אנחנו נפגשים עם גבאי בשעת בוקר והוא מקבל את פנינו בחיוך גדול. הדבר הראשון שעולה לראש כשפוגשים בו אלו ממדי גופו הגדול, יחד עם החיוך שובה הלב שלו. אחרי הכל אולי אלו הניגודים שבין עבודתו הקודמת כקצין בשרות בתי הסוהר, כזה שאחראי למשמעת ולאסירים המרצים עונשי מאסר, לבין תפקידו היום כמחנך כיתה בחטיבת ביניים. סביר להניח שהגוף הגדול והחזק שלו בהחלט סייעו לו לבצע את משימתו כמו שצריך, בתפקידו הקודם. עכשיו, מה שמנחה אותו זה החיוך, אותו חיוך כובש שעוזר לו להתקרב לתלמידי כיתה ח' בחטיבת הביניים של בית הספר מקיף אמי"ת ב' באשקלון, אותם הוא מחנך זו השנה השנייה.
נכון, מורים רבים הגיעו למקצוע ההוראה לאחר הסבה מקצועית, ניתן למצוא במערכת החינוך אנשי היי-טק לשעבר, מהנדסים, אנשי מערכת הביטחון, בעלי מקצועות חופשיים ועוד. אבל נדמה שניגוד כמו קצין ביחידת נחשון, שלאחר שירותו החל להיות מחנך, קשה למצוא. "החיבור הזה לאו דווקא זר לי", מספר גבאי, "ההדרכה זה לא משהו שאני לא מכיר, כקצין וכמפקד אתה עושה את זה כל הזמן".
הוא בן 42 ומתגורר עם אשתו ושני ילדיו באשקלון. במשך 12 שנה שירת בשירות בתי הסוהר, בתשע השנים האחרונות כקצין, מתוכן 4 שנים בבתי סוהר, 3 שנים בכלא סהרונים, ועוד שנה נוספת בכלא אוהלי קידר בבאר שבע. הוא השתחרר בדרגת כלאי (מקביל לדרגת סרן בצה"ל). בשגרה היה מלווה אסירים לבתי סוהר ולבתי משפט, בעתות חרום הפרות סדר בתוך בתי סוהר, היו בין השאר בתחום אחריותו. "אם יש התפרעות של אגפים שלמים או של תאים זה התפקיד שלנו, בנוסף אחראית היחידה על ליוויים של אסירים שמוחזרים לרצועת עזה ולגדה, תלוי לאן הם חוזרים".
קרה לך שבמהלך השירות נקראת לטפל באירועים חריגים?
"בוודאי. הייתי בהתפרעויות בכלא מגידו פעם אחת, בכלא עופר פעמיים, בכלא שקמה פעמיים ובכלא קציעות פעמיים. אתה מגיע מתודרך ומתורגל ואתה עושה מה שאתה צריך – פשוט להחזיר את הסדר".
אין לך מחשבות מפחידות ברגעים האלו?
"ברור שיש לך מחשבות, אבל אתה עושה את העבודה, כמו בצה"ל, מאמנים אותך להסתער מול כדורים שורקים, זה הגיוני?"
בשנת 2009 נפצע גבאי בעמוד השדרה הצווארי. לאחר שבוע אימון, הוא החל לחוש כאבים ובבדיקות שערך התברר כי יש פגיעה בעמוד שדרה, לאחר חודש וחצי של מנוחה, חזר גבאי לשרות. "לא התייחסתי לזה פשוט ממשיכים הלאה". ארבע שנים לאחר מכן בשנת 2013 במהלך תקיפה בכלא סהרונים שבנגב, שם מוחזקים מסתננים בלתי חוקיים, אירעה לו תקרית לא נעימה שהגבילה אותו לתקופה ארוכה, אסיר הפך שולחן וכשגבאי השתלט עליו הגיעו עשרות מחבריו לסייע לו וגבאי נפגע והושבת לתקופה ארוכה, גם אותו אסיר לא יצא נקי מהתקרית :"זה כמו להיכנס בקיר עם אוטו, מרגישים את הפציעות אחרי כמה שבועות", עד היום מטפל גבאי בעצמו באמצעות פיזיותרפיה.
במהלך השירות גבאי לא רק התעסק באלימות ובהפרות סדר, מדובר באיש משכיל בעל שני תארים אותם עשה במהלך השרות, תואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן בקרימינולוגיה ותואר שני מאוניברסיטת בן גוריו במקרא שם אולי נזרע הזרע להמשך ולעיסוקו של גבאי היום כאמור מחנך כיתה ח' בבית הספר "אמית מקיף ב' באשקלון. "חבר מורה משך אותי לתואר ושם נחשפתי לעולמם של המורים", הוא מספר.
מה מצא חן בעיניך?
"כפי שסיפרתי, התחום של ההדרכה הוא לא זר לי כי כקצין ומפקד אתה מדריך באופן שוטף. ההתעסקות עם אוכלוסיות שצריכות עזרה, עם נוער עברייני כפי שעשיתי בעבר, יחד עם החיבור למה שאתה מכיר לעולם הפלילי. ברור שזה שונה מהילדים שלי היום בכיתה, אבל גם התלמידים שלי הם נערים, ואני מאוד אוהב להעביר את הידע שלי לנערים ולעזור להם".
במהלך כל השיחה שלנו אתה מגדיר אותם הילדים שלי
"ברור. אני מתייחס אליהם כמו לילדים שלי. הם מקבלים את אותו יחס כמו הבן שלי- בנו הגדול בן 14, והקטן יחגוג 3 בקרוב – והם גם מעריכים את זה. הם יודעים שאני רוצה שיצליחו ואני עושה למענם. אני עובד איתם מכיתה ז' על העתיד. כשהגעתי אליהם הם היו בהלם, בהתחלה דיברתי איתם על בגרויות, הם לא הבינו מה אני רוצה מהם, הם בכיתה ז' !, עניתי להם שלעבור בגרות זה לא ביום אחד. הם צריכים להתחיל את הדרך שלהם לשם כבר היום, להציב מטרה ולהתחיל לעבוד בעבורה. הם מבחינתי כבר בדרך לשם, מכיתה ז' ".
הוא הגיע למקיף אמי"ת ב' לפני כשנה וחצי, שנה לפני זה הוא החל לעבוד בהוראה, בתחילה בפרויקט של קדימה מדע, באורט ישראל ובמקיף ד' . "לימדנו שם דרך טאבלטים ולא אהבתי את זה".
מדוע?
"הטאבלטים הפכו להיות גורם מפריע, יותר ממסייע, אם ההתעסקות במשמעת היא מעיקה, זה רק מגביר את זה".
בהמשך לימד שנה במסגרת תכנית הי"לה, נוער נושר שנשר ממסגרות, "יש ילדים שהגיעו בליווי שוטר שזו חלופת מעצר, נוער עברייני, בדיקות שתן למצוא סמים ביום ראשון, חלק מהם שלב לפני הכלא, וחלק מהם לא מתחבר לבית ספר".
התלמידים רואים אותו בבית הספר, מברכים אותו לשלום והוא מחייך בחזרה, נראה שהם מעריכים ומחוברים אליו, אבל יחד עם זאת הוא מספר שם גם יודעים לכבד אותו ולשמור על הגבולות ."ברור שכשאני נכנס לכיתה פעם ראשונה, יש סוג של כבוד בגלל איך שאני נראה", הוא עונה בחיוך לשאלה שלנו שמופנית אליו בנושא. אז מה מניע בוגר של יחידת נחשון להפוך ולהיות מחנך של ילדים בכיתה ז' עם כל הכרוך בכך?, אבל לאחר כחצי שעה של שיחה אתו מבינים שהוא בהחלט רגיש ואוהב את אותם ילדים או יותר נכון נערים וזו הסיבה לכך שהוא שם. למען האמת חייבים לומר שמחמם את הלב לראות כאלו אנשים במערכת החינוך, אין ספק שמקיף אמי"ת ב' הרוויחו מחנך איכותי במיוחד. "בטח שלא הגעתי בגלל המשכורת להוראה" הוא מספר בחיוך.
ניתן לומר שהוא הגיע לבית הספר כמעט במקרה. מי שדאגה לכך שהוא מלמד שם היום, היא מנהלת חטיבת הביניים אליס מור, כאשר מי שמנהל את בית ספר הוא יניב עקיבא, איתו הוא נמצא ביחסים מצוינים, ומקבל את כל הסיוע לו הוא זקוק "אליס מסתפרת אצל אחי ובמהלך השיחה איתו הגיעה אליס אליי וביקשה שיביא אותי לבית הספר, ואכן הוא חיבר בינינו".
כאמור כיום גבאי מחנך כיתה, מלמד מקצועות קודש וגם אפילו מלמד את תחום הסייבר, "בהכשרתי אני גם טכנאי מחשבים ומנהל רשתות", הוא מפתיע. כן כבר אמרנו , מדובר בבחור משכיל. "כשנכנסתי לכיתה בפעם הראשונה, יש לתלמידים את הרתיעה הראשונית, כי אני בחור גדול, אבל בהמשך כמו כל תלמיד הם מנסים אותך, מבינים שאני באתי מאותו רקע של רבים מהם, גדלתי בעתיקות. השיח הופך להיות מכבד יותר. הם יודעים שאין פה מקום לעשות 'פוזות' כי זה לא עובד עלי, ראיתי כבר הכל".
אתה מספר להם סיפורים מהתפקיד הקודם שלך?
"לפעמים, לא תמיד".
למה בעצם אתה מלמד?
"אני מאוד אוהב ללמד, אני משקיע המון בנושא של ערכים. דרך ארץ קדמה לתורה, זה הרבה יותר חשוב מציונים והתלמידים יודעים את זה אני מדריך שלהם מנחה אותם ממה צריף להימנע. יש לי המון שיחות אישיות, יש גם משפחות קשות יום מרובות ילדים, ואני עוזר להם המון, זו תחושת סיפוק".
לסיום, שאלה מתבקשת – עשית מעבר מאוד חד, איך קיבלו אותך בבית הספר?
"הכניסה הייתה קלה כי יש כאן סגל שהוא יותר ממדהים, אחרי שנה הרגשתי כאילו אני 20 שנה כאן ממש כמו משפחה הסגל כאן. אליס ויניב המנהל הם כמו משפחה, וזה מאוד חשוב , אפילו עם המנקה אנחנו בקשרים טובים, כאן כולם יחד".