עיריית אשקלון וראש העיר לא גובה את עלות מאות אלפי הליטרים מחברת הטיאוט ( מכונות השטיפה ) למרות ההסכם. תאגיד מים בראשות אותו ראש העיר, מחייב את תושבי השכונות או הבניין בעלות אותם מאות אלפי ליטרים בחשבון החודשי. התחקיר שפורסם מכלה כי עיריית אשקלון ממשיכה להעלים מים מגניבת המים מתושבי העיר.
כל תושב הוא סוג של פקח עירוני, מתריע על מחדל, מעביר תובנה או מציע הצעת ייעול. לפני מספר חודשים פנו תושבי העיר למערת העיתון בהודעה על חשד לגניבת מים על מי חברות הטיאוט, התחקיר שהיה ממצא ורחב, היה אמור להפעיל אצל הנהגת העיר את הנורות האדומות ולחייב בדיקה. אך השבוע התברר כי למעשה עיריית אשקלון כלל לא פועלת בעניין, וחברות הטיאוט צורכות מים על חשבון תושבי העיר.
התחקיר:
חברת הניקיון ושטיפת הרחובות שפועלת בשירות העירייה, משתמשת במשך שנים במאות אלפי ליטרים של מים מברזי כיבוי האש הממוקמים בסמיכות לבניינים. את צריכת המים החברה לא משלמת לעירייה למרות הסכם שמחייב אותם. תאגיד המים העירוני בראשות ראש העיר, מחייב את השכונה וכל אחד מהתושבים, בעלות הפערים בין הצריכה האישית לצריכה הכללית של השכונה או הבניין.
בעיר מתוקנת, נדרשת החברה לשטיפת הרחובות שמחזיקה ברכבי טיאוט ( שטיפת רחוב ) בהסכם אל מול הרשות המקומית, לשלם עבור המים אותו היא צורכת לטובת ניקיון הרחובות. לשם כך החברה מחברת שעון מים לרכב הטיאוט אשר מונה את צריכת המים בהם השתמשה החברה, ומחייב אותה בגין אותה צריכה. בעיר מתוקנת, גם ישנו כתב שיפוי בו החברה מחויבת לשפות בגין צריכת המים, וזאת במטרה לא להשית את צריכת המים על תושבי הבניין או השכונה ממנו לקחה החברה את המים למילוי מיכל הרכב.
במהלך יום עבודה של רכב הטיאוט, אשר מכיל כ -900 ליטר מים, נדרש הוא למילוי מספר פעמים. כך שבכל יום עבודה, עלות של אלפי ליטרים של מים מושתים על חשבון התושבים המתגוררים בשכונה או על דיירי הבניין בו מונח צינור הכיבוי אליו התחברה החברה.
בחודשים האחרונים, תושבי העיר החלו לשלוח תמונות אשר גילה כי רכבי הטיאוט עושים שימוש בברזי כיבוי האש למילוי הרכב, ללא כל תיעוד באמצעות שעון מים.
כל תושב משלם מים בגין הצריכה הפרטית שלו, כפי שמראה מד המים הדירתי. אך יש שעון מים ראשי בבניין המראה את סך צריכת המים במד המים הראשי בנכס. במקרה שנוצר פער בין הצריכה המופיעה במד המים הראשי בנכס, לבין סך הצריכה במדי המים המשויכים בנכס, תחולק הצריכה העודפת בין הצרכנים בנכס בצורה שווה . כאשר רכב הטיאוט ממלא מים מברז כיבוי האש הממוקם בנכס, מחויבים התושבים בנכס, בעלות המים שמולאו לרכב הטיאוט.
מזה תקופה ארוכה שתלונות על אמינות חשבונות צריכת המים נשמעות מתושבים רבים בעיר. כמות התלונות הביאה לא מזמן למאבק ציבורי על חשבונות המים המנופחים לטענת התושבים. ראש העיר בכובעו כראש עיר וגם כיו"ר תאגיד מי אשקלון, ביקש להרגיע את המאבק, והודיע ביולי שנה שעברה על בחינה מקצועית של שעוני המים על ידי חברה חיצונית, שתגיש את מסקנותיה עד לחודש דצמבר שנה שעברה.
חודש דצמבר חלף, אין מסקנות, וככל הנראה לא לחינם הבהיר ראש העיר כי יבדוק את השעונים, ולא משהו אחר. כי למעשה ככל הנראה הבעיה של חשבונות המים המנופחים אינם רק בשעונים, אלא בצריכה המשותפת שיכולה להגיע לאלפי ליטרים מצריכת המים על ידי רכב הטיאוט שהחליט להשתמש בברז הכיבוי של בניין זה או אחר.
העירייה עוצמת עין
התנהלות חברת הניקיון, לכאורה מעלה חשש/ חשד של הסכמה שבשתיקה מצד עיריית אשקלון. בשיחה עם מנהל תברואה שעבר בעיר שכנה, הבהיר "כי יש רשויות בה מעלימים עיין מחיוב החברה על צריכת המים. את החיסכון של עלות המים, המסתכמת במאות אלפי שקלים בשנה, מכניסה חברת הניקיון לכיסה, תוך מתן "מתנה " לגורם עירוני כזה או אחר בכדי שימשיך להעלים עיין". כולנו מקווים ומאמינים כי בעיריית אשקלון לא נוהגים כך.
לכאורה, בשני המצבים, עיריית אשקלון לכאורה יוצרת חשד לגניבת מים. אם זה חשש "לתשלומי כופר" בגין עצימת העין של גורמי העירייה הרלוונטיים, או בהסכמה שבשתיקה לצריכת המים על חשבון התושבים.
שטיפת הרחובות הנה חלק משירותי העירייה לתושביה, כאלה שעליהם נדרשים התושבים לשלם ארנונה חודשית. למעשה שירות הניקיון הנו השירות הבסיסי בגינו משולמת ארנונה, לא יכול להיות כי על אותו שירות, ישלמו התושבים פעמיים, פעם אחת בחשבון הארנונה ובפעם שניה בחשבון המים.