ראש העיר אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, עלה השבוע על דוכן העדים במסגרת משפטו המסועף והתייחס לאישומים הקשים נגדו * הוא התייחס להסכמי השתיקה שנחתמו, לצורך הבהול להשיג כסף ולאנשים עליהם סמך באותם ימים בהם עוד האמין כי הנושא ייסגר ללא תהודה ציבורית * וגם: כיצד שמעוני מגדיר את מערכת היחסים שלו עם איש העסקים יואל דוידי? * מסמך
משפטו המסועף של ראש העיר אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, נמשך גם השבוע כאשר הפעם שמעוני עצמו עלה על דוכן העדים ומסר עדות מעניינת במיוחד. שמעוני עלה על הדוכן כבר בשבוע שעבר והחל לספר על כהונתו הקצרה שנמשכה פרק זמן של כשנתיים בלבד בשל הסתבכותו בפלילים. השבוע שמעוני המשיך להתייחס לאישומים השונים וליתר הנאשמים במשפטו. את הדברים סיפר שמעוני במהלך עדותו הראשית בה הוא נחקר על ידי סנגורו, עו"ד מנחם רובינשטיין.
שמעוני התייחס למסמך שהוצג ועסק בהגשת בקשה לרישיון עסק ללופט שאותו הגיש דורון נקשרי: "הייתה בקשה והיה מידע שיש נערים שם ועושים מסיבות וזה היה בלי רישיון עסק. קיבלתי מידע מהמשטרה על העניין. ובבקשה ראינו שהמבנה שייך לאח של מהנדס העיר ושמעון ארג'ואן הפעיל את המקום באמצעות דורון נקשרי. אחרי ששלמה כהן הביא את זה לדיון, אמר לו אפי מור שהוא מייצג ארגון פשיעה והוגשה על זה תביעת דיבה".
רובינשטיין: נאמר שפגישות עם איתן צוריאל לא נרשמו ביומן.
שמעוני: "בחקירה הטיחו בי דברים ואמרו לי היו כך וכך ישיבות ובעצם קיום הישיבות הפעלת לחץ על צוריאל. אני לא הפעלתי לחץ על איתן צוריאל. אני מאוד אהבתי אותו ולא צעקתי עליו. לי לא זכור, אולי ישיבה אחת שאחר כך נרשמה ובה ביקשתי ממנו להישאר. כל פגישה נרשמה ביומן, גם אם זה היה מעכשיו לעכשיו הוא היה מזומן לפגישה".
שמעוני נשאל על ידי השופטת בנוגע לישיבות עם איתן צוריאל והשיב שהוא זוכר ישיבה בנוגע לבניין פאר.
שמעוני: "דובר שם על אם יש חניות או אין חניות. אני זוכר שנדרשתי לזה כי הייתה פגישה כנראה אצלי עם משה חג'ג' שהתלונן על נושא החניות. ואז העברתי את זה למנכ"ל. מעבר לזה, אני לא לחצתי וגם אם הייתי מרגיש או זוכר שלחצתי אז הייתי אומר שלחצתי. כי הייתה בעיה משפטית ולמי אני אפנה אם לא ליועץ המשפטי. לא זכורה לי פעם אחת שעמדתו של איתן צוריאל לא התקבלה. גם אם ביקשתי ממנו למצוא פתרון, אין מצב שעמדתו לא התקבלה".
רובינשטיין מבקש משמעוני להתייחס לפגישה שלו עם משה פונטה שעל פי המשטרה הועבר פתק עם שמות של אנשים שלכאורה נתנו כסף כשוחד.
שמעוני: "אני אמרתי לאורך כל החקירות שלי שאני לא זוכר פתק. לא זוכר את תוכן הפגישה ולא זוכר על מה דיברנו".
רובינשטיין: אני מציג בפניך אסופה של מסמכים של העוקבים בהם מוזכר עניין הפתק ואת הפתק עצמו. הדבר הוצג לך בחקירתך?
שמעוני: "לא הוצג לי, לא ראיתי ואמרתי שאני לא זוכר את הפתק. הראו לי רק את הפתק פעם או פעמיים ושאלו כמה פעמים. אמרו לי שהפגישה מתועדת ואני חשבתי שהיא צולמה ואמרתי שלא ראיתי את הפתק ואני לא זוכר אותו. אני זוכר שנפגשנו וזה לא פעם ראשונה שישבנו שם. אני זוכר את הפגישה, אבל מה דיברנו אני לא זוכר".
רובינשטיין: האם בחקירה הוצגו בפניך הדו"חות של העוקבות?
שמעוני: "לא. אמרו לי רק שהפגישה תועדה. אבל אני בחקירה אמרתי כל הזמן שאני לא זוכר את הפתק. אני רואה אותו עכשיו, לא זוכר".
"החלטנו על דיסקרטיות"
בעדותו של ראש העיר לשעבר הוא התייחס בין היתר גם להסכמי השתיקה במסגרתם אולץ לשלם סכומי עתק לנשים שהתלוננו כי פגע בהן מינית.
רובינשטיין: מה קרה לפני שחתמת על ההסכמים הללו?
שמעוני: "זה התחיל בזה שקיבלתי שני מכתבים בתקופה סמוכה לצוק איתן. כשאתה מקבל מכתבים כאלה הייתי בהלם. התייעצתי עם עו"ד ולפי הדרישה רואים שיש פה סחיטה. העו"ד אמר או שתלך להתלונן במשטרה או שזה יילך לבית דין לעבודה וזה יכול לקחת כמה שנים ושמי יפגע. חששתי לשמי הטוב ובסופו של דבר החלטתי לשלם באמצעות גישור. במהלך הגישור שקלתי ללכת למשטרה, אבל מה שעמד על כף המאזניים זו המשפחה שלי ושהייתי ראש עיר מצליח ואהוד וחששתי שזה יתפרסם. אני נלחם בגורמים עברייניים שבשבילם זה אוכל להפיץ את הסיפור ולכן סיימתי בגישור".
רובינשטיין: האם היה לך את כל סכום הפיצוי?
שמעוני: "לא. מה שהיה לי נתתי מכספי. את התשלום הראשון שילמתי למגשרת אחרי החתימה בחודש פברואר. ההסכם השני נחתם בחודש מאי".
רובינשטיין: איך הגיעה יתרת הכסף?
שמעוני: "מה שאני ידעתי בזמן אמת, על המשפחה ולא ידעתי סכומים. ידעתי על דני עמנואל ולא ידעתי על הסכומים. פניתי למשה פונטה ולאחי עופר".
רובינשטיין: מה אמרת לפונטה בעניין הזה?
שמעוני: "נקודה מאוד חשובה שעלתה בשימוע. כל העניין של מכתב הדרישה פורסם בתקשורת לפני שחתמנו על ההסכם וזה היה מכה עבורי ועבור המשפחה. ושאלו אותי מה אתה דורש דיסקרטיות אחרי שזה פורסם בתקשורת. בעקבות החשיפה הזאת באשקלון עשו עם זה חגיגה ואני שהייתי במשא ומתן וגישור חלק מהתהליך היה שזה לא יפורסם. מה שפורסם בערוץ 10 שזה עובדת עירייה שעבדה תחתיי ורציתי להגיש תביעה והכחשתי חד משמעית ומכאן החלטנו על דיסקרטיות. אני לא הבנתי איך זה פורסם כששני הצדדים התחייבו לדיסקרטיות. כל שיחה שלי נקשרה לזה שאני צריך כסף ולכן האדם היחיד שיכולתי לפנות אליו זה משה. אני אמרתי לו שלא יגיד שזה עבורי כי זה עלול לחשוף אותי. מעבר לזה, מרוב שהתביישתי, גם מאמא שלי לא ביקשתי. עד היום אני לא מדבר עם אמא שלי ולאבא שלי. אני עד היום מתבייש לדבר מולם ולדבר איתם על זה. זה היה מבחינתי ללכת לאמא שלי, היה שקט מתוח בבית. זה היה באוויר, אבל לפנות ולהעלות זה לא משהו שקרה. היא התביישה ממני ואני ממנה. אני בן 50 מעולם לא הרמתי עליהם את הקול ופתאום לבוא ולדבר איתם על זה. העניין הזה שיצא החוצה מאוד פגע בהם. אז על מי אני יכול לסמוך שהדבר הזה לא יצא החוצה? רק על משה".
השופטת: מה ציפית שמשה יעשה?
שמעוני: "שייגש למשפחה ולחברים שלי ויגיד שזה עבורו".
רובינשטיין: אתה יכול לספר על מצבם של בני המשפחה?
שמעוני: אני לא ידעתי את הסכומים שניתנו, זה התגלה לי בחקירה עצמה. המצב הכלכלי של ההורים שלי, ידעתי שהוא לא הכי טוב אבל ידעתי שיש להם איזה ירושה. לא ציפיתי לקבל מההורים שלי 300 אלף שקל. ציפיתי לעשרים, שלושים, ארבעים אלף שקל. אז משה אמר ללכת אליה וציפיתי שאמא שלי תדע, וגם במהלך החקירה הבנתי שאמא שלי יודעת. אבל לא דיברתי איתה על זה. היא ידעה שבסופו של דבר זה מגיע אליי. ציפיתי שהוא יילך ויאמר 'אני צריך כסף עבור עצמי'".
רובינשטיין: איך ההיכרות של משה והוריך?
שמעוני: "שנים ביחד, הוא מבקר הרבה. ידעתי שאמא שלי תדע שזה בשבילי וידברו על זה ביניהם ואמא שלי תדע שזה מגיע אליי".
רובינשטיין: איזה עוד בני משפחה?
שמעוני: "דני עמנואל, עופר אחי אבל אני לא יודע מה הסכומים".
שופטת: מה ציפית שמשה יעשה? איפה עופר בזה?
שמעוני: "לא זכרתי אם זה משה או עופר. אם אני זכרתי נכון דיברתי גם עם עופר על זה אולי בשלב מאוחר יותר".
שופטת: מה מערכת היחסים בינך לבין עופר ובין עופר לפונטה?
שמעוני: "לא ישבתי עם אחי על שיחות נפש. כשהיו לו בעיות נחלצתי לעזרתו וכשאני נכנסתי לבעיה הוא נחלץ עבורי. רק משה ועופר יכלו לעזור לי. בין עופר לפונטה הם היו חברים. מ-2008 אנחנו מריצים בחירות ועופר ופונטה ביחד".
רובינשטיין: מה ידעת שעשו?
שמעוני: "סמכתי על משה כי לא היה לי איך להחזיר ולא יכולתי לקחת הלוואה מהבנק. הדבר הזה נמשך ולא היה מספיק זמן להחזיר הכל. התשלום האחרון היה קרוב למעצר ולא הייתה דחיפות להחזיר את הכסף. גם במערכות הבחירות זה נוהל ככה. אפילו הפעם, חמישה חודשים אחרי הבחירות אני מגיש דו"ח למבקר המדינה כי אני עובר על הכל. משה עבד על הכספים".
שופטת: תחזור לשאלה מה ציפית שפונטה יעשה בנוגע לחברים?!
שמעוני: "משה הכיר את כל החברים שלי מכל המעגלים. הקרוב והרחוק. כולם ידעו שמשה אחד שאפשר לסמוך עליו. יש לנו עשרות חברים משותפים, כאלה שניהלו את הבחירות, חברים באשדוד ובאשקלון. משה ידע הכל. יותר מאח שלי. לא לפנות לקבלנים וכאלה שאני יכול להימצא איתם בניגוד עניינים".
רובינשטיין: בסעיף הכללי של כתב האישום נכתב שסכום של 575 אלף שקלים הגיעו ממקורות לא ידועים.
שמעוני: "בחקירה הראו לי צ'קים של כל מיני אנשים כמו דרור אלמלם ואלי שמעוני. בדיעבד ראיתי וכשאני מסתכל על זה ראיתי שם יותר מ-575 אלף שניתנו כהלוואות".
יחסי תן וקח עם דוידי
חלק נכבד מעדותו של שמעוני הוקדשה למערכת היחסים המורכבת שלו עם איש העסקים יואל דוידי. כאשר הוא נשאל על כך שבאישום המיוחס לו במסגרת מערכת יחסי ה'תן וקח' בין איתמר לדוידי רכש דוידי את המקומון 'קול אשקלון' ודאג לסיקור אוהד עבורו השיב שמעוני: "הסברתי את זה בחקירה, העיתון היה פרו איתמר ומאוד אוהד והריץ אותי לבחירות, אז שאני אשלח את יואל לרכוש עיתון כדי שיאהד אותי? זה אבסורד. רואים שהעיתון אוהד אותי ומנגח את העירייה הקודמת. מי שראה את העיצוב חשב 'זה העיתון של איתמר שמעוני' אז שאני אשלח את יואל לרכוש את העיתון בשביל סיקור אוהד – זה הזוי".
רובינשטיין: באישום הראשון במסגרת יחסי 'קח ותן' פעל איתמר למען אינטרסים של דוידי בענייני תכנון ובנייה
שמעוני: "נשאלתי בחקירות אם השפעתי על חברי הוועדה לתכנון ובנייה להצביע נגד עמדת הגורמים המקצועיים. אני לא חבר בוועדה ומעולם לא התקשרתי וביקשתי מחבר ועדה להצביע כך או אחרת".
רובינשטיין: נאמר שדוידי פנה אליך ולסופר כדי שאלו יקדמו את ענייני דוידי בנושא החתימה על ההיתר של פרויקט סילו.
שמעוני: "דוידי לא פנה ולא שאל ולא כלום".
שופטת: הטענה שבשום שלב לא הייתה לך מעורבות על מועד החתימה על ההיתר של הפרויקט.
שמעוני: "אמרו לי בחקירה ששוחחתי איתו ואני לא זוכר שדיברתי איתו. גם היום אני לא זוכר. דוידי לא דיבר איתי ולא אמר לי מה קורה או שאטפל בזה ואני מוכרח לומר שאם היה עושה את זה הייתי מבין אותו. היזם אם לא מקבל היתר באותו היום, היה מפסיד הרבה כסף וגם העירייה מפסידה. אני לא זוכר שיחה איתו בעניין הזה".
רובינשטיין: נטען בכתב האישום שלחצת על גורמי ההנדסה לחתום על היתר בניה עבור דוידי. היתר שנחתם סמוך לחצות הלילה
שמעוני: "לא הפעלתי לחץ לא על המהנדס, לא על חיים סופר, שום דבר. הבחנתי בסיטואציה והייתי ער אליה אבל לא התערבתי. ידעתי שיש בעיה. באותו היום הייתה תסיסה בעניין הזה, אבל לומר שהתערבתי או הנחתי לקרוא למהנדס העיר או לאדריכל זה לא. לא ביקשתי ולא דיברתי עם אף אחד".
רובינשטיין: ידעת שביקשו מהמהנדס לבוא?
שמעוני: "אני לא זוכר דבר כזה. אני רוצה לומר שמבחינתי, בגישה שלי ובתפיסה שלי, שחרור חסמים זה לא משהו חריג. אם היו עוד 20 כאלה אז צריך לעשות אותם. החוקרת הצליחה לבלבל אותי שאמרה שתוך יומיים התקבל היתר וזה לא נכון. אני אמרתי שאני לא חבר בוועדה. הייתי אפילו עושה משהו בשביל זה גם היום, כי זה נקרא לשחרר חסמים".
רובינשטיין: אם זה שחרור חסמים אז למה לא אמרת להם?
שמעוני: "לא באה אליי פניה, לא אמרו לי מהנדס העיר מתעכב. אם היו פונים אז הייתי עושה, אבל זאת לא הייתה הסיטואציה. על הפרק יש גם הגדלת הכנסות לעירייה. זה היה מכניס מיליונים".
רובינשטיין: נאמר בכתב האישום בנוגע לבניין פאר שאיתמר פעל באמצעות סופר והפעילו לחץ על גורמים בעירייה למרות החסם המשפטי
שמעוני: "אילנה מרכוס טיפלה בעניין ואם הייתי צריך ללחוץ מישהו, זה אותה וגם ממנה הייתי מקבל תשובות ברורות. גם אם הייתי נכנס בזה, לא הייתי מוצא פסול. אבל לא פניתי ולא דיברתי איתה. יכול להיות שדיברתי עם איתן צוריאל ואמרתי לו שימצא פתרון. יכול להיות. אבל לא דרשתי ולא צעקתי ולא לחצתי".
רובינשטיין: באיזה סיטואציה אמרת לו למצוא פתרון?
שמעוני: "אולי בשיחת טלפון. זה גם מסתדר לי שביקשתי כי זה עניין משפטי".
רובינשטיין: אתם וחיים סופר לחצתם יחד על צוריאל?
שמעוני: "בשום אופן".
רובינשטיין: מה קרה עם החזר ההלוואות?
שמעוני: "החזרתי מה שיכולתי. לעופר החזרתי 50 אלף שקל. לדני עמנואל החזרתי 50 אלף שקל. אני לא יכול להחזיר עכשיו, אני לא עובד ואין לי את הכסף להחזיר. עוד מעט תיפתח לי קרן השתלמות ונוכל להחזיר. עד לאחרונה קיבלתי 70% שכר. אבל אני בלי משכורת עכשיו. אף אחד לא יכול לקבל אותי, אני באמצע משפט ועד שתתפזר העננה הזאת אדע מה אני עושה. גם למכור את הבית אני לא יכול. הבית חלוט. אפילו לצאת לחו"ל אני צריך מאה אלף שקל, מה אני אברח? זה המצב שאני נמצא בו וזה לא פשוט. לכן החזרתי מה שאני יכול ואני אחזיר הכל עד השקל האחרון. זה לא שבאתי בוקר אחד והבאתי מיליון שקל. זה היה תהליך ארוך".
מוצג תמלול שיחה שהוקלטה על ידי המשטרה בין שמעוני לבין פונטה בנושא הסכמי השתיקה והתשלום עליהן
שמעוני: "דיברתי על עניין החשש מהפגיעה בשם שלי ועלה פה העניין שצריך ללוות את הכסף ואיך צריך לעשות את זה".
מוצג תמליל שיחה נוסף ורובינשטיין מבקש ממנו להסביר את הרקע לשיחה.
שמעוני: הסברתי את החשיבות שהדברים יהיו מסודרים עם הסכמי הלוואה. הדיסקרטיות הייתה מאוד חשובה לי. משה לא היה צריך טופס הלוואה ממשפחה. גם בבחירות בוצעו הלוואות והחזרנו אותם עם ריבית כחוק. כשאמרתי לו להחתים אותם על נייר, אז התכוונתי שהוא יעשה את זה כמו שצריך".