חמישה גני עירייה שאמורים היו לקבל את פניהם של כ-150 ילדים בני 3 לתחילת מסעם במוסדות החינוך העירוניים, נמצאים רק בשלבי בנייה ראשוניים, והעירייה נאלצה להכשיר 5 כיתות בבית ספר יסודי, שיארחו את הילדים לשלושה חודשים. ההורים מבולבלים, זועמים, מתוסכלים ומאיימים לא לשלוח את הילדים לפתיחת שנת הלימודים
כל הורה לילדים קטנים מכיר את תחושת הבטן המתהפכת לפני שהוא שולח את הילד, לראשונה בחייו, לגן הראשון שלו, אחרי הפעוטון והמשפחתון. השנה, לאור חוסר הבהירות לגבי פתיחת שנת הלימודים – מה ייפתח ומה לא? כן קפסולות, לא קפסולות, חלוקה לימים, לקבוצות… כיד הדמיון הטובה, ובעיקר בתקווה שגורמי מקצוע ופסיכולוגיים מעורבים בכל החלטה כזו – הורים משכונת אגמים היו שותפים לחוויה הזו, הן של אי הוודאות, והן של הוצאת הילד לגן, לראשונה בחייו. אלא שבמקרה של כ-150 משפחות, תושבי השכונה, הבטן עדיין מתהפכת, ולרבים מהם ברור שה-1 בספטמבר, בלי קשר להחלטות משרד הבריאות ומשרד החינוך, לא יהיה התאריך בו בנם או בתם יפתחו את שנת הלימודים, זאת לאחר שגורמים בעירייה שיבצו את ילדיהם בגן לפי רעות עיניהם, ולא באחד הגנים בהם ההורים בחרו. אם לא די בכך, הגיעה ההודעה כי המבנה של משכן הגן הקבוע לא יהיה מוכן בזמן, וככל הנראה, בנייתו תסתיים רק בחודש דצמבר השנה.
מה הפתרון הזמני, אתם שואלים? אם כן, הילדים ישהו בכיתת לימוד בבית ספר יסודי שתשמש כתחליף לגן לשלושת חודשי הלימוד הראשונים של שנת הלימודים תשפ"א. ההורים זועמים, וחלקם מאיימים שלא ישלחו את ילדיהם ב-1 בספטמבר לבית הספר. "הילד שלי צריך להגיע לגן ולא לבית ספר. העירייה הבטיחה, אבל ההבטחות שלהם לא שוות הרבה. הייתי שמחה לדעת מה היה עושה חבר מועצה אם אחד מילדיו היה עומד בפני סיטואציה כזו. קל לתת פתרונות כאלו כשלא מדובר בילד שלך", טוענת מירב (שם בדוי) שרבים מההורים רואים בה כנציגתם במאבק הזה, אבל היא מעדיפה שלא להיחשף. "אין לי חשק להיות החזית נגד העירייה. לא בא לי לגלות כל מיני הפתעות על חשבונן של למעלה מ-100 משפחות", היא אומרת.
מירב, שמנהלת בעצמה משפחתון, היא אמא לילדה בת 3 שאמורה להיכנס לגן עירייה, ולילדה בת 4 חודשים, גוללה בפנינו את כל מהלך העניינים: בהליך ביצוע הרישום לגנים, ההורים מקבלים, בסביבות חודש מרץ, קוד וסיסמה לרישום, בו קיימות חלופות למספר גנים שמתאימים לילד, בהתאם לבחירת הוריו. "אתה צריך לבחור בין גן דתי, ממלכתי… השקעתי מאמצים רבים, בדקתי וחקרתי על הגננות, קבלתי חוות דעת כדי לדעת, פחות או יותר, איזו גננת הכי מתאימה לילדה שלי, ובחרתי שני גנים", סיפרה מירב.
בחודש יוני התקבלו התשובות. "הופתעתי לראות שקיבלנו גן שבכלל לא הופיע ברשימה", סיפרה מירב, "התקשרנו לעירייה לבדוק לפשר הדבר, אז אמרו לנו שזה גן חדש שטרם נבנה, אבל ביקשו שלא נדאג, ושעד ה-1 בספטמבר הכל יהיה מוכן והגן יעמוד במקומו, מאובזר מ-א' ועד ת'. תהיה גננת, והכל יהיה מושלם". ההורים שקיבלנו את הכתובת של הגן, הקפידו לעבור מדי פעם למקום בו הגן אמור להיות, אבל דבר לא התקדם. ההורים המודאגים המשיכו לנסות להתקשר שוב ושוב למוקד החינוך של העירייה, שלטענתם, פועל שעתיים ביום (10:00-12:00) בלבד. "אתה צריך להמתין למענה למעלה משעה. כשענו ושאלתי מה קורה עם הזה? התשובה שקיבלתי הייתה "אל תדאגו, הכל יהיה בסדר. הגננת תיצור אתכם קשר בקרוב". את ה-יהיה בסדר הישראלי הרי כולנו מכירים.
מירב מדגישה שלאחר שמתקבלת התשובה על הגן שהילד התקבל אליו, יש תקופה של שבועיים שבה ניתן לערער על ההחלטה שנתקבלה. "חשבנו על ערעור", מספרת מירב, "אבל מצד שני, הבנו שאנחנו בשכונה חדשה, ולא הייתה לנו בעיה עם גן חדש. חשבנו ודמיינו אפילו שתהיה גננת מקסימה… כל הזמן נתנו תחושה שהכל יהיה בסדר ושהגן יהיה מוכן. אם הייתי יודעת מראש שזה מה שיקרה, שלא יהיה בכלל גן ב-1 בספטמבר, הייתי מערערת ומבקשת גן אחר". בנוסף, תוהה מירב, "העירייה החליטה, על דעת עצמה, לשבץ כ-150 ילדים לגנים שרוב ההורים לא בחרו בהם בכלל, למרות שסביר להניח שבעירייה ידעו על מהלך בניית גנים חדשים".
מטעם העירייה נטען שהגן לא נבנה בזמן בגלל הקורונה. לדברי יובל זוזט, ראש מינהל חינוך ותנו"ס בעירייה: "דווקא באתר הזה לא הגיעו הפועלים לעבודה בתקופת הקורונה ובנייתו התעכבה". להורים שראו מאחורי הבית שלהם איך גנים אחרים נבנו תוך זמן קצר, הסביר זוזט כי העירייה מחויבת לעבוד ולהעסיק פועלים מורשים ולא שב"חים, כפי שעושים פעמים רבות קבלנים עצמאיים. "יובל", טוענים חלק מההורים אתם שוחחנו, "לא הרגיע אותנו. יש לנו הרגשה שהוא בעיקר כיסת"ח את עצמו. יש לנו הקלטות בהן הוא אומר שהכל יהיה בסדר, אבל זה ממש לא נראה כך". הילה (שם בדוי) מספרת: "לא שיתפו את ההורים. חיכו ממש לרגע האחרון לבשר לנו את הבשורה ולומר לנו זה מה שהחלטנו ואין לכם יותר מדי מה להגיד בעניין. התסכול הוא נוראי. אין לנו ממש איך להגיב לכל זה. הלכתי השבוע לאזור של הגן. לא רק שהגן לא בנוי, כל המסביב זה למעשה אתר בניה. מה בסך הכל רציתי – מבנה שמותאם לילדה שלי. יש לי חשש שלא תהיה הפרדה מספיק טובה (בין ילדי הגן לילדי בית הספר, א.ב.ב), שהילדים ילכו לאיבוד בתוך החלל הגדול הזה. שכל הגישה לשירותים תהיה בעייתית מאד, ואם ילוו אותם אחד אחד, מי יישאר בגן להשגיח? האם נכון שתהיה סייעת שתבלה את מרבית יומה בשירותים כדי להשגיח על כל הילדים. גם לא נראה לי שיש מתקן שעשועים בחצר", מפרפרת הילה בין כל החששות שמתרוצצות בראשה, מבלי שהיא יודעת איך בדיוק זה נראה.
התכתבויות
לפני כשבוע וחצי קיבלו ההורים את ההודעה הזו מהעירייה:
הורים יקרים,
אנו מברכים את ילדיכם עם כניסתם לגן העמק ה'. יחד עם זאת, נבקש לעדכנכם כי טרם הושלמה בניית הגן. אנו עושים מאמצים גדולים להשלים את העבודות עד חודש דצמבר וערוכים לקליטת הילדים באופן זמני בבית הספר יסודי חמ"ד 'אגמים' בשדרות עמק האלה 3 עד שתתאפשר פתיחת הגן החדש.
בימים אלו מתבצעות כל ההתאמות הנדרשות כדי שהמבנה הזמני יספק לילדיכם את כל צרכיהם.
חשוב לנו להדגיש שהצוות החינוכי ילווה את ילדיכם מהיום הראשון והגננת תיצור עמכם קשר כדי להיפגש עמכם בקרוב.
עם תום העבודות ייהנו ילדיכם מגן חדש, מתקדם, מצויד ומאובזר היטב. זו תהיה חוויה אמיתית ללמוד בו.
בברכת שנת לימודים פוריה ומוצלחת.
מינהל החינוך
המכתב הזה עורר את זעמם של ההורים פעם נוספת. "נראה שהילדים שלנו הם הפקר בעיניי אנשים בעירייה. מדוע ראש העיר מאפשר דבר כזה?", אומרת הילה, "להכניס עכשיו את הילדים למקום שלא מותאם עבורם, ובעוד שלושה חודשים להעביר אותם שוב למקום אחר, זו טלטלה לילדים. אני לא מוכנה שהבן שלי יעבור את הטראומה הזו".
בתגובה למכתב הזה פרסמה מירב פוסט זועם בפייסבוק:
אימהות בגני העמק באגמים,
אתמול קיבלנו הודעה שבה התבשרנו שב-1.9 הגן יפתח בתוך בית ספר.
בתוך כיתה של בית ספר.
הילדה הבכורה שלי בת 3, זאת הפעם הראשונה שהיא תיכנס לגן. דיברתי אתה והסברתי לה שיהיה לה גן חדש, גדול, עם חברים חדשים, שתהיה לה פינת בובות ופינת קוביות וחצר ענקית עם משחקים – מה שכנראה לא יקרה.
אני שואלת, האם זה הגיוני שכששאלו אותי איזה גן אני בוחרת, בחרתי 2 אופציות. השקעתי מחשבה וזמן, את אף אחת מהאופציות לא קיבלתי. שיבצו אותנו בגן שלא קיים, אין מבנה וגם לא הייתה גננת. שאלנו עשרות פעמים (בתקופת הערעור) האם בוודאות הגן יהיה מוכן? והתשובה שקיבלנו היא: בוודאי. יהיה מבנה והגננת תיצור אתכם קשר.
בדיעבד אנחנו מבינים, שלא באמת האמינו שיהיה מבנה, ונכון להיום יש שם רק חולות (ככל הנראה רק בדצמבר יהיה גן). שיהיו 28 ילדים בני 3 בתוך כיתת לימוד. שלא תהיה חצר עם משחקים, ואולי רק כמה בימבות. יש גננת, והיא נשמעת מקסימה מאוד. אבל מקסימה ככל שתהיה, איך תשתלט על גן של 28 ילדים עם סייעת אחת בלבד?
איך יערך הבוקר? מי יקבל את הילדה שלי לגן? בדרך כלל יש 2 סייעות, אחת בתוך הגן ואחת שמלווה את הילדים מהשער. למה הילדים שלנו צריכים לשלם מחיר על ההתנהלות הנוראית של העירייה? למה לא אמרו לנו את האמת? שלא יהיה גן ולא יהיה מבנה? למה הילדה שלי צריכה לעבור הסתגלות לתוך בית ספר? ואחר כל שוב הסתגלות לתוך מבנה אחר? ולהיות בצפיפות עם 28 ילדים בתוך כיתה.
אני בעצמי מנהלת משפחתון פרטי, אני עומדת בכל הנהלים, משקיעה מחשבה ומאמצים כדי שהמרחב בגן שלי יתאים לכמות הילדים ולגיל שלהם, שהיחס גננת-ילד יהיה בהתאם לנהלים, שיהיו בגן משחקים תואמי התפתחות וחצר מלאה במשחקים. למה העירייה מרשה לעצמה לא לעמוד בנהלים האלה?
אני לא מצליחה להבין מי לוקח את ההחלטות? מי אלה שיושבים וזה הפתרון שמצאו? את הילדה בת השלוש שלי אני לא אכניס בשערי בית ספר ב-1.9! ואני מקווה מאוד שנוכל לעשות מעשה עבור ילדנו ולגרום לדברים להשתנות, מצדי שישימו מבנה פריקסט זמני וממוזג במתחם הגן החדש ויציבו משחקי חצר עד שהגן החדש יבנה.
בתקופת הקורונה נבנו באגמים בניינים שלמים! שמוכנים לאכלוס היום, ומבנה של גן לא הצליחו לבנות.
כששאלתי איך זה הגיוני, התשובה שקיבלתי היא: שהעירייה לא יכולה להשתמש בפועלים ולהלין אותם כמו כל קבלן אחר, ולכן הבנייה נעצרה בתקופת הקורונה.
אממא, ממש מאחורי הבית שלי, במרחק שמיעה, נבנה גן חדש לגמרייייי בחסות העירייה בתקופת הקורונה. תוהה (ובלי שום קשר, משיח עם ההורים בגן, נשמע שיש קהל הורים מקסים ואיכותי, וגם הגננת נשמעת באמת מקסימה עם הרבה מוטיבציה ורצון לעשות רק טוב)
"כולם באים אלי כאילו אני הנציגה שלהם במאבק", מספרת מירב, אבל מודה, "בת'כלס, אותי מעניינת הבת שלי. אמרתי ליובל, בוא תעביר את הבת שלי לגן אחר ואני סותמת את הפה".
דרישה בסיסית – לראות לאן שולחים את הילדים
אחת הדרישות הבסיסיות של ההורים זה לראות את המקום לפני כניסתם של הילדים, אולם גורמי החינוך בעירייה טוענים שבעידן הקורונה הדבר בלתי אפשרי. "יובל הבטיח לנו שההורים יוכלו להיכנס לסיור מוקדם", טוענת ירדן (שם בדוי), אם נוספת לבן שאמור להיכנס לגן, אבל בפועל הדבר טרם קרה, שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים.
יש להורים לא מעט סיבות להיות מודאגים. חלק מהדאגות שלהם מבוססות על הערכות, אולם מאחר שהם לא ראו וטרם הורשו להיכנס ולראות, הם יכולים רק להסתמך על ידע כללי, על ידע ממקורות שונים, על שיחות שהם ביצעו עם הגננות, אשר גם הן עצמן לא תמיד מודעות למתרחש. כך, לדוגמה, מירב יודעת שעל כל 28 ילדים מחויבת להיות גננת אחת וסייעת אחת. מסתבר שבתקופת הקורונה הוכנסה לכל גן סייעת נוספת, אולם אפילו הגננת של הגן אליו צפויה בתה של מירב להיכנס, לא יודעת על כך, ואף מתעקשת שיש לה סייעת אחת, וכי היא לא יודעת על סייעת נוספת.
דאגה נוספת של ההורים קשורה בתאי השירותים בהם ישתמשו הילדים. בגני עירייה רגילים האסלות הקטנות מותאמות לילדים בגיל מסוים, ואילו בבית ספר יסודי, האסלות מותאמות לילדים גדולים וגבוהים יותר, וכך גם הכיורים. בנוסף, מעריכים ההורים, כי עבור קומפלקס של 5 כתות ישנו מתחם שירותים אחד לבנים ואחד לבנות, כשבכל אחד מהם בין 4-5 תאים. אלא שהצרכים של ילדים בני 3 שונים לחלוטין מאלו של בני 6-8. "ילד בן 3 צריך לשירותים אחת לחצי שעה", מסבירה מירב ותוהה, "איך 150 ילדים שכל אחד מהם צריך, בממוצע, כל חצי שעה לצאת לשירותים, יסתדרו עם כמות כזו של תאים? איך הסייעות יוכלו לעמוד בזה? האם הותאמו אסלות חדשות וכיורים חדשים עבור הילדים? בעידן קורונה, מי ינקה ויבצע חיטוי כל כך הרבה פעמים? איך הם אמורים לשטוף ידיים בכיורים גבוהים?"
מבחינת צעצועים ומשחקי התפתחות לילדים, נאמר להורים שנרכשו בִּימְבּוׂת עבור הילדים. "מה הילדים יעשו עם בימבות כל הזמן", תוהה ירדן ומוסיפה, "ברור לי שלא ירכשו עכשיו ציוד יקר לשלושה חודשים עבור המקום הזמני. המשמעות היא שלא יהיה לילדים איפה ועם מה לשחק". החצר בה ילדי הגן אמורים לשהות, הופרדה מהשטח בו אמורים לשהות ילדי בית הספר, אולם נשאלת השאלה הם חוץ מבידוד השטח הזה, הוא ינוצל באופן ראוי?
בנוסף, לא ברור להורים אופן הכניסה של הילדים לגן. למירב תיארו את אופן הכניסה, אבל מהתיאור היא לא הצליחה להבין איך עושים זאת הלכה למעשה? בשיחה שקיימנו עם זוזט, הוא טוען שבעידן הקורונה לא ניתן לקבץ כל כך הרבה הורים בסיור. הצענו לקחת נציגות של ההורים, והוא הבטיח שבשבוע הבא הדבר יעשה. נשאלת רק השאלה, מה עושה הורה שאחרי הסיור (או אחרי שהנציגים שביצעו את הסיור תיארו לו את המצוי) מחליט שהמסגרת החדשה בבית הספר היסודי 'חמ"ד אגמים' לא מתאימה לבן/ת שלו? "חשוב להדגיש שום גן, בין אם הוא מתארח בבית ספר ובין אם במרכז קהילתי, לא יכול להיות מאושר מבחינה בטיחותית, לרבות כמות ילדים בחלל (כתה) בגודל מסוים, בלי שקצין הביטחון של משרד החינוך, בכבודו ובעצמו, הגיע, ראה ואישר את המקום. אם אין אישור בטיחות של משרד החינוך לגבי מבנה מסוים, הוא לא ייפתח. לגבי כמות הסייעות בגן – כל עוד הגנים מתארחים במבנה זמני, תהיינה שתי סייעות, זו הנחייה של ראש העיר, עד למעבר למשכן הקבוע". לגבי המשכן הקבוע, הבטיח יובל שהמעבר יהיה עד ל-20 או 25 בנובמבר המבנים יהיו מוכנים לקליטת הילדים. "זה בהחלט לא מצב אידיאלי מבחינתנו", מודה יובל, "אבל כשלוקחים בחשבון שהחגים מפוזרים על פני כל חודש ספטמבר, ומדובר בבית ספר חדש וכתות חדשות. כל הריהוט והציוד כבר שם, והכל חדש. כל מה שהיינו צריכים לקבל לגן החדש כבר נמצא בבית הספר, כסאות, שולחנות, פינות ישיבה, סביבות למידה, טלוויזיה, מקרר וכל מה שקשור לגן, כבר נמצא בכתות בהם ילמדו ילדי הגנים בבית הספר. לפי הנחיית ראש העיר, כל הגננות כבר שוחחו עם ההורים. במהלך השבוע הבא נשלח סרטוני וידאו להורים על מנת להראות להם שהגנים מוכנים בתוך בית ספר, מפאת הוראות הבידוד החברתי של משרד הבריאות".
תגובתה הרשמית של עיריית אשקלון: "עיריית אשקלון, בהתאם למדיניות ראש העיר, מבצעת שיפוצים בעשרות מוסדות חינוך והקמה של גני ילדים חדשים בהיקפים נרחבים, כחלק מההיערכות לשנת הלימודים הקרובה. במסגרת זו נעשים מאמצים להשלמת בנייתם של גני ילדים חדשים בשכונת 'אגמים' עד לחודש דצמבר, ובמקביל, מתבצעת היערכות לקליטת הילדים במבנה זמני שיותאם לכל צרכיהם בבית הספר היסודי 'אגמים'. העירייה והגננות נמצאות בקשר עם ההורים והצוות החינוכי ערוך לקלוט וללוות אותם מיום הראשון בגן. עם תום העבודות ייהנו הילדים מגן חדש, מאובזר ומצויד היטב כראוי להם".
נער הייתי וגם בגרתי. כמעט מעולם לא ראיתי בישראל הבטחה שקוימה בכל הקשור למועד סיומו הרשמי שלך פרויקט בנייה. ההבטחה לגנים חדשים שהיו אמורים לקבל את פניהם של למעלה ממאה ילדים בתחילת שנת הלימודים הקרובה, לא קוימה. מי שלא עומד בהבטחה, מאבד את אמון אלו שתלויים בהבטחתו. מה הפלא איפוא שההורים משכונת אגמים לא מאמינים שהגן יפתח בדצמבר, כפי שמבטיחים להם כעט. בכל מקרה, אם יהיו מוכנים ואם לא, ההורים חוששים ומתוסכלים, והילדים, הם יכנסו לגן בתוך בית ספר ויהנו להיות עם חברים. הם הרי לא יודעים עדיין איך נראה גן עירייה אמיתי. מבחינתם מה שהם יראו בעוד שבוע וחצי יהיה מבחינתם גן עירייה, וההורים, אלו שסיפרו להם והבטיחו המון דברים, הם יצאו מבחינתם השקרנים, אלו שלא סיפרו אמת. האם מעגל האמון נסדק? העירייה שלא עמדה בהבטחתה ואיבדה את אמון ההורים; ההורים שלא יעמדו במילתם לילדיהם, והילדים, שבעוד שלושה חודשים לא יבינו מי נגד מי ולמה מעבירים אותם למקום חדש. אתם מאמינים שבדצמבר הילדים יעברו מבית הספר לגן האמיתי?
מבטיחים לעדכן.