מה שקורה כבר עשור באמריקה, הגיע לאחרונה גם למדינתנו הקטנה – הסכם גירושים מסוג חדש "הסכם קינון" (nesting) הקובע כי הילדים ממשיכים לגור בבית, ומי שמתחלקים בין הבית לבין דירתם הנוספת אלו דווקא ההורים * כיצד בדיוק עובדת השיטה, מה חושבים עליה הגרושים באשקלון והסביבה ומה אומרים עורכי הדין המומחים לענייני משפחה?
החשש הגדול ביותר של הורים ברגע הגירושים, הוא כמובן הפגיעה בילדים. אחרי הכל, במקרה של גירושים, בין אם הסתיימו בצורה מכובדת ובין אם נגררו למלחמות מכוערות בבתי משפט, או בין עורכי הדין של הצדדים, אינטרס אחד עומד מקודש מעל הכל – טובת הילדים. מומחים רבים חשבו במהלך השנים, עד כמה ניתן לצמצם את הפגיעה בילדים, שללא ספק עלולים להיפגע רגשית במידה זו או אחרת כתוצאה מגירושים. בניסיון לפגיעה מינימאלית בילדים, נוצר מה שנקרה "הסכם קינון", או nesting בלעז. מה שעומד מאחורי
אם כן ניתן להבין מדבריו של ד"ר טבק – אבירם כי השיטה החדשה מטיבה עם הילדים, והוא גם אומר זאת מפורשות: "נוכחתי לדעת שילדים החיים בשיטת הנסטינג מרוצים מהשיטה". יחד עם זאת גם הוא יודע ומפרט את הבעיות והמורכבות באותה שיטה, ראשית בנושא זוגיות חדשה. "גרושים לא פעם מעוניינים לפתח זוגיות חדשה, דבר בעייתי בשיטת הנסטינג, כשבימים מסוימים אין לאחד מבני הזוג טריטוריה פרטית משלו". ד"ר טבק-אבירם, גם טוען כי הנסטינג טוב לילדים צעירים יותר, והוא גם מתייחס לכך שבכדי שההליך יצליח הגירושים חייבים להיות בצורה חברית וטובה. לצד הבעיות הוא מסכם כי. "שיטת הנסטינג טובה בעיניי לתקופה מוגבלת של שנה-שלוש לאחר הפרידה, מחקרים שבדקו נסטינג לתקופות קצרות העלו ממצאים חיוביים. נסטינג לטווח ארוך טרם נחקר".
"העניין לא מתאים לכל אחד"
מי שמכירה היטב את הנושא היא עורכת הדין טלי ורד-קינן, מומחית לדיני משפחה ובעלת ניסיון עשיר בתחום: "הנושא הזה קיים בעולם הגירושין בשנים האחרונות", מבארת עורכת הדין ורד-קינן, שממהרת לצנן מעט את ההתלהבות ממה שנשמע בהתחלה כמו פתרון מושלם עבור הילדים. "העניין הזה לא מתאים לכל אחד, זה מתאים לבני זוג שהם משכמם ומעלה בכל הקטע של ההבנה אחד עם
כמו שניתן להבין מדבריה של עורכת הדין, לא הכל ורוד בשיטה החדשה, והבעיות לא מסתיימות ביחסים בין בני הזוג, אלא גולשות גם לעולם המשפטי בכל הקשור לדיני משפחה "ישנה בעיה מאוד קשה עם בית הדין הרבני בכל הקשור לנושא הזה. ישנו חשש ששני בני הזוג יישנו יחד ויגיעו למצב של "יחוד" שאסור כמובן על פי ההלכה. למשל בתיק נוסף בו אני מטפלת, בו היה חשש שהצדדים יחיו יחד בדרך זו או אחרת, קבע בית הדין שהתרשם כי הבעל אינו מוכן לגמרי ליציאה מהבית, כי למען הגט, הבעל יחתום על התחייבות שבו על כל לילה שבו הוא ישן בבית הוא ישלם 1,000 שקלים".
אז את ממליצה או לא לזוגות שמתגרשים לחתום על הסכם כזה?
"אני מסתכלת במקצועיות ומביטה למציאות בעיניים לפני שאני מציעה על הסכם כזה. לדוגמא השבוע חתמתי על הסכם בין בני זוג מאזור אשקלון. לשניים שלושה ילדים והם נשואים כ-20 שנה והחליטו להיפרד בהליך גישור אצלי. היחסים ביניהם טובים ומכבדים, והם ביקשו לערוך הסכם קינון. במקרה הזה, לאחר ששקלנו בכובד ראש את כל החלופות האחרות, בהליך גישור ממושך ומעמיק, הגענו למסקנה שזו הדרך הטובה ביותר עבור הזוג הזה לפחות לפרק הזמן של השנה –שנתיים הקרובות. חשוב לציין כי בהסכם מוזכרת האופציה מה קורה כאשר, מי מהצדדים מתחרט, ורוצה לחלק את הרכוש באופן שווה, כמו בהליך גירושין סטנדרטי".
בית אחד הופך לשלושה בתים
למי זה טוב בכל זאת?
"מעט מאוד אנשים במציאות של החיים שלנו, רק זוגות שנפרדו בהסכמה הדדית ובלי משקעים, נשארו ביחסים טוב, מצבם הכלכלי טוב, והם גם באותה גישה של ניהול משק הבית של הילדים- כי למעשה זה הופך להיות הבית של הילדים ששני ההורים 'מתארחים' שם לסירוגים".