שנים האחרונות גדלה אוכלוסיית אשקלון באופן ניכר. העיר, שמנתה כ-60 אלף תושבים ב-1995, מונה היום כבר למעלה מ-140 אלף תושבים.
בפרק זמן של כ-25 שנים יותר מהכפילה עצמה אוכלוסיית העיר, זאת כתוצאה מפיתוח של שכונות מגורים חדשות בעיר, במקביל לשינוי דמוגרפי במסגרתו גדלה האוכלוסייה בעיר, אשר באה גם מבחוץ.
על אף השינוי הדרמטי באוכלוסיית העיר, שוק העבודה המקומי לא השתנה בהתאם. המעסיקים הגדולים בעיר הינם מפעלים תעשייתיים, שחלקם הוקמו בראשית שנות ה 90
אשקלון חייבת למפות את ההון האנושי בעיר, ולייצר תשתית ידע מקצועי שתאפשר למקבלי ההחלטות בעיר להתמודד עם הגידול המשמעותי באוכלוסיית העיר, להביא לשינוי המגמות הכלכליות בקרב האוכלוסייה, ולהאיץ את הפעילות העסקית בעיר באמצעות תכנון ושיווק שטחי תעשייה ותעסוקה, משיכת יזמים וחברות עסקיות להרחבת פעילותן העסקית באשקלון, והעתקת פעילות ממקומות אחרים בארץ לעיר מתוך מטרה להעלות את פריון העבודה בקרב האוכלוסייה. עיריית אשקלון גם חייבת לקדם הכשרות מקצועיות בעיר, מה שייתן לתןשבים חסרי השכלה, כלים לקבלת מקצוע וכישורים. באשקלון אין כל מכללה מקצועית, אשר יכולה לתת מענה לתושבים רבים שלא יכולים מתאימים ללימודי תואר ראשון או מקצועות אקדמאיים בלימודי החוץ של המכללה.
בקריית שמונה, עיר אשר סובלת גם היא מאיכות תעסוקה ירודה, מקדמת פרויקט "רשות מקדמת תעסוקה", אשר נועד להעלות את נושא התעסוקה לסדר היום הציבורי ברמת ההנהגה והקהילה המקומית, מתוך תפיסה כי הגורמים המקומיים יכולים וצריכים לקדם ולפתח תעסוקה בקריית שמונה, תוך הפעלת כלי הסיוע של הממשלה ואיגום משאבים מקומיים.
הפרויקט מספק לכוחות המקומיים עקרונות עבודה, כלי עבודה , מרכז לאיגום משאבים ורתימת שותפים לעשייה למען קידום התעסוקה בעיר. הפרויקט עצמו מהווה איגום, ריכוז וניגשות למשאבים, שותפות עשייה של גופים מרכזיים העוסקים מזוויות שונות, בקידום אוכלוסיות ותעסוקה. המרכז מקדם תעסוקה תוך שילוב ושיתוף הגורמים השונים, על מנת להוביל לצמצום אחוזי האבטלה בקרית שמונה. יצירת הזדמנויות תעסוקתיות שוות לתושבי העיר בכלל ולאוכלוסיות המוחלשות בפרט , פיתוח מנגנונים קהילתיים תעסוקתיים שיובילו לשינוי יסודי בתפיסת התעסוקה ברשות המקומית.
כאשר אוכלוסייה מקומית מוחלשת מקבלת כלים, ולו מעוטים בכדי לקדם את עצמם מקצועית, כל הכנסה נוספת תהייה פחות תלות על הרשות המקומית בתקציבי רווחה, תהיה פחות תלות בשיקום תשתיות ישנות, כי הם יוכלו לקיים לעצמם סביבה אחרת. הכנסה נוספת וכלים לימודיים נוספים ישפיעו גם על ילדיהם שייקחו דוגמא אישית ותימנע נשירה ו/או חינוך ירוד, אשר מגיע לבסוף לפשיעה עירונית.
אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון שר קובי עוז, שרואים את האמרה במציאות, זה מעציב וכואב, לראות אנשים, צעירים וצעירות בתחילת חייהם, ואין כל אופק, זה ממש מקומם. חמלה ואכפתיות לאחר כבר מזמן הפכה להיות מילת גנאי, סיר הבשר והחברים הפך להיות העניין העיקרי. מי שלא איתי, לבטח הוא נגדי, זו תפיסת העבודה של הרשות המקומית, שלא רואה בזעקות הכאב של התושבים קריאה לעזרה, אלא קריאת מלחמה נגד ההגמוניה השליטה.
ראשי העיר באשקלון, כולם גדלו בשכונות, חלקם ניתק עצמו מעברו השכונתי, וחלק ראו עצמם עדין שם, לא שוכחים את המקום שבו גדלו, לא את האנשים ולא את המצוקות. השלטון הנוכחי לדעתי הוא זה שברח הכי רחוק מעברו, כאילו מתכחש לו ממש. ציפיתי מראש העיר שגדל במשפחה מרובת ילדים שלא ישכח את מצוקות העבר, את קשיי הפרנסה וגידול הילדים, את הקשיים בחינוך, את כל זה שכח ראש העיר, חצי עיר לא קיימת בתכנית העבודה של העירייה, אנשים פשוטים לא נספרים ומהווים רשומה מוסדית ותו לאו. כאילו היו דמויות קרטון.
אני באופן אישי, כאדם מאמין, יודע שכל מי שנגע בו הבורא והניח אותו להיות טוב ומטיב, אך זנח את המטרה, סופו שלא יחזיק בשלטון. דעתי כי הבורא כבר בחר את הטוב והמטיב לעיר בקדנצייה הבאה, זה לא תומר.