המצוק שעליו נמצא בית המלון 'הרלינגטון' הוא בסכנת קריסה. זה לא סוד. נדרשה פעולה מידית להצלת המצוק, הן כדי לשמר את רצועת החוף של אשקלון והן בשביל לשמור על ביטחונם של תושבי העיר. טובי המוחות והמומחים מהארץ נתרמו לפרויקט הנ"ל והפתרון שהוצע יצא אל הפועל. שוחחנו עם המתנגדים והתומכים לפרויקט שהציגו את טענותיהם – אך מה שקובע הן התוצאות בשטח. יצאנו לבדוק ולדווח
בחודש יולי 2019 דווח כי "בשבעות הקרובים תחל תנועת משאיות ערה מדימונה לאשקלון שתשנע כמויות חול אדירות לחוף הים של אשקלון". המטרה: מניעת התמוטטות המצוק ואולי גם יצירת חוף מוכרז חדש באשקלון. עיריית אשקלון, יחד עם החברה הממשלתית להגנה על המצוקים, יצאה לפרויקט שעדיין לא נראה כמוהו בארץ. מדובר במיזם יומרני שמטרתו להגן על המצוק העלול לקרוס. במרכז הרעיון שבוצע כבר בכמה וכמה אתרים ברחבי העולם, עומדת הבאתם של 400,000 טונות של חול ממחצבה ליד דימונה\ערד ושפיכתם לתוך הים ב-100 מטרים הסמוכים למצוק. בתוך מספר חודשים, מעריכים ראשי הפרויקט, צפויה להיווצר יבשה חדשה והים יתרחק מהמצוק במאה מטרים, דבר שיסייע לבלימת הסכנה להתמוטטות המצוק. שבועיים מאז ההצהרה, החלו להגיע לעיר משאיות עמוסות חול. הן פרקו את החול במתחם שהוקם מצפון למלון 'הרלינגטון' ובקצב ההתקדמות הועבר החול למסוע שהוביל אותו אל החוף עצמו. החול פוזר במים בקרבת החוף וכאמור ייצור מתחם יבשה חדש.
"אחת הערים שמתקדמות בצורה הכי מהותית מבחינת ההגנה על המצוק זו העיר שלנו אשקלון. בישיבה שנערכה לאחרונה בין כל ראשי הרשויות שנושקות לקו החוף היו הרבה אמוציות וגם העלו את הדברים בצורה שהדברים עוד מתקדמים. נכון שהיו חילוקי דעות בינינו למשרדי הממשלה והחברה להגנה על מצוקים אבל בסופו של דבר כולנו התיישרנו לטובת התקדמות של הפרויקט" אמר ראש העיר, תומר גלאם, כשהציג את הפרויקט לתקשורת והוסיף: "השלב הנוכחי שאנחנו מדברים עליו הוא שלב הטלת החול. השלב השני זה השלב של שיקום שובר הגלים שניזוק בצורה מהותית ושם יש מחלוקת קטנה האם זה יהיה שיקום דרך הים או דרך החוף, אבל גם זה ייפתר ואנחנו נראה בחודשים הקרובים הלכה למעשה את השובר גלים שנפגע משוקם".
סכנת המצוק הוא אחד מהנושאים הבוערים בתחום הגנת הסביבה באשקלון. בעבר כבר הגו אנשי מקצוע פתרונות למניעת קריסת המצוק אלא שכל הפתרונות לא צלחו. בשנה האחרונה הונח שובר גלים שהתפרק וניזוק ובשנה האחרונה הונחו גאו-טיובים – מגנים על האתרים אשר בקו החוף ובקרבת המים, באמצעות הקמת מחסום העשוי משרוולי בד גאו-טכני. הגאו-טיובים משמשים להפרדה בין החול אשר נאגר בהם לבין המים המסוננים מהם החוצה.הגאו-טיוב עשוי מיריעות ארוגות (Woven) המאפשרות שימוש בתכונות המכאניות וההידראוליות של היריעות ומאפשר להתמודד עם אתגרים מורכבים בעבודות ימיות, כגון: שחיקה, עמידות מכאנית ועמידות כנגד קרינת UV. התקנת גאו-טיוב מתבצעת ע"י שאיבת מים המעורבים בחול אל תוך השרוול התפור .(Dredging)היריעה הגאו-טכנית משמשת כפילטר המפריד בין המים הזורמים דרך פתחי היריעה החוצה ואוגר בתוך הגאו-טיוב את חלקיקי הקרקע/החול.
על הפרויקט הנוסף של הנחת גאו-טיובים: "הזנת החול המאסיבית זהו פרויקט שהוא דיי חדשני בארץ. זה שונה מהזנות חול הקודמות שבוצעו, מדובר בהזנת חול מאסיבית של כמות של 400,000 טון חול על פני 700 מטר" אמרה הילה ארנרייך, היועצת המשפטית של הפרויקט מטעם החברה הממשלתית להגנה על המצוקים, ומספרת על כך שהפעם גרגירי החול יותר גדולים מאלו שהוזנו בעבר.את הפרויקט, שעלותו הסתכמהאז בכ-50 מיליון שקלים, מלווים המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית לאכיפת חופים, איגוד ערים לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים. "אנחנו מצפים שהגאו-טיוב יחד עם הזנת החול יתנו מענה טוב להגן על המצוק החופי וגם להרחיב בעצם את החופים" אומרת ארנרייך ומסבירה את העיכוב היחיד והאחרון: "אנחנו מתואמים עם עונת הטלת הצבים. אנחנו כולנו כבר ערוכים, אנחנו מחכים ל"אוקי", שהצבות תסיימנה להטיל בחוף ואז אנחנו מסתערים".
בסך הכל, בסופו של התהליך, עשויה לצוץ רצועת חוף בסדר גודל של בין 55 ל-100 מטרים. "אנחנו מאמינים שהזנת החול הנוכחית תשמור על שרידות של החוף שיהיה רחב" מסבירה ארנרייך "בגלל שהחול הוא מאוד עבה וגם בגלל שיש פה כמות משמעותית. אנחנו מקווים שהפרויקט הזה יצליח ושתהיה איזו שהיא תחזוקה מינורית".מדובר בפרויקט שעבד בהצלחה במקומות רבים בעולם כבר לפני עשרות שנים, אז זו עדיין אינה ערובה להצלחתו באשקלון ולראשונה בישראל. "כולנו תקווה שהגאו-טיוב ייתן את המענה בצורה מהותית. מה שאמור להשלים את הפרויקט זו הטלת החול" הסביר גלאם והוסיף "גם אני יש לי ספק בעניין הגאו-טיוב, כי לא מחייב שמה שמתאים לימים אחרים בעולם יכול להתאים לים התיכון. במידה וחלילה זה לא ילך אז לא יהיה מנוס מלבנות את אותם שוברים שבנו כמו שבנו בעבר".גלאם אף ציין כי לאחר השלמת הפרויקט ויצירת רצועת חוף חדשה הוא שוקל לפנות למשרד הפנים ולבקש להפוך את המקום לחוף מוכרז, שיהיה בעצם החוף המוכרז החמישי בתחום העיר אשקלון. עם תחילת העבודות נסגרה רצועת החוף למעבר ממלון 'הרלינגטון' ו-700 מטר צפונה וזאת עד להשלמתושל הפרויקט בינואר 2020. למעלה, על המצוק יוכלו עדיין תושבים ללכת ואף לנסוע באופניים בשביל המיועד לכך שעובר מתחת למסוע החול.
לאחר תחילת הפרויקט, ראש העיר, תומר גלאם אמר: "20 שנה מדברים ומתריעים על המצוק החופי באשקלון. היום אנחנו עושים. התחלנו עם הגאו-טיובים בתוך המים והיום אנחנו מתקדמים לפרויקט נוסף שנועד גם הוא למנוע את קריסתו של המצוק. אני שמח שבמדינה הפנימו את הסכנות הטמונות בכך ויזמו את ההגנה הנוספת שאנחנו מתחילים בביצועה בימים אלו. אני רוצה לפנות מכאן לתושבי אשקלון. חשוב לי להדגיש שטרם היציאה לפרויקט וידאנו שהוא יהווה כמה שפחות מטרד לתושבים שגרים בסמיכות, בנינו מסלול נסיעה למשאיות המביאות חול מהנגב, בצורה המיטבית ביותר והנחיתי שעבודות הבאת החול והעברתו במסוף מאזור הטיילת אל מרגלות המצוק יתבצעו בשעות הלילה, המשרד להגנת הסביבה ואיגוד הערים, שאני עומד בראשו, נתנו דעתם על המשאבים הטבעיים באזור ואנחנו עם אצבע על הדופק בנושא. במידה והפרויקט יוכתר כהצלחה, אין לי ספק שזו תהיה בשורה של ממש בסוגיית המצוק של אשקלון".
ואז באה התפנית: בחורף הקודם(2019), דווח כי החברה הממשלתית להגנת מצוקי החוף החליטה להפסיק את הפרויקט המרכזי להצלת המצוק בחוף באשקלון. המיזם, שכלל פריסה של יריעות מבד מיוחד עם מילוי חול – גאו-טיובים – בתוך הים כדי למתן את השפעת הגלים על החוף, הופסק. ההחלטה התקבלה אחרי ש לגאו-טיובים נגרמו נזקיםכבדים מסיבות שטרם ברורות. בחברה הממשלתית פנו למשטרה ומסרו דיווח על הנזקים בחוף.בקיץ האחרון (2018) הניח קבלן, שהועסק על ידי החברה הממשלתית, כ-50 גיאוטיובים מול החוף באשקלון סמוך לשובר הגלים הצפוני ביותר. הם הונחו מול קטע מצוק שנמצא בסכנת התמוטטות חמורה, והיו אמורים למתן את הפגיעה של אנרגיית הגלים במצוק. באשקלון, כמו בערים נוספות ובהן נתניה והרצליה, ישנה בעיה חריפה של התמוטטות המצוק, הנובעת בין השאר ממחסור בחול.בימי החורף האחרונים (2019) התברר שהגאו-טיובים באשקלון ניזוקו – דבר שהפתיע את אנשי החברה הממשלתית, כי הסופה האחרונה שפקדה את החוף לא הייתה בעוצמה שאמורה הייתה להסב נזקים משמעותיים כל כך. גורם מקצועי סבור שייתכן שפריטי פסולת ימית הם אלו שגרמו את הנזקים.
בחברה להגנת המצוקים אמרו אז שעד עתה נתנו מקדמה מצומצמת עבור ביצוע העבודות ולא הועבר הסכום המלא, בסך עשרה מיליון שקלים, משום שהפרויקט נעצר. במשרד להגנת הסביבה ציינו שהגאו-טיובים הם חלק מפעולה מידית הנדרשת להצלת המצוק. "כל הגנה אחרת, כמו הקמת שוברי גלים, דורשת תכנון ואישור במוסדות תכנון, וזהו תהליך שלוקח מספר שנים", נמסר מהמשרד. "הגאו-טיובים נותנים מענה להתמוטטות המצוק בתקופת הביניים ויגנו עליו עד לאישור של הגנות קבועות".הנחת הגאו-טיובים עוררה התנגדות חריפה של עמותת 'שומרי הים', הפועלת באשקלון וכוללת בעיקר גולשים. אחד ממייסדי העמותה, אסי דביר, הסביר: "התנגדנו לכך בגלל ההשפעה שיש לזה על הסביבה. ליד הגאו-טיובים לא מתפתח שום דבר, והם פוגעים בסביבה הימית. אנחנו רוצים להיכנס לדיאלוג עם החברה להגנת המצוק כדי לפעול במשותף. אנחנו כן חושבים שצריך להקים שוברי גלים מול החוף".הגנת החוף באשקלון כוללת גם הוספה מלאכותית של חול. הזנת חול בוצעה בשנים האחרונות בכמה חופים, אבל הפעולה נחלה הצלחה חלקית וקצרת טווח. באותו השבוע, פרסם משרד ראש הממשלה תכנית תשתית רב-שנתית, שכוללת פעולות להגנת המצוק באשקלון, שיקום שוברי גלים בחוף, הזנת חול והנחת גאו-טיובים – כל זאת בעלות כוללת של 140 מיליון שקלים. בנתניה מתוכננת פעילות מיגון הכוללת הקמה של שוברי גלים באורך של שלושה קילומטרים, שעלותה 200 מיליון שקלים.
מהחברה להגנת המצוקים, הנמצאת תחת פיקוח המשרד להגנת הסביבה, אישרו שהגיאוטיובים נקרעו ושנגרם להם נזק רב והוסיפו ש"כל הכיוונים, כולל פליליים, נבדקים. הנושא נבחן על ידי הרשויות, ועד קבלת המסקנות פעילות הנחת הגאו-טיובים הופסקה". במשרד להגנת הסביבה אישרו שהחברה הממשלתית עדכנה אותם לגבי הנזקים וכן שדיווח נמסר גם למשטרה. "המשרד ממתין כעת לתוצאות התחקיר כדי לקבל החלטות לגבי הטיפול הנכון בהגנות על המצוק".
השבוע נפגשנו עם חבר מועצת העיר אשקלון, משה אטיאס, שידוע כמתנגד חריף של הפרויקט, לראיון אודות הפעולות שנעשו למען הגנת המצוק, וזה מה שהוא ענה לשאלותינו:
האם הבעת התנגדות לפרויקט עוד בתחילתו?
בוודאי. לא רק ביולי 2019, אלא עוד בקדנציה הקודמת, כאשר רק דיברו על הפרויקט, עוד בשלבי התכנון אני הבעתי התנגדות.
מדוע?
כי הבנתי שזה פרויקט שלא יכול להיות מוצלח. אין לי הבנה מקצועית בנושאים ימיים, אבל כל בר דעת יודע שלא משנה כמה חול תשפוך לים – יבואו מים בגלים וייקחו את החול הזה. כך למשל, אם צדף אחד, ששוקל פי כמה וכמה מגרגר חול אחד נסחף, יום אחד אתה רואה אותו באשקלון, למחרת אתה רואה אותו באשדוד ואחר כך בחיפה ואז בלבנון ואז זה חוזר חלילה, אז מה זה חול לעומת זה? במיוחד אחרי שנפגשו אתי כל מני גאולוגים, אקולוגים ואנשי מקצוע נוספים שכן מבינים בתחום: אמרו שהפרויקט הזה הולך להיכשל, אז הם נתנו לי את האסמכתא שאני מתנגד לפרויקט בצדק ושאין טעם לפרויקט הזה.
אילו נקודות אדומות היו שכבר אז בישרו על כישלון הפרויקט?
הפרויקט של הגאו-טיוב.כאשר הניחו אותו לראשונה ואז הוא נקרע בסופה הראשונה שהייתה מיד לאחר מכן בחורף הראשון. הרשות להגנה על המצוקים מיד הגישה תלונה במשטרה שנעשה נזק מכוון, לטענתה. גם כאן מדובר בבדיחה. מי ייכנס באמצע החיים למקום שהוא סכנת מוות וינסה לחתוך גאו-טיוב שלא ניתן לחתוך אותו? מדובר בסיפור כיסוי עבור החברה להגנת המצוקים. הגאו-טיוב נקרע כתוצאה מעוצמת הגלים ולא בגלל "נזק מכוון" שכביכול נגרם לו.
נקודה אדומה נוספת היא שהגאו-טיוב הצפוני היום, אחרי שתוקן, הוא כבר לא יושב במקומו ואף הוא נקרע, וכיום הם עובדים על לתקן אותו. אז כל הדברים האלו הובילו אותנו למסקנה אחת ברורה: שהפרויקט הזה לא יצליח וחבל על הכסף הזה ששופכים לים. פשוט לקחת שטרות של כסף ולזרוק אותם לים. זה בדיוק מה שעשו שם. במקום לבצע שובר גלים כמו שצריך –שידוע ששובר גדלים הוא דבר ירוק ואקולוגי ששומר גם על הים, על הדגה ועל החוף. לאחר הנחת שובר הגלים – החוף חוזר להיות שמיש ואפשר להמשיך וליהנות מהמים. במקום לעשות את זה, אז הלכו על האופציה של ביצוע הפרויקט המוזר הזה שנעשה בפעם הראשונה בעולם, והחליטו לעשות את זה דווקא פה באשקלון. זה מחדל בפני עצמו. היום אתה לא יכול לשחות בים הזה. לבסוף קיבלנו 2 ק"מ של חוף באשקלון שלא ניתן לשחות בו. מי שייכנס לשם כדי לשחות יסתכן במוות ובטביעה.
העירייה לא יכלה למנוע את ביצוע הפרויקט?
זה לא משהו שקשור לעירייה. זה פרויקט של 'הרשות הממשלתית להגנה על מצוקי ישראל'. זו החלטה ממשלתית שהתקבלה ובוצעה בלי סמכות של העירייה. מה שכן, העירייה יכלה לתת את דעתה בעניין השינוע של החול. בהתחלה היו אמורים לשנע את החול הזה מטורקיה בצינורות ורק לקראת ביצוע הפרויקט החליטו לסוף שמביאים את החול ממחצבות בערד. לכן היה צריך היתר של הרשות להעניק אישור לתנועת המשאיות בתוך העיר, ופה אם העירייה הייתה רוצה, היא יכלה להתנגד ולהחליט שהיא לא מסכימה לתנועת המשאיות בלילה ואז לא היה איך להביא את החול הזה למעשה לאתר הפרויקט.
הרשות טוענת שהפרויקט בוצע בהצלחה במספר מקומות בעולם, אז מדוע לדעתך הוא נכשל כאן באשקלון?
שמעתי את זה. ראיתי גם את התגובה של הרשות באחד מהעיתונים שאמרו כי עבור קבלת היתר לשובר גלים רגיל לוקח 10 שנים והם פיזרו עוד כל מני אמירות כוזבות. האמת היא שיש כבר היתר להקמת שובר גלים באשקלון וכל מה שנותר הוא רק לבצע אותו. אם תעשה סיבוב עכשיו בים אתה תראה שהחול שהרשות שמה כבר לא קיים. המים הספיקו לסחוף את כולו. מדובר באחיזת עיניים. בתקופת הסערה המים הגיעו עד למצוק. הפרויקט הזה לא בוצע באף מקום בעולם, ואשקלון היא העיר הראשונה שבה זה מבוצע. זה ניסיוני – זאת אומרת שאם זה יצליח פה אז יבצעו את הפרויקט בעוד מקומות בעולם.
אם הסיכויים להצלחת הפרויקט היו נמוכים מלכתחילה – אז למה התעקשו בכל זאת לבצע אותו?
את זה צריך לשאול את הרשות – מה האינטרס שמאחורי הפרויקט הזה? מדוע החליטו לעשות אותו דווקא בדרך הזו? פשוט בדיחה מה שקרה שם. שים בצד את הנזק שהפרויקט גרם לים ולסביבה – זה היה ברור שהפרויקט ייכשל. גם אם תשפוך חול 100 שנים קדימה, הים תמיד יבלע אותו. אין משהו שיכול להתעלות על טבע המים. יש משהו חזק יותר מהים?.
אם נרד עכשיו לחוף, מה נראה שם?
שלא נשאר בחוף כמעט כלום. נשארו מעט גושים של חול, ממש צמוד למצוק, אבל אחרי הסופה שתבוא הסופ"ש גם זה ייעלם, וזה כלום לעומת כל החול שכבר הספיקו לשפוך. שפכו שם מאות טונות של חול!.
בשבוע הבא, בחלק השני של התחקיר, יפורסם ראיון בלעדי עם מנכ"לית החברה הממשלתית להגנה על המצוקים וגם ראיון עם אסי דביר, מארגון 'שומרי הים'.