליטה הממשלה לטפל בנושא, בין היתר במישור התכנוני ובמישור התקציבי, והטילה את האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בתחום הים על הממשלה, ובתחום היבשה על הרשויות המקומיות. הממשלה העריכה אז כי אומדן עלויות הקמת ההגנות הימיות והיבשתיות על המצוק ותחזוקתם במשך 20 שנה, נעה בין 878 ל-1,378 מיליון ש"ח. הממשלה אישרה תקציב לשלב א' לביצוע הגנות על המצוק בגובה 500 מיליון ש"ח, מהם 360 מיליון ש"ח להגנות ימיות ו-90 מיליון ש"ח להגנות יבשתיות. יודגש כי למרות ההפרשים המשמעותיים בין האומדנים החלקיים והעדכניים לביצוע חלק מההגנות, והמוערכים ב-1,476 מיליון ש"ח, ובין ההערכות שהוצגו לממשלה בשנת 2011 למיזם כולו, אין למי מהגורמים המעורבים בנושא מידע מלא ומבוסס בדבר היקף התקציב הנדרש לצורך ביצוע מלוא ההגנות.

 

ביצוע ההגנות הימיות על שלמות המצוק, הינן באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק. ביצוע תקציב הפעולות של החברה להגנת המצוק מאז הקמתה, בשלהי 2013 ועד סוף 2018, הסתכם בכ-26 מיליון ש"ח המהווים 8.6% בלבד מהתקציב שנקבע בתכניותיה המאושרות. החברה הקימה הגנות ימיות דחופות שאינן קבועות (גיאוטיובים והזנות חול) לאורך חלק מהמצוק בתחומה של אשקלון, אך לא יישמה רבים מהמיזמים שתוקצבו בתוכניות העבודה שלה וטרם הקימה הגנות ימיות גם באזורים שהוגדרו דחופים.

העירייה טרם ביצעה למרות שכבר נפצעו שני אזרחים

הגנות יבשתיות על המצוק הנן באחריות הרשויות המקומיות. עיריית אשקלון טרם בצעה דבר בהגנה היבשתית, וכן לא נקטה פעולות הכרחיות ומידיות, כמו טיפול בבעיות ניקוז על המצוק וכד', ולא פעולות בטיחות מספקות הנדרשות להבטחת שלום הציבור בסביבת המצוק, כמו שילוט וכד', כדי להרחיק את הציבור מהסכנה הנשקפת לו מהתמוטטות המצוק, בין היתר באזורים שבהם אירעה התמוטטות. כזכור, בשנת 2010 נפצע גבר כשהמצוק שעליו עמד, בחוף באשקלון, התמוטט. בשנת 2018 נפצעה צעירה באורח קשה כשנפלה מגובה 10 מטרים במצוק בר כוכבא באשקלון.

 

סוגיות בסיסיות שהיו במחלוקת בין הרשויות המקומיות לבין משרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בכל הנוגע למימון ההגנות היבשתיות, טרם נפתרו, מה שמעכב את הביצוע, ואין למי מהגורמים האחראים לביצוע ההגנות תכנית כוללת לביצוען, לרבות סדרי עדיפויות בהתאם לתקציב ולמצב הפיזי של המצוק.

 

כיוון שבהיעדר הסכמות נוצרו חסמים שונים בביצוע ההגנות על המצוק, הדו"ח קובע כי ראוי שהממשלה תקיים דיון מקיף בנושא ותקבל החלטות אופרטיביות לקידומו. על משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, החברה להגנת המצוק והרשויות המקומיות לפעול במשותף לתיקון הליקויים שהועלו, לאתר את החסמים בקידום ביצוע ההגנות על המצוק ולפעול להסרתם, כדי לייעל את הטיפול במצוק ולמנוע עיכובים נוספים בהגנה עליו ולנקוט את כל האמצעים הנדרשים למניעת סכנה לציבור בעקבות התמוטטותו.

 

 רכישות לא מושכלות

עוד עולה בבדיקת משרד מבקר המדינה, כי עיריית אשקלון רכשה ביטוחים שונים לכיסוי אחריותה לאירועים בלתי צפויים לגוף או רכוש. משרד מבקר המדינה מציע שהעירייה תבחן במסגרת ניהול סיכונים להתמודדות עם הרס המצוק, אם הביטוחים שרכשה נותנים מענה הולם לסיכונים הנשקפים לאדם או רכוש, והאם לרכוש ביטוחים נוספים הקשורים להתמוטטות המצוק.

תמ"א ההגנות הדחופות 13 / 9 / א, כוללת הוראות למתן היתרי בנייה להגנות על קטעי המצוק שהוגדרו לטיפול בדרגת דחיפות גבוהה, מחדרה בצפון עד לאשקלון בדרום. יש לציין כי בתא דחוף אחד, באשקלון צפון, בוצעו על ידי החברה להגנת המצוק הגנות דחופות בים, אך טרם בוצעו הגנות אלו באשקלון דרום, וכן לא בוצעו הגנות יבשתיות דחופות. העירייה טרם הכינה תוכנית מפורטת עם אומדן מפורט לעלויות לביצוע עבודות אלו, שמוערכות בעלות של עשרות מיליוני שקלים.

 

בתשובתה למשרד מבקר המדינה, מסרה עיריית אשקלון בפברואר 2020 כי טרם הוכן אומדן מפורט לפי בקשת משרד הפנים, מאחר שטרם הכינה תכנית להגנות על המצוק. העירייה צופה כי עד סוף קיץ 2020 תעביר למשרד הפנים תכניות הכוללות אומדן.

 

מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הסכום שהקציבה הממשלה לשלב א' לביצוע ההגנות הימיות (360 מיליון שקלים) אינו מספיק. במועד הביקורת קידמה החברה להגנת המצוק מיזמים נוספים להגנות ימיות במקומות אחרים שהם בדחיפות גבוהה וטרם בוצעו, לרבות הזנת חול והקמת שוברי גלים באשקלון, בת ים, הרצליה ונתניה. החברה טרם הכינה אומדנים מפורטים למיזמים אלו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הגנת הסביבה, ראש הממשלה והאוצר, בשיתוף החברה להגנת המצוק, לבחון היטב את האומדנים המלאים לביצוע ההגנות הימיות על המצוק, בעיקר באזורים שהוגדרו דחופים, כבסיס לקביעת תוכנית רב-שנתית להמשך מימון ההגנות וביצוען, על פי סדרי העדיפות שייקבעו, ובהתחשב במגבלות התקציב ובמצב המצוק בכל אזור.

בתשובה למשרד מבקר המדינה מסר המשרד להגנת הסביבה כי העלויות האמתיות במיזמי תשתית ימית חדשניים, מתבררות בשלב בחינת חלופות בהליך תכנוני מפורט, וכי במסגרת העבודות תתבצע התייחסות להערות משרד מבקר המדינה.

 

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "לוח הזמנים לביצוע העבודות היבשתיות להגנת המצוק נובע ממספר גורמים שאינם תלויים בעירייה ומשרד המבקר מודע לכך: תקציב הפרויקט אושר והועבר רק בשנת 2018, הפרויקט תלוי היה בהשלמת ההגנה הימית שבוצעה על ידי החברה להגנת המצוקים. קודם לכן, לא יכולנו להתחיל בעבודות ומשבר הקורונה – שהוביל לעצירת העבודות למשך פרק זמן ממושך. מאז התחדשו העבודות נעשה מאמץ להדביק את הפערים שנוצרו תוך כדי בחינת מספר פתרונות ישימים להגנה על המצוק. בין החלופות שנבחנות כיום: ביצוע שיפוע פחות מתון, מסלעה או קיר הגנה בתחתית המצוק או סלילת שביל טיילת במפלס הביניים כחלק מעבודות ההגנה. הפתרונות הללו יוצגו בקרוב בפני המשרד להגנת הסביבה שיכריע איזה פתרון עדיף ונכון.

מיד לאחר-מכן נוכל להמשיך בעבודות עד להשלמתן, בתקווה שלא נידרש שוב לסגר נוסף ועצירת העבודות על רקע משבר הקורונה".

למעוניינים, הדו"ח במלואו מופיע באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה:

https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Publications/674.aspx#.Xw1rfqBsr3U.whatsapp

וכן בדף הפייסבוק של "משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור".