שבוע שעבר התחלנו כאן סדרה של כתבות אודות סכנת התמוטטות המצוק לאורך החוף האשקלוני, נושא ידועה כבר שנים רבות אך הטיפול בו מתנהל בצורה בעייתית. הבעיה החמורה ביותר כי כאמור במצוק שמצפון למרינה באשקלון שמעליו נמצא מלון 'הרלינגטון' (הולידיי אין לשעבר). המחשבה שהצוק הנ"ל יתמוטט יום אחד ויחד אתו המלון, לא מנותקת מהמציאות, רעה ואימתנית ככל שתהיה.
במשרד להגנת הסביבה שמבצע מאז 2015 עבודות להגנה על המצוק בתוך הים, טוענים כי עיריית אשקלון, שבאחריותה לבצע עבודות הגנה על המצוק ביבשה, עומדת מנגד ולא עושה דבר, על אף שהיא מודעת לשחיקה המתמדת והאגרסיבית של המצוק. המצוק המדובר מצוי צפונית למרינה ומתפרש על פני 1.15 קילומטר והוא נמצא תחת שחיקה מתמדת הבאה לידי ביטוי בנסיגה של קו החוף ויחד אתו נסיגת המצוק. במשך 30 השנים האחרונות (1986-2017) קו החוף באזור זה נסוג ב-55 מטרים – 1.8 מטר לשנה בממוצע – כך עולה מדוח שכתב ד"ר רוני נהוראי עבור המשרד להגנת הסביבה. הגורמים המשפיעים על התמוטטות המצוק הם גלי הים שמכרסמים את בסיס המצוק ופעולות של בני אדם בים, בחוף ובגג המצוק. "עיקר הנסיגה היא מצפון למרינה ולשוברי הגלים. הנסיגה התרחשה בהליך הדרגתי והואצה עם בניית המרינה", נכתב בדוח. עוד צוין בדוח כי עדות נוספת לנסיגת המצוק ניתנת לזיהוי במרפסת התצפית ליד מלון הרלינגטון, שיסודותיה נחשפו כתוצאה מגריעת המצוק. רצועת החול מצפון לשובר הגלים הצפוני היא הפגיעה ביותר, ובדוח צוין כי רצועת החוף מול שובר זה נסוגה ב-25 מטרים בין השנים 2014-2016 כתוצאה משקיעת השובר.
רקע כללי
רצועת החוף של ישראל היא באורך 190 קילומטרים, וכוללת 45 קילומטר של מצוקים המצויים בגובה של יותר מ-10 מטרים בקטע שבין חדרה לאשקלון. כשליש ממקטעי המצוק כוללים שטחי בנייה עירונית, לרבות בתי מגורים ובתי מלון. במקטעים מסוימים לאורך רכס המצוקים באשקלון, בתל אביב, בהרצליה, בנתניה, בבת ים ובחדרה, קיימת סכנת התמוטטות. ב-2010 פרסם מבקר המדינה דוח המבקר בחריפות את אופן הטיפול בנושא ההגנה על המצוקים, וקבע בשורה התחתונה כי אף אחד מהגורמים האמונים על הטיפול בבעיה לא פעל באופן אקטיבי כדי להביא לשיפור המצב. בדוח צוין כי "על גבי המצוק שמצפון לחוף בר כוכבא בנוי מלון 'הרלינגטון'. על פי חוות דעת שקיבלו רשות העתיקות ועיריית אשקלון כבר במארס 2005, המצוק בקרבת המלון מהווה סכנה בטיחותית של ממש".
כתוצאה מכך התקבלה באפריל 2011 החלטת ממשלה שקבעה כי יש להכין תכנית מתאר ארצית להתמודדות עם התמוטטות המצוק במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכי האחריות לטיפול בהגנות ימיות למצוק תהיה של הממשלה, בעוד האחריות להגנות היבשתיות למצוק תהיה של הרשויות המקומיות. בסוף 2013 אף הוקמה החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, שפעלה לקדם תכנית מתאר ארצית (תמ"א 13 תיקון 9) להגנות דחופות למקטעים ברמת סיכון גבוהה ודחופה, וכן תכנית מתאר ארצית למרחב המצוק הקובעת הנחיות להכנת תכניות מפורטות להגנות על המצוק, שמכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה. לאחר הליך של תכנון והוצאת היתרים, ביצעה החברה הממשלתית ב-2015 הגנה ימית באמצעות הזנת חול בכמה מוקדים לאורך חוף אשקלון. בפברואר 2018 פנה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז ישראל דנציגר למנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן בבקשה להעניק סיוע לרשויות המקומיות במימון ההגנות היבשתיות למצוק החופי. דנציגר הדגיש בפנייתו את המצב העגום באשקלון: "עליי להתריע בקול רם כי הנזק למצוק בחופים הצפוניים באשקלון משמעותי ונראה כי ללא קידום הגנות יבשתיות באופן מיידי הסיכון לחיי אדם, לנכסים ולתשתיות מתגבר והולך", כתב דנציגר, "אבקש לקדם את הסיוע התקציבי לרשויות המקומיות לרבות אשקלון, על מנת שתפעלנה לקדם ולזרז את ביצוע ההגנות היבשתיות בתחומן, בטרם יהיה מאוחר מדי".
המצב האשקלוני
"המצב הכי גרוע והכי דחוף נמצא באשקלון, ולכן התחלנו בהגנות הימיות שם", אומרת גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות אסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה. לפי הדוח, בשנים 2015-2017 בוצעו ארבעה פרויקטים של הזנת חול באזור הרגיש, ובסך הכל הוסף במרחב החוף כ-110 אלף מ"ק חול, ובים הוספו כ-37.8 אלף מ"ק. מרבית החול שונע מהמרינה, שבכניסה אליה נצבר חול ימי, והועבר במשאיות ובספינות. "אבל הגנות ימיות אינן מספיקות וצריכות לבוא בד בבד עם הגנות יבשתיות", מוסיפה כהן, "עיריית אשקלון קיבלה תקציב לתכנון, אך עד היום לא בוצע דבר. העירייה טענה שאין לה תקציב, ולאחר לחצים שלנו, משרד הפנים אישר ב-2018 התחייבויות תקציביות לרשויות המקומיות לטובת הגנה על המצוקים. "אשקלון היא לא עירייה חלשה ולא חדלת פירעון והיא הייתה יכולה, כמו נתניה למשל, להתחיל לקדם בעצמה לפחות את התכנון. עובדה שמאז 2011 הם כן קידמו את שדרוג והקמת הטיילת על המצוק, ואפילו שיווקו קרקעות מעל המצוק, אבל לא עשו דבר כדי להגן על המצוק עצמו. לא ראש העיר הנוכחי ולא קודמיו. לראש העירייה יש אחריות. טענה אחרת של העירייה הייתה שהם לא יכולים לתכנן כי אין תכנית שמכוחה היא יכולה להוציא היתרי בנייה, אז גם את הבעיה הזאת פתרנו מזמן".
בדיון שהתקיים בחודש יולי 2018, בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אמרה ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יעל כהן פארן (התנועה), "הייתי באשקלון בפברואר, וזה היה פשוט מזעזע, אין מה לומר. הגעתי שבוע-שבועיים אחרי סערה גדולה מאוד ולפי מה שאמרו לי פעילים בשטח, אותה מרפסת יפה עם נוף מהמם, בדיוק שבוע לפני זה נסגרה כי כבר מסוכן לעמוד עליה. "וזה פשוט מדהים. מיליונים ששפכה שם העירייה על שבילי אופניים וטיילת במצוק – כבר אי אפשר יהיה להגיע אליהם. אי אפשר לטייל שם. הם סגורים כי זה פשוט מסוכן. הירידה של המצוק היא ברמה של מטרים בשנה, לא של עשרות סנטימטרים, והמלון הוא 17 מטרים מהמצוק. אני תוהה מה יהיה עם המלון הזה עוד כמה שנים, לא בעוד 20 שנה. אני יודעת שיש בקנה כמה מרינות על השולחן במוסדות התכנון, ואם אלה ההשלכות של המרינות אז התוצאות כבר כאן". ח"כ יעל גרמן, לשעבר ראש עיריית הרצליה, אמרה בדיון כי "הקמת המרינה הייתה שגיאה. המטלה של שמירת החופים והמצוקים, ואין הבדל ביניהם, צריכה להיות מוטלת על הממשלה. מה שקורה הוא שיש לנו כמה ערי חוף שהן נושאות בכל העול של כל מדינת ישראל שמגיעה אליהן".
מהנדסת עיריית אשקלון ויקטוריה ברנגל אמרה בדיון: "אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר יבשתית לא רק בגלל שאין לנו כסף, אלא בגלל שאנחנו חייבים קודם לקבל את הפתרון הימי ואז להתחבר אליו. בינתיים יש קריסה. את אותה נקודת תצפית אנחנו כבר לא יכולים להציל". יו"ר הוועדה יואב קיש אמר: "יש לי רעיון מהפכני – בואו נגרע את כל החופים מהרשויות המקומיות ונבנה רשות אחת שתהיה של המדינה והיא תנהל את זה. האסונות מגיעים בפרצוף – לא הקימו את רשות הכיבוי עד שלצערנו ספגנו את האסון בצפון עם השריפה הקשה. מה שנשאר לי זה להדליק עוד נורה אדומה גדולה ולהגיד, 'בואו לא נחכה חס וחלילה שיהיה אסון קשה במצוקים ואז הכספים יגיעו'".
מעיריית אשקלון נמסר אז (פברואר 2019) בתגובה כי "התקציב המדובר שהועבר ממשרד הפנים, על סך כ-10 מיליון שקל, נועד לתכנון בלבד ולא לביצוע ההגנה היבשתית, שאומדנה לא ידוע בשלב זה. נדגיש כי אותו תקציב הועבר בסוף 2018 אף שהחלטת הממשלה שהורתה על העברתו התקבלה כבר ב-2011. כמו כן, ובניגוד למה שנטען על ידי החברה להגנת הסביבה, עיריית אשקלון כן פועלת לקידום ההגנה היבשתית והוציאה קול קורא לתכנון הנושא. נדגיש גם כי יעילותה של ההגנה הימית מוטלת בספק וטרם הוכחה. יתרה מכך, במזג האוויר הסוער הקיצוני שהתרחש בעיר בשבוע שעבר חלקים מהמצוק נסחפו. עיריית אשקלון מתריעה מזה 20 שנה על התמוטטות הצפויה של המצוק החופי ותמשיך לעמוד מקרוב אחר המצב על מנת לוודא שהנושא לא יירד מסדר היום של הגורמים הרלוונטיים בממשלה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "בימים אלה (פברואר 2019), כמו בשנים האחרונות, מתרחשות התמוטטויות של המצוק החופי סביב חופי הים התיכון ובחופי אשקלון בכלל ובחופיו הצפוניים בפרט, קרוב מאוד לטיילת ולמלון 'הרלינגטון'. המשרד להגנת הסביבה, באמצעות החברה הממשלתית להגנת מצוקי חופי הים התיכון, מבצעים בימים אלה הגנה ימית מול חופי אשקלון הצפוניים ובחודשים הקרובים גם תחל הזנת חול להרחבת החוף כמהלך משלים בהגנה הימית.
"עם זאת, ברור כי ללא הגנה משלימה יבשתית – שנקבע כי תיעשה על ידי הרשויות המקומיות – מצוק זה ימשיך להיות בסיכון ולהוות סכנה לשימושים מעליו ולמתרחצים בחוף. "עד כה עיריית אשקלון לא קידמה את ההגנות היבשתיות בטענה כי הממשלה לא תקצבה אותה בנושא ואין להם תקציב פנימי. לאחרונה משרד הפנים אכן תקצב את כל הרשויות המקומיות לאורך החופים בתקציב התחלתי, והבטיח להמשיך בהתאם להתקדמות. כלומר, החסם הזה הוסר. ולכן מצופה כי עיריית אשקלון, שהמצוק החופי הנמצא בשטחה הוא בסיכון גבוה מאוד, תקדם את התכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות. החשש של המשרד להגנת הסביבה הוא שאי קידום ההגנות היבשתיות על ידי עיריית אשקלון יוביל בסופו של דבר להמשך התמוטטות המצוק, למרות השקעות של עשרות מיליוני שקלים על ידי הממשלה בהגנות הימיות, כפי שנקבע".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "לאור הסכנה המידית בפגיעה בחיי אדם ורכוש, וכן כי האחריות כיום מוטלת בראש ובראשונה על הרשויות המקומיות, בהנחיית שר הפנים הוקצה תקציב כולל בסך 60 מיליון שקל לטובת קידום תכניות מפורטות מאושרות וכן לטובת הסדרת פעולות ממשיות לחיזוק המצוק. משרד הפנים ימשיך לפעול אל מול משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר על מנת להביא לפתרון לאומי מקיף לטיפול בסכנת התמוטטות המצוק החופי מתוך הנחה כי עלות הקמת מערכת ההגנות היבשתיות דורשת תקציב של מאות מיליוני שקלים וכן מומחיות ייחודית".
באופן כללי, החופים הארציים עומדים לרשותם של כלל אזרחי ישראל, לכן המימון כאן צריך לבוא לא רק מצד העיריות והמועצות שבתחומן נמצאים החופים, שלהם משלמים התושבים דמי ארנונה. הים הוא של כולנו, כולנו צריכים אותו וכולנו משתמשים בו. במשרד הפנים מסרו בהקשר זה כי "החלטת הממשלה, בדבר חיזוק המצוקים, למעשה מבקשת להשית את עלות הטיפול על רשויות החוף בלבד, אשר נדרשות ופועלות לאספקת שירותי רחצה ושמירה על חופים לכלל תושבי ישראל. לאור זאת, משרד הפנים שב והדגיש בפני משרדי הממשלה הרלוונטיים כי נכון וראוי לגבש מתווה באופן שאינו מטיל את כלל הנטל על תושבי רשויות אלו אשר נושאים בעול אחזקת החופים
השבוע נפגשנו עם אסי דביר, ממקימי ארגון 'שומרי הים', גולש וחובב ים, ומנהל דף התמיכה בפייסבוק של העמותה:
כך פותח אסי את השיחה: "בשנה האחרונות לא הפסיקו לשים פלסטרים בחוף, מקבר השייח עד גוטה. ביצעו עבודה של הטלת חול והנחת גיאוטיובים. הגיאוטיוב החולי שהוצב בשנת 2006 התפרק לאחר שתי סערות. זה לא היה הפתרון אז ועד היום אני מוציא חתיכות גומי מהמים. ראינו שמתבצעות עבודות בחוף ואף אחד לא טרח להסביר לנו התושבים שום דבר, אז לאור ההתגנבות לחוף שלנו – התחלנו לשאול שאלות. רק אז גילינו שהולכים לעשות פה את פרויקט הגיאוטיוב וזה מה שגמר אותנו".
מדוע אתה מתנגד לגיאוטיובים?
אנחנו בעד ירוק. אנחנו בעד טבע. להביא לפה גומייה ולזרוק אותה למים, לטווח זמן לא ידוע, זה כבר לא ירוק. לא ניתן לשחות על הגומי הזה. הרעיון של הגיאוטיוב הוא שמדובר בסוללות גומי ששקועות במים ומה שקורה זה שבתוך שתי שכבות הגומי נוצרת צורת (V) וזה מרטש את הגל מלמטה. הם (הגיאוטיובים) הונחו כדי להקל על עבודות הטלת החול. אבל שוב, כל הקטע שאפילו עצות לא יכולות לגדול עליו. בלתי אפשרי לגשת לגיאטויוב הזה בכלל ודגים לא יכולים לפתח בתי גידול עליו, כלומר זה לא אקולוגי. עכשיו כל זה לא טוב למתרחצים כי הוא גם גורם למערבולות. צוללנים לא נהנים מזה, מתרחצים לא נהנים וגם לא הדייגים.
האם על הגיאוטיוב יכולים להתפתח בתי גידול טבעיים?
נהפוך הוא, הגיאוטיוב מונע בנייה של בתי גידול טבעיים. הפיסטונים (הלבנים) הם לא בתי גידול. אם הגיאוטיוב יתכסה בפיסטונים הלבנים אז עליהם יוכלו להיבנות בתי גידול. כל הרעיון שהגומי מספיק גמיש על מנת לבלום את הגל. בית גידול טבעי שולל את פעולת הגיאוטיוב. אם נבנים על הגיאוטיוב מבנים ביולוגיים אז הם משבשים את פעילותו. המנכ"ל הקודם (יעקב בכר) יצא בהצהרה שעל הבד הזה לא יכולים להיתפס אפילו אצות. כל הרעיון שהגיאוטיוב יישאר כמו שהוא אחרת הוא יהפוך לסלע. יש מטרה של שיכוך וריכוך הגל, אחרת אין שום מהות לגיאוטיוב.
מה הכי הפריע לך?
שנוצר מצב שהפכו את החוף לאתר עבודה לזמן לא ידוע. מבחינתנו – הגיאוטיוב זה שפל המדרגה ומכאן נכנסנו לעניינים, בדיוק כשהיו פה חילופי משמרות – איתמר שמעוני הוחלף בתומר גלאם, שהיה ראש העיר בפועל. לא היה לנו שום מקור מידע מהעירייה. אנחנו יצרנו לבד את כל המידע שלנו – מה הוא הגיאוטיוב? איך ממלאים אותו בחול? עקרון העבודה שלו וכו'.
מה הבנתם בעצם?
שפשוט מזינים את החוף בחול ים רגיל במקום ליצור שוברי גלים שטוב לים, שטוב לדגים וטוב למתרחצים. שובר גלים זה פתרון ירוק וסביבתי. יש לנו את מלון 'הרלינגטון' שהולך לקרוס – זה חד משמעי. מתחת לחוף הזה יש עיר מהתקופה הביזנטית – עיר בת 1500 שנה שנקראת 'מאיומס'. לא רק שכל היסודות של המלון הזה יושבים על יסודות כורכר, אלא גם על חורבות של עתיקות. המצב פשוט גרוע.
מה נעשה במסגרת הפרויקט?
הרחיבו את החוף. הטענה העיקרית שלנו היא לגבי מחדל החול, שהביאו חול לא מתאים. החול הזה שהביאו מערד הוציא הרבה אבק למים. היגיון פשוט אומר – התוואי שטח של ערד הוא פודרתי (פודרה – כלומר אבק) ובחודשים הראשונים של העבודות המים היו מלאים באבק ואנשים היו מתלוננים על צריבות. זאת אומרת שאף אחד לא יודע באמת מה טיב החול לפני שהניחו אותו בחוף.
מה אתה צופה שיהיה בעתיד?
הגיאוטיוב יתפרק, כפי שכבר הוכחנו בסרטונים המופיעים בדף הפייסבוק שלנו. זה יקרה בזמן הקרוב או הקצת יותר רחוק. השאלה שלנו היא: מי אחראי יהיה להוציא אותו (הגיאוטיוב) מהמים? לא יכול להיות שעמותה כמו 'שומרי הים' תדאג להוציא את חתיכות הגיאוטיוב מהחוף בעשור הקרוב. אם כבר מדברים – הם (החברה הממשלתית) הזינו את החוף בחולות לפני שהם הוציאו את החתיכות האחרונות של הגיאוטייוב, זאת אומרת שיש חתיכות גומי שתקועות מתחת לחוף גוטה-קבר השייח עד היום. חתיכות הגומי הללו הוצאו על ידי ועל ידי חבר המועצה משה אטיאס. אולי לא הספקנו להוציא את הכל. מי דואג ברמה הירוקה לדברים האלה? רשות הטבע והגנים לא מטפלים בזה, בנוסף העירייה שלנו היא לא עירייה ירוקה – העירייה לא דוחפת למקום ירוק יותר.
מה הטענה שלך כלפי לעירייה?
העירייה הייתה מודעת להיקף הפרויקט ולגבי מה שהולכים לעשות פה בים שלנו. רק אחרי שאני אישית הוצאתי סרטון בדף הפייסבוק שלנו שמעלה טענה לגבי הפרויקט, אף אחד לפני זה לא התריע או הסביר על מה ואיך הולכים לעשות את הפרויקט כאן? פתאום הביאו טרקטורים ומסוע. זה היה החוף שלנו, לא היה ברור לאף אחד מה הולכים לעשות כאן. אחר כך העירייה הוציאה סרטון מאוד תמציתי, סרטון שמשקף את הצד של העירייה ולא את הצד של המדינה או החברה הממשלתית להגנה על המצוקים. סוג של סרטון תדמית על הפרויקט. זו פשוט התגנבות. הסרטון לא נותן מידע אודות הפרויקט – מטרתו וסיכויי הצלחתו.
מאיפה מגיע החול לחופשי אשקלון?
ממצרים, ממדבריות הנילוס. קיימת הזרימה של החול. אשקלון מקבלת את החול מאזור הדרום והחול הזה נתקע באזור של המרינה. כלומר המרינה תוקעת את החולות. חוף דלילה גודל ומתרחב בגלל שמפלס החול עולה, למה? כי מתבצר שם חול, הוא מגיע מאזור דרום לכיוון צפון. נוצר מצב שכל החול נתקע שם והוא לא עובר קדימה, המרינה תוקעת אותו. פשוט אין מספיק חולות. חוף 'גוטה' לא מקבל הזנה טבעית של חול. זאת אומרת שבשביל שגל יישבר, צריך גובה מסוים של קרקע, הוא לא יכול סתם ככה להישבר, אלא אם כן הוא גדול מאוד. מה שקורב שהגל מתקרב לצוק והחול נלקח ממנו. לגל יש עומק ואז הוא נשבר על הצוק. עכשיו הם (החברה הממשלתית) שמו את הגיאוטיוב כדיי לעצור את הגל, סוג של שובר גלים. הם הניחו אותו כדיי להקל על עבודות הטלת החול, על מנת שהגלים לא ייקחו את החול. בעצם הגל הגדול נשבר והגל שמגיע לחוף בסופו של דבר הוא קטן ופחות מזיק למצוק.
ביקשת מספר פעמים להיפגש עם מר יעקב בכר, המנכ"ל הקודם של החברה להגנת מצוקי הים התיכון, מה תכננת להגיד לו?
שאני 12 שנים כבר מסגר, אני מתעסק בעיקר בקונסטרוקציות. ואחרי כמה עשרות שעשיתי כבר, אני יכול לומר שהתמקצעתי בתחום, אבל הוא, אין לו רזומה פה בארץ, כלומר זה פיילוט שנעשה כאן לראשונה בים תיכון, ולים תיכון יש זרימה משלו ותזוזה משלו. זה לא אוקיינוס. אם זה הצליח באוקיינוס זה לא אומר שזה יצליח בים התיכון. זה פיילוט באשקלון ורק לנו יש את מצוקי הכורכר האלו, כלומר זה ייחודי לאשקלון. האם ברשותו הידע והניסיון המספק כדי להוציא לפועל פרויקט שכזה?
מה אתם הייתם רוצים?
אנחנו רוצים חוף יפה, שאנשים ייהנו ממנו ושמלון 'הרלינגטון' לא יקרוס.
האם לדעתך בוצעה התייעצות עם מומחים שונים בנוגע לביצוע הפרויקט?
אני בטוח שהממשלה ביצעה התייעצויות עם מומחים בתחום, כולל גיאולוגים וביולוגיים ימיים. מדובר בחברה ממשלתית אחרי הכל.
מאיפה היה אמור להגיע החול לפרויקט הגנת המצוק באשקלון?
הוא היה אמור להגיע על גבי אנייה מאזור טורקיה. מדובר בחול מיוחד – הוא בעל גרגיר עבה פי 1.5 מהחול המקומי של אשקלון והוא ממש מגורען.
מה הוא ההרכב של חול ים?
הוא בנוי מחתיכות של צדפים וקונכיות. בחול ים רגיל יש חתיכות של אבנים והוא פשוט שוקע, הוא תמיד נמצא על הקרקעית. הם (החברה הממשלתית) הביאו חול גרגירי שיש בו מלא אבק והם יודעים את זה. רק מהרוח שהייתה בסערה האחרונה התעופפה להם חצי מכמות החול.
ומה דעתך האישית?
אני חושב שהחול הזה הוא אינטרס כלכלי של גורמים ממשלתיים. למה החליטו ברגע האחרון להביא חול ממחצבה מקומית בערד?. זה אינטרס כלכלי, לדעתי. "400 אלף טון של חול כחול לבן". אני מבין את הקטע של להביא חול מישראל מאשר לייבא אותו מחו"ל, אבל הטענה שלי היא שלאו דווקא שמדובר בחול המתאים.
מה עם הסוגיה של הריף המלאכותי?
מעבר לזה שאנחנו מעוניינים בשובר גלים, אנו מעדיפים בפתרון ירוק אפילו יותר שנקרא – ריף מלאכותי. כפי שאמרתי, גל צריך קרקע על מנת להישבר. אם אתה מגביהה את הקרקע בעומק ויוצר ריף או שונית מסלעים, אז אתה יוצר מצב שבו אתה יכול לקבוע את רמת השבירה של הגל בהתאם לצרכים. זה פתרון ירוק שמתאים גם לגולשים – זה עובד באוסטרליה. לעשות סוג של רצפה מוגבהת בעומק מסלעים כדי שאנו נוכל לקבוע היכן הגל יישבר.
מה קורה עם הגיאוטיוב?
בכתבה האחרונה שנכתבה בעניין, כתבו שבמאי הקרוב "מגיע חול שיכסה את כל החוף". בגלל שהחוף רדוד בחול, אז הכניסו נגלה נוספת של חול, זה חלק מהתזוזה של החוף. עכשיו כתוצאה מההטלה שלהם על החוף – הגיאוטיובים התכסו כולם בחול וזאת אומרת שהגיאוטיוב שמור בתוך חול. אז קשה להאמין שאם הוא לא התפרק בסערות הנ"ל אז יחזיק מעמד גם בסערות הבאות. יש לפנינו חורפים רבים וסופות רבות.
מה לגביי חוף גוטה?
הגלים כבר לקחו את כל החול שהונח שם. אם תלך לחוף אתה תראה הגלים כבר בתוך המצוק, ממש מול הגיאוטיוב. זה לאט לאט מתקרב אחורה.
כרגע, מה מציל את חוף גוטה?
כרגע הגיאוטיובים עוצרים את זה (גלים) יפה, ולמה? כי עכשיו בדיוק בחוף גוטה בונים את קו הסניקה החדש אז יש שם גבהות של חול שעוצרות את ההתקדמות של הגל. אבל ביום שבו הם ייצאו לגמרי ויכסו את הכל וישטיחו את קו הסניקה – אז זה רק שאלה של זמן עד שזה ייהרס.
היום הבינלאומי לאיסוף פסולת ימית – 21.10.2019 מה קרה שם?
הם (החברה הממשלתית) בדיוק שפכו חול בחופים ואנחנו היינו אמורים לאסוף פסולת תת-ימית באותו יום. אני אישית ניסיתי לארגן יחד עם צוללי הדרום ועם משמר הים בצפון – חבורה של צוללנים מתנדבים בשביל לעשות פה איסוף פסולת מתחת למים, ואתה יודע מה הצוללנים אמרו לי? "חבר'ה, אי אפשר לרדת לצלול פה" וזה אשכרה בגלל החול שיצר תסחיף במים. כל המים היו מלאים באבק, שאחר כך נכנס לזימים של הדגים והורג אותם. אי אפשר לצלול בתוך אבק כזה, לא רואים כלום.
מה הטענה שלך לרשות הטבע והגנים?
הם היו צריכים לתת דגש ולבקש מהחברה הממשלתית את המסמך הרשמי שמראה על תקינות החול. ראיתם שהטילו כבר חול פעם אחת ואת האפקט שזה יצר בתוך המים.
מתחשבים בקהילה של צבי הים –
החברה הממשלתית בעצם הפסיקה את הפרויקט בגלל עונת ההטלה של הצבים על החוף. אבל לפני זה הם גרמו להרס ולנזק בקרב הצבים כי הרי צב, איך שהוא בוקע, הוא נכנס למים, אבל איזה צב יכול לשרוד בתוך תסחיף כזה? כאשר כל המים מלאים באבק? בנוסף כל הדגים שמתו – דגים מתים צפו על פני הים ומבצעי הפרויקט יודעים את זה. גם המתרחצים והגולשים התלוננו על צריבות בעקבות האבק, כל האבק זורם צפונה ופוגע גם בשאר חלקי החוף.
המסר שלך –
אני יכול להגיד לך שאני באמת עם הראש מעל המים, פוזרו פה כספים באמת סתם על עוד משהו ניסיוני שלא בטוח בכלל שיצליח. דרך אגב יכול מאוד להיות שזה כן יצליח, והם כן הרחיבו את החוף ויכול להיות שזה יישאר ככה אבל מה בא על חשבון הטבע? צריך מישהו שיעמוד מאחורי זה.
איך עבר המסע של החול מערד עד שהגיע לאשקלון?
אז המשאיות היו מגיעות בלילה. פול-טריילרים, שורה של 30-40 משאיות שרק מורידות חול עבור חוף גוטה. ראש העיר אמר לי באופן אישי, עוד לפני שהטילו את החול (שזה כאמור שלב ב' של הפרויקט) שהם צריכים אישור מהעירייה להמשך הפרויקט, אז אני הייתי אצלו בפגישה הזאת והוא הראה לי טפסים שעליהם הוא היה צריך לחתום. הוא אמר לי שהוא לא חותם להם, אז שאלתי אותו מדוע? והוא אמר: "אני לא חותם להם כי בשביל להוריד את החול הזה הם צריכים לבוא מלמטה ואז הם יגרמו נזק לטיילת שבנינו". בעקבות כך, ראש העיר העביר מכתב לחברה להגנת המצוקים ובו הוא דורש 10 מיליון שקלים כפיצויים, מכיוון שאחרי שהם יעזבו ויסיימו את הפרויקט, בכוונתו לשפץ את הטיילת ולהחזיר אותה למצב הקודם, אבל הוא לא קיבל את הכסף.
הצגנו את הנקודות שהעלה אסי דביר בראיון שנתן לנו לחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון, וכך נמסר מטעמם:
המצוק החופי באשקלון קרס במהלך 20 השנים האחרונות בלמעלה מ-20 מטרים, כאשר על גג המצוק נמצא עורף עירוני, בתי מלון, טיילת וקיימת סכנה מוחשית לביטחון הציבור ולכן מחובתנו ואחריותנו לפעול בדחיפות למנוע את המשך התמוטטות המצוק במקטע זה. פרויקט אשקלון צפון שהוא למעשה פיילוט, בנוי משני מהלכים: ימי וחופי. השלב הימי כולל הקמה של 5 ריפים של גיאוטיובים. הגיאוטיובים מורכבים מיריעות בד גיאוטכניות שממלאים אותן בחול ממקור ימי והם משמשמים מבנה ימי רך שנועד לבלום את אנרגיית הגלים (אנחנו מדברים על בלימה של בערך 70% ).
החלק השני הוא הרחבת החוף עד 60 מטרים, באמצעות הזנת חול. מדובר בפרויקט לאומי וסביבתי, ראשוני מסוגו בארץ, ותוצאותיו ישפיעו על המשך הטיפול בהתמוטטות המצוק החופי במדינת ישראל. מטרת העל שלנו בפרויקט הייתה למנוע מהים להמשיך וללחך בבוהן המצוק. כל פעם שהים נגע בבוהן המצוק הוא יצר צנירים, אותם צנירים ערערו את יציבות המצוק החופי, והחלק העליון שמצוי מעל אותם צנירים קרס. הגיאוטיובים מהווים כר פורה למושבות של צמחים ובעלי חיים ימיים ומעודדים את המגוון הביולוגי באזור, כאשר עם הזמן הטיובים מצופים באצות וברניקלס והמבנה הרך הולך ומתקשה וכך גם יציבותו.
במקביל לגיאוטיוב ביצענו הרחבת חוף שנועדה להרחיק את הים מהמצוק. הזנת החול (Beach Nourishment הנמנית על פתרונות סביבתיים המכונים בז'רגון המקצועי Building with natureהינה ראשונית מסוגה בארץ, שכן מתקיימים בה שני יסודות מרכזיים: גודל הגרגר הוא פי 2 מגודל הגרגר המקומי ומסה קריטית. החול שנעשה בו שימוש לצורך הזנת החוף באשקלון הינו חול שמקורו בימה היסטורית שהייתה קיימת במישור רותם, והוא עבר את כל הבדיקות הכימיות וסביבתיות הנדרשות על ידי המשרד להגנת הסביבה וקיבל את אישורם לשימוש בחוף. מדובר בפתרונות רכים, סביבתיים והפיכים, המתבססים על פרקטיקות שמקובלות בעולם, והם בוצעו בליווי מומחים בינ"ל ונבחנו בצורה יסודית על ידי המשרד להגנת הסביבה ומוסדות התכנון בישראל. הפרויקט באשקלון הסתיים ונכון להיום עומד ביעדים שהוצבו לו. החברה הממשלתית תמשיך לעקוב מקרוב אחר ההשפעות הסביבתיות והאקולוגיות של הפרויקט ותבצע ניטורים.
מדוע החברה לא הלכה לפתרון של הקמת שוברי גלים?
שובר גלים הינו תהליך הקמה של 15 שנה לפחות, מאחר וצריך לקדם תב"ע ייעודית לכך. תהליך תב"ע כזה נמשך בין 5-10 שנים (כך לדוגמא תב"ע להקמת שוברי הגלים בנתניה נמשכה על פני יותר מ-10 שנים) ולכן הייתה לנו אפשרות לא לעשות דבר ולהותיר את המצוק החופי ללא כל הגנה עד לסיום התב"ע או לקדם פתרונות רכים.
לשמחתי (הילה ארנרייך, מנכ"לית החברה) אני חושבת שהסיטואציה שנוצרה אפשרה קידום ובחינה של פתרונות חדשניים וסביבתיים, ואני מאוד מקווה שפתרונות אלו יוכיחו את עצמם ואולי נוכל להמשיך איתם בגזרות אחרות. בהרבה מקומות בעולם המערבי מקדמים רק את הפתרונות של הזנות חול ו/או גיאוטיובים ומתחזקים אותם במקום בניית שוברי גלים. אנחנו עוקבים ומנטרים את הפרויקט במטרה להמשיך ולשפר אותו. נכון לימים אלה הוא עומד בכל היעדים שנקבעו לו.