סירב להכיר בבנו, אך טען שהאם חטפה אותו לארץ מוצאה. לאחר שבתי המשפט דחו את תביעותיו, הגיש תביעה נזיקית בסך 350 אלף שקל נגד האם בגין ניכור הורי
מקובל לחשוב שהנזק הקשה ביותר לילדים, הוא הניסיון של הוריהם להשתמש בהם כקלף מיקוח וככלי במאבק הגירושים. אחת מהתופעות הקשות במאבקים אלה היא תופעת הניכור ההורי.
אך תביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט לענייני משפחה נגד אם לילד ישראלי/צרפתי על ידי אביו – בדרישה לפיצויים בסך 350 אלף שקלים בשל ניכור הורי – נדמה שטורפת את הקלפים – כך לפחות טוענת עוה"ד עינבר לב שמייצגת את האם.
לדברי עוה"ד לב, האב כלל לא רצה להיות אב, ומהרגע שהאישה נכנסה להיריון הוא לא פסק מללחוץ עליה לערוך הפלה. לאחר הלידה נותקו היחסים בין הצדדים, כשהאב מסרב בכל תוקף להכיר בבנו, כך שהאם נרשמה בתעודת הלידה כהורה יחיד. אך גישה זו התהפכה במהירה.
לדברי עוה"ד לב, כשנה לאחר הלידה נודע לאב כי האישה עומדת לעזוב את ישראל לארץ מולדתה באירופה עקב שינויים בעבודתה, והוא פנה לבית המשפט בבקשה להכיר בו כאביו של הילד, באמצעות בדיקת רקמות, ובמקביל ביקש להפעיל נגד האם את 'אמנת האג' למניעת חטיפת ילדים.
בית המשפט הורה אמנם על ביצוע בדיקת אבהות, אך סירב להחיל את 'אמנת האג' על המקרה, עקב חוסר קשר מוכח בין האב לילד. כאשר הוכח קשר ביולוגי בין האב לילד, הגיש האב תביעה למשמורת על ילדו. במקביל פנתה האישה לבית המשפט במולדתה – אשר חייב את האב בתשלום מזונות.
בתי המשפט בישראל ובאירופה קיבלו החלטה זהה, לפיה הסמכות היחידה לדון בגורלו של הילד היא בית המשפט במדינה האירופית שבה הוא מתגורר עם אמו, ולאב נקבעו בשל כך הסדרי ראייה עם בנו.
אך לדברי עוה"ד עינבר לב, בכך לא תמה הסאגה. האם מצדה ניסתה להשיג הכרה של פסק הדין האירופי בישראל – כך שהאב ישלם את המזונות בהם הוא חייב.
מנגד, בימים אלה, החליט האב להגיש תביעה נזיקית נגד האם בטענה לניכור הורי. לדבריו, האם מונעת במעשיה את הקשר בינו לבין בנו – ועל כן גורמת לילד ולו נזקים הנאמדים ב-350 אלף שקלים.
האישה פנתה לעורך דין אשר הגיש בשמה כתב הגנה לפיו יש לדחות את תביעת האב על הסף, משום ששני בתי המשפט בשתי המדינות קבעו כי גורלו של הילד יוכרע במדינה האירופית בה הוא מתגורר.
טענה זו נדחתה ע"י בית המשפט למשפחה בישראל, אשר קבע כי ניכור הורי אינה תופעה נוגעת לגורלו של הילד, אלא תופעה הנובעת מהתנהגות ההורה, ועל כן ניתן לערב את בית המשפט הישראלי בסוגייה.
בצר לה פנתה האישה לעוה"ד עינבר לב, אשר הגישה בשמה כתב הגנה, בו היא דוחה מכל וכל את טענות האב.
לדברי עו"ד עינבר לב, הפסיקה מתייחסת אל ניכור הורי, כאשר זה מתקיים בין שני הורים משמורנים ומיטיבים. תסמונת הניכור ההורי מתרחשת כשהקטין מסרב להיות בקשר עם הורה שאינו משמורן, לאחר הגירושין או הפרידה בין ההורים, וזאת בעקבות הסתה של ההורה המשמורן.
לדבריה, ניכור הורי מתרחש בדרך כלל כאשר ההורות של שני הצדדים הייתה מיטיבה בטרם הפרידה, ועל כן לא בכל מקרה שבו קטין יסרב לקיים קשר עם אחד ההורים עולה הדבר לכדי ניכור הורי. כך, במקרה זה, האב התנכר לילד, ולא היה אתו בקשר לאורך רוב הילדות. האב גם הפר את הסדרי הראייה שקבע לו בית המשפט, וניהל מריבות קולניות עם האם לעיני הילד.
לדברי עוה"ד לב, הגורמים הטיפולים מעידים באופן חד משמעי כי האב כשל מלבנות מערכת יחסים עם בנו הקטין, וזאת למרות שהאם עודדה את הקשר ביניהם ועשתה ככל יכולתה שהשניים יקיימו מערכת יחסים טוב ויציבה.
"טרם פרידת הצדדים התובע כלל לא היה חלק מחייו של הקטין, וודאי שלא הורה מיטיב, כך שבשום אופן לא יכול היה להתרחש בענייננו תסמונת הניכור ההורי כהגדרתה וכלשונה ומן הסיבה הזו דין התביעה להידחות על הסף" טוענת עוה"ד לב.
התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה.