חייבים להכיר בהישגים של ד"ר דרה בתעשיית המוזיקה בתור מפיק, מהנדס, אמן הקלטות ומנהל מוזיקלי. בעצם הכירו בכך בחגיגות שבוע הגראמי השנתי ה-13 שנערך בלוס אנג'לס כאשר העניקו לו את פרס האקדמיה למפיקים ומהנדסים. דרה, אחד המפיקים הגדולים של היפ הופ, זוכה בקרדיט עבור כמה מהאלבומים הגדולים של הז'אנר ונשאר אחד האמנים המשפיעים ביותר שיצאו מזירת הראפ של החוף המערבי. הוא היה שותף בהקמת N.W.A ונהנה מקריירת סולו מצליחה עם אלבומי פלטינה, כולל 'The Chronic' ו- '2001', וכמפיק ומנהל, דרה סייע בהשקת הקריירה של אמנים כמו אמינם וקנדריק למאר. דרה מצטרף לשורה של אמנים כמו ווילי נלסון, ניל רודג'רס, ניל יאנג, אלישיה קיז וסוויז ביטז שקיבלו את הפרס המכובד.
בנאום שנשא, דרה היה רופף וחינני, והודה בראש ובראשונה לאשתו ("היא האדם היחיד בכוכב הלכת הזה שאני קצת חושש ממנו", התבדח) על תמיכתה לאורך העשורים. בהמשך הכיר בכל אמני ההקלטות ,מפיקים ומוזיקאים שהוא עבד עימם לאורך כל שנות הקריירה שלו. "אני נהנה מאוד," אמר לקהל. "ואני לא מדבר כאן רק על הלילה; אני מדבר על החיים שלי. הפקה והנדסה היו מרתקים אותי מאז שהייתי ילד. יש לנו את היכולת והכוח לגרום לאנשים לשמוח, להתרגש, להיות אמוציונליים, לגרום לאנשים לבכות וליצור חיים שלמים של זיכרונות, וזה סופר עוצמתי. זה מה שאנחנו עושים". הוא הוסיף כי קיווה שזכייה בפרס תאיר אור על התפקידים שיש למפיקים ומהנדסים בטיפוח הקריירה של אמנים, והוא הרהר באופן בו מוסיקה והקריירה שלו עיצבו את חייו. "מה אם היה לכם את כל מה שאתם רוצים ולעולם לא תצטרכו להתמודד עם או לעשות שום דבר שלא תרצו?", שאל דרה את הקהל לקראת סוף הנאום. "אלה החיים שלי, וככה אני חי כרגע."
תבוא כמו שאתה, קורט
"דני, הוא מת." זה היה ב -4 במרץ 1994, ודיויד גפן, אשף ההקלטות שהחתים את נירוונה רק שלוש שנים קודם לכן, קרא למנהל הלהקה דני גולדברג לחלוק אתו את החדשות הנוראיות. קורט קוביין לקח מנת יתר של תרופת הרגעה חזקה בזמן ששהה ברומא. באופן מוזר, זו הייתה אזעקת שווא. אולם איש החזית (frontman) של נירוונה ימות חודש לאחר מכן בביתו שבסיאטל, רק בן 27, מפצע ירי. ספרו החדש של גולדברג, שיצא במרץ אשתקד, "לשרת את המשרת: לזכור את קורט קוביין", הוא מחווה נדיבה ומפורטת, עמוסה בעקיצות, המנסה לנקות את קוביין – והמצחיק ביותר – לעוזר לקוביין להחליק מהדלת האחורית כדי להימנע מהיתקלות עם אקסל רוז. הספר דוחף את הקוראים לפלאש המבריק שהיה בנירוונה: קוביין, הבסיסט כריסט נובוסליץ' והמתופף דייב גרוהל. גולדברג,68, בין השאר עבד אצל לד זפלין בשנות השבעים וניהל את חברת התקליטים האחים ורנר.
"Nevermind" יצא בספטמבר 91'. קורטני וקורט נפגשו באוקטובר, ממש כחודש לאחר יציאת האלבום. הם היו יחד עד סוף ימיו של קורט. ואז ינואר, רק כמה חודשים לאחר מכן, כשהם מבצעים את "Saturday Night Live", ואז רבים הבינו שיש לקורט בעיה עם הרואין. תוך כמה חודשים לקורט הייתה הצלחה מפוארת, בעיות סמים ובעיות בלהקה, חברה חדשה שעתידה הייתה להיות אשתו ומסע הופעות אינטנסיבי ושלל ביקורו של עיתונים ומגזינים – והכל באותו זמן. בדיקת עיתונאים שקורה מדי פעם לאמנים מוסיקליים כולם בבית באותו זמן, כך שאתה יודע שהרבה לעבור.
"הם היו מלהקה הזו שכשיצאו למסע הופעות, הם היו צריכים לישון על רצפות של אנשים כי הם לא יכלו להרשות לעצמם לשכור חדר מלון. לא היה להם כסף, אך הייתה להם את הרומנטיקה להיות להקת פאנק צעירה שהאמינה במה שהם עושים והייתה להם תת תרבות שכיבדה אותם. MTV אז היה בשיאו, וחודש של סיבוב כבד ב- MTV הופך אותך למפורסם בקרב מיליוני אנשים. אז זו (נירוונה) הפכה לתופעה עולמית בצורה מדהימה מאוד." אמר דני גולדברג, לשעבר מנהל הלהקה.