רק באשקלון כל העשייה והברכות ניתנות לראש העיר, תשבחות לעובדי העירייה המסורים אסורות בתכלית, דיקטטורה במיטבה.
כעורך עיתון נחשף אני לסיפורים טובים וקשים, כאלה שבהם מתגלים עובדי העירייה כשליחי מצווה, נכון שזו עבודתם כל אחד על לפי תחום אחריותו, אך פעמים רבות אני נתקל בעשיית ייתר, במאמץ אמתי לקדם פעילות או עשייה למען תושבי העיר מעבר לרגיל. פעמים אחדות אני נחשף בעניינו של אחר, ופעמים בעניינים שלי. שירות ראוי ואכפתי שלפעמים ראוי להכרת תודה.
כמי שיכול לכתוב ולפרסם תודות בשמו ובשם אחרים מעל דפי המקומון, נדרש אני את הסכמת דוברות עיריית אשקלון, זו שלא עונה לאף אחד שלא מתיישר עם רצונם להראות את ראש העיר כשמש העמים, ולא כליקוי חמה.
הכרת טובה היא תכונה יפה, אבל רק בדיקטטורות מודים למנהיג – במיוחד כאשר הוא לא ראוי לכך. אכן, פעולות עיריית אשקלון מעוררות שמחה ומפיחים תקווה ( לרוב אצל המקורבים, פחות אצל התושבים) לנוכח העשייה בעיר, אם זה בגן שעשועים שנבנה, או במפתח שמצאו בפח האשפה והחזירו אותו לבעלים המאושר. ועל הכל מבקש ראש העיר לקבל תודה והכרה.
עשיית עיריית אשקלון אינה עשייתו של תומר גלאם- ראש העיר, אלא של מערכת שלמה של אנשים אשר מסייעת בעניינים שראש העיר כלל לא מודע אליהם. וגם אם יהיה מודע, כלל לא יבין. כך היה ברצוני להחמיא לעו"ס ברווחה שמטפלת בצעירים בקהילת הלהט"ב, או לעובדי מחלקת ארנונה לעסקים, שרק תשבחות על שירות נפלא מגיעות להם. אך הרצון לפרגן נתקל מהר מאוד בפחד, פחד ממשי מהפרסונות שמעל, שחס וחלילה ראש העיר ועוזריו לא יקפצו עליהם עם הזמנה לשימוע.
התנהלות עיריית אשקלון והדוברות שמונעת כל אפשרות לפרגן, אינה דמוקרטית, אלא התנהלות נרקיסיסטית אשר גובלת במאפיינים דיקטטורים.
ולמרות מסך העשן בדמות הוקרה לעובד במחלקת שירות לתושב, התברר (למי שלא ידע עדיין) שכל המבנים המובנים מאליהם בדמוקרטיה מתפקדת – מועצה, מנהלי אגף ועובדי העירייה ,לא קיימים כאן עוד. שנים של הרס תדמית עובד העירייה, התנכלות ושחיתות שלטונית, שמרכזת את כל הכוח בידיו של אדם אחד, ראש העיר. הביאו לפירוק מוחלט של הבסיס שאמור לאפשר לעיר תפקוד נורמלי והכרת הטוב לשאר אורגני הרשות.
על עשייה של עובדים מסורים, שכלל לא קשורים לתפקודו של ראש העיר הנוכחי או אחר, מתייצב ראש העיר שלרוב האחראי הישיר לחורבן העיר, ולא חדל להלל ולשבח את עצמו ואת הישגיו במסווה של שבח והלל לפועלו.
בערים מתוקנות מנהיגים, ראש העיר מודה לעובדי העירייה לא רק באגרת כללית לאגף ספציפי שנראה כאילו "העתק הדבק". אלא פעמים רבות מפורסמות תודות לאגף בתקשורת המקומית, ופעמים מפורסמות תשבחות לעובדים ספציפיים בתקשורת המקומית. כאלה שתושבי העיר נתקלים בהם יום יום, ולא בראש העיר שאין אפשרות לקיים עמו פגישה מזה חודשים( אלא אם הייתי מקורב) התודות חשובות לעובדים יותר מראש העיר שבדרך כלל הוא זמני יותר מעובדי הרשות.
בכל שבוע שולחת דוברות עיריית אשקלון קומוניקטים/אייטם בעניין העיר, תיקון, בעניין ראש העיר. כל עשייה של גוף כזה או אחר שבו נראה ראש העיר אפילו לועס בורקס, הופך לאייטם מוביל בעשייתו של ראש העיר. מחלקה שלמה של עובדי דוברות עסוקה להוציא אייטמים מכל פירור חסר ענין והכל בכדי לקדם רק את ראש העיר. מה הבעיה עם פרגון לפלונית ואלמוני מעיריית אשקלון? מה רע בפרגון למנהל אגף כזה או אחר? זה ככל הנראה הפחד, או הנרקיסיזם, שמונעים מראש העיר לפרגן לאחרים. חס וחלילה שהקרדיט לא יהיה לו, איך יבחרו בו בשנית, הפחד מביא גם את ראש העיר להרחיק אנשי עשייה בעירייה מפחד שיעפילו עליו. כך זו התנהגותו אל מול סגנית ראש העיר מיריי, שבמשך תקופה שומר את עשייתה הברוכה עמוק בארון, מידי פעם נותן לה לראות את אור השמש באייטם בודד, אך לא יותר.
מעל דף זה, אני רוצה להביע תודה לעובדי העירייה, אתם/ן יודעים/ת מי, על עשייה ברוכה, על תפקוד ראוי וקבלת פנים מאירת עיניים ועל טיפול מהיר ואכפתי.