כשפאני ביסמוט-זרביב עלתה לארץ לפני 20 שנה לבדה מצרפת, היא לא דמיינה לעצמה שתוך כמה שנים תפתח סטודיו מצליח ומשמעותי בחיי כ"כ הרבה ילדים, ילדות, נערים ונערות באשקלון ותשים את אשקלון על המפה בגאווה * סיפורה מעורר ההשראה של אשה מצליחה
כבר שנים שהיא סוחפת אחריה מאות ילדים באהבה והשקעה גדולה, תוך שימת דגש על מתן ערכים וחיזוק קשרי החברות בין הקבוצות השונות. מלבד חוגי הסטודיו השוטפים פאני ביסמוט –זרביב מקפידה על קיום ערבי גיבוש, סדנאות רבות ומגוונות עם מדריכים מן השורה הראשונה בארץ : מור חממי (נועה קירל), בני אברהם (סטטיק ובן אל) רפאל בנימין (מרגי) ואף בעיתות מצוקה ביטחונית מציעה אופציה להיפגש בסטודיו לשחרור והפגת מתחים כאשר הסטודיו ללא ספק משמש כמשפחה שנייה. מידי שנה רקדני הסטודיו לוקחים חלק בהופעות רבות והפקות פרטיות בעיר אשקלון ומחוצה לה, משתתפים בתחרויות ארציות, פרסומות ותפקידי רקדנים אורחים בטלוויזיה.
השנה נבחרו הלהקות על ידי קלוד דדיה, איש טלוויזיה וכוריאוגרף מוכר, להשתתף בפרויקט ארצי לכבוד יום השואה הבין לאומי.
בשלושת החודשים האחרונים, נבחרות הסטודיו השתתפו ב-3 תחרויות ארציות וזכו במקומות ראשונים, שלישי, ובגראנד פרי ( פרס כבוד מעל מקום הראשון).
קיימת תכנית שנתית לתחרויות בארץ והן כבר מתכוננות לתחרות הארצית הבאה ב-11.3.
אז מה כל כך מיוחד ומעניין בריקודים של הסטודיו הזה? הריקודים תמיד מבוססים על נושאים משמעותיים, עם מסר ורצון לזעזע על מנת לשים את בעיות החברה על המפה.
בתחרויות האחרונות, הסטודיו הציג ריקודים בנושא השיימינג והחרם החברתי.
נבחרת הצעירות בגילאי 8-11 רקדה את "מילים פוגעות", ריקוד המספר סיפורה של ילדה שעוברת חרם בגלל היותה גבוהה. בסוף הריקוד הילדה שלא מוצאת נחמה, גוזרת את שיערה על הבמה.
הריקוד השני, לקבוצת הנוער שאף הוא זכה בפרס, עסק באלימות כלפי נשים ועוצמה נשית כשהמסר הוא: "השתיקה הורגת". כל ריקוד מטרתו להעביר מסר חברתי ובו סיפור שלם.
פאני מאמינה שילדי הסטודיו הם הרבה מעבר לתלמידים. הם יוצרי התרבות של מחר. לכן היא שואפת למקצועיות, לדיוק מירבי, למצוינות ולחופש הביטוי דרך המחול. מטרתה היא השפעה חברתית דרך המחול תוך מתן חותם על הבמות.
כיום, מונה הסטודיו כ- 250 רקדנים ב-2 סניפים בעיר. פאני בעלת תואר ראשון בתקשורת, תעודות הדרכה במחול וסטודנטית להוראת מחול בסמינר הקיבוצים.
פאני נשואה לרונן זרביב, יליד העיר ואמא לארבעה ילדים. היא דוגלת בשילוב של חיי קריירה וחיי משפחה תוך כדי טיולים בטבע בארצנו היפה, משימה לא פשוטה אך אפשרית בעומס היומיומי שלה. ותיקות הסטודיו שכיום חלקן בשנות ה20 לחייהן מספרות ממרום ניסיונן כי להיות חלק מהסטודיו ללא ספק שיפר את מקצועיותן בתחום הריקוד אך תרם רבות לעיצוב דמותן ומי שהן כיום. הן אף מקפידות על שמירת קשר עם בנות הסטודיו ופאני – כי משפחה תמיד תישאר משפחה. נאחל לפאני עוד שנים רבות וטובות של עשייה פורייה ומשמעותית
ולצוות הרקדנים המקסימים – לנחול ניצחונות מתוקים ,לקטוף עוד המון מדליות וגביעים ולהמשיך לעשות אותנו אשקלונים גאים!