גלי ורונן התחתנו בגיל צעיר אחרי שנת חברות. הקושי להיכנס להריון הכניס אותם למסע טיפולים מפרך ומדכדך שבסופו אחרי תהליך הפריות נולד בנם הבכור. הם היו מאושרים כמה שנים, חיו את החיים נורמלי עד המשבר הגדול בו רונן גילה שגלי מנהלת רומן עם המנהל שלה. הוא לא היה מסוגל לעבור את זה והחליט שהוא מפרק את החבילה. הוא המשיך להיות אבא מסור לילד אבל את הבית הוא עזב ושכר לו דירה באותה שכונה. כגרוש הוא התחיל להתהולל בלי סוף. שכב עם כל מה שזז. לא היה רציני עם אף אחת אבל יצא עם הרבה נשים. טרף את החיים. רצה להחזיר לעצמו את הביטחון ולרפא את האגו הפצוע.
אחרי שנתיים כגרושים גלי מבואסת מהמצב ומנסה לקרב את רונן אליה. היא מתחילה להזמין אותו לארוחות שישי וערבי חגים באמתלה שזה יעשה טוב לילד ורונן זורם עם זה. טלי מתקרבת גם פיזית ומתנהגת כמו רעיה.
רונן פונה אלי ומגולל את סיפורו המורכב. מעולם לא רציתי להתגרש הוא אומר. לא חשבתי שאמצא את עצמי בסיטואציה כזאת. אני טיפוס נאמן ומסור. אני מאד משפחתי ואוהב לדאוג לבית ולארח את המשפחה. אני ממש מה שנקרא פמילי מן. כשתפסתי את גלי הייתי בשוק. לא האמנתי שזה קורה לי. הייתי שבור לחתיכות. לא יכולתי להיסתכל עליה. מבחינתי היא עשתה את הרע מכל. לא יכולתי להישאר בבית. הייתי גמור. הופתעתי שכגרוש הייתי כל כך מבוקש. הלך לי עם נשים. רצו אותי. זה החזיר אותי לחיים. הזיונים הצילו את הגבריות שלי. אבל גלי תמיד היתה בליבי. היא המשפחה שלי, אם ילדי, אשתי.
היא התחילה להתחנף אלי ולרצות את נוכחותי. ראיתי שהיא מצטערת על מה שעשתה וזרמתי איתה ומהר מאד גם שכבנו. וכך התחיל לי רומן עם גרושתי. הייתי מבסוט. היא עפה עלי. והופ בלי שום בעיה היא נכנסה להריון ממני. החלטנו שממשיכים את ההריון שבא לנו כל כך בקלות ובמפתיע, שהרי גלי צריכה הרבה טיפולים על מנת להרות והנה, ציק צק והיא הרה. זה משמיים. התחתנו שוב. חזרנו לשיגרה שהכרנו קודם. הפעם עם שני בנים. הכל היה רגיל. זוג נשוי. היינו עסוקים בעבודה ובגידול ילדים, לא הספקנו להגיד הופ וגלי בהריון שלישי. כל כך טיבעי ובקלות. וכך נולד גם בננו השלישי. בזמן הזה אני מתחיל להסתבך עם אישה אחרת. אני פוגש מישהי מהממת, כוסית, צעירה ואני נדלק עליה. הוא משגעת אותי ומפתה אותי ואני לא עומד בזה. אני נסחף להרפתקה של תשוקות מטורפות. היא רווקה חופשיה, מאד מינית. עשתה לי דברים שלא חשבתי שקיימים. הטריפה לי ת'מוח. התמכרתי לריגוש הזה ונפגשנו די הרבה. זה נמשך כבר חצי שנה ולא הייתי חושב להפסיק את זה לולא גלי שהתחילה "להריח" שמשהו קורה לבעלה. בבית היו יותר שאלות וחיטוטים בטלפון, ופרצופים של אי אמון מצידה. גלי לא פרייארית, היא מאד חדה והיא סנטימטר מלחשוף את הרומן שלי.
אני מאד חושש. לא רוצה שוב לעבור את המשבר ושוב לפרק את הבית. מצד שני עם גלי הסקס משעמם ובנאלי ועם האחרת אני עף לתיקרה. ברור לי שאני לא רוצה להתגרש. גלי מתאימה לי ואני אוהב שיש לי יציבות. אבל יש לי דחף עצום להיא…
כל שבוע אני מנתק איתה את הקשר ואחרי כמה ימים מסמס לה ונפגשים. היא תמיד מקבלת אותי בתשוקה. אני לא רוצה לאבד את הבית . על זה אני סגור. לא יודע מה לעשות. הכיף זה ליהנות משני העולמות. אבל אני מסתכן בחורבן הבית.
רונן יקירי,
הכי ברור שאגיד לך לעזוב את ההיא ולחזור להיות נאמן. אבל בשביל זה אתה לא צריך אותי. כל בר דעת ישלוף את רצף המילים הזה כולל אתה לעצמך. זה שהכי טוב היה אם היית עוזב את ההיא לגמרי, ומשמר את הבית, זה ברור. מה הועילו חכמים? אבל איך עושים את זה? איך עוזבים מקום כל כך נעים וחמים? איך מנתקים מקור כל כך עשיר בתשוקות?
באמת לא קל! תחשוב על עצמך לעומק, תנתח כל הזמן את המצב ואת ההיתנהגות שלך. אל תיתן לדברים סתם לקרות.תבין מה מניע אותך, תבין היכן " הכפתורים האדומים" שלך.
יש לך החלטה מושכלת שאתה נשאר עם גלי אבל הגוף לא מקשיב לך. ויש לך מלחמה פנימית. בדיוק כמו לנרקומן. הוא יודע שהסם מזיק לו לטווח הארוך אבל הוא רוצה את הסוטול. והשכל בכל הקרבות שלך יוצא מובס. ומה שמנצח זה הדחף. אני מבינה את הרצון להתרגש ולהיות כל כך נחשק ואני מבינה את הצורך המשפחתי היציב והחם. קונפליקט פנימי כל כך שכיח בחיי נישואים.
יש לך כבר החלטה בראש. אתה יודע בדיוק מה נכון לך. מה שחסר לך זה היכולת ליישם. אתה שוב ושוב נכנע לחולשה שלך ומייסר את עצמך על כך ובכך מחליש את עצמך יותר.כל מפגש עם ההיא גורם לך לזלזל בעצמך על החולשה וחוסר היכולת לשלוט בה. החיזוק מגיע ממקום של שליטה בחיים. אדם אוהב את עצמו יותר כאשר הוא לא נכנע לגחמותיו. תחושת ניצחון קטנה מביאה איתה את הנצחון הבא. כמו שליטה על מה אוכלים בדיאטה, כמו היכולת לעזוב מקום עבודה שבו אתה סובל יום יום, כמו יציאה למכון כושר או לריצה למרות שקר בחוץ וכייף לרבוץ על הספה, כמו כל הצבת גבולות לעצמך ועמידה בהם. כל אלה מחזקים ומרימים את מצב הרוח את הנפש ואת האהבה העצמית. התחושה שאתה חזק ומתגבר על דחף אין נעימה ממנה. זה אפילו יותר נעים מעוד קצת גיפופים עם "ההיא" או עוד גחמה רגעית
נכון. קל לי לומר. לא קל לבצע. אבל אתה מגיע אלי בלי שום התלבטות לגבי הבית. משנתך בעניין זה סדורה. אתה החלטת שאתה נשאר נשוי! כל פעם שתרצה ללכת להיא תתגבר ולא תלך תרשום לעצמך וי גדול. בדיוק כמו נרקומן שמתחיל גמילה ומטרתו להיות "נקי". כך נבנית אהבה עצמית שחשובה ועוזרת בכל תחומי החיים.
זכור: להישאב לעוד מפגש לוהט זה כיף לרגע ואחכ מחליש ומייסר ימים רבים. להיתגבר ולא ללכת זה קשה באותו הרגע אבל זה מחזק ומרים אותך לשנים והופך אותך לאדם שאתה רוצה להיות.