עונת המלפפונים מאפשרת לנו לחזור לשתיים מאגדות הכדורגל הגדולות שידע מועדון הפועל אשקלון מאז ומעולם – עמוס בוקובזה ויעקב "שוקו" נומדר * כמה שהקבוצה הנוכחית הייתה זקוקה להם על רקע השעמומון המאופס שראינו בשבוע שעבר בגביע הטוטו
בעוד קבוצת הפועל אשקלון העכשווית מדשדשת במשחקי גביע הטוטו מתקשה לכבוש ומחפשת בנרות חלוץ מרכזי שייתכן ויימצא בערבות אפריקה (ניגריה או גאנה וכו') נעים להיזכר שפעם בעבר הלא כל כך רחוק שיחקו בהפועל אשקלון שני חלוצים ממש גדולים לתקופתם. שניים שנתנו מספרים שהיום ניתן רק לחלום עליהם וברור ששיאי הכיבוש של השניים מעולם לא יישברו. היו ימים.
נתחיל בגדול הכובשים של קבוצת הפועל אשקלון מיום היווסדה עמוס בוקובזה יליד שנת 1940 שכבש 69 שערים בכל הקריירה שלו שנמשכה מעל עשור וכולם בשורות הפועל אשקלון. אחד המשחקים היותר זכורים היה משחק גביע המדינה
בשנת 1964 שבהחלט ניתן להגדיר כמשחק השיא שלו. הפועל אשקלון שיחקה באותם ימים בליגה ב' שהייתה הליגה השלישית בישראל של אותם ימים, היריבה הייתה מכבי יפו ששיחקה בליגה לאומית – הליגה הראשונה דאז. עד הדקה ה- 85 הובילו היפואים 1-3 והמשחק היה נראה גמור. בשורותיהם שיחקו דיגמי השוער, מוצי לאון המגן בלאיש ועוד שחקנים בולטים. בדקה ה-85 צימק עמוס בוקובזה ל-2:3
כדאי לציין שיפו סיימה את עונת 1964 כסגנית אלופת המדינה אחרי הפועל ר"ג שהותרה כאלופה של המדינה. עמוס בוקובזה שהיה מנהל עבודה במפעל הוא הכובש הגדול של האגודה לדורותיה וכך ייזכר בתודעת אוהדי הכדורגל באשקלון. הכובש השני הוא יעקב "שוקו" נומדר דמות שונה בצבעוניות שלה ואפשר לומר שהיה "הפה הגדול" ביותר ששיחק כאן באשקלון. נומדר שניהל לא פעם חיים שהיו רחוקים מהתנהלות של כדורגלן מקצוען אמר פעם "אם הייתי מתאמן כמו שצריך הייתי משחק ביובנטוס האיטלקית" ולפחות לפי הביצועים שלו על המגרש נראה שהוא לא היה כל כך רחוק מהמציאות.
לנומדר היו שתי קדנציות שונות בהפועל אשקלון בהן כבש 49 שערים. עונת השיא שלו הייתה 1990/1991 בה העפיל עם הפועל אשקלון לליגה הלאומית תחת שרביט האימון של המאמן ג'קי דקל ז"ל למרות ששיחק במספר קבוצות רב: הפועל ירושלים, הפועל רמת גן, מכבי יבנה וגם מכבי ת"א נומדר נשאר בתודעה של אוהדי הכדורגל בעיר כאשקלוני לכל דבר ועניין ועד עצם היום הזה בכל פעם שהוא מגיע לעיר הוא מתקבל בכבוד מלכים.
אין ספק שבעונות האחרונות הקבוצה לא הייתה מתנגדת לחלוץ בשיעור קומתן של שתי האגדות האלו שהטביעו חותם של ממש בספורט האשקלוני. האם המועדון יצמיח כישרון עתידי שיצליח להתקרב לרמתם של בוקובזה ונומדר ביום מן הימים? כפי ששר אייל גולן – ימים יגידו.
שעמומון בגביע הטוטו
ביום חמישי שעבר נערך עוד משחק במסגרת גביע הטוטו בין הפועל אשקלון לבית"ר ת"א – בת ים בשמה החדש. היריבה עם 14 שחקנים מושאלים ממכבי ת"א בסגלה הייתה טובה יותר במחצית השנייה וניתן לומר שהמקומיים ניצלו מהפסד בעיקר בזכות יכולת טובה מאוד של השוער אבירם זיאת שהגיע השבוע לקבוצה ושיחק במקומו של ליאור חדריאן הפצוע. בשורות האורחת שיחק וטורי כבלם / קפטן נצר למשפחת ז'אנו המקומית. שוב בלטו בשורות אשקלון העדר המחץ בהתקפה, קישור לא יצירתי מספיק והגנה חדירה. אין ספק שעבודה קשה צפויה למאמן מוטי איווניר וברור שללא תגבור הסגל הזה יתקשה להשאיר את הקבוצה בליגה. כבר שבועיים שמספרים לנו ששני שחקנים זרים חלוצים באים להיבחן בקבוצה והם בדרכם מגאנה שבאפריקה. ארוכה ומתפתלת הדרך, העיקר שבסופו של דבר תוביל אותנו למקום טוב יותר.
תקנו אותי באם אני טועה