השבוע נפטר מארי סאלם עמרן ז"ל שהיה מוכר לרבים מתושבי העיר בזכות חיוכו, פשטותו ונועם הליכותיו והוא בגיל 104 * בריאיון עמו הוא אמר לפני מספר שנים: "הייתי שומע אזעקות וצוחק. אני אף פעם לא נכנס לחדר מוגן. אני לא מפחד מכלום אז אפחד מטילים?"
מארי סאלם עמרן, האיש הכי מבוגר באשקלון הלך השבוע לעולמו. עמרן שהתגורר בשכונת גבעת ציון, חגג יום הולדת 104 בחודש יוני האחרון, יחד עם משפחתו, הוא נטמן בבית העלמין החדש בגבעת ציון. עמרן עלה מתימן לישראל בשנת 1949. עבד במהלך חייו בעבודות תשתית וסלילת כבישים.
לפני מספר שנים, בעת שהיה בתל אביב פגע בו רכב. הוא הגיע לבית החולים איכילוב והרופאים בחדר המיון שראו את גילו נדהמו, הוא היה יושב בפרוזדור וכל המחלקה הייתה מתאספת סביבו. "הייתי יושב ומברך את כולם. תודה לאל, אחת הצליחה להיכנס להריון".
בריאיון שנערך עמו לפני מספר שנים הוא סיפר: "כשנפצעתי בתאונה, שמחתי. למה? כי כל דבר שקורה לנו זה מאת השם יתברך. בהתחלה הייתי על כיסא גלגלים, הרגשתי כמו נהג מרוצים, אחר כך עברתי להליכון, בהמשך הביאו לי מקל ואחר כך זרקתי את הכל. עכשיו ברוך השם אני על שתי הרגליים שלי. כמו בן 18 . תאמיני לי, אני בן 18"
סלאח אומר שהוא שמח על כל דבר שקורה לו. "כשנפצעתי בתאונה, שמחתי. למה? כי כל דבר שקורה לנו זה מאת השם התברך. אני אומר לך, כל מה שקורה לך תשמחי עליו ותראי ישועות. בהתחלה הייתי על כיסא גלגלים, הרגשתי כמו נהג מרוצים, אחר כך עברתי להליכון, בהמשך הביאו לי מקל ואחר כך זרקתי את הכל. עכשיו ברוך השם אני על שתי הרגליים שלי. כמו בן 18. כשקרתה לי התאונה הילד שלי אמר לי, אבא, אתה עכשיו מתקשה ללכת, אנחנו רוצים להביא לך פיליפינית, שתהיה אתך 24 שעות ביממה. אמרתי לו 'יא איבני, אני צריך ללכת לבית הכנסת, אחרי תהיה הפיליפינית? לא תודה'".
כאשר נשאל על הסוד שלו לאריכות ימים הוא השיב: "אני אוהב כולם, אני אוהב את כל עם ישראל, חילונים דתיים, אלוהים ברא כולם עם ישראל הוא עם סגולה אלוהים בחר בנו כאילו אנחנו גוף אחד ונשמה אחת. אני לא אוכל הרבה. אנחנו עושים סיר קובנה לשבת, מה שנישאר, אני אוכל כל יום בבוקר קצת. ככה כל השבוע. אני גם לא אוהב לשתות. בקיץ קצת מים וזהו. חוץ מזה אני אוכל רק בבית שלי. אף פעם לא אכלתי בחוץ. אני לא סומך על אף אחד".
על החשש מהמצב הביטחוני הרגיש הוא אמר: "יש לי בית כנסת, יש לי בית מדרש ואני לומד בבית. יש לי ספר תורה אני מטפל בו. הייתי שומע אזעקות וצוחק. אני אף פעם לא ניכנס לחדר מוגן. אני לא מפחד מכלום אז אפחד מטילים?".
ראש העירייה, תומר גלאם, ספד לו ואמר: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של מורי סאלם עמרן לפני שעה קלה, בגיל 104. עמרן היה מבוני וממייסדי העיר אשקלון ותמיד נהג בדרך ארץ, נועם הליכות, חיוך מאיר פנים וחוכמת חיים. אני זוכר כיצד פקדתי את ביתו בשנים האחרונות ביום ההולדת שלו ועדיין, כוחו היה במותניו ותבונתו עוררה בי השראה. אני משתתף בצער המשפחה היקרה, מן השמיים תנוחמו. יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים".
הוא הותיר אחריו, אישה, בן, 4 בנות ונכדים ונינים.